הרמוניה בבירה: דירה ירושלמית בצבעים מרגיעים

הדיירים: 2  נפשות
המקום: מרכז ירושלים
צילום: עודד סמדר

המוקד העיצובי של הבית שלפניכם מוקם באגף הציבורי, אשר מכיל בתוכו את כל המוטיבים שיחזרו בחדרים. החלל הגדול משמש גם כסלון וגם כפינת אוכל, כאשר ההפרדה ביניהם נעשית באופן מעודן דרך קו המסגרת – קירות החדר. כך אין צורך בהעמדת חוצץ שיפריד באופן פיזי ויעמיס על החלל.

הסלון מסודר בצורה קלאסית כאשר מערכת הישיבה המרווחת בנויה מכורסא אחת גדולה ושתיים נוספות זהות בעיצובן לצידה. לניצול מירבי של מרחב הישיבה, שתי הספות הקטנות שנבחרו חסרות משענת צידית. בדי הספות מעוטרים בהדפס משושים בגוונים תכולים ולבנים וכריות הישיבה הינן בצבעי תכול-טורקיז. הקיר הקרוב לפינת הישיבה מהווה גורם עיצובי עיקרי שמתכתב עם הספות ואלמנטים אחרים. מדובר בקיר לבן, מחופה בנגרות עץ אלון כתמתם בצורת משושים, החוזרים על עצמם לאורכו ורוחבו של הקיר.

פינת האוכל הנמצאת לצד פינת הישיבה המרכזית מתבססת על אותה פלטת צבעים – חום אלון, לבן ותכלת, כאשר הקיר בצידה מחופה בחיפוי חום מוקה עליו מוטבעות ספירלות. שולחן האוכל חודש – נצבע בלבן והפלטה העליונה הוחלפה לפלטת עץ. הכיסאות רופדו בבדים קטיפתיים בגוון תכלת המתכתב עם הסלון וכן עם אלמנטים עדינים במטבח. כיוון שהמטבח ממוקם לצד השולחן ונמצא בזווית המבט ליושביו, הוא עוצב כולו על טהרת הלבן. ארונות המטבח הלבנים מקושטים בידיות עדינות ותכולות בקווים פשוטים. כל המתקנים במטבח חופו והשתלבו בארונות, מה שמאפשר ניצול מרבי של השטח ויצירת ספייס רחב ונוח לעבודה, וכן מוסיף לניקיון הוויזואלי בחלל ומניעת עומס עיצובי.

המבואה המשמשת ככניסה וכמעבר בין אגפי הבית עוצבה בגווני חום, כאשר הקירות מחולקים באמצע בעזרת קרניז לבן, שמעליו חיפוי צבע חום שוקולד ותחתיו צביעה בגוון חום בהיר יותר. בחירת הגוונים וחלוקתם יוצרת הבדלה ברורה בין האגפים ותפקידם בבית. בכניסות המבואה הוצבו פמוטים רחבים בעלי נוכחות מכובדת, כאשר האלמנט הבולט והמשפיע ביותר בחלל זה הוא המראה שמעוצבת ושולחן הזכוכית בעל רגלי הניקל המבריקות שמתחתיה. שימוש חוזר באלמנט המראה והצבת מינימום אקססוריז בחלל מקנים לו תחושת סדר מכובדת המשפיעה גם על המעבר לשאר חלקי הבית.

שלושת חדרי השינה נשענים בעיצובם על הקו שהסלון ופינת האוכל יוצרים יחד, כאשר כל אחד מהם בעל אופי מעט שונה בעזרת בחירת מוטיב עיקרי השולט בו. חדר השינה הראשי, הניצב אל מול הסלון, מעוצב בגוונים דומים לשם יצירת המשכיות במרחב. הקיר המרכזי צבוע בגוון מוקה עדין ועליו נשען גב המיטה העשוי בד תכלת קטיפתי (התואם לכיסאות הישיבה בחדר האוכל) וממוסגר בקרניזים לבנים. כריות הנוי שהונחו על המיטה חוזרות על הדפסי הכוורות שהופיעו על הספה. לצדי המיטה מוקמו שידות מראה מעוצבות אשר משקפות את גווני החדר ונותנות לו מגע יוקרתי.

חדר שינה נוסף מתבסס בעיקרו על הגוונים החמים יותר בבית, כאשר הקיר המרכזי בו צבוע בגוון חום, וגב המיטה עשוי מבד המעוינים, הדומה לזה של הספה, אך בגווני לבן ואפור-חום. כריות הנוי גם הן בגווני חום ולבן ומציגות פרינט שמשלב נגיעה כתומה המתכתבת עם אקססוריז נחושת שמוצבים על השידות הלבנות שלצדי המיטה.

חדר השינה האחרון חוזר על דפוס הכוורת שבגב המיטה, אך הפעם בגוונים של שחור ולבן, לצד כריות נוי שמשלבות גוונים אפורים מטאליים המקנים אווירה מודרנית וחדה יותר מהחדרים האחרים. אלה יוצרים תחושה חמה ורומנטית. כדי ליצור בכל החדרים תחושה של מרחב, שולבו אותם ארונות קיר לבנים מובנים אשר מעוצבים בסגנון פרובנס רך ונקי, הממשיכים את הקיר ולא משמשים אלמנט עיצובי מכביד. וילונות לבנים ארוכים וחצי שקופים היוצרים אטימת אור חלקית ומוסיפים תחושת יוקרה, שולבו גם הם בכל החדרים והיציאות למרפסות.

חדרי המקלחת והשירותים הקטנים יחסית הזדקקו לעיצוב שיקנה להם תחושת מרחב ונוחות. על כן, כל החלל חופה בסגנון קירות בריק לבן תוך הימנעות מהעמסה של צבע או מרקמים משתנים אשר יעמיסו על החלל המצומצם. המראות עוצבו בצורת ח' שקועה בקיר, גם כן כאלמנט שנותן תחושת מרחב בחלל מצומצם. בנוסף, שולבו מדפי זכוכית שקופים ונייטרלים.