פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

פורמלי ואחר

אם באחרונה מרבים לראות "גינות ים תיכוניות", שבהן עצי זית וצמחי תבלין נשפכים באופן טבעי וחופשי על מסלעה - הרי הגינה הזאת היא משהו אחר לגמרי.

מאת: נעמה צור

07/06/2010

שי דוד, בעל חברת כרכום לעיצוב נוף, תיכנן את הגינה כאשר הבית היה בשלבי בנייה מוקדמים. האדריכלות המודרנית של המבנה, קוויו הישרים וחזית גבוהה מלבני סיליקט הם שהכתיבו את אופי הגינה (ששטחה כ-350 מ"ר, כולל דרך הגישה). אף היא מתאפיינת בקווים ישרים, נקיים, פורמליים לעתים, שנדיר למצוא בגינות החדשות בארץ. בעלי הבית והמתכנן ראו חשיבות בכך שהגינה תמשיך את התפישה המאפיינת את הבית.

התנאים שהכתיב המגרש כללו דרך גישה ארוכה וצרה (40X2.80 מטרים), היורדת מהכביש לכיוון הבית. אם היה שביל הכניסה נסלל לכל רוחבו, כמקובל, היה הולך לאיבוד נתח גדול מהשטח הירוק. לתפישת המתכנן, הכניסה לבית מתחילה כבר בכביש, ולא רק סמוך לדלת הכניסה, ולכן ראה חשיבות בהטמעת המאפיינים כבר ברגע שפונים מהכביש הראשי ונכנסים - ברכב או ברגל - למגרש.

השביל הארוך והמשופע מחולק לקטעים באמצעות ערוגות מלבניות במרכזו, 60 ס"מ רוחב ו-250 ס"מ אורך. בין ערוגה לערוגה מפרידים שלושה מטרים. במבט מקצה השביל הערוגות נראות כקו ירוק אחד.
כדי לשמור על הניקיון העיצובי נשתלו באזור זה שלושה סוגי צמחים בלבד: בצדי השביל שתולים ברושי טוטם מחודדים, בעלי קו אנכי חזק; במפלס הנמוך יותר - שורת שיחי לויקופילום (לבן עלה) באפור וירוק לחלופין, ואת הערוגות שבמרכז הדרך, התחומות בקורות עץ (אורן פיני), ממלאים שיחי סנטולינה ירוקה.

השביל מרוצף באבן צפחה פראית, שהא-סימטריה שלה מרככת את הקו הפורמלי. אבן הצפחה מופיעה בגוני אפור וירוק. האפור מתחבר עם אבן ביר-זית אפורה, שממנה עשויות מדרגות הכניסה אל הבית והאדניות הבנויות המקיפות אותו

שי דוד אומר, כי כשנשקלו סוגי הריצוף לשביל, היה רצון לשבור מעט את הקו הישר, הבולט כל כך במבנה ובצמחייה; השביל מרוצף באבן צפחה פראית, שהא-סימטריה שלה מרככת את הקו הפורמלי. אבן הצפחה מופיעה בגוני אפור וירוק. האפור מתחבר עם אבן ביר-זית אפורה, שממנה עשויות מדרגות הכניסה אל הבית והאדניות הבנויות המקיפות אותו. ומנגד, גוני הירוק של הצפחה מתחברים אל הגן שסביב. השילוב של אפור וירוק חוזר ומהדהד גם בשורות שיחי הלויקופילום ושם מתוספת גם הפריחה הוורודה בקיץ.

בהמשך השביל נמצא אזור החניה, השומר על הקו הסימטרי ומוסיף לו ירוק - המתכנן יצר שם משטח "שחמט", המחולק למשבצות של דשא וצפחה (60 X 60). משבצות הדשא, אגב, שתולות על טוף, כדי שלא ישקעו תחת משקל הרכב. משקים אותן בהמטרה ומכסחים בחרמש חשמלי. בעלי הבית הם שמכסחים ומתחזקים את הגינה כולה, ולמראה השיחים, הגזומים כולם בקפידה, נראה שהם נהנים מהמלאכה.
שתי מדרגות אבן רחבות מובילות מהחניה אל פינת הישיבה המרכזית, הרשמית יותר. פינה זו היא מעין פטיו חיצוני, בין הסלון לפינת האוכל, שחזיתותיהם שקופות כלפי החוץ. רחבת הישיבה מרוצפת באותה אבן חלילה המרצפת את פנים הבית.

לדברי שי דוד, שלב מקדמי בתכנון גן הוא הגדרה של הפונקציות הדרושות ומיקומן בשטח."לאחר שנקבע האופי הכללי של הגינה, אני מגדיר את החללים: היכן יישבו, יאכלו או ישחקו בחוץ. לא צריך להסתפק בפינת ישיבה אחת; להיפך, ניתן לעצב אחת לאירוח פורמלי, אזור למנוחה רגועה, אחר למשחקים ופעילות הילדים; מה שחשוב הוא לגרום לבני הבית לשהות בגן - והדרך לכך היא לאפשר שם מגוון פעילויות ועניין".

לאחר שנקבע האופי הכללי של הגינה, אני מגדיר את החללים: היכן יישבו, יאכלו או ישחקו בחוץ. לא צריך להסתפק בפינת ישיבה אחת; להיפך, ניתן לעצב אחת לאירוח פורמלי, אזור למנוחה רגועה, אחר למשחקים ופעילות הילדים; מה שחשוב הוא לגרום לבני הבית לשהות בגן

כך, למשל, הוא מסביר, עדיף למקם את פינת הישיבה המרכזית דווקא בעומק הגינה - אז גם מתאפשר מבט ממנה אל תוך הבית ואל ההתרחשויות בשטח כולו.
פינת הישיבה המרכזית בגן זה עטופה במעין בוסתן השתול באדניות מוגבהות בנויות מעץ (אורן פיני) ומצל על היושבים. זיתים, עץ מקדמיה, לימון וקלמנטינה מצטרפים לצמחי תבלין כלוונדר, רוזמרין ומרווה. אלה מקבלים כאן מראה לא שגרתי, מכיוון שהם גזומים בקו ישר ולא גדלים באופן חופשי ופראי.

באדניות המקיפות את פינת הישיבה חוזרים הקווים הישרים: כולן מלבניות, באורך וגובה משתנים. ביניהן גם אחת שהיא בריכה קטנטונת; פכפוך המים בתוכה מוסיף רחש נעים ותחושת קרירות ליושבים סמוך.
מפינת הישיבה המרוצפת, המרכזית, יורד שביל מוצל ומדורג, עשוי מרצפות אבן חלילה בודדות (60X60) המשוקעות בתוך מרבד ירוק ופורח בסגול ולבן של סגל אוסטרלי.

המעבר המוצל הוא מעין מנהרה המחברת בין פינת הישיבה הקדמית, הרשמית והמהוקצעת, לבין הפינה האחורית, שהיא "ביתית" ומשוחררת יותר. פינה זו ממוקמת בקצה המדשאה שמאחורי הבית. עץ כליל החורש מצל בפינה זו על שני ספסלי עץ שנפתחים לארגזי אחסון ושולחן עץ מרובע.
כדי להסתיר את השיכונים שאליהם פונה המגרש ממערב, הוצבה הפינה כך שהישיבה בה מפנה את המבט כלפי הבית ואת הגב לבניינים שמעבר למגרש. כך, בפשטות, נפתרה בעיית ההסתרה ונחסך המקום שהיה נדרש לו נעשתה באמצעות צמחייה.

ערוגה צרה של צמחייה עונתית חובקת את פינת הבית הקדמית (בחורף-אביב פורחת שם לובליה כחולה, ובקיץ-סתיו - וינקה ורודה) ומסמנת קו ישר וחד, עז-צבע ובולט במסת הפריחה שלו

מפינת הישיבה נפרשת המדשאה המישורית לאורך החזית האחורית של הבית ולצדה שביל מרוצף אבן חלילה. מקצה המרוחק של המדשאה, לאחר שהקפנו את הבית כולו, נפתח שוב מבט ארוך אל שביל הגישה, המשתפע כלפי פינה זו.

ערוגה צרה של צמחייה עונתית חובקת את פינת הבית הקדמית (בחורף-אביב פורחת שם לובליה כחולה, ובקיץ-סתיו - וינקה ורודה) ומסמנת קו ישר וחד, עז-צבע ובולט במסת הפריחה שלו. הערוגה, המלווה את סופה של דרך הגישה, היא מעין מענה לשיחים הגזומים מעברה השני של הדרך ומדגישה גם היא את הקו החד המאפיין את הבית. בחירת הצמחים המוקפדת מצטרפת לקווים הישרים של השבילים, האדניות והאבן, החללים המעוצבים בקווים מקבילים, גיזום הצמחייה הישר והפורמלי והמונוכרומטיות (למשל, גוני הסגול השולטים בגינה באביב). כולם יחדיו יוצרים גן בעל אמירה עיצובית מעניינת וייחודית, המתבטאת בכל אחד מממדיו.