מרקורי 3
אריה פיינגולד, ממקימי חברת ההיי-טק מרקורי, ניהל אותה בשיטת ניהול ישראלית טיפוסית שבה כולם שווים – עד שנת 2006, עת נמכרה לחברת HP. ברוח הניהול השוויוני, כמעט כמו בקיבוץ, הוא ביקש לתכנן את הבניין הראשון של החברה באזור התעשייה יהוד, מיקום שנבחר יחד עם אמיר מן מחברת מן-שנער.
כמודל למבנה המועדף עליו השתמש פיינגולד בתמונה של מבנה פשוט וחסר יומרות ובמשפט הישראלי מאוד "אני רוצה כזה", ואז הטיל על אמיר מן את המשימה. יחד הם קבעו את צורכי החברה ובהתאם לכך תוכנן הבניין. עם סיום הבנייה הסתבר לפיינגולד שהבניין לא דומה לתמונה שהציג, וכך גם תפיסת חלוקת החלל, שבמסגרתה הוקצו חללים נפרדים למנהלים ולבעלי תפקידים בכירים. אך התוצאה הייתה טובה מהצפוי, ועוד לפני שאוכלס הבניין הראשון הוזמן השני.
עם תחילת בנייתו של הבניין השלישי נמכרה כאמור מרקורי ל-HP, ולמרבה ההפתעה דווקא תחת חברה בעלת ערכי ניהול עולמיים התממשה השאיפה למקם את כל אזורי העבודה של כל הדרגים בחלל אחד Open space.
ליבת המבנה היא ביצת עץ ענקית התלויה לכל גובהו, ובה ממוקמים חדרי הישיבות
הבניין מתנשא לגובה של שמונה קומות, וארבע קומות תת-קרקעיות משמשות כחניון. בקומת הכניסה הגבוהה ממוקמים חדר אוכל המיועד ל-350 סועדים וחלל המיועד לספריה מקצועית ולמעבדת המחשבים המרכזית של הבניין. בקומת הגג ישנו אודיטוריום וכן מרפסת ענקית לאירועים.
ליבת המבנה היא ביצת עץ ענקית התלויה לכל גובהו, ובה ממוקמים חדרי הישיבות. אל הביצה מתחברים גשרים תלויים המעניקים תמיכה נוספת לבסיס רצפת הבטון שעליה היא מונחת. סביב הביצה ממוקמים המטבחון ופינות תפעוליות של העובדים, שירותי המשרד והאחזקה. לשם יצירת קשר עין עם הנעשה בחדרי הישיבות וביטול תחושת המחנק נפתחו בביצה חלונות הפונים לכיוון התאים.
עקב צורתו המרחבית המשתנה של מבנה הביצה, הקירות נבנו בשיטות קונבנציונאליות, דהיינו באמצעות לוחות עץ, קרשים, מסמרים וחוט שזור. הקירות הפנימיים והחיצוניים מחופים לוחות אלומיניום מרובד, זכוכית בהרכבה יבשה ולבידי עץ צפצפה שיכלו לקבל את העקמומיות הנדרשת. חלקה העליון של הביצה, הבולט מהבניין, מחופה לוחות HPL העמידים בכל תנאי מזג אוויר.
אחד מהמאפיינים את בנייני מרקורי, אלמנט שהפך לשפה אדריכלית מקומית, הוא המרפסות התלויות
בבניין שלוש מעליות שתפוסתן חושבה בהתחשב בבניין העתידי העומד להיבנות ולהתחבר לזה הקיים. מלבד המעליות ומדרגות החירום, הנדרשות על פי החוק קיימת, מערכת מדרגות רחבות ונוחות במיוחד המיועדת להקל את תנועת העובדים בין הקומות.
אחד מהמאפיינים את בנייני מרקורי, אלמנט שהפך לשפה אדריכלית מקומית, הוא המרפסות התלויות, ה"שוברות" את האנונימיות של הבניינים באמצעות נוכחותם של אנשים היוצאים להפסקה, לעשן או לנוח.
אלמנט בולט נוסף במרקורי 3 הוא השקיפות. זכוכית שקופה לחלוטין מאפשרת לראות את הנעשה בפנים גם במהלך היום, ואותה שקיפות ניכרת גם בחדרי תפעול המחשבים, שבדרך כלל נותרים מוסתרים מהעין. "צמות" של חיווט צבעוני מוסיפות למראה ומחזקות את מהות הפעילות המתבצעת במקום.
אלמנט בולט נוסף במרקורי 3 הוא השקיפות. זכוכית שקופה לחלוטין מאפשרת לראות את הנעשה בפנים גם במהלך היום
על חברת מן-שנער אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ: החברה, שהוקמה בשנת 1991 על ידי אמיר מן ועמי שנער, מונה היום כ-20 אדריכלים. עיסוקה מתמקד בשני אפיקים עיקריים: בנייה מסחרית – בנייני היי-טק ותקשורת. תכנון ובינוי ערים, שדות תעופה ותחנות רכבת. ניסיונם הרב, המקומי והבינלאומי, בכל שלבי היצירה משלב הפרוגרמה ועד גמר ביצוע, לרבות היבטי ייזום, ניהול ותקציב, מהווה נכס מקצועי ייחודי.
ניוזלטר – טיפים, חדשות ועדכוניםהרשם כאן
יצירת קשר מהירה
פורום ריצוף וחיפוי