פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

זמן ירוחם: הזוג שיוצר וממחזר בהשראת העיר הדרומית

הם אדריכל ומעצבת צעירים ועסוקים, שהחליטו לעזוב הכול ולמצוא השראה רחוק מהבית. כשחזרו ממסע בעולם, נחתו דווקא בירוחם לסדנה עם קבוצת מעצבים, והקימו סטודיו לעיצוב מחפצים ממוחזרים

מאת: לימור קלר

15/10/2015
צילום: קרן סינגר
בליבו של כל מעצב או אדריכל קיים הצד היצירתי שרוצה להביע את ה"אני" שלו, לגעת בחומר ולהוביל קו משלו. אבל בהתחלה מנווטת אותו הדרך לעבודת משרד, בה הוא יוכל לפסוע פסיעות ראשונות בתחום, בצל מנוסים וותיקים ממנו. בכל הזמן הזה יודע אותו מעצב, שיגיע היום בו יתן דרור לרצונותיו ולמחשבותיו היצירתיות. כך קרה גם לקרן ודניאל סינגר, שאחרי שנים של עבודה מול מחשב בתחום האדריכלות במרכז הארץ החליטו לנטוש את חיי הנוחות, המשרד והמשכורת הקבועה ולהגשים חלום דווקא בירוחם. 
 
קרן ודניאל סינגר. עוד לא מתגעגעים למרכז
 
את הפרידה ממקומות העבודה המסודרים בחר הזוג לפתוח במסע בן שנה בעולם, שהסתיים בהקמת סטודיו לעיצוב משלהם, Suit-Case Workshop, וממשיך בגיחות מהמרכז לעיר הדרום. "גם אנחנו שאלנו מה הקשר בין עיצוב לירוחם, אבל תמיד היינו סקרנים והרפתקנים והחלטנו לצאת להרפתקה הזו", מספרת קרן. כשהקימו את הסטודיו, עבדו באופן חלקי ממרפסת דירתם בגבעתיים, וכלי העבודה והנסורת זרמו אט אט לסלון, לפינת האוכל ולבסוף גם אל חדר השינה. כשניסו לחשוב על פתרונות למקום נרחב יותר, עלה הרעיון לעבור לשטחים הפתוחים בדרום, קרוב לטבע ובמחירים נוחים יותר. 
 
הם נרשמו לקורס ליזמות עסקית של "קרן מיראז'", המעודדת התיישבות בנגב, ומדי שבוע, כשהיו נוסעים לדרום, היה מתמלאים בקסם השקיעה, המדבר וההרים שזהרו בצבעים זהובים ואדמדמים והיוו עבורם השראה. משם, הדרך ל"טרמינל המעצבים" בירוחם הייתה קצרה. "גילינו שיש באזור אתרי פסולת ומחזור, שיכולים להוות מקור נהדר לחומרי גלם עבור מחדשים שכמונו, וגילינו גם מפעלים קטנים וגדולים, שאנשיהם פתחו בפנינו את הדלת ללימוד ושיתוף פעולה", הם אומרים. 
 
קבוצת המעצבים. מימין, קרן ודניאל סינגר, הדסה יצחק, מיכל בן יעקב, הדר ממרוד, מנהלת מעבדת פיס טרמינל עיצוב ירוחם, מורן שלום רסיוק והדר תדהר. צילום: אור אלכסנברג, הרשות לפיתוח הנגב
 
בטרמינל, חממה למעצבים שהקים מפעל הפיס, היוזם ומשפיע על עיצוב פני העיר והסביבה, הם השתלבו בתוכנית בת חצי שנה. במסגרתה הם חיו ועבדו בירוחם ביחד עם מעצבים נוספים, כמו מורן שלום רסיוק, מעצבת גרפית ומאיירת, הדסה יצחק, מעצבת גרפית, מיכל בן יעקב, מעצבת מתנות מקורית בעברית, והמעצב התעשייתי שמוליק דורון. שם נפגשה החבורה עם התושבים המקומיים ועם נופי האזור ועיצבו מוצרים ייחודיים לנגב ולירוחם. 
 
מניפה בהשראת אירוס ירוחם. עיצוב: מורן שלום רסיוק. צילום: עידו אדן
 
מחברת סקיצות מלאה בקסם מדברי. עיצוב: הדס שרת. צילום: עידו אדן
 
ספסל מצמיגים ממוחזרים המצופים שאריות עץ, אותו יצרו עם מורים מבית הספר התיכון המקומי
 
הם מבחינתם זכו לייעוץ מקצועי, לליווי אישי ולמסגרת חברתית אינטנסיבית שליבתה אצלם את היצירתיות והשיתוף. קרן: "שכרנו וילה עם עוד כמה מעצבים וחיינו בה כמו בתוכנית ריאליטי. אחרי ארבעה חודשים מצאנו דניאל ואני דירה ומאז אנחנו שם. הבנו שבירוחם אנחנו יכולים לאפשר לעצמנו לעבוד בסדנה וגם לחיות במגורים נוחים עם חצר וכלב". העבודה המשותפת עם הקבוצה אפשרה להם לנהל שיח עיצובי, להציג את העבודות ולקבל עליהן פידבק. כך, כל מעצב תרם ידע מתחום ההתמחות שלו וחיזק אצל רעהו צדדים חסרים. במהלך התקופה שבה עבדו, יצרו בני הזוג מוצרים חדשים וירוקים בהשראת המקום, כמו מנורת שולחן מבקבוקי זכוכית, ששילבו בצורת החיתוך שלהם את קווי הנוף; סט תחתיות מעץ ממוחזר הנאסף מנגריות; כוסות, חולצות וגלויות המעוטרות באיורים של דניאל למבני השיכון. 
 
גופי תאורה ממחדוש בקבוקים בגוונים עדינים של מדבר על בסיס עץ. צילום: עידו אדן
 
עציץ מנורה על מעמד פלסטי בחיתוך לייזר
 
מאז נוספו לארסנל המוצרים שלהם גם תכשיטי קליפס עם ביטוי אישי ומוצרים לעיצוב הבית כמו עציצי מנורות, שעוני קיר וצעצועי עץ. כל פריט הוא תוצר של מיחדוש, כלומר הפיכה של פסולת למוצר על ידי מניפולציות עיצוביות. קרן: "זה האתגר שלנו, לפעול מתוך שאריות של חומר קיים שלפעמים מוגבל בכמות, ולקבל ממנו את ההשראה למוצר ולא להפך". מתוך חוויות שונות שחוו במקום פיתחו גם סדנאות מיחדוש לילדים ולמבוגרים, שאמורות ליצור עבורם את האיזון בפרנסה, לצד החנות האינטרנטית שפתחו והצגת עבודותיהם של כל חברי הקבוצה ב"אסופה" בשוק הפשפשים היפואי. 
 
עציץ מנורה על מדף
 
עציצים ממנורות שרופות על שבבי עץ דחוסים לתלייה על הקיר 
 
מתגעגעים לחיי הנוחות במרכז?
קרן: "עוד לא. אנחנו לא לגמרי מנותקים מעיצוב ומחוברים לעשייה הפיזית של הדברים. אנחנו מאלתרים, מוצאים פתרונות מקוריים, עובדים ומייצרים בעצמנו. תמיד הייתה חסרה לנו עבודת הידיים, ועכשיו מצאנו אותה ומשמח אותנו שאנחנו עובדים יחד. התוצר עכשיו הרבה יותר מיידי, מה שלא קורה בעיצוב פנים או באדריכלות, שם הסיפוק מהעבודה שלך מגיע רק כשמסתיים הפרויקט אחרי שנים".
 
קרן ודניאל בעבודה
 
הייתם מגיעים לתוצאות דומות ללא ירוחם?
דניאל: "הגישה למפעלים המקומיים העלתה אצלנו רעיונות שלא היו עולים אילולא היינו גרים בירוחם. בלעדיה היינו ממשיכים ליצור עם חומרים בסביבה שלנו, שהיינו משיגים בעצמנו. זכוכית הייתה חומר חדש שלא חשבנו להתחיל לעבד אותו, ובמפעל נחשפנו לכלי עבודה חדשים שגם אותם לא הכרנו".
 
אצל קרן ודניאל פרק ירוחם טרם הסתיים. "אנחנו מרגישים שהפוטנציאל באזור גבוה, ולכן על אף סיום התוכנית אנחנו נשארים שם. אנחנו פועלים לפי תחושות, ואיפה שטוב לנו, אנחנו שם. לא פוחדים לנדוד".
 
 

עוד על הגשמת חלומות של אדריכלים צעירים:
 
 
 
 
 

  • 3.
    ליצירת קשר
    קרן סינגר | (11/23/2015)    
    טל כבר מצא את הדרך ליצור איתנו קשר :) אבל אם עוד מישהו רוצה, ניתן לפנות אלינו במייל: Studio@suit-case.co או בפייסבוק: suit-case workshop
  • 2.
    איך יוצרים קשר עם הזוג ? :)
    טל ישעיהו | (11/18/2015)    
    היי...כתבה מעולה ומעוררת השראה, כיף לראות אנשים עושים צעדים אמיצים :) האם ישנה דרך ליצור קשר עם הזוג?
  • 1.
    פשטו מקסים(ללא טקסט)
    שרונה | (10/30/2015)