כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

מדריכי תאורה  //  מסתכל על הסביבה וחושב

מסתכל על הסביבה וחושב

“אני מעצב בשביל לרגש את עצמי”, אומר טל גור, המוכר בעיקר בזכות גופי התאורה הפלסטיים הצבעוניים שהוא מעצב. “אני מסתכל בחלל וחושב מה יוכל לעשות את זה הכי טוב”
לקראת סיום לימודיו בבצלאל ב-96’ היה לטל גור “גילוי ענק” – הוא התוודע לטכניקת הרוטציה לייצור גופי פלסטיק (בעיקר מכלי מים, דשנים וביוב), השתמש בה לפרויקט הגמר שלו והפך אותה לסימן ההיכר שלו עד היום.

מאת: צילום:


“אני מעצב בשביל לרגש את עצמי”, אומר טל גור, המוכר בעיקר בזכות גופי תאורה פלסטיים-צבעוניים שהוא מעצב. “אני מסתכל בחלל וחושב מה יוכל לעשות את זה הכי טוב”

לקראת סיום לימודיו בבצלאל ב-96’ היה לטל גור “גילוי ענק” – הוא התוודע לטכניקת הרוטציה לייצור גופי פלסטיק (בעיקר מכלי מים, דשנים וביוב), השתמש בה לפרויקט הגמר שלו והפך אותה לסימן ההיכר שלו עד היום.

גור עדיין עובד בחומר ובשיטה “כמעין מעבדה שחוקרת את הטכנולוגיה” – ומרגיש שכלל לא מיצה את אפשרויותיו. “אני מתייחס כרגע לחומר הזה כאל כלי ביטוי”, הוא מסביר, “דרכו אני צובר ידע ומיומנות ומתחבר ל-craft”

“הכל התחיל עם שוקולד שהתחמם ושינה צורה”, הוא נזכר, “שמתי אותו במקרר והוא התייצב בצורה חדשה”.מהשוקולד עבר גור לפלסטיק שהוקפא בתבנית עוגה מאלומיניום ואחר כך כבר בנה תבניות בעצמו. “מבחינה טכנולוגית ולאו דווקא עיצובית”, הוא מספר, “הכיסאות שעשיתי בטכניקת רוטציה היו המצאה”.

שש שנים אחרי כן, גור עדיין עובד בחומר ובשיטה “כמעין מעבדה שחוקרת את הטכנולוגיה” – ומרגיש שכלל לא מיצה את אפשרויותיו. “אני מתייחס כרגע לחומר הזה כאל כלי ביטוי”, הוא מסביר, “דרכו אני צובר ידע ומיומנות ומתחבר ל-craft”.
הרעיונות באים לו בעיקר מסביבתו המיידית ומזיקתו ללוקאלי. מקום מגוריו בבקעת הירדן למשל, אחראי להתעסקות שלו עם תאורה. “יש שם אור חזק מאוד”, הוא מסביר, “אז מתעורר בי הצורך דווקא לצמצם ולעדן אותו – להפוך אותו לנסבל”. גם הצבעוניות העזה נועדה לשבור את “הנוף המונוכרומטי הגיאוגרפי והרגשי” המקיף אותו

מבחינת חומרים – גור משתמש ומקבל השראה מהאלמנטים הפשוטים ביותר – צינורות, פח גלי, נייר אלומיניום – שמצויים בסביבתו הקרובה. “אנחנו לא מדינה עם מסורות ומשאבים כמו שוודיה או גרמניה”, הוא מציין, “אז אני מנסה להשתמש במעט שיש פה”.הבחירה בצינורות, למשל – שחוזרת אצלו באובייקטים שונים וכן בתערוכה שהוצגה במארס השנה בגלריה פריסקופ בתל-אביב – היא ישראלית מאוד בעיניו. בכלל, ההתבססות על יכולת ומשאבים מקומיים היא אחת התפישות המרכזיות בעבודתו. את מרבית האובייקטים שלו הוא מייצר בעצמו בתנור שבסטודיו וגם אלה שמיוצרים במפעל נעשים על פי תבנית שייצר לבדו.
זו גם הסיבה שהמוצרים שלו שומרים על חספוס מסוים, נטולי ליטוש במכוון ואינם מסווים את תהליכי הייצור שלהם או את הגימורים. להיפך, הוא חש שהעובדה שהוא יוצר מתוך המגבלות ו”לא שולח שרטוט לאיזה מקום שיכין תבנית” – מחזקת את זהותו המקומית.

תפיסת הלוקאליות הטוטאלית של גור מקבלת ביטוי מובהק דווקא בסדרת גופי התאורה שייצר במשך שהייה של שלושה חודשים (ספטמבר-דצמבר 2000) בכפר מינו ביפן. גור נסע לשם במלגה שמזמינה אמנים בינלאומיים להשתלם במסורת ייצור נייר. הוא החליט לבוא לכפר בלי שום כלי עבודה, “לא מכחול, לא קאטר – כלום”, וליצור רק במה שימצא במקום. הדבר הראשון שעשה בבואו היה לגשת לחנות למוצרי בנייה מקומית ולמלא עגלה בחומרים שמצא על המדפים.

ואכן, גופי התאורה שייצר שם, מהחומרים הפשוטים והנגישים ביותר, שונים להפליא מהאובייקטים האופייניים שהוא מייצר כאן. הם מבוססים על מקלות במבוק סטנדרטיים ונייר מינו-וואשי מקומי שנקנו בחנות לצורכי בנייה; החספוס הוחלף בעדינות, היציקה בחוטי תפירה, הצבעוניות העזה הומרה בצבעים טבעיים של החומר והתפישה האסתטית היא מינימליסטית במובהק. “השהייה שם היתה חוויה מאוד אחרת בשבילי”, הוא אומר, “כך שגם התוצאות היו אחרות”.

בתערוכת הסיום של הפרויקט בלטו גופי התאורה של גור, המוצגים כאן לראשונה, בזיקתם הברורה למקום והעבודה “קוסמוס” אף זכתה בפרס. גור הוא מעצב יצרני להפליא. בשש השנים מאז סיים את לימודיו עיצב עשרות גופי תאורה ואובייקטים והשתתף בתערוכות רבות בארץ ובעולם, ביניהן “2000 Designers Block“ בלונדון ו-“Salon del satellite 99” במילנו. בנוסף לכך זכה בפרסים רבים, בהם “פרס משרד התרבות” 2001 ופעמיים בפרס עיצוב מטעם אגודת מעצבי הפנים בישראל (1998-1999).

אחת הסיבות להספק המרשים הזה היא שתהליכי היצירה של גור הם מהירים למדי ומרבית העבודות שלו הן בעצם דרפט ראשון. “אין לי סבלנות למקצה שיפורים”, הוא מסביר, “ומצד שני אני גם לא טיפוס של סקיצות”. תהליך היצירה שלו מתרחש בעיקר בראש ועובר ישירות לחומר. “אני לא עובד מאורגן עם קונספטים”, הוא מתוודה, “יש מעין עננות שמרחפות מעלי ואז נכנסות לתוך מצבים ואובייקטים”. הוא גם מקפיד תמיד לקבוע לעצמו דד-ליין עתידי לטווח של שנה לפחות לקראת תערוכה או פרויקט מסוים ולעבוד באינטנסיביות לקראתו. “אני מאלה שלא כותבים הרבה ולא רושמים הרבה”, הוא מעיד על עצמו, “אבל עושים הרבה מאוד”.

עוד בנושא

מדריכי תאורה

תלויה או צמודה? המדריך לתכנון תאורת תקרה


אי אפשר לתכנן תאורת תקרה בלי להתלבט בין מנורות תלויות או צמודות. כדי להבין מה עדיף, פנינו למספר מעצבות, ועל הדרך גילינו שיש עוד כמה פתרונות שיכולים להאיר לכם את הבית

מדריכי תאורה

איך להאיר את הבית? תכנון תאורה לכל חלל


חג האורות הוא הזדמנות מצוינת להקדיש מחשבה לתכנון התאורה בבית. במדריך הבא תוכלו למצוא טיפים ודגשים שיסייעו לכם להאיר נכון את חללי המגורים השונים

מדריכי תאורה

10 טיפים ובונוס: כל מה שצריך לדעת על עיצוב תאורת חוץ


אם אתם מתכננים תאורה לגינה או למרפסת, כדאי שתשימו לב לטיפים של חברת דוכיפת המתמחה בתכנון ועיצוב של תאורת גן וחוץ

מדריכי תאורה

מאחת יוצאות שתיים: כך תרוויחו גינה נוספת


עם רדת החשיכה, המרחבים שמחוץ לבית, נכנסים לסצנת הלילה. מראה הגינה בלילה שונה לחלוטין מהגינה ביום. הצמחייה, הדוממים וקירות הבית מתאחדים למראה דרמטי של משחקי צללים. 80% מתפקיד תאורת הגינה מסתכם באומנות היוצרת אווירה. ורק 20% מיועדים להארת פינות ושבילים. מעצב התאורה ציון חמישה הבעלים של חברת 'דוכיפת תאורת גן' גילה לנו איך אפשר לזכות בשתי גינות במרחב חיצוני אחד-גינת יום וגינת לילה

תגובות

כתיבת תגובה