פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

חוויה במרומים

בלב לונדון ההומה ישנה פינה קסומה ונסתרת שרק בני המזל ששמעו עליה זוכים לבקר בה; Kensington Roof Garden הוא גן על גג, פתוח לקהל, בקומה ה-7 של בניין ברחוב קנסינגטון

13/06/2010
כתבה וצילמה: הדס צוק, אגרונומית ומתכננת גנים ונוף

הגן מורכב משלושה גנים שונים המתפרשים על פני שטח של כשישה דונמים, בגובה 30 מטרים מעל הרחוב. הגן הזה מהווה דוגמה נפלאה לאופן שבו גינון על גג יכול להידמות לגינת קרקע. רק תצפית משם על מערב לונדון תזכיר לכם שאתם נמצאים על גג.

זוהי גינת הגג הוותיקה והמוצלחת ביותר בלונדון. הדבר המדהים הוא, שאין זה גן עכשווי שבא ליישם יידע שנצבר אודות "מצעים-מנותקים" או "שיטות לסילוק מהיר של מים" ועוד נושאים בעייתיים בהקמת גינות-גג, אלא גן שמתפקד כבר כ-70 שנה.

ראשיתו של הסיפור בשנת 1932, כאשר חברת בייקרס קנתה את בית העסק של דרי וטום צ'רלס והחליטה לבנות בית כל-בו ברחוב קנסינגטון מספר 99. הבנייה הושלמה ב- 1935 אולם הקומה ה-7 לא אושרה משום שסולם מכבי-האש דאז היה קצר מדי. הייתה זו הזדמנות לטרבור בואן, סגן נשיא החברה להגשים חלום ילדות ולהקים גינת- גג. על גג הקומה ה-6 . בואן נעזר לשם כך באדריכל הנוף ראלף הנקוק. הגנים הוקמו במשך 3 שנים ונפתחו לקהל הרחב ב-1938.

רובינסון קרא במאמריו לעצב את הגן תוך נאמנות לטבע, הן בעיצוב והן בשימוש בחומרים טבעיים. התוצאה הייתה שתילה "פראית" ו"רומנטית" יותר ושימוש בצמחי שלד עמידים בתנאי החורף האנגלי

עיצוב הגנים:
הגנים עוצבו ברוח תנועת ה-arts&crafts שצמחה באנגליה בראשית המאה ה-20 וחלוציה היו וויליאם רובינסון וגרטרוד ג'יקל. התנועה התנגדה לביסוס הגן על ערוגות מסוגננות של פרחים עונתיים כמקובל בתקופה הויקטוריאנית. רובינסון קרא במאמריו לעצב את הגן תוך נאמנות לטבע, הן בעיצוב והן בשימוש בחומרים טבעיים. התוצאה הייתה שתילה "פראית" ו"רומנטית" יותר ושימוש בצמחי שלד עמידים בתנאי החורף האנגלי. חלק מהצמחים היו סוב-טרופיים, מיובאים, שעברו תקופת אקלום והסתגלות לתנאי המקום. תרומתם הרבה לגן הייתה במבנה הארכיטקטוני המיוחד שלהם ובעלוותם הדקורטיבית. לדוגמה, עשב פמפס, מיני דרקונית (דרצנה), יוקה ודקלים. המבנה והשתילה היו בהרמוניה מושלמת והבנייה התבססה על בעלי מלאכה מיומנים, שהשתמשו באבן מקומית ובשיטות עבודה מקומיות.

הגיאומטריה בגן היא א-סימטרית. הגן  מורכב מסדרה של "חדרים" בעלי אופי שונה. כל "חדר" מוקף בגדר חיה גבוהה או בקירות ומבוסס על נושא שונה, אביזרים שונים, שינוי במפלסים, מבנים בעלי אופי שונה ועוד. אלמנטים כמו יובלי-מים, קשתות, פרגולות, שבילי לבנים ומדרגות מחברים ומאחדים את החלקים השונים לגן שלם אחד.

הגן תוכנן סביב 3 נושאים: גן ספרדי-מוסלמי, גן טיודור וגן יער אנגלי.

גן ספרדי - פאטיו בסגנון ספרדי ובאווירה ים-תיכונית עם מאפיינים של גן מוסלמי: חצר סגורה מוקפת במבנים, מעברים מקורים-מקושתים עם מטפסים, מזרקות מים ופביליון מרכזי (המשמש כיום כבר משקאות באירועים הנערכים במקום). הפאטיו בנוי בצורה סימטרית, כאשר משני צידי הציר המרכזי ישנן רצועות דשא מטופחות וערוגות פורחות. בהיקף הגן עצי זית, דקלים וצמחיה טרופית וסוב-טרופית. באביב הגן פורח במלוא הדרו וערוגות האירוסים בולטות ביופיין  בגווני הכחול.

גן טיודור -  בסגנון תקופת בית טיודור במאה ה-16באנגליה, מאופיין בחצר מרוצפת באבן ומוקפת בקירות מלבנים אדומות, במעברים מקושתים, בפינות סודיות ובפרחי הוויסטריה התלויים. בגן שני מיני וויסטריה: wisteria chinensis ו-wisteria macrobotrys   שפורחים בחודש מאי וצובעים את הגן בכחול. זני ורדים שונים ושיחי הדס מצוי תורמים לריחות העשירים בעונת הקיץ. מטפסים ושיחים נוספים מכסים את קירות הגן ויוצרים פינות מוצלות ואינטימיות. ספסלי עץ פשוטים מאפשרים שהייה והתבוננות באזורים שונים של הגן.

גן יער אנגלי - פרוש לכל אורך הגג וניתן לראותו גם מחלונות המבנה הראשי (המסעדה). בגן קרוב ל-100 מיני עצים. למרות שעומק מצע השתילה הוא פחות ממטר אחד חלק מהעצים בני כמעט 70 שנה. בין סוגי העצים נמנים: אילנתה בלוטית, פנסית מכבדית מיני אלון וליבנה, ערמונית הסוסים, ערבת בבל, לימון, תפוח, אגס, תות ושסק. ליצירת נוף  טבעי אנגלי הוסיפו המתכננים יובל מים שזורם לאורך הגן, מתפתל בין העצים, נחבא ונגלה לסירוגין ותורם ליצירת אווירה קסומה ומסתורית. כדי לחצותו עוברים מעל גשר עץ ציורי. את הסצנה משלימים עופות פלמינגו אציליים שעומדים במים וברווזים שמתרוצצים במקום.

הקמת הגן ואחזקתו:
עומק מצע השתילה, 45 ס"מ, מאפשר בית גידול מספיק לשיחים וצמחי כיסוי. במקומות בהם שתולים עצים גובה המצע כ-80 ס"מ. לצורך ניקוז השתמשו בלבנים ופסולת פחם מעל שכבת איטום.

לצורך הקמת הגנים הובאו מפנסילבניה, ארה"ב 500 מיני צמחים וסלעים וזאת כדי לשתול ביניהם צמחים הרריים, בהנחה שהם עמידים יותר לאוויר המזוהם של העיר. צמחים עונתיים היו עדיין אופנתיים מאד ומדי שנה נשתלו 38,000 צמחים עונתיים פורחים (ממשתלה שהייתה באותה תקופה על הגג), בנוסף ל-15,000 צמחי בצל. את הגנים תחזקו גנן ראשי ו-3 עוזרים במשרה מלאה.

הגנים היו הגדולים מסוגם באירופה והיוו מוקד משיכה לקהל ששילם שילינג אחד בכניסה. הכסף שנאסף, בסך 12,000 ליש"ט, נתרם לבתי-חולים בעיר.

הגנים שרדו במזל בתקופת מלחמת העולם השנייה. ב-1941 נחתה פצצה במשקל 500 ק"ג על הגג ולא התפוצצה. בשנת 1973 התפרקה החברה ועד 1978 קיבלו הגנים טיפול מינימאלי. לאחר מכן הקומות התחתונות חולקו בין חברות מסחריות שונות כמו מרקס וספנסר, גאפ ועוד. החלק העליון נותר כיחידה אחת בבעלותו של סר ריצ'רד ברנסון ובו, מלבד הגנים, גם מסעדה (babylob) ומועדון לילה אקסקלוסיביים.