













הכל התחיל כשצביה לאור נסעה בעקבות בעלה לשליחות מטעם העבודה לאוהיו, ארצות הברית וחיפשה לעצמה עיסוק לשעות שבהן הוא עבד. מאחר ולא יכלה לעבוד בעצמה, מצאה את עצמה צביה משוטטת בשווקי פשפשים ובחנויות רהיטים עתיקים, לומדת ומתעניינת ברזי הריהוט האמריקאי – צעד טבעי ואפילו מתבקש בשביל מי שעסקה בארץ בצביעה אומנותית של רהיטי עץ.
"התחלתי בעבודת רגליים – סיורים בשווקי פשפשים ותערוכות, מכירות פומביות של רהיטים, אסטייט סיילס – שבהן מוכרים תכולות שלמות של בתים – ועוד ועוד. מהר מאוד נשאבתי לנושא והבנתי שמשהו בעיצוב האמריקאי שמשלב נגרות באיכות גבוהה יחד עם חומרי גלם מעולים ועיצוב שהוא בסיסי ומסורתי מאוד מושך אותי אליו. קניתי ספרים בנושא ולמדתי אותו היטב ואפילו הייתי מנויה על כמה וכמה מגזינים אמריקאיים שזה כל העיסוק שלהם.
"האמריקאים לא זורקים שום דבר. הם גרים בבתים גדולים שברובם יש מרתפים ענקיים והם יכולים לאחסן בהם רהיטים וחפצים שאין להם שימוש בהם. לכן במכירות של תכולות בתים אתה פתאום יכול לגלות רהיטים בני כמה עשרות ואפילו מאות שנים, כאלה שמהעיצוב שלהם אתה מבין שמי שניגר אותם הכין אותם לשימושו ולכן השקיע בהם מחשבה ונשמה. לפעמים אתה מגלה על רהיט כמה וכמה שכבות צבע שמספרות לך את ההיסטוריה שלו והן עדות לחוזק של הרהיטים האלה שעשויים מעץ אלון אמריקאי שהוא חומר הגלם הזמין ביותר שהיה קיים שם ושהוא חומר גלם מדהים בחוזקו וביופיו".
אמריקה בישראל
צביה חזרה ארצה ועברה לבינימינה ושם פגשה את איריס ארקין, חברה שעבדה איתה בעבר כדיילת באל-על. הן התחילו לשוחח ומהר מאוד הבינו ששתיהן נמשכות לאותו סגנון עיצוב. גם לאיריס כמו לצביה "היסטוריה" אמריקאית – כמוה היא חייתה בנערותה בארצות הברית ושם נחשפה לסגנון העיצוב ולתרבות המקומית. "מהר מאוד עלה הרעיון להביא לפה חפצים ורהיטים משם, לנסות למכור אותם ולראות איך זה הולך", הן מספרות. תוך זמן קצר התחילו השתיים לטוס על קו ארצות הברית-ישראל, יוצרות קשרים עם סוחרי עתיקות אמריקאיים, נוסעות להתעדכן ולרכוש מוצרים בתערוכות מיוחדות, רוכשות רהיטים ומייבאות אותם לארץ. מאז הן נוסעות על הקו ארבע פעמים בשנה.
מה בדרך כלל אתן מביאות?
"הכל. כל מה שצריך לבית מארונות, שולחנות, שידות וכיסאות מעץ מלא במראה וינטג' צבעוני, דרך חפצי נוי כמו אגרטלים, וסלסילות ועד לעגלות משחק וצעצועי ילדים של פעם, עשויים מחומרים פשוטים וצבעוניים.
מה מאפיין את החפצים שאתן מייבאות?
"הריהוט האמריקאי הוא מאוד פשוט ופונקציונאלי, הוא לא מסולסל ומעוטר כמו האירופי, למרות שהוא מושפע ממנו באופן טבעי, והוא צבעוני יותר. יש בו משהו שמזכיר את העיצוב השבדי אבל עדיין הוא ייחודי לאמריקה בגלל החומרים המעולים שזמינים באמריקה – עץ אלון אמריקאי, אורן אמריקאי, ברזל ועוד ובגלל העובדה שרוב המתיישבים הראשונים היו אנשים פשוטים שמה שעניין אותם הוא השימושיות של החפצים שהם רכשו או ייצרו בעצמם.
זה נשמע כמו שיעור בהיסטוריה?
"קצת. מטבע הדברים לכל החפצים שאנחנו מייבאות יש היסטוריה וסיפור. אם זה כלי קרמיקה גדולים שבהם כבשו כרוב ויכולים לשמש כעציצים או אגרטלים ואם זה כלי זכוכית ששימשו כצנצנות ריבה, שכבות צבע על רהיט. כולם יכולים לספר לך סיפור וזה יכול להיות על המערב הפרוע, או על שנות השישים של ההיפים. האמת, לפעמים אני צוחקת ואומרת ש'בית קטן בערבה' זה אנחנו".
Back Yard, דרך מול הים 5, כפר ויתקין. טל', איריס: 052-2536819, צביה: 052-4769000.
אי-מייל: zvialaor@gmail.com. כתובת האתר: www.backyard.co.il.
| תגובות |

