כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  אדריכלות כמו מוסיקה

אדריכלות כמו מוסיקה

האדריכל מירון לוי מרגיש כלוא בתוך קופסה. את התחושה הזו הוא שובר על ידי ריצוף אלכסוני של הרצפה ומדרגות ספיראליות

מאת: ליאת סטניבלבסקי צילום: עמית גרון


"את מכירה את הסרט הצרפתי הקטן ההוא עם איב מונטן?" שואל אותי האדריכל מירון לוי, "בסצנת הפתיחה, המצלמה מתמקדת באיב מונטן שותה קפה, וברקע, תכונה של רחוב פריסאי – בניינים, אנשים ומכוניות. מאחורי מונטן מופיעה רגל של אישה יפה היוצאת ממכונית ומתקרבת אליו –  חוויה תלת ממדית. שכבות של חוויה. בדיעבד, אני מבין כי זה מה שהנחה אותי בתכנון הדירה". 

 
השלב הראשון בהפיכת הדירה הדו קומתית ליחידה שלמה, המשרה את אותה תחושה מלאה וטוטאלית, היה ליצור חיבור בין שתי הקומות ולהפוך את הקומה העליונה לחלל פתוח
 
בימוי שכבות החוויה בדירה אותה תכנן לוי במרכז תל אביב מבוסס על שימוש במוטיבים חוזרים בווריאציות שונות. ההתייחסות לאלמנטים ארכיטקטוניים ועיצוביים בכמה רבדים, מעניקה לדירה, בדומה לאקספוזיציה הקולנועית , מלאות ומורכבות.
השלב הראשון בהפיכת הדירה הדו קומתית ליחידה שלמה, המשרה את אותה תחושה מלאה וטוטאלית, היה ליצור חיבור בין שתי הקומות ולהפוך את הקומה העליונה לחלל פתוח. במקור, הדירה נראתה כשתי דירות שחוברו להן יחדיו באמצעות פתח רבוע קטן המכיל גרם מדרגות צר. לוי הרחיב את הפתח שבין הקומות, כך שמהקומה התחתונה ניתן יהיה לראות את הקומה העליונה, וכן להיפך. גם בקומה העליונה נדרש טיפול מאסיבי הכולל שבירת קירות. קומה זו הייתה עמוסה בקירות אלכסוניים שתחמו את אזור הסלון המקורה בגג, הפרידו אותו מאזור המטבח וחסמו את המרחב. כשהוסרו קירות הזיגזג נחשף המרחב ונתגלתה צורתה המעניינת של התקרה.
 
הזויות של פרגולת העץ השתלבו בצורה כמעט מדויקת בזויות התקרה המשוננות. לוי תיקן והתאים את זוויות התקרה כך שהן נראות כהמשך לזוויות הפרגולה הנפרשת כמניפה
 
ההתייחסות לגג הזכוכית שקירה את הסלון הייתה נקודה מרכזית בתכנון הדירה כולה. הגג הכניס אמנם אור ושמיים אל הדירה, אך הפך את הסלון לחממה קשה למיזוג. הדיירים החדשים ביקשו להיפטר ממנו, אולם לוי שכנע אותם להשאיר את הקירוי ולהפוך אותו לידידותי יותר לחום ולבוהק התל אביביים. מעל גג הזכוכית הוא הוסיף פרגולת עץ המטשטשת את האור המסנוור ושוברת את "אפקט החממה" של הגג המקורי. בנוסף, בחר לצבוע את הקירות באפור ולא בלבן, כדי שהבוהק ייבלע ולא יוחזר מהקיר. 
 
הזויות של פרגולת העץ השתלבו בצורה כמעט מדויקת בזויות התקרה המשוננות. לוי תיקן והתאים את זוויות התקרה כך שהן נראות כהמשך לזוויות הפרגולה הנפרשת כמניפה. "הפרגולה הייתה השלב היצירתי", הוא מספר, "ידעתי שהיא תיצור מרחב מואר ומפתיע". לוי צילם את מהלך השיפוצים ובחן את השתקפויות האור דרך מנסרת העץ על הרצפה – קרני השמש המכות על מניפת העץ מטילות צללים מפוספסים על רצפת הקומה העליונה ויוצרות אפקט מרהיב ביופיו, ובלילה, חודר אור הכוכבים והירח דרך שבכת העץ.
 
הרחבת פתח גרם המדרגות בין שתי הקומות מאפשרת לצורת המניפה הפרושה של הפרגולה ולצלליה להתגנב אל גרם המדרגות ואל הקומה התחתונה. כחלק מתפיסת השכבות של לוי, המוטיבים של המניפה והצללים המפוספסים חוזרים גם במעקות הספיראליים של המדרגות. בנוסף לתפקידן כגורם מקשר בין שתי יחידות הדירה, הן מבחינה פיסית והן מבחינה רעיונית, הפכו המדרגות לאלמנט פונקציונאלי ודקורטיבי. הן מתחילות כקיר מאסיבי בו משולבות נישות להנחת חפצים, וככל שהן מטפסות מעלה – הן משתחררות מכבדותן לטובת צורת הספיראלה הקלילה, והקווים האופקיים של המעקה משתלבים בצורת מניפה המרחפת מעל. את השילוב בין המאסיביות המשתנה של החומרים והצורות מדמה לוי להרמוניה מוסיקאלית: "אם הקצב של הקירות הוא איטי ומדוד, הרי שהמעקה והמניפה מהירים יותר, כמו כינורות בתזמורת – אסופה של מקצבים המתחברת לנעימה אחת". 
 
המעשית של כל פריט בעיצוביו, חיונית לא פחות מזו הדקורטיבית. "חשוב שהדברים יהיו פרקטיים ושתהיה להם משמעות פונקציונאלית", מסביר לוי. האי במטבח, למשל, משמש כמחיצה וכמקום אחסון, ומעברו השני – כמעמד לטלוויזיה ולמערכת הסטריאו
 
שבירת קירות הקומה העליונה והרחבת הפתח המחבר היוו שכבה אחת בדרך ליצירת חלל שלם גדול. כדי להעמיק את התחושה, בחר לוי להניח את המרצפות באלכסון באופן שמרחיב ומגדיל את השטח, ואף יוצר דינאמיות הזורמת מהכניסה אל פינת המשפחה. "פעולה זו מחלישה את תפקוד הקירות כתוחמי החלל", מסביר לוי, "הריצוף האלכסוני ממשיך למקומות אותם אין אנו רואים, ובכך תורם לתחושת חלל רחבה יותר". הרצון ליצור תחושת מרחב הינו אופייני במיוחד בבנייה עירונית. לוי, תל אביבי גאה מלידה, מנסה להסביר את הצורך הזה: "המקום בו הכי טוב לי הוא הים. זה אמנם בנאלי, אבל הים מסמל עבורי את האינסוף, והוא המקום בו אני מרגיש חופשי. לעומתו, החדר הוא קופסה, כלא. כאדריכל, אני מנסה לשבור את התחושה הזו באמצעות הריצוף האלכסוני של הרצפה, למשל, או בצורת הספיראלה של המדרגות. אלו צורות שהפרספקטיבה שלהן מסתיימת במקום אחר".
 
לוי עיצב אף את הריהוט הבנוי בדירה, את המטבח, את המעמד לטלוויזיה ולמערכת הסטריאו וכן את הספרייה. החשיבות המעשית של כל פריט בעיצוביו, חיונית לא פחות מזו הדקורטיבית. "חשוב שהדברים יהיו פרקטיים ושתהיה להם משמעות פונקציונאלית", מסביר לוי. האי במטבח, למשל, משמש כמחיצה וכמקום אחסון, ומעברו השני – כמעמד לטלוויזיה ולמערכת הסטריאו. את הרעיון לפינת המשפחה המרוקנית תרמה בעלת הבית. "כמו בהפקה מוסיקאלית", אומר לוי, "כשהזמר מוסיף אלמנט משלו, כמו סלסול המשתלב במנגינה, כך הדייר מוסיף את רצונותיו לתכנון".
לשאלתי לגבי ריבוי המטאפורות האמנותיות והמוסיקאליות בדבריו עונה לוי: "הבנתי כי לא אהיה מוסיקאי וגם לא צייר. איני בנוי מחומרים של אמן, אבל אני שומע מוסיקה ומתבונן באמנות, וזה משפיע ומשליך על עבודתי. גם המוסיקה, כמו האדריכלות, היא אמנות תלת ממדית. העובדה שאני יכול לערוך השוואות בין מוסיקה וציור, למשל, לבין השכבות והגוונים של רותקו מניעה אותי. זו חוויה שאני נהנה ממנה וזוהי המטרה".

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה