כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  הרחוב הכי מכוער בישראל

הרחוב הכי מכוער בישראל

על הנייר, יש לדרך ז'בוטינסקי את כל הנתונים לתפקד כרחוב מוצלח ומבוקש. אז איך זה שלמעשה הציר, שעובר דרך שלוש ערים מרכזיות בישראל, מהווה דוגמא חיה דווקא לצד השלילי של הסביבה העירונית?

מאת: צילום:


מתוך הבלוג "אורבנולוגיה"

 

את כביש 481, שמסווג כציר רוחב ארצי, לא מזהים בדרך כלל על פי מספרו, אבל לעומת זאת, אם רק נזכיר את שמו – “ז’בוטינסקי”, לא יהיה אחד שלא ידע על איזה כביש מדובר וזאת, למרות שז’בוטינסקי (הכוונה לז'בוטינסקי, זאב 1940-1880) הפך במהלך השנים לאישיות המונצחת ביותר מבחינת שמות רחובות בישראל.

 
"ציר ז’בוטינסקי", "דרך ז’בוטינסקי", "רחוב ז’בוטינסקי" או סתם "ז’בוטינסקי"; כל השמות הללו מכוונים לאותו ציר תנועה ארוך ומרכזי בגוש דן, שחוצה שלוש ערים מרכזיות בישראל – רמת גן, בני ברק ופתח תקווה ומתמשך לאורך 9.5 קילומטרים כשתחילתו בצומת "עלית" ברמת גן וסיומו בצומת סגולה בפתח תקווה. ריבוי השמות של אותה הדרך מייצר חוסר בהירות מסוים: עבור דיווחי התנועה, השימוש ב"ציר ז’בוטינסקי" הוא השכיח ביותר; "דרך ז’בוטינסקי" מצטרפת בדרך כלל לשם העיר המתאימה וכך ניתן להכווין לחנות או בניין מסוימים; לעומת זאת, שימוש בתחילית "רחוב" לפני ה-"ז’בוטינסקי" נותר, ניתן להעריך, בכדי שאלו שגרים ברחוב זה יוכלו להרגיש, ולו במעט, כי הם אכן גרים ברחוב.
 
ציר ז'בוטינסקי הוא ציר עירוני במלוא מובן המילה. הוא חוצה מרכזי ערים ששייכות לאזור מטרופוליני צפוף ואינטנסיבי, אבל מעבר לתפקודו כציר תנועה חשוב, משמעותי ובעיקר עמוס, הוא מציג מגוון כמעט אינסופי של שימושים. ניתן למצוא בו מגורי יוקרה לצד מגורים ממוצעים ומטה, תשתיות תחבורה ציבורית, משרדים קטנים וגדולים, תעשייה קלה ומוסכים, חנויות שונות, מסעדות מהודרות לצד אוכל מהיר ובתי קפה, בית ספר גבוה לאמנות לצד חוגי אמנות לשעות הערב ועוד. המגוון מתבטא גם בטיפולוגיות המרובות של המבנים המגדירים את הציר משני עבריו: מגדלי יוקרה של תאגידים, מגדלי מגורים חדישים, בנייני דירות משנות ה-50 וה-60, קניונים פעילים ושלדים של קניונים עתידיים, מבני תעשייה גדולים, מבני מושבה מסורתיים, פארקים רחבי ידיים ושטחים זנוחים ולא מבונים.
 

עוד קטע בציר ז'בוטינסקי (צילום: יואב זילברדיק, המעבדה לעיצוב עירוני אוניברסיטת ת"א)
 
 
 
  
 
לכאורה, כל אותו עושר לא יכול היה שלא לייצר רחוב פעיל, מצליח ומבוקש ואכן, אין ספק שז'בוטינסקי שוקק מאין כמוהו. אך למעשה, הציר מייצג את הצד השלילי של הסביבה העירונית: זיהום אויר ברמות בין הגבוהות בארץ, פיח מכוניות ואוטובוסים שמגיע לכל מקום ומשחיר את המבנים בסביבות הציר, רעש תנועה מחריש אוזניים, מחסור קיצוני בצמחייה ובצל שהופך אפילו הליכה קצרה ללא פחות מסיוט, ומעל לכל מראה מוזנח ובלתי מאורגן, לעיתים עמוס מדי ולעיתים חסר המשכיות. שילוב של המרכיבים הללו הופך את התחושה בציר ז'בוטינסקי לקשה ובלתי אנושית בעליל עבור כלל המשתמשים.
 

קטע בציר ז'ובטינסקי אי שם בין רמת גן לבני ברק (צילום: יואב זילברדיק, המעבדה לעיצוב עירוני אוניברסיטת ת"א)

 

פניה קטנה מהרחוב והגעתם לשדרות הילד (צילום: יואב זילברדיק, המעבדה לעיצוב עירוני אוניברסיטת ת"א)

 
ואם מדברים על המשתמשים וכמו כדי להקשות עליהם ולמרר את חייהם, העובדה שז'בוטינסקי עובר דרך שלוש ערים גורמת לכך שמספור המבנים מתבסס על שלוש מערכות שונות. בפתח תקווה המספור עולה לכיוון מערב בעוד המבנים האי-זוגיים נמצאים בצידו הדרומי של הציר ואילו בבני ברק וברמת-גן המספרים עולים לכיוון מזרח והמבנים האי-זוגיים נמצאים מצפון לציר. התמצאות קלה, כאמור, לא מתקיימת בו.
 
המעבר של ציר ז'בוטינסקי דרך שלוש ערים כנראה מקשה על התיאום בניהולו ובפיתוחו. מרבית הרשויות מתחרות זו בזו ועוסקות כל הזמן בהגדלת קופתן באמצעות פרויקטים שמטרתם העלאת ערכי הנדל"ן, תוך התעלמות מהמרחב הציבורי. ואכן, פרויקטי פיתוח עירוניים שסמוכים לציר ז'בוטינסקי, רובם ככולם מסתמכים על נתיב הרכבת הקלה אשר יביא, בתקווה, לעליית ערך הנכסים על ידי הורדת עומס התנועה. עד כמה שידוע, לא דובר על שיתוף פעולה כולל בין שלוש הרשויות ליצירת האחדה בקנה מידה רחב יותר ונראה שלא התבצעה מחשבה מעמיקה על ההזדמנויות אותן מאפשר ציר כה מרכזי ומשמעותי, המאגד ומנקז תנועה של שלוש ערים בישראל. אולם למרות התחרותיות, במציאות הישראלית בה ערים שוכנות צמודות זו לצד זו ובעוד הגבולות ביניהן אינם חד-משמעיים, שיתוף פעולה הינו כנראה בלתי נמנע. כך דרוש כי מתכננים וקובעי מדיניות יחשבו על מסגרות של שיתוף פעולה בקנה מידה רחב, לעיתים אף יותר מהעיר, על מנת להיטיב הן עם התושב והן עם המבקר.
 
גרים בז'בוטינסקי? עוברים כל יום בסביבה? ספרו לנו מה דעתכם בתגובות
 

ציר ז'בוטינסקי פינת רחוב ביאליק, רמת גן (צילום: יואב זילברדיק, המעבדה לעיצוב עירוני אוניברסיטת ת"א)

 

 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה