פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

טבע מקומי

גן נעול, שבעת המינים, גינת אגוז - אלה כמה מהציטוטים התנ”כיים המוכרים, שקיבלו חיים בגן, שתיכננה פנינה חיות בבית הכנסת בסביון. צמחייה ארץ ישראלית, טרסות אבן ומים זורמים, משרים אווירת שלווה ויופי מקומי

14/06/2010

גן נעול, שבעת המינים, גינת אגוז - אלה כמה מהציטוטים התנ”כיים המוכרים, שקיבלו חיים בגן, שתיכננה פנינה חיות בבית הכנסת בסביון. צמחייה ארץ ישראלית, טרסות אבן ומים זורמים, משרים אווירת שלווה ויופי מקומי. ויטע ה’ אלוהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר: ויצמח ה’ אלוהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע. ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן...” (בראשית, א’, ח’).

הגן שנוצר - גן ציבורי פתוח, המשרת מטרות לימודיות ושימושיות - משרה אווירה של יופי ורוגע על המהלכים בשביליו. נראה שתחושה זו נובעת מכך שהוא מזכיר בחלקים רבים שלו את החורש הטבעי של הארץ

ספר הספרים משופע באזכורים של טבע וצמחייה, הוויה חקלאית, שדות, כרמים, אילנות וגנים - החל בגן עדן הקדום וכלה בגינת האגוז וערוגות הבושם של שיר השירים. ואולם, מהו בעצם גן תנ”כי? הרי למרות כל התיאורים והאזכורים הללו אין אפשרות לקבוע כיצד בדיוק נראו הגנים בארץ בתקופה מסוימת לפני אלפי שנים. אפשר רק לנסות לתת פרשנויות חדשות לכתובים העתיקים.

בגן של בית הכנסת בסביון נעשה ניסיון כזה. מעצבת הגנים פנינה חיות התבקשה לפני כעשר שנים להקים סביב מבנה בית הכנסת גן תנ”כי. חיות התלבטה ארוכות בשאלה מהו פירושו של גן כזה, ולפני שהחלה בתכנון ובביצוע יצאה לעבודת מחקר, במרכז הצמחייה המקראית בנאות קדומים, בספרות ובעיקר בתנ”ך עצמו. לבסוף התגבשה תוכנית לגן שיכלול מגוון רחב של צמחייה המוזכרת בתנ”ך ואלמנטים דוממים עתיקים ששימשו לחקלאות ולגינון; גן שיוכל לשמש את באי בית הכנסת ואת האירועים המתקיימים במקום; שילדים יוכלו ללמוד בו על צמחי הארץ ואזכורם בתנ”ך, ושיהיה מהנה גם לטייל בו ולספוג מאווירתו.

בין האזורים והמפלסים השונים מחבר אלמנט מים, המתמשך לכל אורכו של הגן. המים נובעים ומתפרצים מתוך אבן ריחיים עתיקה, הסמוכה לפרגולה הגדולה שבכניסה. משם הם זורמים בתעלה, הבנויה מאבן חברון מסותתת ומזכירה תעלות השקיה מימים עברו

הגן שנוצר - גן ציבורי פתוח, המשרת מטרות לימודיות ושימושיות - משרה אווירה של יופי ורוגע על המהלכים בשביליו. נראה שתחושה זו נובעת מכך שהוא מזכיר בחלקים רבים שלו את החורש הטבעי של הארץ.
ההשראה כאן באה דווקא מהטבע החופשי, תוך כדי התעלמות מכללי תכנון: בשטחים קטנטנים אפשר למצוא כאן עשרות מיני צמחים הגדלים בערבוביה - חלקם נשתלו כך במקור וחלקם הזריעו והתפשטו, והושארו במקום, מתוך תפישה של “לתת לטבע לעשות את שלו”.
עם זאת, הגן סדור ומעוצב בקפידה; שטחו חולק לכמה אזורים, על פי פסוקים ופרקים מהתנ”ך, העוסקים בטבע ובצמחים שונים. בכל אחד מהם הוצבה אבן שעליה חקוק הפסוק התנ”כי המתאים או שם הצמח כפי שהוא מופיע במקורות. כך, למשל, בכניסה העליונה של הגן נמצא אזור שבעת המינים, שבו נטועים תאנה, גפן, רימונים ועצי זית; בפינה המתייחסת לפסוק “איש תחת גפנו ותחת תאנתו” נבנתה סוכת גפנים ולידה תאנים, השתולות בטרסות מאבן מקומית; ליד הפרגולה העליונה - “גן נעול”: צמחי תבלין וריח המוזכרים בשיר השירים שתולים שם זה בצד זה ויוצרים פינה אינטימית נעימה.

בין האזורים והמפלסים השונים מחבר אלמנט מים, המתמשך לכל אורכו של הגן. המים נובעים ומתפרצים מתוך אבן ריחיים עתיקה, הסמוכה לפרגולה הגדולה שבכניסה. משם הם זורמים בתעלה, הבנויה מאבן חברון מסותתת ומזכירה תעלות השקיה מימים עברו. התעלה מלווה את מהלכו של שביל טיול המתפתל לאורך הגן, קטעים ממנה גלויים וחלקים אחרים עוברים מתחת לאבנים מסותתות, שם רק נשמע קול הזרימה. בקצה התחתון של הגן נקווים המים לבריכה שחבויה בה משאבה, שם הם עוברים סינון וניקוי וממוחזרים למזרקה שבאבן.
המים הזורמים, המוזכרים רבות בתנ”ך, מצננים את האווירה ורעש הפכפוך הנעים מוסיף עניין וחיים לגן. עוד מסייעים המים לטשטוש וספיגה של רעש מכוניות מבחוץ. אלמנט דומה, גם אם בממדים קטנים יותר, אפשר לבנות גם בגינה הפרטית.

החלקים היחידים בגן שאינם נראים כנוף טבעי של ארץ ישראל הם הרחבות המרוצפות בקדמת בית הכנסת ומאחוריו, שהיו קיימות בשטח עוד לפני הקמת הגן, והמדשאה שבצד הרחבה. חיות מסבירה כי שילבה את המדשאה ה”לא תנ”כית” - “כדי שיהיה אזור שמנקה קצת את העין מסבך הצמחייה שסביב”. עם זאת, הקפידה שהדשא יתפוס רק כעשירית משטח הגן כולו, ובנוסף לכך, שתהיה בו תחושה טבעית כלשהי; לפיכך עוצבה המדשאה בשיפוע ותלולית ולא כשטח מישורי.

אפשר היה לחשוב, כי מכיוון שמדובר בגן המבוסס על צמחייה ארץ ישראלית, העמידה לתנאי יובש, הוא יהיה אפור למראה. ואולם, אף שכמעט לא משקים אותו, גם לא בקיץ (פרט למדשאה הקטנה), זהו גן מרהיב בצבעי פריחה, שלכת ולבלוב ובעושר של מרקמים וצורות

בצד הרחבה והפרגולות, המכוסות מטפסים פורחים, עוצב הסבך המזכיר את החורש הים-תיכוני, הפרוש על טרסות אבן אופייניות ומסלעות טבעיות. נטועים שם עשרות עצי פרי וסרק המוזכרים בתנ”ך, בצדם שיחים גבוהים (רבים מהם מוסיפים צבע ופריחות, כמו הרותם, האחי-רותם, השיטות) ולמרגלותיהם שיחים נמוכים וצמחי תבלין רבים כמיני רוזמרין, אזוביון ומרווה. אף שחלקו הארי של הגן מורכב מצמחייה מקומית, ישנן גם תוספות של צמחים מיובאים שכבר השתלבו היטב בנוף המקומי, כמו בוגנוויליאה וחרציות.

אפשר היה לחשוב, כי מכיוון שמדובר בגן המבוסס על צמחייה ארץ ישראלית, העמידה לתנאי יובש, הוא יהיה אפור למראה. ואולם, אף שכמעט לא משקים אותו, גם לא בקיץ (פרט למדשאה הקטנה), זהו גן מרהיב בצבעי פריחה, שלכת ולבלוב ובעושר של מרקמים וצורות. בחורף יפרחו שם שלל פרחי בר, רקפות וכלניות, ובאביב התפוח, השקד, היסמין והרותם. הוורדים וצמחי התבלין יעניקו ריחות ופריחות בשאר חודשי השנה.
מובן שבגינה פרטית אין חובה לנהוג באדיקות ולהסתמך על צמחייה מקראית או ארץ ישראלית בלבד. אולם כדאי לאמץ חלק מהאלמנטים המרכיבים את הגן הזה, ולראות כיצד הטרסות, שבילי הכורכר הדרוך, המים הזורמים והצמחייה המקומית מתחברים ליצירת מקום המשרה שקט ושלווה של טבע מקומי.