כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  חוץ: הקישוט הוא פשע

חוץ: הקישוט הוא פשע

אדולף לוס קבע כי "הקישוט הוא פשע"; מטרת החץ המורעל הזה היתה הקישוטיות וההצטעצעות של סגנונות האר-נובו, האר-דקו ומה שקדם להם. זה היה המוטו של המודרניזם הבינלאומי שחיפש את האמת

מאת: דקל גודוביץ, מגזין בניין ודיור צילום:


ביתו של עקיבא אריה וייס, ממייסדי אחוזת בית (לימים תל אביב), שוכן בפינת הרחובות הרצל ואחד העם. זהו מבנה מראשוני העיר, שנבנה ב-1909 על פי תכנונו של וייס עצמו, בימים שלא היה צורך באדריכל רשום.

חלק גדול מהבתים נבנו אז בעזרת קטלוג ולפי פרטי מבנים מיפו הערבית שמצאו חן בעיני בעל הבית. זוהי ראשיתה של האקלקטיות בבתי תל אביב, מה שייקרא לימים בתי החלומות – בתים שהגשימו את חלומו של כל בעל מאה (היום היו קוראים לזה "בנה ביתך").
אבל לוייס היו חלומות משובחים והוא פיתח סגנון שלימים יהיה לאופנתי, סגנון הלבנים החשופות. את ביתו בנה מלבני זיפזיף לא מטויחות בגוון אפור; הקישוטים הורכבו מלבני זיפזיף אדומות. השילוב הזה מראשית המאה, שבו חומר הבנייה הוא גם חומר הקישוט, הופך את הבית לפנינה חדשנית.
 
לאורך כרכוב הקומה הראשונה בנה וייס מלבנים אדומות קישוט בדוגמה אוריינטלית המזכיר וולן לווילונות, אותו בד שאמור להסתיר את טבעות החיבור של הווילון למוט התלייה ומשמש מעין קישוט בעצמו. אדולף לוס קבע בזמנו כי "הקישוט הוא פשע"; כאן, מכל מקום, מדובר בקישוט לכרכוב הקומה הראשונה. בקומה זו אפשר להבחין גם בלבני סיליקט שמונחות בניצב לקשתות החלונות וכך מדגישות ומקשטות את הפתחים. זהו אינו פשע, מאחר שהן בנויות כראוי לאבן או לבנים של קשתות וכוללות גם אבן ראשה. מעל הקשתות המחודדות מופיע עיטור קישוטי בלבנים אדומות המבוסס על הפחתת לחץ על הקשתות.
 
חלק גדול מהבתים נבנו אז בעזרת קטלוג ולפי פרטי מבנים מיפו הערבית שמצאו חן בעיני בעל הבית. זוהי ראשיתה של האקלקטיות בבתי תל אביב, מה שייקרא לימים בתי החלומות
 
אם בקומה הראשונה התבטא הקישוט בהדגשת צורת הבנייה האופיינית לאבן אם כי בחומר מסוג לבנים חשופות, הרי בקומה השנייה, שהתווספה בשנות ה-20, הדגש הוא על הבטון והקורות הקונסטרוקטיביות, המחזיקות את המרפסות הרבה מעבר למה שנחוץ מבחינה הנדסית.
 
לא הרחק משם, ברחוב יהודה הלוי 36, שוכן בית מאני, שנבנה ב-1915 מאבן כורכר מטויחת. כמו בבית וייס, גם כאן העיטור נעשה מהחומר שממנו נבנית המסה העיקרית. כך אנו רואים קישוטי טיח בצורת עיגולים וקווים בולטים בסגנון אר-נובו ויוגנדשטיל וכן משקופי חלונות מודגשים ואבן ראשה מטיח. מעל דלת הכניסה בנויה רוזטה שמודגשת בסדרת עיגולים מחורצים ובולטים בטיח, היוצרים אפקט של שאיבה אל פנים הרוזטה והבניין החשוכים.
 
את רצפת המרפסת הדקה במיוחד 7 ס"מ מחזיק אלמנט בטון טרומי מעוטר בעלי אקנטוס ותלתן וסלסול יפה בקצה. השימוש בבטון טרומי לקישוט, שהיה נפוץ באותה תקופה, נראה גם בעמודונים של מעקה המרפסת הטרומי בעצמו ובעמודים הקלאסיים המחזיקים את המרפסות האחוריות ועשויים מחלקים טרומיים. כאן, בניגוד לבית וייס, מעקה הגג עשוי לבנים והן מונחות זו על זו בהזזה שתקבל את ביטויה המובהק מאוחר יותר אצל האדריכל יוסף ברלין.
 
כשבוחנים את פרטי הקישוט הללו חשוב להסתכל על הבתים בראייה אורבנית רחבה ולראות איך הבתים הישנים של תל אביב הקטנה משמשים קישוט, או יותר נכון צעצוע קטן למפלצות הזכוכית הרפלקטיבית שקמו מאחוריהם ומצדיהם
 
כמה שנים אחרי כן, ב-1924, נבנה בית החרושת לודז'יה בידי יזמים מלודג' ובתכנון וייס (החישובים הסטטיים נעשו בידי ברלין והמהנדס פסובסקי). זהו מבנה של שלוש קומות, ששני אגפיו נבנו בהפרש של חמש שנים. הם אינם סימטריים, אם כי יש ביניהם יחס פרופורציוני. הראשון נבנה מלבני סיליקט אדומות והשני מבהירות. בשניהם מודגשת קונסטרוקציית הבטון של הבניין. היא בולטת בכ-4 ס"מ ומהווה מעין מסגרת קישוטית ללבנים, שגם הן בולטות בכ-4 ס"מ מסביב לפתחי החלונות; מעין מסגרת בתוך מסגרת. בקצה העליון של החלונות נוצר קישוט המצל על החלונות על ידי 4 מדרגות של 4 ס"מ של לבנים כפולות הנותנות גגון בולט של כ-20 ס"מ. בלתי אפשרי לבנות גגון מלבנים ללא המדרגות שהן בעצם הקישוט ההכרחי. בחזית הצרה של בית החרושת, המזכיר בית כנסת או כנסייה, יש קישוט לחלונות הגדולים המחולקים ל-5 על 7 ריבועי זכוכית קטנים של כ-30 ס"מ. מעליהם יש שני חלונות קשתיים ובמרכז חלון מלבני מעל העמוד המרכזי. בחלון העליון יצרו שני פרופילים בחצי קשת שביחד משלימים את הקשת החמישית החסרה במרכז המבנה וכך יוצרים סימטריה קשתית מושלמת.
 
את בית התאומים בנו ברלין ואינג'יניר פסובסקי ב-1922 כבית מגורים חד קומתי. ב-1927 הושלמו בו שתי הקומות הנוספות. במבנה זה ניכרת תחילתו של עידן הקישוט בלבנים אצל ברלין, מי ששיכלל זאת לכלל אמנות. המבנה יושב על מסד אפור המהווה בסיס לקישוטו העיקרי של הבית – לבני הסיליקט החשופות. הקישוט היפה ביותר מופיע בקיר בדיוק מאחורי העמודים הקלאסיים שבחזית, שכל נדבך שני שלהם בולט בכ-4 ס"מ מקיר החזית. גם מעל פתחי החלונות סודרו הלבנים בכיוון אנכי כמו בבית וייס. בנוסף לקישוטי הסיליקט לא נפקד מקומם של הקישוטים הקלאסיים והאוריינטליים, כדוגמת עמודים קלאסיים שונים, שצפיפותם הרבה מסגירה שאינם קונסטרוקטיביים: במעקה המטויח שמעל העמודים נראית דוגמת טיח הנמשכת לפי מיקום העמודים שמתחתיה; רוזטות דמי לקישוט מעל הקשתות וביניהן; ומעל לכל, שיאו של הקישוט – גרם המדרגות הלולייני מעץ ופלדה המזכיר צריח ואפיריון בראשו. הוא אמנם יפה כשלעצמו – אבל זו בדיוק הבעיה: הוא לעצמו. הוא צמוד למדרגות הראשיות ומשרת במקור חדר אחד בלבד, שאפשר להיכנס אליו גם מהמדרגות הראשיות. זהו קישוט לשם קישוט, שנועד להגשמתו של "בית חלומות". מעניין שכיום, במסגרת השימור של הבית, שוחזרו המדרגות, רק ללא מדרכי העץ הלולייניים, כך שאי אפשר לעלות עוד והן משמשות קישוט. מין גחמה אדריכלית שאדולף לוס היה בז לה.
 
קישוטיות פונקציונלית שהתפתחה לאחר הסגנון הבינלאומי, בשנות ה-60, נראית בחזית הבית ברחוב יהודה הלוי 66. בית זה נבנה מבלוקים, וכמו בסיליקט, גם כאן הקישוט נעשה מחומר הבנייה עצמו


בבית ברלין (השני) בשדרות רוטשילד 83, שנבנה ב-1929, שיכלל ברלין את סגנונו בלבני סיליקט כציפוי (שאינן קונסטרוקטיביות). כאן התפתח מוטיב הגביש הלקוח מהאקספרסיוניזם הצ'כי של ראשית המאה ה-20. ניתן להבחין בגביש מעל פתחי החלונות הגדולים ובמרפסת הקדמית. הגביש נוצר מהנחת הלבנים בזווית מעט קטנה מישרה, כך שבמרכז החלון נותר משולש צר ומחודד דמוי גביש. גם ב"עמודים" היפים והמדומים מסיליקט הונחו הלבנים בזווית קטנה מ-90 מעלות ובבליטה מהקיר. כך נוצרו הצללות בתוך העמוד ובין העמוד לקיר והן שבונות בעצם את העמוד (שנמצא על קיר דרומי חשוף לשמש). קישוט של שניים וחצי נדבכי סיליקט בכיוון אנכי לאורך כל המבנה מדגיש את רצפתה של הקומה השלישית ושובר את המונוטוניות של הנחת הלבנים בכיוון האופקי.
 
ב-1931 נבנה בית נתנאל בפינת רחוב אלנבי ורמב"ם בידי מגידוביץ. בניין זה מבטא את המעבר מהסגנון האקלקטי לבינלאומי ובו קישוטים משניהם. בחזית לרמב"ם רואים ארבעה פילאסטרים מקושטים הבולטים מהטיח בצורה מזוגזגת, כעין מנסרה, ומזכירים את הלבנים של ברלין. חלק ממעקות המרפסות מעוטרים בפסי טיח בולטים בזווית של 45 מעלות ויוצרים ביניהם משולשים שהם החוליה המקשרת בין הקישוט האוריינטלי-אקלקטי לקישוט הבינלאומי. זה בא לידי ביטוי בקווים האופקיים במרפסות, בגג, בפתחים ומעל הכניסה.
 
קישוטיות פונקציונלית שהתפתחה לאחר הסגנון הבינלאומי, בשנות ה-60, נראית בחזית הבית ברחוב יהודה הלוי 66. בית זה נבנה מבלוקים, וכמו בסיליקט, גם כאן הקישוט נעשה מחומר הבנייה עצמו. משני צדי המרפסות נבנה "קיר משרבייה" מודרני הבנוי מבלוקים במרווחים של כ-10 ס"מ זה מזה. כך נוצר קיר של מעבר הדרגתי בין קיר הבניין המלא לבין פתח המרפסת והוא משמש למסתור והצללה מהרחוב הסואן והשמש הקופחת.
 
"קיר משרבייה" בסגנון אחר נמצא באותו הרחוב, יהודה הלוי, בבית מספר 74. שם נעטפה כל הקומה השנייה באלמנטים מבטון טרומי המזכירים קיר בלוקים חלול. זהו פיתוח של הבריסולי, ששימש במקור רק לפתחים, לכדי אלמנט קישוטי לכל הבניין (לרבות חזית צפונית), המאפשר הסתרת פתחי אוורור, מזגנים ועוד.
 
כשבוחנים את פרטי הקישוט הללו חשוב להסתכל על הבתים בראייה אורבנית רחבה ולראות איך הבתים הישנים של תל אביב הקטנה משמשים קישוט, או יותר נכון צעצוע קטן למפלצות הזכוכית הרפלקטיבית שקמו מאחוריהם ומצדיהם, והכל תמורת שימורם. מאחורי בית וייס צומח מגדל אפריקה ישראל ומולו עומד מגדל שלום במקום הגימנסיה; מאחורי בית מאני צומח מגדל בנק לאומי, מאחורי בית התאומים מגדל "לב העיר", ולמרבה המזל את השאר עוד לא שימרו. אם היו עושים זאת היינו זוכים לעוד כמה "קישוטים" שאי אפשר להגדירם אלא "פשע". 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה