פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

אגדת דשא

המדשאה היוצאת דופן גונבת את ההצגה משאר חלקי הגינה המיוחדת שבמושב בית הלוי. סדרה של חללים בעלי אופי שונה נחשפים לעין ומתגלים בהדרגה כשאומרים דשא - חושבים על שטיח ירוק ומישורי. לכן, למראה המדשאה בגינה של אחד מבתי מושב בית הלוי, הדחף הראשון הוא לשפשף את העיניים, או לנקות את עדשות המשקפיים. שכן, המדשאה הזאת מציגה נוף מוזר וייחודי - כולה תפיחות, בליטות ושקעים ירוקים.

מאת: נעמה צור

צילום: רמי ארנולד

15/06/2010

אין ספק שהמדשאה היא המושכת את מרב תשומת הלב בגינה המיוחדת הזאת שבמושב שבעמק חפר; גינה שבכל פינה בה ניכרות האהבה וההשקעה של בעלת הגינה בצומח ובגינון בכלל. לא נעשה כאן תכנון מוקדם וכולל של הגן, ואין שום דמיון לגינות ה”אינסטנט” הפופולריות בשנים האחרונות. זוהי גינה ותיקה יחסית, המטופחת כבר 15 שנה וגדלה, מתפתחת ומשתנה כל העת.

הייחוד והעניין שבגינה נובעים מכך שהיא מורכבת מסדרת חללים שונים, הנחשפים לעין בהדרגה. כמו בית שחדריו שונים זה מזה בשימושם ובמראם - כך גם בגינה זו: לכל חלל או פינה אופי שונה ויופי אחר, העומדים בפני עצמם, אך גם מתחברים למכלול אחד.

“יש לי בית ענקי”, אומרת בעלת הגינה, “כי כשאני אומרת בית אני מתכוונת גם לגינה. בעיני אין הפרדה”. חלל כניסה אינטימי, מוגן ומוצל תואם לתפישה זו. הכניסה מרוצפת באבני טוף קטנות, שנבחרו מכמה טעמים: ראשית, מסבירה בעלת הגינה, “הטוף מנקה את הנעליים. זה הפתרון שלי לכך שלא ייכנסו הביתה עם בוץ על הרגליים. שנית, הדריכה על הטוף יוצרת רעש נעים ומיוחד. ושלישית, צבעו הכהה של הטוף תורם לאינטימיות ולחמימות של חלל זה ומשתלב בצמחייה שמסביב”. זוהי ברובה צמחיית צל “מפונקת”: שלל ביגוניות, גרניומים בעלי עלווה צבעונית ומגוונת, שרכים שונים ועץ פיטנה (פלומריה) גדול, הפורח ומפיץ ריח בקיץ.

“שתי צנצנות לבן, שבתוכן שתילים קטנטנים” - כך מתארת בעלת הגינה את תחילתה של המדשאה

חלל הכניסה מתמשך ומתחבר לשתי רחבות נוספות, היוצרות יחידה אחת, אף שהן נבדלות בחומרים ובצמחייה שבהן. הראשונה, מול דלת הכניסה, היא רחבה מרוצפת שמצלה עליה סוכת גפנים. המשכה ברחבה נוספת, מרוצפת בטון, שמשני צדיה עצי מקדמיה ותיקים הנותנים צל ואגוזים בעונה. את שרשרת הרחבות עוטפים סלעי כורכר, שביניהם שובצו מכלי חרס ופחי זיתים ישנים, ובתוכם צמחי תבלין, כאזוביון ורוזמרין, לשימוש במטבח. פינה קטנה וציורית נוצרה כאשר מאחד מסלעי הכורכר בקעה פתאום תאנה, ששורשיה החשופים חובקים את הסלע.

לצד הסלעים ובמקומות שונים בגן שובצו פינות שבהן עציצים פורחים העומדים על אריחי קרמיקה מצוירים. מקצה החללים המוצללים נגלית, לפתע פתאום, המדשאה המפתיעה, ששביל אלכסוני חוצה אותה עד לעברו המרוחק של הגן. “שתי צנצנות לבן, שבתוכן שתילים קטנטנים” - כך מתארת בעלת הגינה את תחילתה של המדשאה. המראה המיוחד של דשא זה, ששמו זואיסיה דקת עלים, הניע אותה לטפח ולהרחיב עוד ועוד את שטחו. צורתו של הדשא, שנדיר יחסית לראותו בישראל, ודאי בממדים שכאלה, היא פיסולית, ולדברי בעלת הגינה הוא יפה במשך רוב השנה, גם בחורף: רק קור עז גורם לו לאבד משהו מצבעו הירוק והרענן וכמו כל דשא הוא זקוק להשקיה מרובה.

אחד מיתרונותיו של הדשא הזה הוא שאין צורך לכסח אותו, מכיוון שהוא גדל באטיות, ולאט לאט נוצר המראה הפיסולי של גבעות קטנות ותפוחות, בזכות גובה לא אחיד והתרוממויות בצמיחה. בעלת הגינה מעידה כי אפשר בהחלט לעשות עליו כל מה שעושים על דשא בדרך כלל: אפשר לדרוך, להתגלגל, ולרוץ, ו”לילדים מספקים הבליטות, השקעים והכריות עניין מיוחד”.

מסביב לשטח הפתוח של המדשאה ובאיים בשוליה בולטים חללים קטנים ובהם שיחים ועצים השתולים בקבוצות. כך, למשל, קבוצה של דקלי קוקוס או קבוצה של צמחי נולינה מופשלת - צמח בשרני פיסולי, שגזעו תפוח כבצל, המסתיים ב”מזרקה” של עלים צפופים.
“גדול הוא יפה” - הקלישאה הזאת נכונה בהחלט בגינון. השתילה בקבוצות מעצימה את האפקט של הצמח, שלא תמיד בולט כאשר מביטים על פרט יחיד.

“אין אצלי תכנון מוקדם של הגינה, אבל חשוב לי שצמח אחד יתאים לזה שלידו. אין לי בעיה לשנות ולהעביר - עד שארגיש שנמצא לצמח המקום הנכון. הגינה בעיני היא משהו חי, זורם ומשתנה”

בחלק האחורי של הבית הגן נהפך לבוסתן ובו עצי פרי לא שגרתיים כמו ליצ’י, קרמבולה ופפאיה, וגם מוכרים יותר כמו שסק, קומקווט, מנגו וזיתים. רק בפינות ספורות בגן יש פרחים עונתיים, והצבעוניות מקורה בצבעי עלווה מגוונים של השיחים ובפריחות עונתיות של עצים ומטפסים. “היה לי חשוב שלכל הפתחים בבית יחדרו עם הרוח הניחוחות מהגן” אומרת בעלת הגן. זאת מספקת פריחת האלמון ההודי, היסמינים שליד הרחבות ועצי ההדר, כל אחד בעונתו.

איך מחברים חללים השונים כל כך באופיים ויוצרים מכלול שלם? בעלת הגינה מסבירה זאת באהבת הגינון שלה: “אין אצלי תכנון מוקדם של הגינה, אבל חשוב לי שצמח אחד יתאים לזה שלידו. אין לי בעיה לשנות ולהעביר - עד שארגיש שנמצא לצמח המקום הנכון. הגינה בעיני היא משהו חי, זורם ומשתנה”.