פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול מעצבת הפנים טלי כהן ליעד
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

אדריכלות בימי הרייך השלישי: 5 מבנים שפיארו את המשטר

שנים רבות לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עומדים ברחבי גרמניה מבנים אדריכליים שנבנו כדי לפאר את הרייך השלישי ונשתמרו או שופצו במהלך השנים. סיור מרתק בין העבר להווה

מאת: לימור קלר

24/04/2014

שיטוט ברחובותיה של גרמניה מעורר תהיות לא רק לגבי עברם של האנשים החיים בה, אלא גם לגבי המבנים אליהם אנו נחשפים ברחוב. האם שימשו את המשטר הנאצי, ואם כן - האם הם ראויים להריסה או דווקא להיכלל בנוף העכשווי? חלק מהמבנים שתוכננו אז לא הושלמו גם לאחר 11 שנות שלטון של הרייך השלישי, חלק נהרס ושוקם, וחלק אחר עומד עדיין על תילו.


האדריכלות הנאצית שימשה לא רק לצרכים פונקציונליים, אלא גם להעברת מסרים אידיאולוגיים. מבנים עצומים, אולמות ענק, אצטדיונים ובמות מִסדרים נועדו לספק את שיגעון הגדלות של השליט ולגמד את הפרט בתוך ההמון המלוכד. האדריכל האישי של היטלר, אלברט שפר, האמין כי מבני הרייך אמורים להחזיק מעמד גם לאחר "אלף שנות שלטונו של הרייך", בדיוק כמו שרידי רומא ויוון העתיקה, ולכן התנגד לבנייה מחומרים מודרניים כמו בטון וברזל והעדיף חומרים טבעיים כמו אבן ושיש, שאמורים לעמוד בפני פגעי אקלים. כך בעצם הפכה האדריכלות הנאצית לפניו של המשטר ולהמשך הכיבוש, רק באמצעים אחרים. הנה כמה מהמבנים של אז שתוכלו למצוא בגרמניה של היום, ולהתלבט אם נוכחותם עדיין ראויה:

 

1. בית דטלף-רובדר, רחוב וילהלמשטראסה בברלין


אז: בניין המיניסטריון האווירי של גרמניה הנאצית ("משרד התעופה של הרייך")
היום: משרד האוצר הגרמני


תוכנן על ידי אדריכל ארנסט זאגביל ונבנה בשנים 1936-1935. קנה המידה של המבנה בעל 112 אלף המטרים הרבועים, הוא עצום: אורכו 250 מטר, הוא בן שבע קומות, ויש בו 2,800 חדרים ו-4,000 חלונות. הבניין שימש כמפקדה של הרמן גרינג, סגנו של היטלר ומי שהיה מיועד לרשת אותו. הבניין שרד את הקרב על ברלין במלחמת העולם השנייה, שופץ ואף נעשה בו שימוש בגרמניה המזרחית. כיום הוא משמש את משרד האוצר הגרמני.

 

אתר בנייה 1935 (צילום: cc  Bundesarchiv)

 

(צילום: Hans G. Oberlack cc)

 


2. בניין הבנדלרבלוק, רובע טירגרטן לאורך תעלת לנדוור בברלין


אז: משרד הביטחון של גרמניה הנאצית
היום: משרד הביטחון הגרמני


בניין הבנדלרבלוק נבנה בשנים 1914-1911 ושימש את מפקדת הוורמאכט הגרמני ומשרד הביטחון של גרמניה הנאצית. במקום הייתה גם מפקדת "צבא המילואים" שתכננה לחסל את היטלר כדי לסיים את המלחמה. מאוחר יותר הוצאו להורג בחצר הבניין קציני הוורמאכט שניסו להתנקש בחייו. בתחילה שימש המבנה את הצי הגרמני, ובתקופה רפובליקת ויימאר שימש את משרד הביטחון ואת מפקדת הצבא הגרמני. בשנות השמונים נפתח בבניין "מוזיאון ההתנגדות הגרמנית" ובו פרטים על קבוצות גרמנים שהתנגדו לנאצים כמו קבוצת "הוורד הלבן" או "קבוצת קשר ה-20 ביולי" (הקשר להפלת המשטר הנאצי וההתנקשות בהיטלר). בחצר המבנה קיימת אנדרטת זיכרון לקצינים שהוצאו להורג.

 

בכניסה לבניין 1944 (צילום: cc  Bundesarchiv)

 

 


3. פרורה, האי ריגן על הים הצפוני


אז: אתר הנופש של הקָה-דֶה-אֶף, ארגון העובדים הלאומי
היום: מוזיאון מקומי עם מרכז לתיעוד והפעלת סיורים לימודיים


המבנה תוכנן על ידי אדריכל קלמנס קלוץ והתחיל להיבנות בשנת 1936. הוא תוכנן להסתיים עד 1941 אך נפסק ב-1939 בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה. מטרתו הייתה לאפשר לעובדים הגרמנים חברי ה"קָה-דֶה-אֶף" יציאה לנופש משפחתי במחיר שווה לכל נפש. המרחק בין מרכז האתר ואזורי המגורים היה כה רב, עד שהצריך תכנון של רכבת פנימית לשינוע האורחים ברחבי אתר הנופש, שנועד לשרת 20 אלף נופשים בו זמנית. במקום תוכנן גם אולם כנסים ענק, שלדרישת היטלר יוכל להכיל את כל הנופשים המתכנסים יחדיו. הפרורה נחשב לפרויקט שהגיע לשלב הבנייה המתקדם ביותר מכל מפעלי הבנייה המגלומנים שהחלו להיבנות בתקופת הרייך השלישי. הבניין, 4.5 ק"מ אורכו, מחזיק עד היום בשיא כבניין הארוך בעולם. הוא עמד ריק עד שנת 2000, וב-2008 אושרה תוכנית משקיעים להחזרתו לייעודו המקורי כאתר נופש בממדים צנועים יותר.

בבניה 1937 (צילום: cc  Bundesarchiv)

 

(צילום: יוצר Dr. Schorsch CC-BY-SA 3.0)

 



4. טירת וולסבורג, צפון מזרח מדינת נורדריין-וסטפאליה


אז: בית הספר למנהיגות של האס אס
היום: מוזיאון היסטורי של האזור ומוזיאון היסטורי המתאר את פעילות האס אס, הכולל אנדרטה לזכר הנספים במחנה נידרהאגן


טירת וולסבורג נבנתה בשנים 1609-1603 כמעון מגורים משני עבור הנסיך-בישוף של אזור פדרבורן, דיטריך פון פירסטנברג. המבנה הסימטרי של הטירה ומיקומה בציר צפון-דרום התאימו להפליא לרעיונותיו המיסטיים-פגאניים של ראש האס אס, היינריך הימלר, על מקורותיו של הגזע הארי. בשנת 1934, מיד לאחר שחתם מול בעלי הטירה על חוזה חכירה לתקופה של 100 שנה, החל לנהל בה שיפוץ מסיבי כדי להתאים אותה לשימוש העתידי שלה. לקראת סיום מלחמת העולם השנייה ברח מפקד וולסבורג מן הטירה, והימלר הורה להרוס אותה. בשנים שלאחר מכן בוצעו בה מספר שיפוצים כדי להפוך אותה לאתר הנצחה למלחמה.

 

 מפגש בטירת וולסבורג בראשות הימלר ב-1939 (צילום: cc  Bundesarchiv)

 

(צילום: Tbachner)

 



5. הבית החום, מינכן
אז: המטה הכללי של המפלגה הנאצית, שכלל את בית המושל, מגורי הפיהרר ולשכתו
היום: מוזיאון לתולדות הנאציזם


נבנה ב-1828 על ידי האדריכל ז'אן-בטיסט מטיווייה והוסב ב-1930 למשכן המטה של המפלגה הנאצית על ידי האדריכל פאול לודוויג טרוסט. וילת אבן מרשימה שהייתה בידי משפחת ברלאו, נרכשה על ידי גזבר המפלגה הנאצית, ונקראה כך על שם צבעם החום של מדי המפלגה. הווילה כללה לשכה בת 400 מ"ר עם תקרה בגובה עשרה מטרים בעיצובה של גרדי טרוסט, אשת האדריכל טרוסט. השפה העיצובית תאמה לשפת האדריכלות הנאצית המסיבית, עם סממני גודל והיקף רב לקהל. שכנו בו משרדיהם של בעלי התפקידים הבכירים במפלגה, בהם היינריך הימלר והרמן גרינג, ואופסן בו "דגל הדם", הנחשב לסמל נאצי. הבניין נהרס בהפצצות המלחמה ב-1945 ושוחזר בשנת 2005.

 

הבית ב-1935 (צילום: cc  Bundesarchiv)

שרידים של הבית החום (צילום: Ninthroad)

 

לבנות את הגיהנום: כך הוקם מחנה אושוויץ-בירקנאו

בין זכרון לצמיחה: אדריכלות בברלין אז והיום