כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  ישן, מחודש ומעודכן

ישן, מחודש ומעודכן

כבוד רב מוענק על ידי האדריכלים בר שגיא וורשבסקי לפרי עבודתם של קודמיהם מהעבר, אלה שהחלו בבניית העיר תל אביב. יצירותיהם העכשוויות מדברות בשפה של פעם

מאת: חדווה אלמוז, עורכת מגזין בניין ודיור צילום: אלעד שריג


סימונה בר שגיא, בוגרת הטכניון, פתחה את משרדה העצמאי הראשון בשנת 1971. לדבריה, "חוץ מבתי חולים ובתי קברות – כי אני שונאת חולי ומוות – בניתי הכול". בין המבנים שתוכננו והוקמו על ידה אפשר לציין את מלון דניאל, מבנים ציבוריים, בנייני מגורים, בתי ספר וגנים, ששניים מהם נמצאים ברצועת עזה ובחאן יונס.

בשנת 1992 הצטרף למשרדה של בר שגיא משה ורשבסקי, ויחד הקימו חברה בע"מ. ורשבסקי, שהיה אדריכל העיר תל אביב, מומחה במה שמכונה "אדריכלות פוליטית". הוא בקי בכל התכניות לבינוי ערים, חוקי הבנייה, ההיתרים והמגבלות, מה שמאפשר לו ליצור התאמה מרבית לכל מבנה המתוכנן ומוקם על ידי המשרד.

"אני חושבת לא רק כאדריכל, אלא כאדם", אומרת בר שגיא. "החללים שאני מתכננת מעניקים קונספט לחיים נוחים עם כיוון אסתטי. מה שאני עושה, ולא חשוב לי איך מכנים זאת, נעשה במקצועיות מרבית ללא פשרות, ועד שאני לא מגיעה לתוצאה הטובה ביותר אני לא נחה".

שני פרויקטים בתל אביב הקנו לוורשבסקי ולבר שגיא את המקום הראשון בקטגוריית בנייה עירונית:

נחלת בנימין 8 – שימור ותוספת בנייה.
הכניסה לבניין בן ארבע הקומות, שבו נבנו 15 דירות של 45 מ"ר כל אחת (כמוכתב בתכנית ערים לשיפוץ בניינים), היא דרך חזית משופצת על פי כללי שימור מוקפדים ובהתאם לתיעוד מהעבר.

הבניין תוכנן ונבנה למשפחה אחת על ידי האדריכל טבצ'ניק בשנת 1921. החצר מאחור שימשה את המשפחה לגידול תרנגולות, צנוניות, חסה ושאר ירקות לתצרוכת עצמית. "אם היינו שומרים על הגינה לגידול ירקות החסות היו בודאי היקרות ביותר בשוק, בגלל ערך הקרקע", אומרת בר שגיא.

הבניין בנחלת בנימין 8 הוא הראשון בשורת בניינים שנרכשו על ידי גופים פרטיים במטרה לשקם את כל האזור ולהחזיר עטרה ליושנה.

צמרת יפו
על מגרש ששטחו פחות מדונם נבנו 56 דירות וחנויות בשטח בנוי של 5,000 מ"ר בסך הכול, בתוספת חניון תת קרקעי וחדר כושר לרווחת הדיירים.

כאשר האדריכלים קיבלו על עצמם לתכנן ולבנות את הבניין, בהתאם לתכנית בינוי ערים מנדטורית שנקבעה בשנת 1930, באזור כולו היו רק מוסכים שפעלו ביום, ובלילה הפך המקום למרכז פשע.

המיקום המדהים, בין מתחם נוגה והתיאטרון שבמרכזו לבין שכונת נווה צדק, הצית אצל השותפים למלאכה את הדימיון והגביר את התלהבותם. היה ברור לורשבסקי ולבר שגיא שאופי המקום יישמר ושלבניין העכשווי, שנבנה עם חידושים טכנולוגיים וחומרי בניין מתקדמים, יהיה מראה שישתלב היטב בסביבה.

ימים רבים הם הסתובבו באזור, שהיה בין הראשונים שנבנו עם היציאה מחומות יפו העתיקה, ספגו את אופי האדריכלות שעדיין קיימת במקום ואימצו פרטים אדריכלים שאותם שילבו מאוחר יותר בבניין שהוקם. הם הצליחו להצמיח בניין מתוך עיצוב קיים, חף מצווי אופנה ועם זאת ממלא את כל הפונקציות הנדרשות מבנייה חדשה.

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה