כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור
array(2) { [0]=> array(4) { ["text"]=> string(15846) "

 

 

לא מעט "יושב" לאדריכלים ולמעצבים על הלב ולקראת יום הכיפורים יצאנו לנסות להבין מה מבחינתם מוגזם כאן, מה עבר את הגבול ומה מציק להם ברמה היומיומית של עבודתם. גילנו כמה סליחות שצריכים לבקש אנשים סביבם או אפילו הם עצמם מסביבתם. אחרי כל זה אולי נצליח לפתוח דף חדש.

 
סליחה שמכרנו לכם מטראז' קטן ומפרט דל:

התופעה: דירות קבלן קטנות מדי עם מפרט בסיסי מדי שתוכננו כדי לגרום לדיירים לשדרג בכסף רב.


דורשת התנצלות: אדריכלית נורית גפן, סטודיו "בתים": "קבלני הפרויקטים נותנים לדיירים עם הזמן פחות ופחות מטראז' בדירה ובעיקר מבחר קטן ועלוב של בחירת ריצופים, מטבחים וכל דבר הכלול בדירה ולמעשה שווה לכלום. אני מוצאת את עצמי נבוכה מול ההיצע המידרדר שסוכם בין הקבלן לספקים, שמטרתו אחת – לשדרג. המלכוד כפול: או שתקבל זיכוי בשווי מינימלי שאינו מהווה תחליף לדבר האמיתי, או שתוסיף סכום גדול. בחנויות החיפויים והכלים הסניטריים מחייבים רבים מהקבלנים שההזמנה כולה תיעשה אצל אותו ספק, וכך נמנעת מהלקוח הזכות להשוות מחירים והוא הופך ללקוח שבוי. כמעצבת, אני נדרשת לעבודת לוליינות בין המצוי לרצוי, במיוחד כשמדובר בדירות יוקרה והציפיות העיצוביות גבוהות". גפן מציעה לא למהר לפסול את מה שהקבלן נותן: "צריך לחשוב יצירתי, מה אפשר לקחת ואיך לשלב בעתיד כדי לחסוך עלויות. בכל מקרה לא לחסוך בתשתית. מחליטים מה הפריטים החשובים ביותר, ועליהם לא מתפשרים, למשל אפשר להסתפק בריצוף סוג ב' על חשבון הקבלן ולחפות בפרקט לאחר קבלת הדירה. להתפשר בפריטים שניתנים להחלפה בקלות, למשל אסלות, כיורים וברזים, אבל לא לקחת אמבטיית פח זולה מהקבלן, שהחלפתה בעתיד תגרום לפירוק חדר האמבטיה ולהוצאות בהתאם".  
 
 
סליחה שביקשנו עבודת חינם:

התופעה: אדריכלים שנדרשים לבדוק היתכנות של פרויקטים שבסוף לא מתממשים
 
דורשת התנצלות: אדריכלית ליאת פרייז: "אנחנו, האדריכלים, נאלצים לתת שירותי חינם לכל היזמים, הקבלנים ואפילו דיירי הבתים שסבורים שתמ"א 38 או 'פינוי בינוי' הם לא רק מתנה מהמדינה אלא גם מאיתנו. המדינה יזמה שני פרויקטים חשובים, אבל כל הגורמים המעורבים – החל מהיזמים ועד אחרוני המתווכים – לא באמת יודעים מה יאפשר היתר הבנייה, מכיוון שכל עירייה נותנת את הפרשנות שלה לשני הפרויקטים. כולם משקיעים שעות רבות של עבודה וכסף כדי להוציא לפועל פרויקט שלא בטוח שבכלל יתממש. מתוך 50 פרויקטים שאנחנו בודקים לגביהם היתכנות, מתממש פרויקט אחד לאחר שנה או שנתיים, אבל אין מי שישלם על עבודת השטח, על הבדיקה בוועדות התכנון, על הנסיעות, על התכנון הרעיוני, על הסכמות לדיירים ועל ההדמיות שדורשים מאיתנו. אני מרגישה שאני צריכה להתנצל, אחרי חמש שנות לימוד בטכניון ועוד שלוש שנות התמחות, בחינת הסמכה ובנוסף, לימודי אדריכלות פנים בחו"ל, שבחרתי במקצוע הזה. התשובה שאני מקבלת ממנהלי חברות, יזמים, קבלנים ודיירים שפונים אלינו היא ש'כולם עובדים ככה'".
 
דוגמא לחלופת הריסה ובנייה לתמ"א 38 (אדריכלות: ליאת פרייז)
 
 
סליחה שלא שילמנו על השתתפות בתחרויות:

התופעה: אדריכלים שלוקחים חלק בתחרויות לתכנון מבנים על חשבון זמנם הפרטי וללא הבטחה לתשלום.
 
דורש התנצלות: אדריכל אילן לוי: "העבודה שלנו היא על בסיס הצלחה. אנחנו מכינים תוכניות, בודקים אתרים, אבל אף אחד לא מבטיח לנו שנקבל את הפרויקט בסופו של דבר. גם אם אנחנו הולכים עם יזם כלשהו, שמבטיח לנו עבודה במקרה שהוא יקבל את הפרויקט, לא בטוח שהוא בכלל יזכה, כי לפעמים גם הוא מתחרה בעצמו מול יזמים אחרים. לצערי, כך כולם נוהגים, וכמשרד אדריכלים אין לך ברירה אלא להשתתף. אנחנו מנסים למזער נזקים על ידי השקעה מינימלית, אבל גם המינימום הזה לא משתלם".
 
סליחה על השימוש בתואר אדריכל פנים:

התופעה: מעצבי פנים שמציגים את עצמם כ"אדריכלי פנים"
 
דורשת התנצלות: אדריכלית אפרת מאירי יריב: "לאחרונה יותר ויותר מעצבי פנים מציגים עצמם כאדריכלי פנים, תואר שקיים אומנם בכמה מדינות בעולם, אבל לא בישראל. אדריכל הוא תואר עם אחריות מקצועית וכרוך בשנות לימוד רבות, אבל בשימוש בתואר 'אדריכל פנים' על יד מי שאיננו אדריכל יש זילות של המקצוע שנעשה חופשי ופרוץ לכולם למרות שהחוק מגדיר מי רשאי לעסוק בו. מעצבי פנים עוסקים בעיצוב חלל הפנים של מבנים אדריכליים, ולקוח שלא מבין את הדקויות, נמשך ליוקרה שבתואר וחושב שמדובר באדריכל רשום. מעצב לא רשאי לתכנן מבנה, לא להגיש תוכניות לוועדות הרישוי ולא להרחיב בית או לתכנן שיפוצים הכרוכים בשינוי חזיתות, אבל קורה לא פעם שהוא כן עושה זאת ואז לוקח מהנדס שיחתום על התכנון. תפקידם של בתי הספר לעיצוב להקפיד על המינוחים הנכונים, וכך גם גורמי הפרסום השונים ובכללם עיתונות מודפסת ואינטרנטית, ותפקידם של משרדי הפנים והתמ"ת לאכוף את הנושא". 
 
 
סליחה שבניתם לנו המון קניונים ושכחתם את הרחוב:

התופעה: המרחב הציבורי עובר לקניונים סגורים וזונח את הרחוב.


דורש התנצלות: אדריכל אסף שטיין: "יש צורך בקניונים, אבל הבנייה שלהם אינה צריכה להיעשות על חשבון פיתוח של הרחוב הראשי. הבעיה היא שהרחובות הראשיים אינם מספיק מפותחים ומזמינים. הם אלה שצריכים להוות את האזור המסחרי הראשי, אבל במקומם זלג הרחוב לקניונים ולמרכזי קניות מרוחקים, משום שנוח יותר לבנות במקום חדש במקום לשפץ ולהחליף דבר שכבר בנוי וקיים. צריך ליצור ברחוב שדרות רחבות, ארקדות ופסז'ים, כדי שיהיה לאנשים נעים להסתובב בהם, ובכך לפתור לפחות חלק מהבעיה".
 

קניון מסחרי בחיפה (צילום: צבי רוגר, דוברות עריית חיפה, cc)

סליחה שכולם קונים כמו עדר:

התופעה: בתים שמעוצבים אותו הדבר ולפי טרנדים חולפים.
 
דורש התנצלות: גיל רויטר, מעצב רב תחומי: "עיצוב הבתים בארץ נראה פחות או יותר אותו דבר בגלל בעיה בהיצע. רוב האנשים שמחפשים לרכוש לבית שלהם פריטים, הולכים לאותם מקומות, לאותן תערוכות או אפילו לסין, ולא מחפשים דברים מיוחדים או עבודות אומן. כולם נוהרים אחרי הסגנון העכשווי התורן כמו עדר, ואף אחד לא מעז ליצור אנסמבל מוצרים ממקורות שונים. בתי עיצוב גדולים בחו"ל לא מביאים את כל הסחורה שלהם מחברה אחת, אלא יוצרים תמהיל – קצת עיצוב ממצרים, קצת מעצבים מישראל ומעצבת אחרת מהודו, וכך מגיעים לשפה אישית, מעניינת ומאתגרת. אצלנו עסק שרוצה להיות רווחי כנראה לא יכול ליצור תמהיל כזה. הלקוחות הישראלים עצמם עדיין צריכים לחוש ולגעת ולא תמיד פתוחים להזמנות אינטרנטיות, וגם המעצבים עצמם חוששים, ומשרישים את הפחד הזה אצל הלקוחות. אני מאמין בהזמנה אינטרנטית, אפילו מ-ebay, שיכולה גם להוזיל הוצאות וגם לפתוח פתח לפריטים ייחודיים שיהפכו את הבית לבעל אמירה משלך. דווקא בתחום העתיקות התחילו לעשות את התמהיל, ומביאים ענתיקה מטירה אנגלית, בריקים מפירוק או אמבטיה מקורית מבלגיה. גם בתי העיצוב וגם המעצבים צריכים לפתוח אופקים ולא להגיד שאין, כי יש, ואפשר אפילו להפתיע ולהביא בשורות".
 

שכונה חדשה ממוצעת בישראל (אלבום פרטי)
  

המצעד הישראלי השנתי: 10 הבתים הכי ישראלים
הטעם הישראלי: מה ישראלים אוהבים בבית שלהם?
 
" ["image"]=> string(123) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/image/design pictures/אדריכלות/סליחה אדריכלים/403.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } [1]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(123) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/image/design pictures/אדריכלות/סליחה אדריכלים/403.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } }

אדריכלות בארץ  //  דורשים התנצלות: מי צריך לבקש סליחה בעולם העיצוב והאדריכלות?

דורשים התנצלות: מי צריך לבקש סליחה בעולם העיצוב והאדריכלות?

זמן לחשבון נפש: אדריכלים ומעצבים ישראלים פותחים את הלב על מה שמפריע להם כאן בסביבה

מאת: לימור קלר צילום:


 

 

לא מעט "יושב" לאדריכלים ולמעצבים על הלב ולקראת יום הכיפורים יצאנו לנסות להבין מה מבחינתם מוגזם כאן, מה עבר את הגבול ומה מציק להם ברמה היומיומית של עבודתם. גילנו כמה סליחות שצריכים לבקש אנשים סביבם או אפילו הם עצמם מסביבתם. אחרי כל זה אולי נצליח לפתוח דף חדש.

 
סליחה שמכרנו לכם מטראז' קטן ומפרט דל:

התופעה: דירות קבלן קטנות מדי עם מפרט בסיסי מדי שתוכננו כדי לגרום לדיירים לשדרג בכסף רב.


דורשת התנצלות: אדריכלית נורית גפן, סטודיו "בתים": "קבלני הפרויקטים נותנים לדיירים עם הזמן פחות ופחות מטראז' בדירה ובעיקר מבחר קטן ועלוב של בחירת ריצופים, מטבחים וכל דבר הכלול בדירה ולמעשה שווה לכלום. אני מוצאת את עצמי נבוכה מול ההיצע המידרדר שסוכם בין הקבלן לספקים, שמטרתו אחת – לשדרג. המלכוד כפול: או שתקבל זיכוי בשווי מינימלי שאינו מהווה תחליף לדבר האמיתי, או שתוסיף סכום גדול. בחנויות החיפויים והכלים הסניטריים מחייבים רבים מהקבלנים שההזמנה כולה תיעשה אצל אותו ספק, וכך נמנעת מהלקוח הזכות להשוות מחירים והוא הופך ללקוח שבוי. כמעצבת, אני נדרשת לעבודת לוליינות בין המצוי לרצוי, במיוחד כשמדובר בדירות יוקרה והציפיות העיצוביות גבוהות". גפן מציעה לא למהר לפסול את מה שהקבלן נותן: "צריך לחשוב יצירתי, מה אפשר לקחת ואיך לשלב בעתיד כדי לחסוך עלויות. בכל מקרה לא לחסוך בתשתית. מחליטים מה הפריטים החשובים ביותר, ועליהם לא מתפשרים, למשל אפשר להסתפק בריצוף סוג ב' על חשבון הקבלן ולחפות בפרקט לאחר קבלת הדירה. להתפשר בפריטים שניתנים להחלפה בקלות, למשל אסלות, כיורים וברזים, אבל לא לקחת אמבטיית פח זולה מהקבלן, שהחלפתה בעתיד תגרום לפירוק חדר האמבטיה ולהוצאות בהתאם".  
 
 
סליחה שביקשנו עבודת חינם:

התופעה: אדריכלים שנדרשים לבדוק היתכנות של פרויקטים שבסוף לא מתממשים
 
דורשת התנצלות: אדריכלית ליאת פרייז: "אנחנו, האדריכלים, נאלצים לתת שירותי חינם לכל היזמים, הקבלנים ואפילו דיירי הבתים שסבורים שתמ"א 38 או 'פינוי בינוי' הם לא רק מתנה מהמדינה אלא גם מאיתנו. המדינה יזמה שני פרויקטים חשובים, אבל כל הגורמים המעורבים – החל מהיזמים ועד אחרוני המתווכים – לא באמת יודעים מה יאפשר היתר הבנייה, מכיוון שכל עירייה נותנת את הפרשנות שלה לשני הפרויקטים. כולם משקיעים שעות רבות של עבודה וכסף כדי להוציא לפועל פרויקט שלא בטוח שבכלל יתממש. מתוך 50 פרויקטים שאנחנו בודקים לגביהם היתכנות, מתממש פרויקט אחד לאחר שנה או שנתיים, אבל אין מי שישלם על עבודת השטח, על הבדיקה בוועדות התכנון, על הנסיעות, על התכנון הרעיוני, על הסכמות לדיירים ועל ההדמיות שדורשים מאיתנו. אני מרגישה שאני צריכה להתנצל, אחרי חמש שנות לימוד בטכניון ועוד שלוש שנות התמחות, בחינת הסמכה ובנוסף, לימודי אדריכלות פנים בחו"ל, שבחרתי במקצוע הזה. התשובה שאני מקבלת ממנהלי חברות, יזמים, קבלנים ודיירים שפונים אלינו היא ש'כולם עובדים ככה'".
 
דוגמא לחלופת הריסה ובנייה לתמ"א 38 (אדריכלות: ליאת פרייז)
 
 
סליחה שלא שילמנו על השתתפות בתחרויות:

התופעה: אדריכלים שלוקחים חלק בתחרויות לתכנון מבנים על חשבון זמנם הפרטי וללא הבטחה לתשלום.
 
דורש התנצלות: אדריכל אילן לוי: "העבודה שלנו היא על בסיס הצלחה. אנחנו מכינים תוכניות, בודקים אתרים, אבל אף אחד לא מבטיח לנו שנקבל את הפרויקט בסופו של דבר. גם אם אנחנו הולכים עם יזם כלשהו, שמבטיח לנו עבודה במקרה שהוא יקבל את הפרויקט, לא בטוח שהוא בכלל יזכה, כי לפעמים גם הוא מתחרה בעצמו מול יזמים אחרים. לצערי, כך כולם נוהגים, וכמשרד אדריכלים אין לך ברירה אלא להשתתף. אנחנו מנסים למזער נזקים על ידי השקעה מינימלית, אבל גם המינימום הזה לא משתלם".
 
סליחה על השימוש בתואר אדריכל פנים:

התופעה: מעצבי פנים שמציגים את עצמם כ"אדריכלי פנים"
 
דורשת התנצלות: אדריכלית אפרת מאירי יריב: "לאחרונה יותר ויותר מעצבי פנים מציגים עצמם כאדריכלי פנים, תואר שקיים אומנם בכמה מדינות בעולם, אבל לא בישראל. אדריכל הוא תואר עם אחריות מקצועית וכרוך בשנות לימוד רבות, אבל בשימוש בתואר 'אדריכל פנים' על יד מי שאיננו אדריכל יש זילות של המקצוע שנעשה חופשי ופרוץ לכולם למרות שהחוק מגדיר מי רשאי לעסוק בו. מעצבי פנים עוסקים בעיצוב חלל הפנים של מבנים אדריכליים, ולקוח שלא מבין את הדקויות, נמשך ליוקרה שבתואר וחושב שמדובר באדריכל רשום. מעצב לא רשאי לתכנן מבנה, לא להגיש תוכניות לוועדות הרישוי ולא להרחיב בית או לתכנן שיפוצים הכרוכים בשינוי חזיתות, אבל קורה לא פעם שהוא כן עושה זאת ואז לוקח מהנדס שיחתום על התכנון. תפקידם של בתי הספר לעיצוב להקפיד על המינוחים הנכונים, וכך גם גורמי הפרסום השונים ובכללם עיתונות מודפסת ואינטרנטית, ותפקידם של משרדי הפנים והתמ"ת לאכוף את הנושא". 
 
 
סליחה שבניתם לנו המון קניונים ושכחתם את הרחוב:

התופעה: המרחב הציבורי עובר לקניונים סגורים וזונח את הרחוב.


דורש התנצלות: אדריכל אסף שטיין: "יש צורך בקניונים, אבל הבנייה שלהם אינה צריכה להיעשות על חשבון פיתוח של הרחוב הראשי. הבעיה היא שהרחובות הראשיים אינם מספיק מפותחים ומזמינים. הם אלה שצריכים להוות את האזור המסחרי הראשי, אבל במקומם זלג הרחוב לקניונים ולמרכזי קניות מרוחקים, משום שנוח יותר לבנות במקום חדש במקום לשפץ ולהחליף דבר שכבר בנוי וקיים. צריך ליצור ברחוב שדרות רחבות, ארקדות ופסז'ים, כדי שיהיה לאנשים נעים להסתובב בהם, ובכך לפתור לפחות חלק מהבעיה".
 

קניון מסחרי בחיפה (צילום: צבי רוגר, דוברות עריית חיפה, cc)

סליחה שכולם קונים כמו עדר:

התופעה: בתים שמעוצבים אותו הדבר ולפי טרנדים חולפים.
 
דורש התנצלות: גיל רויטר, מעצב רב תחומי: "עיצוב הבתים בארץ נראה פחות או יותר אותו דבר בגלל בעיה בהיצע. רוב האנשים שמחפשים לרכוש לבית שלהם פריטים, הולכים לאותם מקומות, לאותן תערוכות או אפילו לסין, ולא מחפשים דברים מיוחדים או עבודות אומן. כולם נוהרים אחרי הסגנון העכשווי התורן כמו עדר, ואף אחד לא מעז ליצור אנסמבל מוצרים ממקורות שונים. בתי עיצוב גדולים בחו"ל לא מביאים את כל הסחורה שלהם מחברה אחת, אלא יוצרים תמהיל – קצת עיצוב ממצרים, קצת מעצבים מישראל ומעצבת אחרת מהודו, וכך מגיעים לשפה אישית, מעניינת ומאתגרת. אצלנו עסק שרוצה להיות רווחי כנראה לא יכול ליצור תמהיל כזה. הלקוחות הישראלים עצמם עדיין צריכים לחוש ולגעת ולא תמיד פתוחים להזמנות אינטרנטיות, וגם המעצבים עצמם חוששים, ומשרישים את הפחד הזה אצל הלקוחות. אני מאמין בהזמנה אינטרנטית, אפילו מ-ebay, שיכולה גם להוזיל הוצאות וגם לפתוח פתח לפריטים ייחודיים שיהפכו את הבית לבעל אמירה משלך. דווקא בתחום העתיקות התחילו לעשות את התמהיל, ומביאים ענתיקה מטירה אנגלית, בריקים מפירוק או אמבטיה מקורית מבלגיה. גם בתי העיצוב וגם המעצבים צריכים לפתוח אופקים ולא להגיד שאין, כי יש, ואפשר אפילו להפתיע ולהביא בשורות".
 

שכונה חדשה ממוצעת בישראל (אלבום פרטי)
  

 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה