כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  זיכרון תקוע: למה היכל הזיכרון עדיין לא נבנה?

זיכרון תקוע: למה היכל הזיכרון עדיין לא נבנה?

עם תקציב שהוכפל כבר פי ארבע, עיכוב של שלוש שנים בבנייה ושלבי תכנון ארוכים: יצאנו לבדוק למה פרויקט האדריכלות הגדול של מדינת ישראל להנצחת החללים בהר הרצל עדיין תקוע

מאת: לימור קלר צילום:


 

יום הזיכרון הגיע שוב, אבל כנראה שהתוכניות לקיים את הטקס הממלכתי השנתי בהיכל הזיכרון החדש בירושלים במקום ברחבת הטקסים המרכזית והמסורתית בהר הרצל ייאלצו להמתין שנתיים נוספות, אם לא יותר. כשהכריז שר הבטחון אהוד ברק בשנת 2010 על הקמת היכל זכרון בהר הרצל עוד דובר על תחילת עבודות בשנה שלאחר מכן ועל טקס חניכה ב- 2013. תוכניות ומציאות לחוד, וכך בפועל התקיים טקס הנחת אבן הפינה רק השבוע (יום רביעי, 30.4.14) בנוכחות נשיא המדינה וראשי המדינה. הסיבות לעיכוב? כמו תמיד, לוגיסטיות ותקציביות.

 

במשרד הביטחון מסבירים שהעיכוב בפרויקט הוא תוצאה של תהליך גיוס התקציב מהמשרדים הממשלתיים השונים ואישורו ובגלל הרגישות הנדרשת מפרויקט כזה, שנבחן כל העת על ידי ועדת היגוי ומתחשב ברגשותיהם של נציגי המשפחות השכולות. את עבודות התכנון החלו ב"קימל-אשכולות" לפני כשבע שנים בשיתוף האדריכל לירן צ'צ'יק והאוצרת ד"ר אורית שחם-גובר. הרעיון היה להקים אתר צנוע בתקציב של עשרה מיליון שקלים (שהפכו בינתיים ליותר מ- 40 מיליון שקלים), שייבנה בצמוד לכניסה הראשית להר הרצל ויכלול שני אגפים – היכל זיכרון ומרכז מורשת צה"לי שיוקם בשלב מאוחר יותר. כדי להעצים את החוויה הוחלט על תכנון חללים מרשימים ושימוש באבן ובחדירת אור טבעי. המשרד הוציא תוכניות, הציג הדמיות, ספג והדף ביקורות, ונכון להיום נמצא בעמדת המתנה עד לבחירת הקבלן המבצע – תהליך שגם בו נדרשת מעורבותו – ואחריו ימשיך ללוות את ביצוע הפרויקט.

 

נותן ביטוי פיזי לכל אחד מהנופלים במלחמות ישראל

 

ההיכל, מיזם של משרד הביטחון להנצחת חללי מערכות ישראל מאז שנת 1860, ייחפר בתוך ההר, בדומה לבנייני הנצחה חפורים בארץ ובחו"ל המבנה המרכזי, שיותאם ל- 500 איש, יבנה בצורת חרוט בגובה 18 מטרים, ויורכב מלבני אבן ומחדיר אור טבעי לחלל כשביבו יוקם קיר לבנים, שעל כל אחת מהן יונצח שמו של חייל שנפל כדי להמחיש את היחס בין השכול האישי לאבל הלאומי וביום השנה לנפילתו של כל חלל תידלק מנורה קטנה לצד שמו.

 

כך ייראה היכל הזכרון, צפו בסרטון:

 

המבנה המרכזי אמור להתאים ל-500 איש

 

תחילת התכנון הייתה בדרישתו העיקרית של האגף להנצחת החייל לבנות אתר מרכזי שבו יינתן ביטוי פיזי לכל אחד מהנופלים במלחמות ישראל, בעיקר משום שאלפי חללים אינם מוזכרים בשום מקום פרט לקבריהם. מנקודת המוצא הזו התבססו עקרונות התכנון על הנצחה מונומנטלית יחד עם חוויה רגשית מצטברת. החוויה הזו מתחילה בצעידה ברמפה שעולה לאורך שמות הנופלים, ממשיכה בנוכחות בולטת ומזמינה של המבנה כבר בכניסה להר הרצל, אך שקטה ולא כזו שכופה את הציבור להיכנס אליו, עם גובה כיתוב שמות הנופלים שיאפשר למבקרים לגעת בשם בלי להתכופף לרצפה או לטפס, מידע על כל נופל ומרחב התכנסות מרכזי בעל אופי של חרדת קודש עם אלמנט של אש תמיד. יחד עם תכנון שעושה שימוש באמצעים טבעיים לצורך השגת תנאים אקלימיים אופטימליים במקום. ההיכל לא אמור להיות ממוזג, זאת  כדי לחזק את צלילות המבנה, כמו כן התבקשו המתכננים לשמור על אופציה עתידית מצמררת עם אפשרות להרחבת המבנה בעשרת אלפים שמות נוספים. 

  

לוליינות דיגיטלית? תלוי את מי שואלים

הביקורות שספג הפרויקט לאחר הצגתו טענו, כי מצד אחד נודפת ממנו אדריכלות הנצחתית קלישאתית של התחפרות, ומצד שני – פורמליזם אופנתי מדי עם פעלולים ולוליינות דיגיטלית. היו שטענו גם כי צריך להתרחק מהפן האישי ולייצר בחלל תחושה מופשטת, שבה יוכל כל אחד למצוא את זכר יקירו גם בלי אזכור שמות מפורש. כך או כך, קימל קיבל בהבנה את הביקורות, אבל נשאר נאמן לרצון להשיג אדריכלות שתוכל לחולל מקסימום עוצמה ויחד עם זאת להישאר צנועה ונגישה. "עברנו שלבי תכנון מאוד ארוכים, התחלנו עם תוכניות אחרות שהיו שונות במהותן. זה לא שאמרו לנו 'לא', אבל האבולוציה של התכנון הביאה אותו למצב הנוכחי, שהתקבל על ידי המשפחות ונציגי הרשויות בחום ובהתלהבות גורפת", הוא אומר. 

התמודדתם עם אילוצים תכנוניים שהכתיבו פשרות מצידכם?
"בראש ובראשונה היו לנו מגבלות של מגרש קטן, עם כוונה לכבד את הנוף ואת הכניסה הנוכחית של הר הרצל, שעבודת האבן שבו היא ממש אמנות. היינו צריכים לפתור פרוגרמה גדולה יחסית במקום מצומצם, והאילוץ הזה יצר רעיון של מהלך תנועה והתחפרות בתוך הר. כדי להשיג את הרעיון האדריכלי הייתה לנו התמודדות מורכבת מול המהנדסים, וגם היינו צריכים להיעזר בטכנולוגיות מיוחדות כדי לפתור מבנה חריג שלא נבנה מעולם, שהוא בעצם ניסיוני. מעבר לכך, עבודה מול משרד הביטחון, שהוא מערכת סגורה המצריכה אישור גם מצד אנשי המקצוע שלה, חייבה אותנו לבצע שינויים כמו החלפת חומרים או הוספת עמודים".

 

תנועה והתחפרות בתוך הר

 

חוץ מאילוצים תכנוניים, מדבר קימל גם על ניסיונם לא ליפול לקלישאות של זיכרון בתחום הארכיטקטורה. "יש עדיין דיון ורגישות עצומה לגבי סדר השמות, אופן הרישום ואם יהיו תכנים נלווים, אבל בסופו של דבר, המבחן האמיתי הוא כשהפרויקט יהיה בנוי. בקרב המילייה שלנו, קולגות שאני מעריך את דעתם, אני חושב שיהיה קונצנזוס". 

 

וכך, 4 שנים אחרי ההודעה הרשמית מסמלת הנחת אבן הפינה אולי את יציאתה הסמלית של הרכבת מהתחנה, ומכאן נותר רק לקוות שב- 2016 יתכנסו ראשי המדינה, המשפחות השכולות ושאר המוזמנים לטקס יום הזיכרון לצד אש התמיד בהיכל הזיכרון החדש. 

 

מחכים לקונצנזוס

 

  
התוכניות

 

מסע בארץ השכול: על חלקו של העיצוב בזיכרון הלאומי

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה