כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  הטור של חדווה: היה היה פעם

הטור של חדווה: היה היה פעם

פעם בית בצבעי בז' וכד חרס גדול בסלון היו שיא העיצוב המקומי. איך התקדמנו ולאן עוד נגיע בעשור הבא?

מאת: חדווה אלמוז, עורכת מגזין בניין ודיור צילום:


אוהבים עיצוב? הרשמו לניוזלטר וקבלו עדכונים במייל! 

 
לפני למעלה מעשרים שנה, במסגרת כינוס לאדריכלים שאינני זוכרת את כותרתו, ניצבתי בפני קהל הנוכחים ובמצח נחושה אמרתי: "אין אדריכלות ישראלית ואם יש מישהו בקהל הנכבדים החושב שיש מקום ליצור מושג כזה, כדאי להתחיל לעשות". דבריי עוררו תגובה מיידית שיצרה עימות מזערי בין הנוכחים, חלקם הקטן חלק על דבריי, אחרים אמרו שזו תהיה עבודה לבטלה כי בדורות הקרובים אין סיכוי שתיווצר שפה מקומית וקבוצה קטנה של אדריכלם עם חזון וראייה חיובית ראו בכך אתגר, שהיום אפשר לומר בחיוך גדול. הם עמדו בו.
 
 
אין ספק שהתמורות שחלו בארץ במשך 25 שנים של עשייה שינו מקצה לקצה את ההתייחסות לאדריכלות הישראלית, הדרך עדיין ארוכה ואנחנו רק בתחילתה אבל יש כיוון, יש יכולות והמודעות אצל אלה המחפשים את דעתם המקצועית של האדריכלים, גוברת, משמע הכבוד למקצוע חוזר לממדיו הנכונים והאדריכלים היום מתחילים לקחת חזרה את האחריות המקצועית לבניית שפה מקומית. 
 

(צילום: רמי סולומון וכנרת לוי)
 
למעלה מעשרים שנה שאני מלווה את הבנייה ועיצוב הפנים בארץ וחשה בשינויים. פעם בית בצבעי בג' בהיר עם כד חרס גדול בסלון, קני סוף מיובשים ופרופיל ברזל בלגי בפתחים נתפס כשיא העיצוב העדכני ולא אחת הופיע בספרים ומאמרים בעיתונות היומית כסגנון של "בניין ודיור". אחריו הגיעה במלוא תנופתה מגמת ההי טק שהחדירה בעוצמה רבה את המינימאליזם גם בבתים שזה לא כול כך התאים לדייריו. שפע כלכלי, חומרים מיוחדים, קלות יחסית של יבוא והרצון הגדול של מעצבים ואדריכלים להראות את המיוחד והאחר הביא לתקופה מסוימת גל של עיצוב מוגזם ומוחצן שלשמחתי הרבה קצת נרגע וחזר לפרופורציות הנכונות. יתכן שליצירת שפה אחידה המשקפת את סביבתה זו הדרך שחייבים לעבור בה, רק שלנו כאן בארץ אין זמן. תהליך שבארצות אחרות לוקח מאות שנים אצלנו הוא מצטמצם לכמה עשרות.
 
 
כאן מתעוררת השאלה, למה לנו שתהיה שפה מקומית שהרי בכול העולם חוגגת הגלובליזציה? התשובה לשאלה מורכבת ממספר היבטים שכולם למעשה מפרטים תשובה אחת חד משמעית, כן חובה עלינו לשאוף לאדריכלות אופיינית למקום. הגדרה מדויקת של אדריכלות ועיצוב ישראלי עדיין רחוקה מליטוש אחרון, יעדים רבים מלווים את ההולכים בדרך למטרה הסופית ואמנה רק חלק מהם: העלאת רמת ביצוע, מקצוענות, אסתטיקה פונקציונאלית ,טכנולוגיה מתקדמת והגברת מודעות לחשיבות האדריכלות והעיצוב אצל יזמים, רשויות מקומיות וממשלתיות האחראיות על בנייה ציבורית. האצבע שמורה על הצורך בשיפור תדמית האדריכל בעיני הציבור מופנית במידה מסוימת לאחור, גם על האדריכלים מוטלת משימה שיוצאת ממסגרות היכולת המקצועית ופונות לצדדים האתיים והמוסריים של המקצוע. בשפה אדריכלית כמו בשפת דיבור יש התפתחות דינאמית המתפתחת מתוך עצמה, אך בכדי שהתוצאות העתידיות תהיינה איכותיות יש לדאוג לבסיס איתן. 
 

(צילום: יגאל גבזה)
 
 
בסקר שערכתי בין האדריכלים המובילים אליהם פניתי כפוטנציאלים לרשימת 100 האדריכלים המשפיעים. שמחתי לגלות שרבים הם אלה החושבים שיש טעם לשאוף לאדריכלות ישראלית מקצועית כי המקצוע נמצא בנסיקה. 29.9% מבין הנשאלים ענו שיש שיפור ברמה הביצועית של האדריכלות בארץ, ניכרת שימת לב לפרטים, שימוש בחומרים וטכנולוגיה מתקדמת, קיימת דרישה לבעלי מקצוע מיומנים.  27.8% דברו על חינוך לערכים, הרחבת ידע, נאמנות מקצועית, אתיקה, תחרויות מקצועיות  והשקעה במחקרים. 16.5% טוענים שהאדריכלות הישראלית  עדיין רחוקה מהמושלם, הם רואים את העתיד בהשקעת תוכן ומשאבים באדריכלים צעירים והתעדכנות המערכת האקדמית, תוך כדי פיתוח אתיקה מקצועית הולמת מדינה שמתכוונת להכריז על עצמאות מקצועית שהולמת סביבתה.  11.30% מצאו שפגע המסחריות נוגס באדריכלות במקומית ובעלי המאה משפיעים לרעה על המקצועיות. ניכרת השפעה גדולה מדי של טרנדים מהעולם והעיצוב יותר מהפונקציונאליות שאותתה הוא צריך לשמש הוא מהווה גורם שיווקי המביא לזילות המקצוע. כמו כן הודגש בתשובתם הפער בין התכנון לרמת ביצוע. 14.5% התייחסות לנושאים שונים ביניהם: בנייה אקולוגית, פנייה לרשויות המקומיות לחיזוק התכנון העירוני, חיוב בתחרויות לבנייה ציבורית, הוצאת האדריכלות מידי בעלי הממון והתארגנות מחודשת שתדאג לאינטרסים המקצועיים ובראשם קביעת דירוגי שכר הוגנים.
 
 
מעניין מה יגידו תוצאות המחקר שיערך עשר שנים מהיום.
 
 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה