כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  כן יפאני לא יפאני

כן יפאני לא יפאני

האדריכל הוא אריה קוץ, בעלת הבית – אמנית קליגרפיה ונייר, הבעל – אמן עץ יפני, והבית? – כמו בעליו, נשאר בעצם ים תיכוני עם השפעות יפניות …

מאת: דקל גודוביץ, מגזין בניין ודיור צילום:


ציפיתי לבית יפני, אני מודה. בכל זאת, שילוב כזה בין אנשים שהתמחו תקופה ארוכה ביפן המסורתית, הן המתכנן והן בעלי הבית, אינו קורה בכל יום, ולמיטב ידיעתי אין בארץ ולו בית יפני מסורתי אחד בשלמותו, לא בית כת המאקויה שבחפציבה ואפילו לא ביתו של השגריר היפני שבהרצליה. לציפייה זו ניתן אף להוסיף את העובדה שכותב שורות אלו הוא אדריכל, בן לזוג אדריכלים שאף הם השתלמו ביפן במשך מספר שנים, אחיו נולד ביפן (עם עיניים רגילות לגמרי), והוא עצמו גדל בבית שריהוטו, ובעיקר רוחו, מנשבים ממקדש זן קטן… אך למרות ציפיותיי, הינה, קיבלתי לבסוף בית ים- תיכוני! נכון, קצת התאכזבתי! והאמת היא, שאחרי האכזבה באה ההבנה שאולי התייר הסקרן שבי רוצה לראות בית יפני מסורתי מבלי לנסוע ליפן, אבל האדריכל והישראלי שבי מקשים – האם יש בכלל מקום לבית פרטי יפני מסורתי כאן ועכשיו בגליל?

 
"זה בית שנבנה בגליל עבור הגליל, עבור האתר בו הוא נבנה מבחינה סביבתית כוללת, ועבור האנשים (הישראלים!) שגרים בו. אהבתם של בעלי הבית ליפן והקשר שלהם ושל האדריכל ליפן, השפיעו על אלמנטים סגנוניים-צורניים בעיצוב הבית, אך אין הדבר הופך אותו ל'בית יפני!'
 
"איני מרגיש שזהו 'בית יפני בארץ ישראל!' ", עונה לי האדריכל אריה קוץ. "זה בית שנבנה בגליל עבור הגליל, עבור האתר בו הוא נבנה מבחינה סביבתית כוללת, ועבור האנשים (הישראלים!) שגרים בו. אהבתם של בעלי הבית ליפן והקשר שלהם ושל האדריכל ליפן, השפיעו על אלמנטים סגנוניים-צורניים בעיצוב הבית, אך אין הדבר הופך אותו ל'בית יפני!' הסלוגן הידוע 'יותר יפני מיפני', לא יתאים כאן. הבית הזה הוא יותר 'יפני-ים-תיכוני' – משלב אלמנטים מהמזרח הקרוב ומהמזרח הרחוק". 
 
הבית תוכנן כארבעה בתים נפרדים בצבעים שונים, הבנויים סביב פטיו מרכזי במפלס העליון, כשלכל אחד מהם גג רעפים אפור ותקרת עץ פנימית בסגנון יפני. כל "בית" מכיל פונקציה אחרת: חדר המגורים והמטבח, חדר שינה להורים, ושני חדרי ילדים שמוקמו בסיועה של יועצת פנג-שואי, אשר גם מיקמה את הבית בהטיה קלה צפונה. "ההפרדה לארבעה אגפים באה לרכך את המסה, להפוך אותה לידידותית יותר לסביבתה המיידית – יער אלונים ארץ ישראלי", מסביר קוץ. אבל, נדמה שהתכנון הכללי קשור פחות ליער האלונים הארץ ישראלי המשתרע מאחורי הבית, ויותר לחצר הפנימית – לפאטיו הקלאסי – שהינו מאפיין מקומי מובהק ואשר סביבו נבנה הבית. 
 
עיקר הרוח היפנית מנשבת מהפתחים, בכל עבודות הנגרות ש"מו", בעל הבית, ביצע במו ידיו. הדבר המאפיין את אותה רוח יפנית הוא ההכרה בזמניותם של הדברים, בטבעם של הללו להשתנות וביופיים הטבעי, וזאת, בניגוד לרוח הישראלית של "מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר" וגם "נצחי יותר"
 
הפאטיו מעוצב בסגנון גן זן יפני. המסדרון המשמש כמרפסת היקפית, ודלתות הזזה שסביב החצר, משלבים סגנון יפני-מסורתי ומקומי, כמו גם הרעפים המשלבים רעפי עץ אשר מסוככים על חלקה הפנימי של המרפסת, לצד "רעפי אקרשטיין" האפורים אשר על גגות האגפים.
 
עיקר הרוח היפנית מנשבת מהפתחים, בכל עבודות הנגרות ש"מו", בעל הבית, ביצע במו ידיו. (עבודת דלתות השוג'י של מו שנעשו בדירה חיפנית, הוצגה בגליון 89).הדבר המאפיין את אותה רוח יפנית הוא ההכרה בזמניותם של הדברים, בטבעם של הללו להשתנות וביופיים הטבעי, וזאת, בניגוד לרוח הישראלית של "מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר" וגם "נצחי יותר". 
 
"חיפשתי עץ שיהיה הכי קרוב לעץ ה'הינוקי' היפני, אשר עמיד במזגי אוויר קיצוניים אך אינו מיובא לארץ. לשם כך, איתרתי את 'עץ הארז האדום' והשתמשתי בו", מספר מו. "העץ עומד חשוף ללא כל טיפול או הגנה, בדיוק כמו שעץ עומד בטבע. הישראלי נוהג להביע את ספקותיו ושואל אותי: 'ככה? בלי כלום? כמה זמן זה כבר יחזיק?' תשובתי היא, שאורך חייו של עץ הוא כ- 70 שנה, ועם השנים הגוון שלו מאפיר. 'כמו לעץ, גם לי וגם לך יהיו שערות לבנות', אני מוסיף, 'ובינינו- נראה לי שהוא יחיה עוד הרבה שנים אחרינו…'".
 
קוץ ומו משתמשים בכלים ובשיטות עבודה מסורתיים, הן בפרטים והן במתווה הכללי. אולם, הם נותנים להם פרשנות מקומית ואישית, שלא נראה כמותה במסורת היפנית
 
ההתיישנות, דהיינו, הבלאי הטבעי של החומר, היא אחד מעקרונות ה"וואבי-סאבי" היפני. אבל, כמו לכל דבר, גם לבלאי יש גבול, וכשהוא מגיע לריקבון מתקדם – יש צורך להחליף את החלק הרקוב. לכן, שיטת העבודה היפנית העיקרית מתבססת על פתרונות חיבור יבשים, ללא ברגים או מסמרים, כמו: קשירות, או "זכר ונקבה" ומחברים יבשים מכפיסי עץ בהם משתמש מו, אשר הופכים לאלמנט בולט דקורטיבי בקורות התקרה, למשל. סורגי סטודיו הקליגרפיה של תרצה, אשתו של מו, הנמצא בקומת הקרקע, עשויים בשיטה זו, בתוספת מסמור דקורטיבי בלבד. מה שנדמה כפשוט ועדין, הוא למעשה מלאכת מחשבת של פרטים, המורכבים בעבודת יד ויוצרים תוצאה חזקה במיוחד (וזאת לידיעת הגנבים הישראלים, שיאלצו להשתמש במסור חזק במיוחד או באינטליגנציה גבוהה במיוחד, כדי להתגבר על סורגי עץ הארז החזקים…).
 
קוץ ומו משתמשים בכלים ובשיטות עבודה מסורתיים, הן בפרטים והן במתווה הכללי. אולם, הם נותנים להם פרשנות מקומית ואישית, שלא נראה כמותה במסורת היפנית. לתכנון הכללי עליו דיברנו, ולחומרי הבנייה הקונבנציונאליים מהם בנוי בית ישראלי ממוצע, מתווספים ספי חלונות העשויים פח אבץ מיושן; דלתות גדולות הפונות לנוף בחדר הדיור עם מעקה גבוה, בזמן שמעקות הם מחזה נדיר בבנייה המסורתית; פינת תה עם פתח קטן לכניסה שפופה ממוקמת בחדר השינה ולא באגף נפרד; מבואת כניסה ומרפסת היקפית נמצאות במישור רצפת החדרים ואינן מונמכות; ריצוף שאינו כולל טטאמי בלבד; גדר בחזית העשויה סלעי בזלת טבעיים, ודלת כניסה ראשית שהיא דלת כנף ולא דלת הזזה. למעשה, נדמה כי רק דלת ההזזה לסטודיו שבקומת הקרקע, הנראית גם מהרחוב, מרמזת בבירור שזהו בית בהשפעה יפנית. 
 
רק חדי הבחנה ישימו לב לשאר הפרטים בבית זה, אולי כמו למשל שהממ"ד הממוקם בגבול הצפון אינו עשוי מנייר אורז, ושלהר הפוג'י קוראים הר תבור … 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה