פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול קרן רוזנר
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

תפאורה טבעית

שני מבנים בקצות גן הפסלים שבנארה – יפן משתלבים בנוף וביצירות האמנות, ומשקפים חשיבה אדריכלית מתקדמת.

מאת: חדווה אלמוז, עורכת מגזין בניין ודיור

05/06/2010
אדריכל: גיל פרקל

האדריכל  גיל פרקל, הגיע לפריס לפני 18 שנים, והיא מהווה בסיס ממנו הוא מגיע לנקודות רבות בעולם, ביניהן, כמובן, ישראל מולדתו. הסתגלותו המהירה לסביבה ויכולתו היצירתית המגוונת, מאפשרות לו להתאים את עבודותיו למקום, למשתמשים וליעודו של כל פרויקט, בין אם זה בית פרטי, מבנה ציבורי או אלמנט המשלב בתוכו אמנות ופונקציונאליות.

המבנים מתאימים לאופיים של היפנים,לא "גונבים את ההצגה" מפסליו של דני קארוון, ועם זאת, יש בהם אמירה אדריכלית מעניינת

כישוריו של גיל, שאימו אמנית ואביו אדריכל נוף וצלם, באו לידי ביטוי בשני מבנים, שתכנן ובנה בגן הפסלים, שהקים דני קארוון בנארה, בירתה הקדומה של יפן. הקמת גן הפסלים ושני המבנים שבקצוותיו, בכניסה וביציאה, נמשכה שבע שנים, כשגיל מלווה את דני קארוון בנושא האדריכלות הסביבתית, או - art land "אמנות סביבתית", כפי שהיא נקראת כיום.

שילוב פארק הפסלים בטופוגרפיה הטבעית של המקום, שהוא גיא צר בין גבעות, שאורכו 800 מטר ורוחבו 150 מטר, אילץ את מתכנניו להתמודד עם בעיות סחף, שמירת הצמחייה הטבעית ובעלי החיים הפוקדים את המקום. בנוסף לאתגר השמירה על הטבע, היה ברור לגיל שהמבנים חייבים להתאים לאופיים של היפנים, רצוי מאד שלא "יגנבו את ההצגה" מפסליו של דני קארוון, ועם זאת, תהיה בהם אמירה אדריכלית מעניינת ואטרקטיבית.

המבנה תואם תפישה בודהיסטית, האומרת, שמה שנראה לעין בכניסה, שונה ממה שנראה ביציאה

גיל, שעבודותיו האדריכליות מושפעות מאמנים מודרניים, השכיל לתכנן את מבנה היציאה כך, שחזיתו נראית כאלמנט אמנותי: רצף המשכי של לוחות עץ סוגרים על קשת, שהוכתבה על ידי המבנה הטופוגרפי של הגבעה, שלמרגלותיה נבנה. לוחות אלה מסתירים, למעשה, פתחי אור, אשר מתגלים, כאשר מתקרבים אל הבית מהכיוון הנגדי. פנים המבנה הוא צר וארוך, משמש כמקום התכנסות ביציאה מהגן, ומכיל גם קפיטריה וחנות מזכרות.

המבנה תואם תפישה בודהיסטית, האומרת, שמה שנראה לעין בכניסה, שונה ממה שנראה ביציאה. גם עיצוב החלל הפנימי של המבנה תואם לאמונה, שכל העולם הוא גשר צר. את העדרם של קישוטים אדריכלים ממלא הטבע בצבעוניות המתחלפת לפי העונות. פריחת הדובדבן באביב, וצבעי ירוק, חום, אפור ולבן ביתר ימות השנה, מטפסים על גג הבית החפור בחלקו.

עם סגירת הגן, מגן תריס גלילה ורטיקאלי על ויטרינות הזכוכית מפני חיות הבר המסתובבות בשטח

המבנה, הממוקם בכניסה לגן, חפור כולו בתוך הגבעה, שצורתה גל וכך גם חזית המבנה. המקום משמש כמרכז מבקרים ומבנה צדדי למכירת כרטיסים. לטבורו של המבנה צורת מתומן רחב ידיים, ובו מספר מצומצם של מסכי וידיאו ופוסטרים, המתארים את נפלאות הגן. כל שאר החלל מבטא בצורה היפה ביותר את מה שמכונה בתרבות היפנית (MAריק), שהוא חשוב בתכנון חללים יותר מהמלא. מרכז האולם נמצא מתחת לפיר חצוב בגבעה, שבקצהו התחתון אוקולוס - חלון מתומן במרכז התקרה, שנועד להחדיר אור טבעי מבלי לפגוע בחוזקו של המבנה. בור נוסף נחפר בקצהו של הבניין, ותחתיתו משמשת תקרה שקופה לפאטיו פתוח. אחת מפאות המתומן היא קיר זכוכית, המפריד בין החוץ לפנים, ודרכו חודר אור פנימה.

למבנה מראה סימטרי של גל, מצידו האחד נכנסים ויוצאים מצידו השני. חזיתו עשויה בטון יצוק, בו עורבבו פיגמנטים טבעיים, אוקסידים של מתכת וברזל, המשווים לו מראה טבעי, שרק משתפר עם הזמן. עם רדת החשיכה נסגר הגן, ותריס גלילה חשמלי ורטיקאלי, הנגרר מהצדדים, מגן על ויטרינות הזכוכית מפני חיות הבר המסתובבות בשטח.

גיל פרקל, שאמו איטלקיה ואביו קובני, ושניהם עוסקים באסתטיקה, חווה מעברים רבים בחייו. עקב החלפת מקומות מגורים רכש לעצמו יכולת הסתגלות מהירה ורגישות גבוהה לסביבה, וספג תרבויות רבות. לימים הועילו לו תכונות אלה, ואפשרו לו להתאים את עצמו ואת יצירותיו לכל מקום ולכל תרבות.
הוא מצליח להתאים את עולמו הפנימי לתרבות הסביבה, באשר היא, במפגש רעים, בראיון מקצועי או בתכנון אדריכלי, כשהוא מעביר את העולם החיצוני, הנספג בו, דרך מסננות גיאומטריות, המחוברות לאור, בעיקר טבעי.