כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  היופי שבשוני

היופי שבשוני

משרד האדריכלים "החדר"- נבחר כמשפיע לשנת 2008 בקטגוריה – בנייה פרטית

מאת: חדווה אלמוז, עורכת מגזין בניין ודיור צילום: עמית גרון וגליה ירוחם


 הרבה "אחר" יש ב"החדר", כשהבולט והחשוף מכולם הוא השם, הטומן בחובו את התפישה האדריכלית של השותפים. האדריכלים, פומגרין ופינצ'וק ויתרו על שמם כמושא לשם המשרד, ובמקומו בחרו את "החדר" – מקום שבו לומדים, שוקדים, מתפלפלים, דורשים ומגיעים לעומקם של דברים מעבר לנראה ולברור.

מלבן לבן במראה אסתטי מציג סוג של תפישה אמנותית גם בתקופות בהן הוא ניצב ב"מערומיו". קיר עם פתחים מאורכים, הנמשכים עד התקרה, משלים את המראה, ומזמין את המבקרים בגלריית "החדר" להציץ אל צידה האחר. הפונקציונאליות הסמויה, הכלואה בתוך קונספט של יופי אחר, מקבלת ממדים של מציאות, כאשר עוברים באחד הפתחים, ונכנסים למשרדי החברה. עמדות עבודה מסודרות בטור מאורך. כל אחד מאנשי הצוות שוקד על עבודתו, תוך התעלמות מהמבקרים, לא מתוך ניכור, אלא מתוך שלמות; למרות הקשר ההדוק בין אדריכלות, עיצוב ואמנות יש לכל אחד מאלה מקום משלו במארג השלם. 
 
"הים לא שייך לתל-אביב, הוא שיך למלונות, הבנויים לאורך החוף", אומר פומגרין
 
המשרד הוקם לפני שמונה שנים מתוך אמונה, שניתן וצריך לשלב בין תחומי העיצוב והאמנות השונים. "החדר" התמחה בבניית פרויקטים ציבוריים, כמו "מרכז ווהל", באוניברסיטת בר-אילן (יחד עם דניאל ליבסקינד), עיצוב פנים וריהוט למשכנות שאננים, זכה בפרס עדי לאמנות ועיצוב מוזיאון ישראל, ועוד, אך יותר מהכול בלטה פעילות "החדר" בתכנון פרויקטים יזמיים פרטיים, ועל כך נבחר כמשפיע לשנת 2008. בפרויקטים הפרטיים הם הטביעו את חותם השקפותיהם על תפישת המבנים במרחב והחדירו אמנות לחללים במסגרת עיצוב הפנים, שהותאם לאופיים השונה של הדיירים כשהכול ישראלי מאוד.
 
"הים לא שייך לתל-אביב, הוא שיך למלונות, הבנויים לאורך החוף", אומר פומגרין ומסביר, "כלפי העולם הגדול אתה בביתך חייב להיות מוגן". זה השוני הנוסף המבדיל את "החדר" מן המקובל היום. בהרבה מהבתים שתוכננו ונבנו על ידי "החדר" קיימת חצר פנימית, והבית כאילו מפנה גבו לנוף. כי הנוף סביב הבית זו עובדה, שממנה מגיעים אל הבית, שבו החללים יוצרים מקום. "גם פרנק לויד רייט בנה את מוזיאון "הגוגינהיים" ליד הסנטרל פארק שבניו-יורק  כאלמנט שמנותק מסביבתו", אומר פומגרין, "ולמרות זאת, אף אחד מהנכנסים למוזיאון לא מרגיש שהוא בדאון טאון".
 
"החדר" מקום שבו לומדים, שוקדים, מתפלפלים, דורשים ומגיעים לעומקם של דברים מעבר לנראה כברור 
 
כדי להמחיש את משמעות המלה מקום, ולהעניק לו את הכבוד המגיע לו, איתרו פומגרין ופינצ'וק בשדרות רוטשילד בתל-אביב עץ קטוע, המזכיר צורת כסא, סימנו את השטח סביבו באמצעות אבני חצץ, שנראות כשטיח לבן, ותוך מספר שעות יצרו מקום. העוברים בשדרה עצרו לידו, ואנשי התחזוקה של העירייה דאגו לנקות את המקום ולשמור עליו, למרות שאיש לא דרש זאת מהם. חללים, אצל פומגרין, הם מקומות, בהם אנשים חיים, אוהבים, יוצרים, נהנים. המקומות שיוצר "החדר" לאנשים עשויים מחומרים, המחזקים את תחושת המקום. כל פרויקט מהווה מעבדת מחקר לחיבור נכון בין חומר לנפש ולארציות. גם כשלקוח מביע כמיהה לעיצוב יפני, לא ימצא בזה העתק מדויק של בית יפני בישראל. האלמנטים המאפיינים יתורגמו לשפה המקומית, והמבנה, בסופו של מעשה, לא יהיה זר לסביבתו. 
 
הנוף סביב הבית זו עובדה, שממנה מגיעים אל הבית ויוצרים בו מקום 
 
זו הדרך בה תכננו את הבית, שהוגדר ב"החדר" כפרויקט הנבחר. בית מלבני של 400 מ"ר ניצב על מגרש (750מ"ר) מוגבה מהרחוב, ומקביל לו. ההשראה לבית באחד הפרברים של צפון תל-אביב, התקבלה מסגנון הבנייה Gable הנהוג בעולם, בדרום אפריקה, ארה"ב ואירופה.

שתי חזיתות אורכיות בנויות בקונסטרוקציה מתועשת קלה ומחופות בלוחות זכוכית. שתי החזיתות הצדדיות, הן גמלונים משולשים, התומכים בגג הדו שיפועי, בנויות בטון חשוף, וסוגרות את הבית כקופסא. הגג מעל, שיפועיו מתונים כלפי מרכז הבית, נקודת המפגש בין משטחי גג הפרפר יוצרת קו מרכזי, מעין עמוד שדרה, המחלק את פנים הבית, בין אזור חדרי שינה והאזור הציבורי. כנפי הגג, הבולטים משני צידי החזיתות המוארכות, יוצרות פרגולה גבוהה, הנותנת לבית מראה הומוגני ואחיד בצורתו.

צורת הבית המלבנית והעלייה לעבר הכניסה, קיבלו טיפול ו"תרגום" עדכני בהתאם לתנאי השטח, המקום והזמן. האזור הציבורי פתוח אל הגינה האחורית, דלתות זכוכית גדולות חוצצות בין הבית לחצר החיצונית, שבה מרפסת רחבה, בריכת שחייה וצמחייה. הבדלי גובה בבניית הגג, תוכננו כך, שבכל צד משדרת הבית, נקבעו חלונות עליונים, המאפשרים כניסת אור שמש ישיר. חלון מזרחי מחדיר לצד המערבי את אור הבוקר, ואילו חלון מערבי שוטף את הצד המזרחי באור של שקיעה. הגוונים בבית אחידים ושקטים. רק המטבח, העשוי נגרות, בולט בצבעו הכתום והייחודי. אזור עמוד השדרה אוצר בחובו פונקציות פרקטיות ואסתטיות, ומשמש כמסדרון רחב ונוח בין האגפים. מול חדרי הילדים שלושה מסכי טלוויזיה, בהם מוקרנים צילומים מתחלפים של בני המשפחה, רעיון מקורי לאלבומי התמונות הישנים.

 
מחשבתם המקורית של פומגרין ופינצו'ק מומחשת גם בבחירות האמנותיות שלהם. בעת הראיון, היו מונחות על השולחן שתיים מעבודותיו של גיא גולדשטיין, כד כתום מפלסטיק וקערית פלסטיק כחולה, שכורסמו על ידי גרבילים. נוכחות שני פריטים אלה בין ערימות של ניירות, סקיצות, מגזינים של עיצוב ואדריכלות ועוד סממנים של חשיבה מתוכננת, הבהירה לי את הכמיהה ליופי שבשוני בתוך אקראיות מקורית וישראלית מאוד. 

 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה