פורום אדריכלות בהנהלת האדריכלית רקפת קידר
פורום עיצוב פנים בניהול מעצבת הפנים טלי כהן ליעד
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום צביעת הבית בהנהלת בנג'מין מור
פורום דלתות בהנהלת דלתות פנדור

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון

השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון - כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

מאת: שירה הלוי

28/05/2019
תמונות: שרון אדריכלים

בניין הלב בתכנונו של ארד שרון, נחנך בשנת 2011. בית חולים איכילוב, תל אביב

 

אדריכל ארד שרון, ראשו הנוכחי של משרד האדריכלים הותיק שרון אדריכלים, הוא דור שלישי לשושלת אדריכלים ישראלית שהחלה בלימודיו של אריה שרון בבית הספר הבאוהאוס שבדסאו.

 

עם קבלת התואר החל לעבוד אצל מנהל בית הספר דאז, הנס מאייר אך בשנת 1931החליט לחזור לישראל. שרון החל לתכנן בתי מגורים בתל אביב ומשם התפתח לתכנון מבני ציבור, תכנון קיבוצים ולבסוף תכנון המדינה החדשה כולה (תכנון פיסי בישראל). במהלך שנות ה- 40 הקים את משרד שרון אדריכלים, אותו משרד שבו עבד בעבר גם בנו וכיום עובד בו נכדו.

 

אריה שרון תכנן את מדינת ישראל, בתמונה הוא מצולם עם רבים ממשלתה הראשונה של המדינה ובניהם בן גוריון (שרון הוא הבחור עם המצלמה שמסתכל ישירות אלינו)
 
בעוד אריה שרון תכנן בסגנון בינלאומי מובהק, כיאה לתלמיד הבאוהאוס, בנו אלדר שרון שהצטרף למשרד בשנות ה- 60 לאחר לימודיו בטכניון, שייך כבר לתקופה מודרנית יותר ועבודותיו נשענות על הסגנון הברוטליסטי עם צורות גאומטריות מובהקות והשפעות של הטבע והחי.
 
בית דובינר בתכנונו של אלדר שרון ביחד עם צבי הקר ואלפרד נוימן, נחנך בשנת 1963. הר הבנים, רמת גן
 
ארד שרון, בנו של אלדר, הצטרף למשרד בשנות ה- 90 והביא עימו תכנון מודרני ועכשווי יותר, הוא למד בבית הספר המפורסם לאדריכלות בלונדון, ה-AA עבודותיו מאופיינות בשימוש בצורות אמורפיות ורכות יותר, שימוש בחומרים קלים יותר ושימוש בצבע.
 
מעונות עובדים בתל אביב בתכנונו של אריה שרון, נחנכו במהלך שנות ה-30 ומתפקדים עד היום כסוג של קיבוץ עירוני
 
בתור אדריכל שהתחנך מגיל צעיר על מורשת הבאוהאוס ואפשר לומר שחווה אותה מבית, הוא מספר על לימודיו של סבו ועל לימודיו שלו:
"סבי למד בבאוהאוס בדסאו מ-1922 ועד 1926. אני למדתי ב- AA בלונדון. שני בתי הספר לאדריכלות האלה חינכו את סבי ואותי למצוינות תכנונית ולאחריות גדולה מאוד כלפי המקצוע. סבי למד תחת גרופיוס, קנדינסקי, שלמר, מהולי נאג'י, אלברס ומרסל ברויאר ואני למדתי תחת קולהאס, זאהה חדיד, ברנרד טשומי, פיטר ווילסון וניג'ל קואוטס. סבי למד מאבות המודרניזם ואני, אפשר להגיד למדתי ממשיכי המודרניזם והאחראים להטמעתו באדריכלות העכשווית. עם חזרתו לארץ, תיכנן סבי את מעונות עובדים שהיו למעשה מערך של בנייה שיתופית בתוך המתווה של תוכנית גדס. מעיין קיבוץ בעיר."
 
אריה שרון תכנן בסגנון הבינלאומי באופן מובהק, הנקיון הגיאומטרי ממשיך גם לדורות הבאים
 
כאשר שאלנו את ארד על המורשת המבנית של מבני סבו, והאם לשמרם הוא נזכר במעונות העובדים שתכנן בתל אביב בשנות ה- 30. מבני המגורים שנבנו על טהרת הסגנון הבינלאומי ועקרונות הבאוהאוס מתפקדים בהם עד היום.
 
"הבלוקים שסבי תיכנן, מקיפים חצר פנימית גדולה שמשמשת עד היום לחגיגת ימי הולדת של הדיירים וגם לחגיגת חגים לאומיים. הקומפלקס נבנה ברוח הסגנון הבינלאומי ותחת השפעת הבלוקים של ברונו טאוט, ומכיל מכולת קטנה, סטודיו למשחק, גן ילדים, מכבסה ופונקציות משותפות אחרות. ממש כמו בקיבוץ. כמעט מאה שנה חלפו מאז שמעונות עובדים תוכננו, והקומפוזיציה הארכיטקטונית הזו פופולרית מתמיד! הבאוהאוס עדיין רלוונטי! החצר הפנימית עדיין שוקקת חיים ובקומת הקרקע של הקומפלקס ניתן למצוא עד היום סטודיו לפילטיס או ליוגה וחללים לחוגים לציור ולפיסול. אולי "העובדים" שבעבורם תוכננו במקור המעונות פינו את מקומם למעמד הבינוני העליון – המעמד שמסוגל להרשות לעצמו לרכוש כיום דירה קטנה, בגודל 60 מ"ר, בבלוקים של המעונות. כאיש אוונגרד, התנגד סבי בכל תוקף לשימור! לדעתו ה-Zeitgeist, רוח הזמן, זה מה שקובע- לטוב ולרע והוא האמין כל חייו בחדשנות ובשינוי."
 
מבנה מגורי רופאים באסף הרופא, תוכנן עבור תחרות על ידי ארד שרון. ניתן לראות בשפה האדריכלית המודרנית אזכור למבני מעונות העובדים אותם תכנן סבו עם שדרוג של חומרים מודרניות וצבעוניות נעימה
 
ארד מספר כי סבו התנגד לשימור, הוא כמי שחי בעולם בו המודרני והעתידי הוא מה שצריך לשאוף אליו ומנסים להתנתק מן העבר אין זה מפתיע כי עבורו בניינים תפקידם להיהרס ולהתחלף.
 
"לדעתו של סבי, לכל בניין יש תאריך תפוגה, כמו שגם קולהאס טען, ממש כמו לגבינת קוטג'. חיי בניין נעים בין 50 ל-70 שנה. ואם רוצים בכל זאת, אולי מתוך נוסטלגיה, לשמר כמה בניינים, זה לגיטימי אם עושים זאת בשיקול דעת ובוחרים היטב איזה בניין לשמר. את רוב המבנים ניתן למעשה להרוס ולבנות תחתם בניינים עכשוויים. תוכנית גדס עם השדרות והבלוקים מסוגלת להכיל מבנים מכל סוג וגם כאלה שאינם ברוח הסגנון הבינלאומי. השימור נראה לעתים מגוחך כמו למשל השארת חזית בסגנון הבינלאומי או בסגנון אקלקטי שמאחוריה קופץ מגדל כמו קפיץ מתוך מזרן. או שימור מבנה בסגנון הבינלאומי עם כתר מבני עכשווי מכוער של פנטהאוז – היזם אחרי הכל צריך  להרוויח כסף וממנו לממן את שיפוץ שאר המבנה."
 
בניין עיריית בת ים בתכנונו של אלדר שרון ביחד עם צבי הקר ואלפרד נוימן, נחנך בשנת 1963. נורדאו 17, בת ים
 
לבסוף, שאלנו את ארד כיצד לדעתו משפיעה המורשת של סבו ואביו, ומורשת בית ספר הבאוהאוס על עבודותיו כיום. לטענתו, המבנים אותם הוא מתכנן כיום אמנם עשויים חומרים מודרניים אך העקרונות המנחים לתכנונם הם אותם העקרונות של סבו - חיבור לגודל וקנה מידה אנושי, פונקציונליות ובעל גאומטריה פשוטה ונטולת קישוטיות מיותרת. כדוגמא נותן ארד את בניין מרכז הלב אותו תכנן ונחנך לפני כשנה.
 
הגשרים ("עורקים") מחברים בין האגף המלבני שתוכנן על ידי אריה שרון לאגף הקובייתי שתוכנן על ידי ארד שרון. החיבור הוא בשפה שונה משני הבניינים כך שכל מבנה עומד בפני עצמו
 
"אבי, האדריכל אלדר שרון, תכנן בסגנון המטבוליסטי / ברוטליסטי מבנים כמו בה"ד 1, עיריית בת-ים ובית דובינר ברמת-גן. ועבורי, בתור הדור השלישי, האדריכלות של סבי, אריה שרון, רלוונטית מאוד. לאו דווקא מהבחינה החומרית, אלא יותר מהבחינה התפיסתית - סבי מיקם את האדם, כמו האדם הוויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י, במרכז העשייה, וגם אני, כיום, חוזר לתפיסה ההומניסטית הזו של סבי ומיישם אותה בבתי החולים אותם אנחנו מתכננים כיום במשרד. ולגבי שימור, הדוגמה הטובה ביותר לדעתי היא בניין מרכז הלב אותו תיכננו במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הבניין, קופסתי ובצורתו מזכיר את הסגנון הבינלאומי, מצופה בחומרים עכשוויים ובעיקר בזכוכית אקלימית "חכמה", כזו שיודעת לבלום את קרינת השמש ולא לפלוט אותה כלפי פנים המבנה. השקיפות של המבנה מעניקה למאושפזים נוף מכסימלי וקשר עם החוץ. בניין הלב מתקשר ברמפות אדומות לבניין איכילוב הישן שאריה שרון סבי תיכנן בשנות ה-60. ע"י החיבוריות הזו, בין הדורות ובין הסגנונות, גרמנו למרכז הרפואי לשפץ את בניין ה"באוהאוס" הישן ולהחזיר עטרה ליושנה. שני הבניינים הופכים למעשה לקומפלקס מונליתי אחיד ומיוחד: שונים מבחינת השימוש בחומרים אבל דומים בתוכנית הפשוטה והיעילה שלהם: 'באוהאוס ברוח התקופה' אפשר להגיד."
 
בניין הלב החדש בתכנונו של ארד שרון מתחבר לבניין איכילוב הישן בתכנונו של אריה שרון, מדובר בחיבור משפחתי בין דורות וגם לחיבור בין סגנונות שנראים במבט ראשון שונים כל כך אך בפועל מושתתים על אותם העקרונות