כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  בדלתיים סגורות

בדלתיים סגורות

שיחה עם האדריכל רם כרמי על הרמוניה, ים תיכוניות ומודרניזם על רקע בית חדש שתכנן ברמת השרון

מאת: דקל גודוביץ, מגזין בניין ודיור צילום: עמית גרון


"הצורך הראשון שבית ממלא הוא יציבות וביטחון – ביתי הוא מבצרי. בית הוא המקום שבו חייבים לקבל אותך, להכניס אותך פנימה, פטור מן הצורך ’להיות ראוי’. זהו הבית הקטן, והוא היסוד לבנייתה של רקמת עיר אנושית חמה, שהיא הרחם של התרבות המקומית. בית הוא עיר קטנה, ועיר קטנה היא בית גדול".

 
במלים אלו מתחיל כרמי את סיפורו של הבית – מהראשוניות שבו, מהיסודות וגם מהפרטי-אישי, וממנו במהלך רצוף לעיר, לתרבות ולעקרונות כלל אנושיים. ואכן, מבחוץ נראה הבית כמבצר. קיר אטום לגמרי פונה לשכן מדרום, למעט מגרעת קטנה עם זכוכית בפינה וחלון סרט נמוך למטבח, לאורך שביל הכניסה המוסתר על ידי צמחייה. גם כלפי השכן מצפון מפנה הבית חזית אטומה. הבית נפתח למעשה לשני כיוונים בלבד, הגובלים בשטחים ציבוריים פתוחים: לכיוון צפון-מזרח נפתח חדר הדיור, ומנגד לכיוון מערב נפתחים חדרי שינה. החללים הפנימיים בשניהם נמשכים אל עבר גינות גדולות לכלל חלל גדול אחד בלי הפרדה ברורה בין פנים לחוץ, המיישם את תפישתו של כרמי על מגורים ב"חיק הטבע". "חיק" זה כשמו כן הוא – שמור ומוגן על ידי קירות וצמחייה גבוהה בהיקף הבית, המקנים תחושה של אינטימיות.
 
כרמי מייחס חשיבות רבה לתפר בין פנים לחוץ. אלמנט המשרבייה בחדרי הילדים הופך את קו התפר המודרניסטי הדק והנעלם לחלל ים-תיכוני בגודל 2 מ"ר ובו ספת ישיבה
 
בין חדר הדיור לגינה מפריד קיר זכוכית עגול בגובה 4.20 מ’, הבנוי במקטעים של 1.25 מ’, ללא פרופילים. אני לא אוהב אלומיניום וגם הזכוכית לא רוצה שימסגרו אותה. ברגע שאתה סוגר וממסגר אותה, היא מאבדת את האיכות החומרית שלה – השקיפות", מסביר כרמי.
ואכן, ברוח משנתו כל הפתחים בבית (למעט חלונות השירותים) סגורים בזכוכית ללא פרופילים מרצפה ועד תקרה. הדלתות, שגם הן מזכוכית ללא פרופיל, ממוקמות בצד קירות הזכוכית כך שאפילו הן לא יפריעו לחלל הפנים להתמזג עם החוץ.
 
בחדר הדיור הרגיש כרמי ש"החלל בורח החוצה באמצעות הזכוכית, אבל החדר רוצה להכניס את החלל פנימה, לכן הורדתי קורה מעל הזכוכית כדי להקטין את גובהה מ-6 מ’ ל- 4.20 מ’". בנוסף לכך בנה כרמי רבע כיפה הנמשכת מהקו העגול החיצוני למרכז ושם ספק נוגעת בשתי קורות בטון קשתיות היוצרות ריבוע בקודקודן. לנקודה זו, שבה הריבוע כמעט שמתחבר עם העיגול, קורא כרמי "אצבע אלוהים" בהשראת ציור הבריאה המפורסם של מיכלאנג’לו (ליריות היתה תמיד הצד החזק של כרמי).
 
תשובה לכיפה הגדולה אפשר למצוא מצדו השני של החדר בגוף תאורה מקומר שמעל האקווריום הארוך (זהו תחביבו של הבעלים), המפריד בין החללים הציבוריים לחדרי השינה הפרטיים. בבתים של כרמי, כמו בבית זה, ניכרת תפישה עיצובית שונה בנוגע לחללי הפנים ולחללי החוץ – רומנטיקה כלואה במודרניזם. כך אין מוצאים זכר לכיפה בחזית הישרה. דוגמה אחרת היא וילה בחיפה שתיכנן.
 
"החזית", טוען כרמי, "מבטאת את הצורה שבה הבית רוצה להיראות בציבור. אבל בפנים זה עניינו הפרטי של הבית. לואי קאהן בנה בתים בעלי לבוש חיצוני ופנימי וביניהם אוויר". כרמי מייחס חשיבות רבה לתפר בין פנים לחוץ. אלמנט המשרבייה בחדרי הילדים הופך את קו התפר המודרניסטי הדק והנעלם לחלל ים-תיכוני בגודל 2 מ"ר ובו ספת ישיבה. הים-תיכוניות, לדעתו, מתבטאת בשטחי החוץ ובמעברים בין פנים לחוץ, בניגוד לאדריכלות של אזורים קרים שמתרכזת סביב הקמין במרכז הבית. "בית ים-תיכוני בנוי מקירות נושאים של 50 ס"מ. אלו חומות בין הפנים לחוץ, והדיאלוג קורה כשחותכים בהם חלון או דלת בכיוון הכוחות, כלומר ורטיקלי צר וארוך. התפר הזה הוא חלל ממש, חלל ביניים בין פנים לחוץ. בחלל זה מתרחש מעבר הדרגתי בין האור הבוהק מבחוץ לצל השחור שבפנים, על ידי גוני אפור שמתקבלים בקירות החתך. זהו גם חלל שכל אחד יכול לנצל לצרכיו – כפינת ישיבה, שולחן, ארון וכו’."
 
בבית אין תריסים, והתחליף הוא המשרבייה הים-תיכונית בחדרי הילדים, שמעליה צומחים התריסים לסוויטת ההורים. שלושה עצי זית משמשים "תריסים" לסוויטה; הם גדלים בתוך עציצים בעומק של מטר מעל המשרביות
 
"האדריכלות המודרנית של שלד ומילואה הפכה את "הקיר הנושא" לנושא את עצמו בלבד. על כן הוא קטן למינימום של 20 ס"מ, ונפתחו בו חלונות אופקיים – ’חלונות סרט’. כל זה הביא להיעלמו של הקיר הים-תיכוני ועמו ההגדרה בין פנים לחוץ".
בבית אין תריסים, והתחליף הוא המשרבייה הים-תיכונית בחדרי הילדים, שמעליה צומחים התריסים לסוויטת ההורים. שלושה עצי זית משמשים "תריסים" לסוויטה; הם גדלים בתוך עציצים בעומק של מטר מעל המשרביות. שניים מהם במרפסת העשויה דק עץ ובפינתה ג’קוזי והאחד בחדר השינה עצמו. מצדה השני של המיטה בנויים שירותי ההורים, ארון הבגדים ומטבחון קטן בתוך פינה חצי עגולה. לחדר השינה אין דלת והמיטה מוסתרת מאחורי הקיר העגול, כך שיש זרימה בחללים אך גם אינטימיות.
 
הקו העגול, שבא לידי ביטוי בחדר הדיור ובחדר השינה, חוזר גם בחדר העבודה, הבנוי כגלריה מעוגלת מעל המטבח ומשקיף לחדר הדיור הכפול בגובהו. בין החללים הציבוריים לפרטיים מפרידים גרם המדרגות והמעלית, המקשרים גם למרתף גדול וחניה. חצי מפלס מפריד בין אגף השינה הפרטי לאגף המשותף, כך שההפרדה נעשית גם בחתך ובתוכנית וגם במבט דרך האקווריום.
 
"אני מחפש לחזור אחורה, לזמנים שהיו ולקלאסיקות ים-תיכוניות ויווניות שנבנו מאבני יסוד גיאומטריות. זהו מפלט מהיום-יום החיצוני, בבחינת ביתי הוא מבצרי"
 
בנוסף לקו העגול ולצורות הריבועיות מופיעים גם משולשים סמוך לגרמי המדרגות. בניצב לקיר המעקה המלווה את המדרגות היורדות ממרפסת ההורים לגינת הילדים עומד קיר הג’קוזי, והקיר המשולש לאורך שביל הכניסה מחבר בין גגון הכניסה שליד המדרכה ובין דלת הכניסה לבית עצמו (שגם בה חוזר מוטיב הקשת). את השימוש בצורות גיאומטריות פשוטות וחומרי בניין מעטים (טיח לבן, עץ טיק, זכוכית ואבן חלילה לריצוף) מסביר כרמי עצמו: "אני מחפש צורה עירומה, ולא להסוות או לשמר אותה. אני לא מחפש צורות שבורות כדי שיהיה מעניין יותר, אף על פי שגם אני עשיתי כבר קולאז’ים של שברים. אבל בבית, על רקע נוף של עולם מופרט הבנוי משברים ונע בקצב רצחני, אני מחפש מקום של שלווה".
 
"אני מחפש לחזור אחורה, לזמנים שהיו ולקלאסיקות ים-תיכוניות ויווניות שנבנו מאבני יסוד גיאומטריות. זהו מפלט מהיום-יום החיצוני, בבחינת ביתי הוא מבצרי. אדריכלות",
 מסכם כרמי, "זה בסך הכל עניין של שכנות טובה – בין שכנים כלפי חוץ, בין האלמנטים בתוך הבית ובין החומרים המרכיבים אותו. בית הוא כמו תזמורת שבה כל כלי רוצה שתהיה לו נוכחות, אבל רק כשהדיאלוג ביניהם נכון – המוסיקה הרמונית". 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה