פורום אדריכלות בניהול יוליאנה ריסקוף
פורום עיצוב פנים בניהול מעצבת הפנים טלי כהן ליעד
פורום מטבחים בהנהלת בלורן
פורום חלונות בהנהלת חברת קליל
פורום מיזוג אוויר בניהול בר מערכות

לודוויג מיס ואן דר רוהה

מי היה האדריכל המוביל של תחילת המאה העשרים בגרמניה? מה זיהה לפני כולם ואיך עשה היסטוריה?

מאת: דניאלה אוהד-סמית

14/06/2010

בקבוצת אדריכלים מהפכניים אלו בלטו שלושת הגדולים, גאוני המודרניזם, שהציבו את המודרניזציה במרכז עשייתם האדריכלית וטבעו חותמם על רבים - אריך מנדלסון, וולטר גרופיוס ולודוויג מיס ואן דר רוהה. 

שלושתם אולצו להגר מגרמניה הנאצית, כל אחד מסיבתו הוא. מנדלסון, שהגה את “הקו הזורם”, חלוץ עיצוב בתי הכל-בו ובעליו של משרד אדריכלים משגשג בברלין, נמלט מגרמניה עם עליית המפלגה הנאצית, בנה בארץ ישראל המנדטורית את בית החולים הדסה שעל הר הצופים ואת ביתו של נשיא המדינה הראשון חיים ויצמן ברחובות, אך לבסוף היה לאדריכל מחוסר עבודה בארצות הברית. 
 
גרופיוס הוא שהקים את בית הספר לעיצוב הבאוהאוס והקדיש את חייו לחינוך ולאדריכלות ברוח הסוציאליסטית, בעודו נושא את דגל האדריכלות החברתית שאיפשרה את יצירתם של מעונות עובדים ושכונות מגורים בפרוורים
 
גרופיוס הוא שהקים את בית הספר לעיצוב הבאוהאוס והקדיש את חייו לחינוך ולאדריכלות ברוח הסוציאליסטית, בעודו נושא את דגל האדריכלות החברתית שאיפשרה את יצירתם של מעונות עובדים ושכונות מגורים בפרוורים. לאחר שנים מספר בלונדון ללא הצלחה יתרה, זכה גרופיוס במשרה הנחשקת של ראש המחלקה לאדריכלות באוניברסיטת הרווארד ונשא את בשורת המודרניזם אל מעבר לאוקיינוס.
 
אדריכל העתידנות היה בלא ספק מיס ואן דר רוהה, מעצב שניצוץ הגאונות לא מש מיצירתו הפורה, מי ששינה את פניה של אדריכלות המאה העשרים בכשרונו העצום ובהשכלתו רחבת האופקים, בקסמו האישי ובקשרים חובקי עולם.
הוא היה היחיד שהצליח ליצור מודרניזם יוקרתי והקנה לשפת האדריכלות המודרנית נופך של הדר ואלגנטיות. בנאמנותו העיקשת לעיצוב הקלאסי, בהערצתו העיוורת לקארל פרידריך שינקל, גדול אדריכלי ברלין בכל הזמנים אשר נתן ביטוי לקלאסיקה בגרמניה, עשה לו מיס שם בינלאומי כגדול אדריכלי המאה העשרים.
 
מיס זכה בפרויקטים גדולים וחשובים שאיפשרו לו לפתח ולבטא שפה אדריכלית לוגית אקספרסיבית ומינימליסטית, שטבע כבר בראשית דרכו כאדריכל. הקלאסיציזם היה למורשתו
 
על מסכת חייו ועבודתו של מיס נכתבו אין-ספור מאמרים וספרים: על ימי ילדותו בעיר העתיקה אאכן, על המעבר לברלין ועל משרותיו במשרדי האדריכלים ברונו פאול ופטר בהרנס, על הקשיים וההצלחות, על כישלון נישואיו ועל הרומן שלו עם המעצבת לילי רייך, על מערכת היחסים האמביוולנטית עם גרופיוס, על השותפות עם האנס ריכטר, על תערוכת “וויסנהופזיטדלונג” ההיסטורית שאירגן בשטוטגרט, על ניסיונו לשקם את הבאוהאוס בערוב ימיו, על ההשפלה והחרם שספג מידי הנאצים ועל הנטישה הבלתי נמנעת את גרמניה לאחר שהוכרז על ידי הנאצים כבוגד, והוא בשנות החמישים לחייו, גרמני פטריוט שאינו דובר אנגלית. גם נכתב על חוסר הוודאות שהוביל לקריירה מזהירה בארצות הברית, על משרתו כראש מחלקת האדריכלות בבית הספר הגבוה לטכנולוגיה באילינוי ועל סגירת כל המעגלים.
 
מיס זכה בפרויקטים גדולים וחשובים שאיפשרו לו לפתח ולבטא שפה אדריכלית לוגית אקספרסיבית ומינימליסטית, שטבע כבר בראשית דרכו כאדריכל. הקלאסיציזם היה למורשתו.
את ההשראה לכיסא ברצלונה, מן המפורסמים שברהיטי המאה העשרים, שתיכנן בשביל הביתן הגרמני ביריד העולמי בברצלונה בשנת 1929, שאב מיס מעיצוב כיסאות בתקופה הרומית העתיקה. הוא לקח את המודל ששימש אלים ושליטים בני תמותה בעולם העתיק, ויתר על תפקודו המתקפל של הכיסא המקורי ופירש אותו מחדש.
 
כאן יוצגו חמשת הפרויקטים שבהם ביטא מיס את משנתו האדריכלית; חמישה פרויקטים עתידניים שתיכנן בתוך פחות משלוש שנים (1921 - 1924) - לפני שמלאו לו 30. אלה חמש פנטזיות אשר מצאו ביטוי על הנייר בלבד, אך היו ללא ספק לבשורתו האישית, כל אחת מהן ביטוי מובהק לאדריכלות הרציונליסטית וכל אחת מעין בשורה עתידנית למבנים שמומשו שנים אחרי כן בעבודתו בארצות הברית. 
 
הפרויקט משקף את הערצתו של מיס לחומר, זכוכית ופלדה, לטכנולוגיה החדשנית המשולבת באדריכלות רציונליסטית. כאן החל מיס במסעו הארוך במסתרי גורד השחקים
 
הפרויקט הראשון בסדרת החלומות הזאת היה מגדל משרדים מזכוכית שהגיש מיס לתחרות למבנה משרדים במשולש התחום על ידי רחוב פרידריך בברלין. הדרישה היתה למבנה שישתלב בנוף ואשר גובהו לא יעלה על 80 מטרים. 145 אדריכלים הגישו את פתרונותיהם למבנה המרכזי בברלין, אך עבודתו של מיס היתה האוונגרדית והנועזת שבהם. הוא תיכנן מבנה פלדה שלדי ואלגנטי עשוי שלושה מגדלים של 20 קומות זהות לחלוטין. שלושתם חוברו ביניהם במסדרונות המובילים למעלית משותפת, בגרמי מדרגות ובחדרי שירותים משותפים. העיצוב הושפע בעיקר ממבני גורדי השחקים של לואיס סוליוון ואסכולת שיקאגו. העמדתה של הזכוכית במרכז העיצוב תרמה לאיכות הצורנית הפשוטה ויצרה ניצול מרבי של החומר.
 
הפרויקט משקף את הערצתו של מיס לחומר, זכוכית ופלדה, לטכנולוגיה החדשנית המשולבת באדריכלות רציונליסטית. כאן החל מיס במסעו הארוך במסתרי גורד השחקים. מיס ראה בזכוכית חומר מרתק ומימש את הפוטנציאל האסתטי שלה באופן חדשני: “התכונה החשובה ביותר של הזכוכית”, טען, “היא לאו דווקא אפקטים של אור וצל אלא משחק מרתק של רפלקסיה”. בניין סיגרם, שבנה בשנת 1958, היה להתממשות החלום. 
 
שתי וילות, האחת עשויה לבנים אדומות והשנייה בטון, היו לבשורתו בתחום הבית הפרטי. שתיהן מעוצבות בקומפוזיציה א-סימטרית, וברוח שינקל, משקפות את התפישה הרומנטית-קלאסית של איחוד האדם עם הנוף
 
לאחר פרויקט זה, פנה מיס לעיצוב מבנה משרדים שלדי עשוי פלדה, בטון וזכוכית; קובייה של שמונה קומות בעלת גג שטוח עם הדגש על קווים מאוזנים ופסי חלונות. לוחות בטון בולטים מתוך גריד של עמודים יצרו משחק של אור-צל והדגישו את עוביים של הקירות. הקירות היו גבוהים מאוד ויצרו פונקציה של אחסון בארונות גבוהים, מה שתרם ליתר פונקציונליות של חללי הפנים. במבנה זה טבע מיס את אופיו של מבנה המשרדים בן המאה העשרים. במגזין שהקים, “G”, כתב מיס: “מבנה המשרדים הוא מבנה פונקציונלי, בהיר, ברור ובעל חללים פתוחים. עליו לבטא את אופיו של עידן העסקים”.
 
שתי וילות, האחת עשויה לבנים אדומות והשנייה בטון, היו לבשורתו בתחום הבית הפרטי. שתיהן מעוצבות בקומפוזיציה א-סימטרית, וברוח שינקל, משקפות את התפישה הרומנטית-קלאסית של איחוד האדם עם הנוף. הקומפוזיציה של שני המבנים מזכירה את אמנותם של חברי תנועת דה-סטיל ההולנדית בשילוב פיתוח של רעיון “התוכנית החופשית” בנוסח פרנק לויד רייט. גם חלום זה מומש רק כעבור שנים רבות, בווילה שתיכנן מיס באילינוי למען משפחת פרנסוורט. היתה זו קוביית זכוכית שנהפכה לקלאסיקה של המודרניזם - וגררה לתביעות משפטיות נגד האדריכל בשל חשבונות החימום של קוביית הזכוכית בחורפים הקרים.