פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

נימפאות ודגים בחצר האחורית

בריכת גינה היא פינה קסומה, אבל גם מערכת אקולוגית מורכבת. כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשבונים בריכה, איך נוכל ליהנות ממנה לאורך זמן וגם כמה טעויות נפוצות. כתבה ראשונה בסדרה

מאת: נעמה צור

צילום: אלי כהן

14/06/2010
"עפרה צמחי מים"

טרנד גינוני בולט בתקופה האחרונה הוא בריכות נוי. תחושת הקרירות, מראה המים השקטים, קול הפכפוך, הצמחים המיוחדים והדגים יוצרים פינה קסומה ושלווה בכל גינה. אך האם כל זה באמת מתאים לארץ היבשה והחמה שלנו?

בעלי גינות רבים נוחלים אכזבה, כשהבריכה היפה שבנו הופכת במהירות לשלולית עכורה ולא מתפקדת - לרוב בשל העתקה של שיטות והוראות מאירופה למציאות הישראלית. היום, עם התפתחות התחום בישראל, אפשר בהחלט ליהנות מבריכת נוי יפה ומתפקדת לאורך שנים.

יעל בן צבי כהן, מ"עפרה צמחי מים", מציעה מדריך מקוצר לבריכות גינה:

מיקום: השלב הראשון והחשוב הוא ההחלטה היכן למקם את הבריכה. בבחירת המקום כדאי להתחשב במספר גורמים:

מקום שמאפשר ליהנות ממראה הבריכה, מקרוב ומאזורים נוספים בבית ובגן.

שעות שמש מספיקות (לפחות חצי יום), הדרושות לצמחי המים.

אתר גדול מספיק להכיל מערכת אקולוגית מאוזנת, אף פרופורציונאלי לגודל הגינה כולה.

עומק מינימלי של 50-45 ס"מ במרכז הבריכה, המאפשר גידול נימפאות ודומיהן.

מקום בו לא קיימת בעיה חריפה של עלים נושרים מעצים ושיחים.

גישה נוחה מנקודת חשמל ומים.

את סגנון הבריכה - חפורה או מוגבהת, בקווים ישרים וסימטריים או במראה טבעי, יש לבחור ולהתאים לאופי ולחומרים של הגן והבית

סגנון:  את סגנון הבריכה - חפורה או מוגבהת, בקווים ישרים וסימטריים או במראה טבעי, יש לבחור ולהתאים לאופי ולחומרים של הגן והבית. בריכה חפורה מתאימה יותר לגנים קטנים ולאופי טבעי, בעוד שבריכה מוגבהת מתאימה לגנים קלאסיים ופורמאליים.

חפירה ואיטום: אם הוחלט על בריכה חפורה, ניתן לבחור באחת האפשרויות: בריכה מוכנה מפלסטיק קשיח, יריעת CVP גמישה שתאטום את הבור החפור, או איטום בידי בעל מקצוע. אם נבחרה בבריכה מוכנה, כדאי לוודא שהיא גדולה ועמוקה מספיק לשתילת הצמחים השונים. אם נבחרה בריכה בנויה, חשוב שבעל מקצוע אמין יעשה את עבודת האיטום, כדי להימנע מאוחר יותר מחיפושים אחר הנזילות. בכל מקרה, עם תום העבודה כדאי למלא מים לתקופת ניסיון קצרה, ולוודא שאין נזילות.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, משאבה אינה תורמת לאיכות המים. תפקידה הוא להעביר את המים לאן שצריך, ובהתאם לצורך זה נקבע סוג המשאבה

משאבה: בניגוד למה שמקובל לחשוב, משאבה אינה תורמת לאיכות המים. תפקידה הוא להעביר את המים לאן שצריך, ובהתאם לצורך זה נקבע סוג המשאבה. יש לבדוק איזו משאבה מתאימה לבריכה - האם היא מיועדת לסחרור, להעברה לפילטר ביולוגי, לבניית נחל או מפל, ובאיזה גודל. לכל אחת מהאפשרויות יש להתאים משאבה בעלת תכונות שונות. בכל מקרה, כדאי לרכוש משאבה המיועדת לעבודה רציפה, עם סיבובי מנוע נמוכים וצריכת חשמל מועטה יחסית. משאבות הביוב אינן מתאימות למטרה זו.

מערכת סינון: לסינון המים יש שתי שיטות עיקריות - שיטה אקולוגית או שיטה הנשענת על מערכת מסננים. בסינון אקולוגי, הצמחים הם אלה שעושים את העבודה; יש להתאים היטב את הרכב הצמחים שיישתלו בבריכה, ולזכור שיידרש זמן רב יחסית להגיע לאיזון. בשיטה השנייה ניתן להיעזר במסננים מכניים וביולוגיים, מנורת VU ובקטריות. גם בעניין זה מומלץ ביותר להתייעץ במומחה, שיתאים את המערכת לנתונים ולצרכים של הבריכה הפרטית.

הצמחים מטהרים את המים מעודפי חומרי הזנה, המיקרואורגניזמים הקשורים בהם מפרקים את הרעלים, הם מוסיפים למים חמצן (בעיקר הצמחיה הטבולה, הקרויה בשל כך "צמחיה מחמצנת") ונותנים מסתור לדגים

צמחיית המים: לצמחים תפקיד מרכזי במראה הבריכה, בשינויי העונות ובאיזון האקולוגי שלה. הצמחים מטהרים את המים מעודפי חומרי הזנה, המיקרואורגניזמים הקשורים בהם מפרקים את הרעלים, הם מוסיפים למים חמצן (בעיקר הצמחיה הטבולה, הקרויה בשל כך "צמחיה מחמצנת") ונותנים מסתור לדגים. ככלל, צמחי המים הם צמחים "קלים": אם נשתול גוש בוגר - הקליטה מובטחת, ואין כמעט מחלות ומזיקים. רוב צמחי המים יכולים להישאר בבריכה שנים רבות (רוב הנימפיאות חיות כ- 80 שנה), אך דרושה לכך תשתית מתאימה. מומלץ לפזר מצע שתילה מתאים על כל שטח הבריכה, שיוכל לשמש את הבריכה שנים רבות, ויאריך משמעותית את עונת הפריחה.
את צמחי המים אפשר לשתול כל השנה, אך השתילה האפקטיבית ביותר נעשית בעונה החמה, ובמיוחד באביב. בשתילה חורפית אין סיפוק מיידי: כמעט כל הצמחים יצמחו שוב רק באביב.

נהוג לסווג את צמחי המים ל"חגורות" בעלות עומק שתילה משתנה:
צמחי גדה נמוכים: ברובם צמחים משתרכים, היוצרים טשטוש גבולות בין הגינה לבריכה. נשתלים בעומק של 5-15 ס"מ ליד דפנות הבריכה, כך שיוכלו לטפס החוצה.

צמחי גדה זקופים

צמחים מחמצנים: בעלי חשיבות רבה לאקולוגיה של הבריכה, אך זקוקים לצלילות מינימלית של המים כדי להתפתח.

צמחים צפים: אינם מתאימים לשיוט חופשי בבריכה ויש להגבילם לאיזור מסוים, רצוי רדוד. יעילים מאד כבריכת פילטר, מעדיפים חצי צל. השורשים נותנים מסתור לדגיגים.

נימפאות ודומיהן - משפחת השושנות. נקראים גם "צמחי מים עמוקים" אך למרות ההגדרה, לא כולם מעדיפים מים עמוקים. בדרך כלל, קוטר הכיסוי שנותנת שושנה הוא פעם וחצי עומק השתילה.

בגינות לצמחים, ניתן וכדאי לשלב דגים בבריכה. דגים מתאימים הם דגי קומט, שיבונקין ושלאייר, הנמנים על דגי הזהב (דגי הקוי אינם יכולים להשתלב בבריכת צמחים), וחשוב להכניס דגי גמבוזיה - דגים קטנים וחסרי צבע הטורפים את זחלי יתושים. שילוב נכון של צמחים ודגים מאפשר ליהנות מבריכה מרשימה ומטופחת, לאורך כל השנה.

חמש טעויות נפוצות בתכנון בריכות גינה
1. בריכה קטנה ו/או רדודה מדי, במיוחד בשמש מלאה, היא מתכון לאסון אקולוגי.
2. יש להשמר ממכשור שאינו מתאים לתנאי הארץ - אינו מתחשב בתנאי המים הקשים והאקלים, קשה לתחזוקה.
3. הנימפיאות הן למעשה "עצי מים" מאריכי ימים. יש לספק להם מרחב, עומק מינימלי ומצע שתילה ארוך טווח.
4. בריכה שאינה נשענת באופן מאסיבי על מכשור, אין להעמיס בדגים רבים וגדולים. בטבע לא קיים עומס כזה, וגם בבריכה הדבר יחייב מערכות סינון גדולות ויקשה מאד על השגת איזון. אין לשלב דגי קוי בבריכה עם צמחים: הם קורעים, תולשים וחופרים. יש ליצור עבורם מרחב נפרד, נקי ממצעים וצמחים, ולהתקין מערכת סינון מתאימה.
5. לא להגזים בהאכלה! בבריכה מאוזנת, אין צורך להאכיל את הדגים כלל. אם רוצים אפשר, בשביל הכיף, להאכיל פעם בשבוע.