פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

אופנה בגינה

בלי טרסות כבדות ועצים בוגרים, כמעט ללא אחזקה – הצמחייה היא השחקן הראשי בגינות של אורון פרי, שיוצרות אופנה משלהן.

מאת: נעמה צור

צילום: עוזי פורת

05/06/2010
עיצוב הגינה: אורון פרי

"לפעמים אני לא מצליח להירדם בלילה, כי לא מצאתי את השיח, שיתאים בדיוק לנקודה מסוימת בגינה מסוימת, ליד שיח מסוים", מספר אורון פרי, "קורה גם שאני קופץ באמצע הלילה, כי מצאתי את הפתרון". שתי גינות שתכנן וביצע פרי מופיעות כאן. הבחירה הדקדקנית הזו של הצמחים באה לביטוי בהן, ובשאר הגינות של המתכנן, שאינן מתבססות על בנייה ושינויים משמעותיים בפני השטח, אלא על בחירת הצמחייה בתוכן.

תכנון הגן נעשה על פי "תמונה" עתידית – איך הוא ייראה בעוד שנים: לאן יגיעו העצים ואיזה צל יטילו, איזה נפח יתפסו השיחים, ואיך ייראו פני הקרקע

גינות אלה (אחת בבנימינה, ששטחה כדונם, ואחת בגבעת עדה, ששטחה חצי דונם) מהוות דוגמאות מצוינות לעקרונות עבודתו של אורון, השונים מהאופנות השכיחות היום, אך בהחלט מוכיחים את עצמם. מביקור וטיול בגינות האלה ובאחרות, ניכרת אסתטיקה נקייה,  פונקציונאלית וצנועה.

תכנון הגנים החל במקביל לעבודה על תוכניות הבית. פרי קיבל על עצמו את תכנון החוץ כולו, כולל שבילים, חניות, פרגולות, מחסנים, גדרות, וכל אלמנט אחר הנמצא בין קירות הבית לגבולות המגרש. שטחים בסדר גודל כזה הוא מעדיף, שלא למלא בבנייה כבדה של טרסות, לא להכניס בולדרים ענקיים למקום המצומצם, יחסית, ובכלל, לא "להתעסק" יותר מדי בפני השטח. ההעדפה היא דווקא למראה קליל, נקי ופשוט יותר של הגן, שאת התפקיד הראשי בו משחקת הצמחייה, ואליה מתווספים אלמנטים "קלים" כמו פרגולות, חיפויים ומים. כאשר ישנו שיפוע בשטח הוא ייפתר באופן טבעי, תוך הימנעות מהקמה של מסלעות ענק. כך, למשל, בגן בבנימינה נפתר השיפוע שבכניסה באמצעות דשא מסוג זואיסיה יפנית (דשא, הצומח בבליטות, "כריות" ושקעים) וסלעי בזלת בודדים, התומכים את הקרקע במדרון.

"גינון ואופנה הם תחומים דומים. העונות המתחלפות, הצורך לחדש, החשיבות של בחירת החומרים והצבעים, וכמובן, העבודה של המעצב מול קהל הלקוחות"

שתי הגינות הן צעירות (שנתיים ושלוש שנים), אך בעלות מראה מלא ובוגר, למרות  שלא נעשה כאן שימוש בעצים בוגרים. "אני מעדיף, שהצמחים בגינה יתפתחו בהרמוניה זה עם זה. ולא להישאר אחרי שנתיים רק עם המפלצות הענקיות האלה, שעל הקרקע מתחתם רק פירות מרקיבים", אומר פרי. לדבריו, כאשר צמחים גדלים יחד הם מתאימים ומסתגלים לתנאים הספציפיים של הגינה באופן הטוב ביותר. כך למשל, אם שיח, המיועד לשמש יגדל לצד עץ קטן, הוא יסתגל בהדרגה לתנאים, ויוכל להמשיך ולהתפתח גם בצל, שיטיל העץ לאחר כמה שנים. "כשמקימים גינה, כדאי לחשוב מעבר לאופנה העכשווית; למצוא את מה שמתאים באמת, ולתת לכל צמח להתבטא באופן מלא", מדגיש פרי את העיקרון החשוב ביותר מבחינתו.

כאשר צמחים גדלים יחד, הם מתאימים ומסתגלים לתנאים הספציפיים של הגינה באופן הטוב ביותר

בהכשרתו פרי הוא מעצב אופנה. לאחר שלמד וחי במשך 10 שנים באיטליה, התגעגע והחליט לשוב ארצה ולתחום שקסם לו מילדות – גננות וצמחייה. "גינון ואופנה הם תחומים דומים", הוא אומר. "העונות המתחלפות, הצורך לחדש, החשיבות של בחירת החומרים והצבעים, וכמובן העבודה של המעצב מול קהל הלקוחות להם צריך להתאים את המוצר, למלא רצונות ושאיפות". את הצמחים הוא מדמה, לעיתים, לבדים, מהם אמורים ליצור בכל פעם יצירה חדשה; להמציא שילוב חדש של צורות, צבעים ומרקמים, שיעניקו עניין אסתטי לגן מעבר למטרות הפונקציונאליות שלו, כגון הסתרה, הפרדה, חלוקה והגדרת אזורים לשימושי המקום. הוא מייחס את חשיבות רבה ביותר לבחירת הצמחים בגינה מסוימת, ולהתאמתם זה לזה, ולדוממים בגן. זוהי גם ההנאה הגדולה שלו.

הגן אמור לקשט, ליפות ולהוסיף זוהר לבית, ולא להסתיר, או 'לגנוב ממנו את ההצגה'

על אף שהגינה נראית מצוין כבר לאחר הקמתה, תכנון הגן נעשה על פי "תמונה" עתידית – כיצד רוצים שהמקום ייראה בעוד 10 או 15 שנים: לאן יגיעו העצים ואיזה צל יטילו, איזה נפח יתפסו השיחים ואיך ייראו פני הקרקע. "אם לא מכירים אותו היטב וכיצד יתפתח בגינה המסוימת – לא ניתן למצות את מלוא הפוטנציאל הצמח" , הוא אומר.

רוב הצמחייה בגינות היא רב-שנתית, ומתאפיינת ב"אלגנטיות" ובאיפוק גם בצבעיה: אין כאן כמעט מסות פריחה עזות (עונתיים נכללים רק לעיתים, ובמכלים בלבד), אלא פריחה עדינה יותר, של שיחים, עצים וכמובן, צמחי פקעת ובצל, כרקפות בר ונרקיסים, שפרי מכניס לכל גינה. בכל זאת, הגינות נראות מגוונות ומעניינות במיוחד, בזכות השימוש במיני צמחים רבים מאוד יחסית  כ-80-100 בגינה – פי 3 מגינה ממוצעת ומגוון צבעי העלווה, הצורות והמרקמים. שיחים מצטיינים ונדירים יחסית, כמו ספיריאה קנטונית, סופורה אמריקאית.

זנים שונים של לוטם ושל מורן נכללים כמעט בכל הגינות בזכות מופעם הנפלא בעונות שונות, וכמוהם עצים כדולב ("הסמל המסחרי שלי", כך פרי), כלילי החורש ואלונים מזנים שונים. "לפעמים אני מחכה כמה חודשים עד שהצמח הרצוי יהיה במשתלה", הוא אומר, "ולא מתפשר אפילו על זן קרוב, כך שהביצוע של הגן יהיה בדיוק כמתוכנן ותושג ההתאמה הטובה ביותר בין הצמחים".

לא פחות חשובה לפרי ההרמוניה עם הקו והסגנון של הבית. "הצמחים הם כמו תכשיטים", נדרש פרי שוב לעולם עיצוב האופנה, "הגן אמור לקשט, ליפות ולהוסיף זוהר לבית, ולא להסתיר או "לגנוב ממנו את ההצגה". לכן, האלמנטים הדוממים, החיפויים, הפרגולות וכמובן הצמחייה – מותאמים לקו של הבית, ובשום מצב לא מתנגשים עם סגנונו.

בזכות הבחירה המדוקדקת של הצמחים והחיפויים, האחזקה של הגינות מינימאלית וקלה במיוחד

סביב הצמחים ועל פני כל השטח נמצא בגינות חיפויים, היוצרים מראה נקי ופתוח יותר ובנוסף, תורמים לחיסכון במים. בבנימינה נבחרו חיפויים של חלוקי נחל ואבני גרנית בגוונים כהים, שיתאימו לריצוף החוץ הכהה. ובגבעת עדה - טוף וחצץ מצרי (חלוקי אבן קטנים). שביל הכניסה כאן עשוי מאבני מדרך מנוסרות, שסביבן צצות בתחילת החורף מאות רקפות בר, הממלאות את כל אזור הכניסה. הרקפות נעלמות עם תחילת העונה החמה, ומשאירות את האזור נקי ופתוח לחלוטין.

בזכות הבחירה המדוקדקת של הצמחים והחיפויים, האחזקה של הגינות קלה במיוחד עד מינימאלית. כדי להקל וגם לחסוך במים, יש מיעוט יחסי של שטחי דשא, והצמחים המוכנסים לגן הם בעלי גידול קומפקטי, ולא פרוע ומהיר במיוחד, כך שכל שנדרש הוא "לסדר" מעט את הצמח אחת לשנה. "אני יודע שמעטים באמת מעוניינים לקום ולהתחיל לעשב ולגזום. בפנאי שיש להם, אנשים לא רוצים לצאת ולהתחיל לעבוד בשטח, אלא ליהנות ולנצל את הגינה שלהם -  שצריכה ויכולה למלא באמת את הדרישות והחלומות של בעליה".