פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

עשב לקישוט

כשלומדים להכיר את המגוון האדיר שלהם, את יכולת ההשתלבות, את האחזקה הנמוכה וכמובן, את המראה הטבעי או המעוצב שלהם - קל להיתפס לקסמם של העשבים הקישוטיים

07/06/2010

לא ברור מה גרם לגנן אנגלי שחי לפני 220 שנה להכניס את הסטיפה, שצמחה בר בשדות שסביב, אל גינתו המטופחת. מה שבטוח הוא שזה היה ניסיון מוצלח. ב-1782 מופיע אזכור ראשון בכתב של עשב קישוטי כצמח גינון. 100 שנה לאחר מכן מופיעים בכתובים כבר כמה עשרות עשבי בר שכאלה, שגננים באנגליה ובכל רחבי אירופה החלו להכניס לגינותיהם.

כשאומרים "עשבים קישוטיים" - Ornamental Grasses, הגדרה גננית פתוחה וגמישה השאובה מאנגלית, שאומצה על ידי משתלות בארץ - מתכוונים לקבוצה גדולה מאוד של צמחים רב-שנתיים שניחנו ב"מראה של עשב". הכוונה היא לצורה חופשית ועלים דקים, צרים וארוכים, הנעים ברוח.

המופע הידוע ביותר המקושר לסוג צמחים זה הוא שדות דגן או שדות בר פתוחים, מראה מוכר כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ. ואכן, רבים מבין חברי הקבוצה הגננית הזאת שייכים למשפחת הדגניים, שעליה נמנים גם שיבולי החיטה, השעורה, האורז  וגם הדשא לסוגיו, אך גם למשפחות נוספות.

העשבים הקישוטיים בדרך כלל לא נבחרים לגינה בזכות פריחה צבעונית. פריחתם של רבים מהם עדינה, קטנה ולא בולטת. ואולם, לרבים אחרים פריחה מרשימה בעלת ערך מוסף: הזיפנוצה, למשל, הפורח כל הקיץ והסתיו

בתחילת המאה ה-20 הגיעה האופנה של שימוש בעשבים קישוטיים לארצות הברית, והתפשטה שם במהירות. היא דעכה קצת בשנות ה-50, אך בשנות ה-70 זכתה שוב לפופולריות עצומה,  משום שהתאימה לרוחות החופש, החזרה לטבע, השחרור והמודעות לחשיבות השמירה על הסביבה. היום נחשב התחום הזה לאופנתי מאוד בגינון; במשתלות באנגליה אפשר למצוא עשרות זנים של כמעט כל צמח הנכלל ברשימות העשבים הקישוטיים.

גם אלינו הגיעה אופנת העשבים הקישוטיים, אמנם באיחור. התחום הולך וצובר תאוצה: היום רשומים כאן כבר כ-07 מינים של עשבים קישוטיים, בעיקר בזכות פועלו של מוטי קופלביץ ומשתלת "בוטניקה" שלו, שהיתה חלוצת המשתלות שהתמחו בעשבים קישוטיים בארץ. עמוס כרמי ממשתלת "שתיל" ברמת השרון בודק זנים נוספים ומטפח בגן ההדגמה של “שתיל” את האוסף הגדול בארץ של צמחים אלה, שם אפשר לראותם בשילובים ובשימושים שונים.

מלבד התנועה מאפיינים את קבוצת הצמחים הזאת האפקט המיוחד שנוצר כאשר האור עובר דרך עליהם הצרים והארוכים, וכן הרחש האופייני של העלים הנעים ברוח. בניגוד לצמחים אחרים המוכנסים לגינה בזכות הצבעוניות העזה של פריחתם, יתרונם של העשבים הקישוטיים טמון באפקטים אלה של תנועה, קול ואור, נוסף על הצללית האופיינית של העלים.

גובהו של זקן הנחש הננסי הוא כ-7 ס"מ לכל היותר, ואילו קנה הסוכר מגיע לגובה של 3 מטרים. שניהם שייכים לקבוצת הצמחים הענקית הזאת, שחבריה נבדלים זה מזה בתכונות רבות. חלוקה מקובלת של צמחי הקבוצה היא לצמחים גושיים ומתפשטים. את הגושיים קל מאוד לתחזק מכיוון שאינם מתפשטים בגן (למשל ליריופה וזקן נחש יפאני); ואילו במתפשטים (כמו השבטבט או הכריך המכחיל) כדאי להשתמש לשם מילוי שטח, ואם לא - לשתול במכלים או לשים גבולות ולעצור.

בחלוקה גסה אפשר לחלק את העשבים הקישוטיים לאלה הגדלים בעונה החמה, לעומת הגדלים בעונה הקרה. העשבים הגדלים בישראל שייכים ברובם לעונה החמה, כמו המיסיקנתוס והזיפנוצה, הגומא למיניו, האגמונים והסמרים. לעומתם, הבולבוסן הוא עשב הנראה במיטבו דווקא בעונה הקרה, ובקיץ עליו כמעט נעלמים. יש בין העשבים הקישוטיים גם מינים רבים הנראים במיטבם במשך כל השנה, כמו  הליריופה על מיניה השונים או זקן נחש יפאני.

השימוש בצמחים אלה בגן מגוון מאוד מבחינה עיצובית, החל משתילה של פרט בודד ומודגש וכלה בשתילה של מסה, היוצרת מראה טבעי ומקסים של שדה בר. אם נשתול זקן נחש יפאני בודד בתוך ריצוף, לצד סלע או אלמנט מים, תודגש העגלוליות הכריתית של העשב הזה והנוף המסודר והסימטרי שלו. שתילה של אותו צמח בשטח מישורי בשורות ובמרווחים תיצור מעין "גריד של כדורים", ואילו בשתילה זה לצד זה  יתקבל מראה של שדה ירוק צפוף.

ודאי שבשימוש העיצובי יש להתחשב בשוני הגדול בצורתם ובממדיהם של העשבים. את העשבים הקטנים, דוגמת הכריכים, כדאי למקם בסביבה נקייה יחסית, כך שיבלטו למרות ממדיהם הקטנים, ולא ליד גודש של צמחים אחרים

ככלל, העשבים הקישוטיים מתאימים מאוד לצד דומם בגן: ריצופים, חיפויי קרקע, בריכות מים או קירות חלקים. שימוש כזה יבליט את תכונותיהם ה"אדריכליות"; הצללית המיוחדת שלהם והקווים הישרים והנקיים המאפיינים אותם ידגישו את קווי הבניין או את הדומם שלצדו הם שתולים.

למראה נוף טבעי אפשר לשלב מינים שונים של עשבים בגבהים, גדלים ואף צבעי עלווה שונים. אפשר גם ליצור שילובים מעניינים של עשבים לצד צמחים רחבי-עלים. הם מתאימים מאוד לצד אלמנטי מים, כצמחי גדה, ואת חלקם ניתן לשתול בתוך בריכות נוי ממש. כדי ליצור את המראה היבש מעט של ערבה, שדה בר או צדי דרכים יש להשתמש במסות של צמחים. כאשר מדובר בגינה הביתית הקטנה אפשר פשוט להשתמש בזנים ננסיים, וליצור את אותו אפקט (בגן ההדגמה של “שתיל” אפשר לראות שפע של שימושים ושילובים של עשבים קישוטיים).
ברור שאופן השימוש הגנני בעשב נגזר גם מתנאי הגידול הדרושים, וגם כאן קיים שוני גדול בין מין למין. יש ביניהם כאלה שאינם זקוקים כלל להשקיה (למשל הזיפנוצה הזיפני, הגדל בר בארץ), ולעומתם מיני הגומא, הכריך, הסוף והשבטבטים זקוקים לאדמה לחה מאוד, ויכולים לגדול ממש בתוך מים. יש כאלה שמסתדרים היטב באדמה בוצית, ואחרים זקוקים לקרקע מנוקזת, כמו הבולבוסן או הבן-אפר.

אחד היתרונות של העשבים הוא אחזקתם הקלה ועמידותם הגבוהה בפני מזיקים ומחלות. רובם זקוקים לגיזום-חידוש אחת לשנה, בדרך כלל באביב - וזהו. בגיזום-חידוש חותכים את הצמח כמעט עד לגובה הקרקע, ומובטח שמיד אחר כך הוא יתחיל להתחדש ולהצמיח עלים ירוקים ורעננים. בין העשבים שרצוי לחדש: עשב הפמפס, זיפנוצה לסוגיו ומיסיקנתוסים. אם לא יבוצע החידוש, בעונה הבאה עלולה הרעננות של העלים החדשים להיבלע בעלים היבשים שנותרו מהשנה הקודמת. ואגב, כשבעשבים עסקינן - לא כל מראה יבש פסול; גם למראה הצהוב והיבש שמקבלים חלק מהעשבים בעונת החורף יש ערך אסתטי ייחודי.

האם העשבים הקישוטיים מתאימים בכלל לגינות בישראל? בהחלט. אף שרובם יובאו אלינו משדות זרים, עדיין הם נראים טבעיים ושייכים למקום, ומזכירים את השדות הפתוחים ההולכים ומתמעטים בנוף ישראל. אין לטעות, לא מדובר כאן בפריחה ססגונית כשל ורד, שבה מתאהבים במבט ראשון. אבל כשלומדים להכיר את המגוון האדיר של העשבים, את יכולתם להשתלב לצד דומם וזה עם זה, את האחזקה המועטה, וכמובן את המראה הטבעי או המעוצב שלהם, קל להיתפס לקסמם של העשבים הקישוטיים.