פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

נגר אוהב עצים?

בטח אוהב, כל כך אוהב שהוא גר בבית עץ על עץ אלון עתיק

מאת: חדווה אלמוז, עורכת מגזין בניין ודיור

צילום: אלון סיגאויי

19/08/2010

הנסיעה האיטית ברחובות הצדדיים של פרדס חנה-כרכור מעבירה אותנו בהדרגה מכאן ועכשיו אל מראות, צבעים וריחות של פעם, הנושאים איתם געגוע נוסטלגי. לרחובות שמות של עצים, שדרות עצי ברוש ואיקליפטוס, תעלות בוציות וסמטאות צרות המובילות לבתים חבויים בתוך חצרות עם צמחייה עבותה בת שנים. שם, באחד מעיקולי הדרך, נגלה לפנינו בית העץ של יוחאי כהן, ההולך ונבנה בימים אלה ממש.

כנגר, אני הכי מתחבר לעץ כחומר גלם. אני אוהב את גווניו, את החום שהוא מקרין, את הריח שלו ואת החיבור שהוא מסמל עבורי אל הטבע

כהן, הנמצא בשנות הארבעים לחייו, הוא התגלמות אמיתית של מלח הארץ. בשיחה לבבית איתו מתגלה אדם שמסורת אבותיו מחברת אותו לארץ. כמו העץ המסמל שורשיות, אחיזה בקרקע, יציבות ויופי - כך גם סיפור חייו.

כשאתה עומד כאן, במרכז הבית שאתה בונה, במקום שהיה בעבר מנסרה ונגרייה של סבך, עיניך זוהרות וידיך מלטפות בחיבה את גזעי הברוש המשמשים כיסודות הבית. אשאל אותך שאלה שלרוב מכוונת לדייגים, בהיקש לנגרים, "נגר, אוהב עצים?"
"בהחלט כן! כנגר, אני הכי מתחבר לעץ כחומר גלם. אני עובד גם עם חומרים אחרים: בטון , ברזל ואלומיניום, אבל האהבה האמיתית שלי היא העץ. אני אוהב את גווניו, את החום שהוא מקרין, את הריח שלו ואת החיבור שהוא מסמל עבורי אל הטבע. עצים היו מאז ומתמיד חלק ממשפחתי. למעשה, אני ממשיך שושלת נגרים בת 08 שנה שאותה התחיל סבי בשנת 1391, כאשר הקים בפרדס חנה מנסרה שעם השנים הפכה לנגרייה".

אתה עושה רושם של איש חוץ, אוהב מרחבים וטבע, איך זה משתלב בעבודתך?
"אף פעם לא רציתי לעבוד במשרד. אני אוהב לעבוד בחוץ, להיות בשטח עם צוות העובדים שלי. המומחיות שלי והאהבה שלי היא בנייה בעץ: מבנים ציבוריים ופרטיים, גגות מיוחדים ומורכבים, פרגולות דקים ועוד. חשוב לי הקשר עם האנשים. חשוב לי לבדוק את הפרטים הקטנים. לכל פרויקט אני מביא את כל כולי, את היכולות שנרכשו לאורך השנים, הניסיון, היצירתיות, הסבלנות והאהבה האמיתית לעבודה עצמה. אני חייב שהכול ייעשה בצורה מקצועית ביותר ושכל פרט יזכה לתשומת לב אישית שלי. לאחרונה התחלנו בנגרייה לפתח קו ייצור של רהיטים המיועדים גם הם לריהוט חוץ וגן".

האם אתה שלם עם הייעוד שהצבת לעצמך?
"חד משמעית, כן! כבר מגיל צעיר ידעתי שאני רוצה להמשיך בדרך שבה בחרו סבי ואבי. כשלמדתי בתיכון בבית הספר החקלאי פרדס חנה, הגעתי להסכם עם מנהלת בית הספר שקבע כי הנוכחות בבית הספר היא על פי בחירתי שלי, כי את רוב זמני העברתי בעזרה לאבי במנסרה. באותה תקופה הנגרייה סיפקה את כל תצרוכת הנגרות למפעלים התעשייתיים הגדולים שהיו אז בארץ".

איך אביך קיבל את החלטתך?
"אבי תמיד אפשר לנו עצמאות מלאה ללכת בדרך שבה האמנו. הוא יליד צפת, דור 19 בארץ, צאצא מקורי למגורשי ספרד, שעזב את בית הוריו בגיל 41 והצטרף לשפיים כחבר קיבוץ. במסגרת שירותו הצבאי הוא היה בין משחררי הכותל, ובשל בקיאותו בשפה הערבית, שהייתה שגורה כשפת אם בבית הוריו, הוא שימש כמתורגמן בין מוטה גור ומוכתר של ירושלים. כאיש שורשי מאוד, ספוג ערכים ואהבת הארץ, הוא אמר לי תמיד 'את מה שתבשל לעצמך רק אתה תצטרך לאכול', ולא הוסיף. בדיעבד אני שמח ושלם עם הדרך שבה בחרתי ללכת".

"עד שבניית הבית תושלם אנחנו גרים בצל ענפי עץ אלון הגדל בחצר בית הוריי"

את ביתך החדש אתה בונה על השטח שבזמנו עמדה עליו המנסרה והנגרייה של סבך. איפה נמצאת הנגרייה שלך היום, והיכן אתה גר עד שבניית הבית תושלם?
"הנגרייה שלנו ממוקמת היום באזור התעשייה הישן של פרדס חנה, ליד מפעלים ובעלי עסק רבים וותיקים במושבה. לגבי מגוריי העכשוויים, עד שבניית הבית תושלם אנחנו גרים בצל ענפי עץ אלון הגדל בחצר בית הוריי".

"אני ממשיך שושלת נגרים בת 80 שנה שאותה התחיל סבי בשנת 1931, כאשר הקים בפרדס חנה מנסרה שעם השנים הפכה לנגרייה"

מתשובתך משתמע שחבוי כאן סיפור ששורשיו קשורים לעץ מסוים. מהו?
"אכן כן. כשאבי השתחרר מצה"ל, אחרי שנים רבות של פעולות קרביות רבות תהילה, בהן המתלה, סבי החליט לרכוש עבורו בית בפרדס חנה, כדי שיהיה קרוב למפעל העץ המשפחתי שבו התחיל לעבוד עם שחרורו. מכל הבתים הרבים שראו הוריי, הבית שבחצר ובו גדל אלון עתיק נבחר להיות ביתם. לימים הוערך האלון הזה כבן 800 שנה, אחד העצים הוותיקים ביותר בארץ, בין השרידים הבודדים לתפארת היערות שהייתה קיימת כאן קודם לבואם של הטורקים שהשמידו את היערות לטובת הפעלת מסילות הרכבת שנעו אז בין טורקיה למצרים. את הקומה העליונה של הבית בנה לי אבי כשבגרתי, אולם לא איישתי אותה עד לפני כמה שנים, אז החלטנו במשפחה על בניית בית העץ, חלום שאותו אנו נושאים בקרבנו במשך שנים רבות".

"לכל פרויקט אני מביא את כל כולי, את היכולות שנרכשו לאורך השנים, הניסיון, היצירתיות, הסבלנות והאהבה האמיתית לעבודה עצמה"

איך משפחתך הגיבה למגורים בצמרת העץ?
"אנחנו אוהבים את החמימות והאינטימיות שהבית מקרין. אוהבים להיות יחד קרוב. ההרגשה שלנו היא שאנחנו באופן קבוע חיים ב'צימר'. עם כל העוצמתיות של עץ האלון, בבית יש אווירה של פתיחות, אווריריות וחופש. קיר הסלון הוא חלון שדרכו ניתן לראות את יופיו ועוצמתו של עץ האלון, דבר המעורר השראה ונוסך שלווה אמיתית בכל פינה".

מה הפינה בבית האהובה עליך ביותר?
"גרם המדרגות המוביל מהחצר אל הבית. ניתן לראות את צמרת העץ הסבוכה בצמח הוויסטריה החובק אותה, את גזע העץ הישן והיציב האוחז בקרקע, ואת החצר הישנה והגדולה של הוריי המזכירה לי את ילדותי".

היכן אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"גר עם המשפחה בבית העץ החדש שאני בונה בימים אלה, ממשיך לתכנן, לעצב, ליצור ולבנות בתים ומבנים מיוחדים מעץ".
 


  • 2.
    כמו לגור בקראוון. מה הרעיון?(ללא טקסט)
    עץ זה דק, ותו לא | (11/05/2014)    
  • 1.
    בית חמים ונעים בזכות העץ(ללא טקסט)
    רונית | (03/25/2011)    
סלון הבית.

סלון הבית.

תמיד ירוק. מראה מהחלון.

תמיד ירוק. מראה מהחלון.

המרפסת.

המרפסת.

מבט נוסף על המרפסת.

מבט נוסף על המרפסת.

יוחאי כהן ואביו.

יוחאי כהן ואביו.