כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  האור שבפנים 2003

האור שבפנים 2003

גודוביץ' התחיל במלאכה, גדי הלפרין השלים את עיצוב הפנים. בניין המרכז הקהילתי של יהדות רוסיה, השוכן בפרבר מוסקבאי, תוכנן בשיתוף הקהילה, עם הפנים לעתיד

מאת: מיה דבש צילום: פלביו סקלר


בניין המרכז הקהילתי של יהדות רוסיה שוכן בפרבר העיר מוסקבה. המבנה של שבע הקומות תוכנן על ידי ישראל גודוביץ' ופנים המעטפת תוכנן ב"סטודיו גד" של גד הלפרין.

 
בית הכנסת המקורי, שהוקם בשנת 1926 ושכן בצריף עץ, היה בית הכנסת היחיד שנבנה בימי הממשל הקומוניסטי. בשנת 1990 מונה הרב בערל לאזאר לרב בית הכנסת והמקום נהפך לאחד האתרים ההומים והתוססים של יהדות מוסקבה. פעילות זו הופסקה 
ב-1993, כשאנטישמים מקומיים העלו באש את מבנה העץ. תחילה חשבו לשחזר את המבנה הישן, אך בסופו של דבר נבנה מבנה גדול בהרבה, המשרת את מטרות הפעילות המורחבת של המרכז היום. 
 
בעבודת התכנון החל אדריכל רוסי, אך התברר "שאין לו הבנה במבני דת יהודיים", כדברי הרב לאזאר. לאחר מכן נבחר ישראל גודוביץ', שהצליח להוציא את רעיונות הקהילה מהכוח אל הפועל
 
תהליך הבנייה ארך שנים רבות ועבר תהפוכות רבות בהתאם לתרומות שהוזרמו לקהילה ולשינויים שחלו בפעילות המרכז.
בעבודת התכנון החל אדריכל רוסי, אך התברר "שאין לו הבנה במבני דת יהודיים", כדברי הרב לאזאר. לאחר מכן נבחר ישראל גודוביץ', שהצליח להוציא את רעיונות הקהילה מהכוח אל הפועל. אלא שגודוביץ' הקים את המבנה רק עד שלב השלד, מכיוון שתוך כדי עבודתו נבחר לתפקיד מהנדס העיר תל אביב. לפיכך הוחלט לחפש אדריכל פנים שימשיך את תכנון המבנה מבפנים ויעבוד עם הקהילה. ההצעה שנבחרה היתה זו של "סטודיו גד". שיחה עם גד הלפרין התקיימה בבניין בית הכנסת במוסקבה.
 
"כאדריכל הפנים שהמשיך את התכנון של ישראל גודוביץ' ראיתי בעצמי מתרגם מקצועי, במלוא מובן המלה, של החלומות, הרצונות והמאוויים של ראשי הקהילה. הגישה שלי היתה לא להביע דעה, אלא להיות כלי או מעין צינור" מציין גד הלפרין
 
האם העובדה שאתה חילוני מילאה תפקיד בכך שתיכננת מוסד דתי?
"כאדריכל הפנים שהמשיך את התכנון של ישראל גודוביץ' ראיתי בעצמי מתרגם מקצועי, במלוא מובן המלה, של החלומות, הרצונות והמאוויים של ראשי הקהילה. הגישה שלי היתה לא להביע דעה, אלא להיות כלי או מעין צינור. כבעל מקצוע היתה מוטלת עלי החובה ללמוד ולחקור את רצונותיהם אלו ולתרגמם, הלכה למעשה. דווקא העובדה שאני נטול זיקה דתית איפשרה לי לתרגם באופן ניטרלי את גישתו של הרב לאזאר לאופי פעילות המרכז ככלל ובית הכנסת שבו בפרט. אולי אין זה מקרה שאנשי הקהילה בחרו אדריכל שאינו משתייך לשום תנועה דתית, מעין 'גוי של שבת'. עצם העובדה שאני יהודי תרמה להתייחסותי הערכית לתכנון בית קהילה יהודי ובית כנסת בפרט".
 
האם לא העתקת בעצם את עקרונות העיצוב שיישמת במקומות בילוי – לעיצוב בית הכנסת?
"מעבודות הקודמות שהיו לנו למדנו משהו חשוב. במקומות בילוי אתה יוצר אווירה, אטמוספירה. לאווירה, שזה מושג מופשט, יש ערך שאנחנו מקדישים לו תשומת לב תכנונית. הוא מורכב מתאורה, עיצוב חלל ותחושות שיוצר כלל העיצוב. הרי בכל מקום, קדוש ככל שיהיה, יש מי שמתכנן את האווירה. בכנסייה הגותית, להבדיל אלף הבדלות, היה שימוש מודע איך לגמד את האדם, כך גם במקדש היווני; הוא נבנה כך שיתנשא מעל כל המבנים האחרים. בכל אופן, אני מרגיש שזהו המקום ה'ערכי' ביותר שעיצבתי עד היום".
 
"ההחלטה לאחדות הסגנונית נעשתה במשותף עם הקהילה, כדי להמחיש שמהות הבניין היא במפגש הקהילתי באשר הוא. התפקיד המרכזי של בית הכנסת מעבר לפעילות התפילה הוא מקום מפגש לאנשי הקהילה, וכך גם משמשת הספרייה או בית הקפה או התיאטרון. כולם בעצם מקומות שהמטרה המאחדת ביניהם היא המפגש. המגמה היתה לא ליצור נתק בין קודש לבין חול"
 
אתה מתאר מערכת יחסים הדוקה עם אנשי הקהילה. איך בעצם התנהל הדו-שיח התכנוני ביניכם למרות המרחק הגדול?
"כל העבודה התכנונית נעשתה בארץ והוצגה במוסקבה אחת לכמה שבועות לפני נציגי הקהילה, הרב ברל לאזאר ומוטי וייסברג, סגנו לעניין הקמת המרכז. שלבי התכנון הוצגו במודלים תלת ממדיים ממוחשבים, מובנים וקריאים שהקלו על הבנת הפרויקט. כך גם זכינו להתייחסות לרעיונותינו. באופן זה התקדמנו עד לפגישתנו הבאה".
 
ניכרת במקום אחדות סגנונית ורצף, אף שיש סוגי פעילות שונים כמו בית הכנסת, הספרייה, כיתות הלימוד, אולם הספורט, אולם האירועים והתיאטרון. למה בחרת לאחד בין הפעילויות האלה מבחינה סגנונית?
"ההחלטה לאחדות הסגנונית נעשתה במשותף עם הקהילה, כדי להמחיש שמהות הבניין היא במפגש הקהילתי באשר הוא. התפקיד המרכזי של בית הכנסת מעבר לפעילות התפילה הוא מקום מפגש לאנשי הקהילה, וכך גם משמשת הספרייה או בית הקפה או התיאטרון. כולם בעצם מקומות שהמטרה המאחדת ביניהם היא המפגש. המגמה היתה לא ליצור נתק בין קודש לבין חול". 
 
בעוד ששאר החללים בבניין משמשים לפעילות חולית, בבית הכנסת יש ערך נוסף גבוה יותר של קדושה. כך גם בתכנון. הדבר ניכר בעובדה שחלל בית הכנסת הוא בעל נפח כפול, שישה מטרים גובהו, והוא מכיל מרכיבים המחזקים את 'נושאי הקדושה'.
 
"התכנון החל למעשה מבית הכנסת. המרכיבים הסגנוניים משמשים את שאר חללי הבניין ומזכירים לאורחי המקום את לב לבו של המבנה, הוא בית הכנסת. לתזכורת זו משמש הרצף הסגנוני שנבחר לייצג את אופי המבנה, חומריו וצבעיו".
 
ספר על השפה הסגנונית שבחרת בה לתכנון המבנה.
"לתפישתי ולתפישת הקהילה, המודרניזם מייצג נכונה את המאה ה-21. הבחירה בעתיד נועדה לדבר בשפתם של צעירי הקהילה, שהם עתידה. למעשה, אנשי הקהילה אמרו, 'אם לא נעשה את בית הכנסת הזה מתקדם מאוד, נאבד את הדור החדש ובכך נחטא למטרה'.
"מצד שני, הגישה המודרניסטית יש בה הפשטה של צורות, כמו השימוש בצורות גיאומטריות ולא בציטוטים פגאניים-פיגורטיביים. השימוש בחומר התבסס על חומרים שנלקחו מהעבר, מתקופת התנ"ך, כדוגמת עץ אלון, נחושת, פליז ואבן. האבן שיובאה מהארץ שירתה את חשיבות הזיקה לארץ ישראל".      
   
האור ממלא תפקיד מרכזי בעיצוב בית הכנסת. מהי חשיבות ההתייחסות לאור במבנה?
"בעיני, התרגום המילולי לקדושה יהודית הוא האור שבתוך האדם. האור הוא מין אנרגיה סמויה, אנטי מסה, כשם שהאלוהות אינה מוחשית. האור הוא אנרגיה שמצאתי לנכון להשתמש בה כדי להדגיש את הקדושה בשני המוקדים החשובים בבית הכנסת – ארון הקודש ובמת קריאת התורה. בשני המקרים האור מוחזר מעלי נחושת שמצפים את הכיפה. האור המוחזר מפזר את קרני האור למעין זוהר, הילה, המדגישים ומעצימים את קדושת המקום. בהעדר מערכת הגברה בשבתות וחגים, גוף התאורה מעל לבמת קריאת התורה הוא מעין רפלקטור, המחזק ומגביר את קולו של הקורא בתורה". 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה