בניין ודיור

אדריכלות בארץ  //  100 שנה אחרי: מה קרה למבנים המעוצבים של תל אביב?

100 שנה אחרי: מה קרה למבנים המעוצבים של תל אביב?

הקולנוע שהפך למרכז סיינטולוגיה, בית החרושת שהתגלגל למבנה מגורים ומה היה בבניין שכל הכלות והחתנים פוקדים אותו? סיור מרתק בין מבנים שכולנו מכירים בעיר הגדולה

מאת: רוני כוכבי צילום:


מאה שנים עברו, כמעט, מאז ימיה הזוהרים ביותר של תל אביב, ימים בהם חיפשה העיר העברית את סגנון הבניה הישראלי האותנטי שלה מבלי לחשוב על פרסומות מרצדות בצמתים עמוסים או שלטי ניאון מעייפי עיניים. מאה שנים אחרי, יצאנו גם אנחנו לחפש את אותם מבנים שנבנו אי אז ובדקנו מה קרה להם בינתיים. 

 
מצאנו חמישה מבנים, מהמפוארים ביותר של העיר הישנה, כשלכל אחד סגנון ייחודי משלו אבל כולם יחד משקפים בחיצוניותם געגוע לשנות הזוהר הראשונות של תל אביב, שנים בהן ידעה העיר שצף של בנייה וגדילה, התחקות אחר סגנונות אירופאים, ים-תיכוניים, גישת ה"הכל מהכל" –  אקלקטיות במיטבה. בואו לסיור:
 
בית החרושת לודז'יה: מטקסטיל לבית מגורים

המיקום: רחוב נחמני 43, פינת גולדברג
נבנה ב: 1923 בתכנון של משרד "ברלין את פסובסקי"
 
אז: אחד ממפעלי התעשייה הגדולים ביותר בתל אביב של התקופה נוסד על ידי יוצאי לודז' שבפולין שהגיעו ארצה וחיפשו פרנסה. למרות הצלחתו הכלכלית הוחלט להעבירו לעיר השכנה חולון בשנת 1935 וכך נותר רק מבנה.
 
הסגנון: עיצוב המבנה התלת-קומתי, שבכלל התחיל כבעל קומה אחת בלבד, סימן את מוצא מייסדיו וסגנונו השווה לו מראה תעשייתי מזרח אירופאי של ממש באמצעות שימוש בלבנים בגווני אדום, גג רעפים משופע וסימטרי, חלונות מוארכים מלבניים בחלקו התחתון וחלונות מקושתים בחלקו העליון.
 
והיום?: חזיתות המבנה שומרו בזמן שהחלק הפנימי שלו עוצב מחדש על ידי קונה פרטי בשנת 2008. מבנה התעשייה אשר סיפק בעבר מקום עבודה לעובדים רבים משמש היום לא יותר מבית מגורים.
 

(צילום: Erezmon, cc)
 
בית לוין: השגרירות שהפכה ללוקיישן צילום לחתונות

המיקום: שדרות רוטשילד 46, פינת שד"ל
נבנה ב: 1924 בתכנון של אדריכל יהודה מגידוביץ'
 
אז: ביתו הפרטי של האמריקאי יעקב צבי לוין הפך עם השנים למבנה שאכלס את שגרירות ברה"מ בישראל בשנות החמישים. במהלך השנים שימש המבנה בין היתר בית-ספר לאנגלית וסניף בנק אשראי.
 
הסגנון: הסגנון האקלקטי של המבנה מאופיין בחלונות מקושתים רחבים, טרסות משקיפות על השדרה, פרטים קישוטיים הלקוחים מתוך הארכיטקטורה הערבית וכמובן "הצריח" – פגודה עטופת רעפים – נגיעה אירופאית. 
 
והיום?: לאורך שנות התשעים ועד שנת 2006 שכן במבנה בית המכירות הפומביות "סותבי'ס". באותה שנה נמכר הבית לקונים פרטיים וסגנונו הייחודי שומר ומאז הוא ידוע בשם "בית הישג". המבנה שהיה ידוע בתור "הטירה" במחצית הראשונה של המאה ה-20 עדיין משקיף על שדרות רוטשילד בגאווה ומראהו הייחודי מקנה לו מקום של כבוד בשדרה הרחבה.
 

(צילום: Sambach, cc)
 
מלון פלטין: משרדים במקום אורחים

המיקום: פינת אחד העם-נחלת בנימין
נבנה ב: 1926 בתכנון של אדריכל אלכסנדר ברוולד
 
אז: בית המלון שנבנה במרכז העיר נחשב באותם ימים לחדשני והמפואר ביותר והדגיש חיבור חדש של ארכיטקטורה אירופאית עם זו הערבית. לאחר ימי הזוהר הפסיק להגיע למלון קהל מבוסס והוא התחיל לאבד מחשיבותו, כך החלה העברת הבעלויות על המבנה; מלון פלטין הפך מהמפואר במבני תל-אביב לבית הארחה בחסות ארגון דתי-סקוטי ולבסוף לבניין משרדים.
 
הסגנון: צבעו החם של המבנה מדגיש את הנוכחות שלו ברחוב המרכזי, ריבוי חלונות מקושתים בסימטריה מדויקת הלקוחה מזרמים קלאסיים. היעדר אורנמנטים ויצירת מבנה המדגיש מסה הם שמרמזים על צעדים ראשונים של האקלקטיות המקומית לעבר הזרם המודרניסטי. 
 
והיום?: בשנות התשעים עבר המבנה שיפוץ ונוספה לו קומה עליונה – בתקווה שיוחזר לו מכבודו מימי הזוהר. חזיתות הבניין נוקו מאלמנטים זרים, תוספות בנייה מאוחרות הוסרו והטיח הצבעוני המקורי חודש. השימור החזיר למבנה בית המלון מיופיו אך לא מחשיבותו; כיום, בדומה למבנים אחרים באיזור, משמש בית מלון פלטין הישן בניין משרדים אחד מתוך רבים עם דגש על פיננסים.
 

(צילום Gellerj, cc)
 
מלון סקורה: משכן העירייה שהפך לבית העיר

המיקום: כיכר ביאליק 27
נבנה ב: 1924 בתכנון של אדריכל משה צ'רנר
 
אז: מלון הדירות "סקורה" היה חזונו של איש העסקים פיליפ סקורה שהגיע לתל אביב המשגשגת של שנות העשרים. המשבר הכלכלי של העשור הבא הוביל את סקורה להפסקת בניית המלון כאשר היה בשלבי סיום, אז שכרה עיריית תל אביב את המבנה בתור משכן רשמי זמני, עד שעברה למעונה הרשמי בשנת 1965 בכיכר מלכי ישראל.
 
הסגנון: המבנה "דיבר" שפה שונה מאלה שסבבו אותו ונטה דווקא לקלאסיקה, עם קוים סימטריים נקיים ומרפסות המבנה, הן הבולטות ביותר, בנויות צורות גיאומטריות פשוטות כאשר האלמנט המשמעותי הינו חלל המדרגות הממוקם במרכז המבנה. 

והיום?: בשנת 2009, ערב חגיגות המאה לעיר, שופץ המבנה באופן מוחלט, שוחזרו וחודשו בו אגפים ישנים ומאז משמש כמרכז התרבות "בית העיר". המבנה שהיה פתוח תמיד לציבור הרחב הוא בין היחידים בעיר, אשר זכו לשימור, והכניסה אליהם נותרה חופשית.
 

(צילום: Gellerj, cc)
 
קולנוע אלהמברה: סרטים על סיינטולוגיה

המיקום: שדרות ירושלים 39
נבנה ב: 1937 בתכנון של אדריכל איליאס אל-מור
 
אז: עם הקמתו הפך המבנה למוקד חיי התרבות המודרנית של התושבים והיה מקום מפגש להמונים שחגגו את הקדמה הטכנולוגית שייצגה אמנות הקולנוע באותן שנים. בשנות השמונים, הבניין שינה ייעודו והפך לפסאז׳ מסחרי.
 
הסגנון: סגנון האר-דקו שמאפיין את המבנה בא לידי ביטוי בקווים גיאומטריים מופשטים, חלונות זכוכית מעוטרים בצורות שונות, חלונות מוארכים וגג שטוח. אלגנטיות המבנה בידלה את הקולנוע משורת המבנים השכנים לו – בעלי חזית מסחרית.
 
והיום?: המבנה משמש כיום אחד מסניפי ארגון הסיינטולוגיה העולמי בישראל. לפני המעבר אליו בוצע מטעם הארגון שימור מלא של חזית המבנה; שחזור פרטים קישוטיים שנהרסו עם השנים, חידוש חלונות ודלתות מקוריים ואף נשמר שלט בית קולנוע "אלהמברה" מאותן שנים – ואם לומר את האמת, המבנה המפואר מעולם לא נראה טוב יותר.   
 

(צילום: דר אבישי טייכר, cc)
 
 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

אדריכלות בארץ

מה הכי חשוב לכם בחלל העבודה? בדקנו והשוונו, התוצאות לפניכם


חללי עבודה התחילו את דרכם כתשתית נוחה לסטארט אפים וחברות הייטק קטנות אבל בשנים האחרונות ההיצע גדל וחללי העבודה פונים כעת לכל אחד שמחפש סביבת עבודה מחוץ לבית. ריכזנו עבורכם 5 דוגמאות לחללי עבודה שונים ברחבי הארץ

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *