אינסטגרם

משפץ? בונה? מתכנן?

קבל הצעת מחיר מהירה

לחץ כאן

השאר פרטיך כאן ונציג יחזור אליך בהקדם

שם


טלפון


דוא"ל


קטגוריה


הערות
פורום עיצוב
פורום אדריכלות בניהול אדריכלית אסנת ברש
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום חדרי ילדים בניהול חברת באני בי
פורום ריצוף וחיפוי בהנהלת "אבן השוהם"
פורום הום סטיילינג בניהול גיא בוכהלטר

קחי אותי למרוקו

לא בכדי צולמה התוכנית “קחי אותי שרון” בבית הזה - הוא נראה כלקוח מעלילות “אלף לילה ולילה”. אהבה גדולה לסגנון ולעיצוב הולידה ארמון מרוקאי בקיסריה

מאת: נעמה צור

צילום: עמית גרון

שטח הבית: 800 מ

פעם אחת, לפני שנים, בחור הכיר בחורה שנסעה לטיול שורשים במרוקו. כך התחיל סיפור האהבה הזה, שסופו חיים באושר בארמון מדהים, הנראה כלקוח מסיפור האגדות של “אלף לילה ולילה”. רק שהארמון הזה לא עומד בארץ רחוקה, אלא בקיסריה, וסיפור האהבה הוא בין בעליו של הבית לבין סגנון הבנייה והעיצוב המרוקאי המסורתי.

ובאמצע יש עוד עלילת משנה שהתרחשה כאן, עם נסיכה אחת ו-15 מחזרים. מאז הסתיימה בניית הבית נעצרים עוברים ושבים ליד קירות הטיח האדמדמים (אדום-מרקש), נפעמים מהמראה הלא שגרתי, רוצים להיכנס. אבל אין ספק שמאז צולמה כאן תוכנית הטלוויזיה הפופולרית “קחי אותי שרון” היה האתר למוקד משיכה גדול עוד יותר.

עוצמת הקווים, צורת הבנייה, החומרים, הצבעים, האביזרים והרעיונות הכלליים שאובים כולם ממבנים בערים קזבלנקה, מרקש, סאפי או אסווירה שבמרוקו

לאחר שמפיקי התוכנית בחנו בתים רבים, התלבטו ולא החליטו, נתקל אחד מהם, במקרה, בבית המרוקאי הזה. למחרת כבר הופיע בו כל הצוות והתחיל בהכנות לצילומים. די ברור למה נבחר כמקום התרחשות התוכנית שבה 15 מחזרים מתמודדים על לבה של בחורה אחת: ארמון קסום, מפואר, מסתורי, לא שגרתי - מקום לנסיכה.

הבית מרתק ומדהים גם בלי שרון. ראשית, אי אפשר לטעות בסגנונו. אף שהוא אולי אינו אחד-לאחד בית מרוקאי מסורתי, עוצמת הקווים, צורת הבנייה, החומרים, הצבעים, האביזרים והרעיונות הכלליים שאובים כולם ממבנים בערים קזבלנקה, מרקש, סאפי או אסווירה שבמרוקו. בעליו של הבית החליט לשאוב דברים שאהב מכל המבנים, שהיו שונים תמיד מעט זה מזה, וליישם אותם בביתו הפרטי שבישראל.

מובן שאת אוסף האלמנטים הרעיוניים והחומריים היה צריך לדעת לשלב כך שלא ייווצר סתם בליל רעשני, אלא בית הרמוני, בעל סגנון משכנע, פונקציונלי וזורם; בית שיידע לשדך בין האלמנטים השונים, לחבר את החומרים והצבעים, וייצור שייכות בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם החדשה. בסופו של התהליך היצירתי נוצר מקום שאין לטעות בסגנונו המרוקאי, אך שהוא גם בעל אופי משלו ומשקף את מקומו בסביבה ואת אישיות בעליו, העדפותיו ורצונותיו.

הבית ניצב בקו ראשון לים, והיה ברור שהפתחים המרכזיים, למשל של הסלון, המטבח ופינת האוכל, כמו הבריכה והישיבה בחוץ - חייבים לפנות לים

לדברי הבעלים, העוסק בייזום נדל”ן בחו”ל, אותן תמונות ראשונות וחוויות ששמע לפני שנים עוררו בו סקרנות גדולה בנוגע לעיצוב המרוקאי. לכך הוסיפו ביקורים במסעדות מרוקאיות בלונדון ודפדוף בספרי אדריכלות מרוקאית. בשלב הזה כבר נשבה, והיה לו ברור כי אם יבנה בית במישור החוף, קרוב לים, יהיה בו משהו מהסגנון הזה.

ואז נסע למרוקו - בפעם הראשונה מתוך ה-13 שיבואו בעקבותיה. מאז כבר לא היתה דרך חזרה, הוא אומר. לדבריו, הוקסם מהמקום שגילה. הכל הדהים אותו: האנשים, הנופים, הצבעים, הריחות, העיצובים, השווקים, הבדים, האוכל וכמובן - הבתים. שכן, הוא לא נסע סתם כתייר, אלא מתוך ידיעה ברורה שהוא עומד לבנות על מגרש הדונם וחצי בקיסריה - בית מרוקאי. לשם כך, התמקד בסקירה של כמה שיותר מבנים שסגנונם מסורתי והקדיש את הזמן לביקורים בבתים כאלה, בעיקר במרקש וקזבלנקה. האיש שאב רעיונות מכל בית שראה שם - בין אם מדובר במבנים בעלי סגנון מסורתי סתם ובין אם בבתי מעצבים ואדריכלים מוכרים, כאיב סאן לורן או צ’רלס בוקארה.

עם חלום ומטרה ברורים, החל לחפש יצרנים, שיכינו את חומרי הבנייה, העיצוב והאביזרים שירכיבו אחר כך את הבית בישראל. הוא פנה לשורה של בתי מלאכה, מפעלים ואמנים מרוקאים, בעיקר בקזבלנקה, ואלה ייצרו בעבורו בעבודת יד ובשיטות הנהוגות במרוקו זה מאות שנים את מרכיבי הבית. פריטים אחרים נקנו מפירוק, למשל המזרקה המרהיבה והצבעונית המקבלת את פני הבאים בכניסה לבית.
את הכל ייבא בעצמו: לבני בוץ, אריחי ריצוף לשימושים שונים בשלל גוונים וגדלים, טיח צבעוני לתוך הבית ולחוץ, רעפים, דלתות, חלונות, משקופים, משרביות וסורגים מעץ ומעץ משולב ברזל במגוון גדלים ולמגוון שימושים, מזרקות פסיפס וכמובן פריטי ריהוט ואביזרים ככדים, קערות, גופי תאורה, שטיחים, אריגים, כיסאות, שולחנות וספות.

אלמנט נוסף שפשוט לא ניתן להתעלם ממנו הוא דלתות הכניסה האדירות. הדלתות-שערים עשויות עץ ומתנשאות לגובה של 3.6 מטרים. בתוכן חתוכות דלתות נוספות, המגלות תחתן צמד פתחים בצורת הקשת המרוקאית הטיפוסית

מכיוון שלפני התחלת הבנייה וגם במהלכה לא היתה תוכנית אחת מחייבת שעל פיה עבדו, אלא בחירות סגנוניות ואוסף גדול של השפעות ומודלים לחיקוי - הביא עמו הבעלים ממרוקו לארץ שבעה קונטיינרים ובתוכם כמות חומרים שהיתה מספיקה לשני בתים כאלה לפחות. שכן, ההחלטה הסופית איזה סוג ריצוף בדיוק יונח במקום מסוים, איזה אביזר, איזו משרבייה ואיזה משקוף - התקבלו במקום, על פי התאמתם לסביבתם החדשה. לעתים, הוא מספר, קרה שפירק אלמנט שכבר נבנה בבית, מכיוון שבתכולת הקונטיינר הבא מצא פריט שנראה לו מתאים יותר למקום.

יחד עם החומרים כולם הביא בעליו של הבית בתחילת הליך הבנייה גם מומחי בנייה ממרוקו; בעזרתם השיג דיוק רב בפרטים הקטנים של הבנייה, הידועים אך למי שעוסק במקצוע שנים רבות. כך הרצפים, הטייחים והבנאים המרוקאים הפליאו להשתמש בחומרים המקוריים והקנו לבית את המראה האותנטי שלו. במשך הזמן - שלוש שנים ארכה הבנייה - עבר גם האיש עצמו התמחות בשטח באדריכלות המרוקאית המסורתית.
ואולם, מעבר לסגנון, לרעיון הכללי, לחומרים - מתבקש לשאול על תוכנית המבנה; שהרי בהליך תכנון ובנייה רגיל של בית ישנו תחילה מגרש, ואז מזמנים אדריכל שיגבש רעיון ויערוך עליו תוכנית. כאן לא התקיים הליך שגרתי שכזה. נבנה בית שלמרות גודלו העצום (כ-800 מ”ר) החללים בתוכו אנושיים ונעימים. גם כאן הושפע מהתפישה המרוקאית של בתים המותאמים לשינויים המשפחתיים: כשנולדים עוד ילדים - מוסיפים חדר, כשמישהו עוזב - מכווצים; הכל בהתאם לדרישות, לנוחות ולצרכים ולא על פי תוכנית נוקשה אחת.

המשרביה מייצגת לדעת בעלי הבית את אחד מעקרונות הסגנון שהוא כה אוהב: משחק של גלוי/מוסתר, של רואים-לא רואים, המשרה את המסתוריות והעניין המיוחד שבמבנה

כך שהתוכנית הכללית, בקווים גסים, היתה ברורה לבעלים כבר מראש: על המגרש עמד בעבר בית ישן. ממנו נותר היום המרתף, שממדיו היו מהגורמים שקבעו את גבולות הבית החדש. ברור שגם מיקום המגרש הכתיב את סידור הפונקציות בתוך המבנה: הבית ניצב בקו ראשון לים, והיה ברור שהפתחים המרכזיים, למשל של הסלון, המטבח ופינת האוכל, כמו הבריכה והישיבה בחוץ - חייבים לפנות לים.

בקומה העליונה, הראשונה, ממוקמים חדרי השינה. בחזית הפונה אל הים שוכן חדר ההורים ולידו חדר אמבטיה רחב ובו אמבט בנוי מצופה טיח תדלקט ולצדו חמאם מרוקאי שתמיד מלא במים חמים מבעבעים. מחדר ההורים יוצאת מרפסת, מרוצפת באריחי בז’מט כחולים-לבנים, שממנה נשקף הים במלוא תפארתו. מדרגות חיצוניות צרות (בטון מחופה בטיח חלק אדום-מרקש), שראשיתן בקומת הקרקע, בקיר שבין המטבח לחדר האוכל, נמשכות מצד המרפסת אל הגג, ושם כבר נפרש החוף למרחקים.

בקומת הכניסה, באגף שמתחת ליחידת ההורים, מצויים הסלון, המטבח (מכשירי החשמל בו עשויים נירוסטה והם הפריטים היחידים בבית שאינם ממרוקו), פינת ארוחת הבוקר וחדר האוכל; כולם מפנים פתחי זכוכית גדולים ומסוגננים לעבר הבריכה שבחוץ, שצורתה קשת מרוקאית מחודדת והיא מרוצפת באריחי זליז’ ירוקים בגוונים שונים.

באגף השני מצויים שני חדרי שינה ושירותי האורחים, שבכולם כיורים לבנים עתיקים ממרוקו; אפילו מכל ההדחה המוזהב בעל המנגנון המיושן יובא משם. בין שני האגפים מחבר חלל הכניסה - שבמרכזו אותה מזרקת קיר מרוצפת פסיפס, המרשימה בצבעוניותה ובממדיה. הבעלים מספר כי בסיוריו הרבים במרוקו ראה בתים שחדרים שלמים בהם מחופים באריחי הקרמיקה הקטנים והצבעוניים הללו, וש”אם היה לי אומץ - גם אני הייתי עושה חדר שלם כזה”.

באגף השני מצויים שני חדרי שינה ושירותי האורחים, שבכולם כיורים לבנים עתיקים ממרוקו; אפילו מכל ההדחה המוזהב בעל המנגנון המיושן יובא משם

אלמנט נוסף שפשוט לא ניתן להתעלם ממנו הוא דלתות הכניסה האדירות. הדלתות-שערים עשויות עץ ומתנשאות לגובה של 3.6 מטרים. בתוכן חתוכות דלתות נוספות, המגלות תחתן צמד פתחים בצורת הקשת המרוקאית הטיפוסית, החוזרת באלמנטים כה רבים בבית.
סדרת משרביות מפרידה בין המדרגות היורדות מחלל הכניסה לסלון ומאפשרות הצצה חלקית לתוכו. בכלל, המשרביות והסורגים המפותחים הם מהאלמנטים הדומיננטיים בבית, מופיעים בשלל גדלים וצורות. כך בארונות מטבח, בחוץ סביב החניה, במרפסות העליונות וכמכסים לפתחי מיזוג האוויר בתקרה ובקירות.

המשרביה מייצגת לדעת בעלי הבית את אחד מעקרונות הסגנון שהוא כה אוהב: משחק של גלוי/מוסתר, של רואים-לא רואים, המשרה את המסתוריות והעניין המיוחד שבמבנה. לכך מצטרפת הצבעוניות המדהימה ומלאת החיים, שיוצר צירוף כל האלמנטים - מהטיח ואריחי הריצוף ועד בדי הריפוד וכלי האוכל; והארכיטקטורה עצמה - של חללים בעלי פרופורציות אנושיות, מותאמים לצרכים ולדרישות.

כל אלה מתחברים יחדיו ויוצרים תחושה נעימה של חמימות ובצדה (גם אם באים עם ציפייה ברורה וידע מוקדם) - ההתפעלות הבלתי נמנעת שמעורר הארמון המרוקאי בלב כל רואיו. 


  • 1.
    בהחלט מרוקו
    קורא | (11/26/2011)    
    האווירה מזכירה מאוד בתים במרקש.