כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

אדריכלות בארץ  //  MAXXI ROME: המוזיאון של זהה חדיד

MAXXI ROME: המוזיאון של זהה חדיד

מוזיאון לאמנות המאה ה-12, שייפתח לציבור הרחב בחודש מאי השנה, הוא פרויקט שאפתני שאמור לחדש את זירת האמנות הרומית וגם את חזות העיר

מאת: אור רוזנבוים צילום:


המבנה החדש של זהה חדיד, שהוקם בפאתי המרכז ההיסטורי של רומא, העיר שמסמלת יותר מכול את זוהר העולם העתיק ואת תהילת ההיסטוריה, מוכיח את יכולתה של האדריכלות לחדש ולרענן את המרחב האורבני מבלי להפחית מהישגי העבר. עושרה הארכיטקטוני האדריכלי של רומא, המציג שרידי יצירות מופת מימי רומא לצד ניסיונות עיצוב של האדריכלות הרציונליסטית של מוסוליני, היה מאז ומתמיד כצל מאיים על אדריכלי ההווה ומתכנני העיר. פארק המוזיקה של רנצו פיאנו והמבנה החדש של מקדש ארה פאציס של ריצ'רד מאייר נחשבים כיום להצלחות אדריכליות, אך כשנחנכו עוררו דיונים סוערים על מקומה של האדריכלות העכשווית בעיר הנצחית.

כאשר נחשף לציבור בניין המוזיאון החדש, נדמה היה שדעת הקהל והביקורת כבר מוכנים לקבל משב של עיצוב רענן בלב רומא

בדצמבר 2009, כאשר נחשף לציבור בניין המוזיאון החדש, נדמה היה שדעת הקהל והביקורת כבר מוכנים לקבל משב של עיצוב רענן בלב רומא. המוזיאון ממוקם בין בנייני מגורים קובייתיים ומבנה מחנה צבאי לשעבר. חדיד ניסתה, כדבריה, לארוג את המוזיאון לתוך החלל האורבני המקיף אותו. למרות הקווים המינימליסטיים הזורמים המאפיינים את יצירותיה של חדיד, המוזיאון בולט בעוצמתו בסביבה חסרת הייחוד. המוזיאון מדגיש את יכולתה של אדריכלות טובה להפוך קיבעון לתנועה, צורות סטטיות לדינמיות. ממבט על, המוזיאון נראה כמו מסילת רכבת או מחלף של כביש מהיר: זהו אוסף של מסדרונות בטון מלבניים, המתעקלים וחותכים זה את זה בנקודות שונות.

המפגש הראשון של המבקר והמוזיאון מדגיש דווקא את הניגוד המרשים בין המינימליזם של החומר, בטון אפור חלקלק, ומורכבות הצורה, השוברת את הקווים הליניאריים והסימטריים המאפיינים את יתר המבנים בפיאצה. החזית עשויה קוביות בטון המונחות זו על זו וחורגות מקווי המתאר של המבנה. חלונות הזכוכית הגדולים הפעורים במבנה יוצרים מראה מרשים בפשטותו. הפונקציונאליות שלו מייתרת כל ניסיון לקישוטיות, אך המינימליזם של חדיד שונה מהאדריכלות הרציונליסטית המאיימת המאפיינת את שנות השלושים ברומא ובעיקר את רובע אאור )RUE(. כאן הפשטות הצורנית לא מאיימת על המבקר, אלא יוצרת מבנה דינמי, מפתיע ושונה אך לא מנוכר.

המוזיאון מדגיש את יכולתה של אדריכלות טובה להפוך קיבעון לתנועה, צורות סטטיות לדינמיות

 פנים המבנה שומר על המינימליזם החומרי של המעטפת החיצונית. באולם הכניסה משתמשת חדיד בצבעי אפור-בטון, לבן, שחור ומתכת כדי להגדיר חללים קטנים ואינטימיים שבהם ייפתחו בית קפה, חנות ומשרדי כרטיסים. קווי הצבע הנקיים מובילים את המבקר אל תוך חללי התצוגה המתעקלים או במעלה גרם המדרגות השחור, החותך בהחלטיות את חלל המוזיאון הבהיר. חלונות רבים מאירים באור טבעי את המוזיאון ויוצרים קשר בין סביבתו החיצונית לחללים הפנימיים. חלקם ממוקמים דווקא בתקרה ויוצרים תחושת קלילות נעימה המאזנת את מראה הבטון האפרורי. אולם המבואה המרכזי מוביל את המבקרים אל חללי הגלריות, העשויים מסדרונות בהירים מתעקלים שאינם חושפים את כל המוצג בהם כבר במבט הראשון. לא ברור כיצד יתאימו הגלריות המתעקלות להצגת אמנות עכשווית, והתשובה לכך תמתין עד חודש מאי, עת תפתח תערוכה האמנות הראשונה במקום. בינתיים, המבנה כשלעצמו הוא הישג עבור עולם האמנות הרומי, שהצליח לחדש את עוצמת מבני העבר תוך שימוש בשפת עיצוב עכשווית ומעודכנת.

חדיד מדגישה את החשיבות של שילוב המבנה החדש בסביבה האורבנית המקיפה אותו. בין אגפי המוזיאון, שחלקם מוגבהים מעל פני הקרקע, נוצרו חללים פתוחים שהפכו לחלק מהפיאצה המקיפה את המתחם. כך המוזיאון אינו רק אכסניה ליצירות אמנות, אלא חלק אינטגרלי מהעיר, כאשר הולכי הרגל באזור יכולים לעבור ממש בתוכו גם בלי להיכנס לגלריות. 

 

עוד בנושא

אדריכלות בארץ

עיצוב ישראלי בניחוח אירופאי: הפרויקטים של שפר אדריכלים


לאחר שנים של עבודה עם חברות ומותגים אירופאיים מובילים, מיכל שפר פתחה משרד משלה – 'שפר אדריכלים'. המשרד מתמחה בשימור מבנים ובתכנון למגורים, ויוצק בארצנו יוקרה איטלקית

אדריכלות בארץ

נמלטים מהשמש: פתרונות אדריכליים להתמודדות עם הקיץ הישראלי


קירות זכוכית הפונים לעבר השקיעה נשמעים כמו חלומו הרטוב של כל אחד מאיתנו אך בפועל מדובר בסוג של חממה אם לא מתמודדים כראוי עם הקרניים הלוהטות. פרט לתריסי הפלסטיק שכולנו מכירים ישנן דרכים מתוחכמות ואסתטיות יותר להתמודד עם השמש שמכה בנו בחודשים אלה

אדריכלות בארץ

באוהאוס גרסת המאה ה-21: ראיון עם האדריכל ארד שרון


השנה נחגגות חגיגות ה-100 להקמת בית ספר הבאוהאוס, אנחנו נזכרים בעקרונותיו של בית הספר והשפעות עבודותיו ובעיקר תלמידיו היהודים על האדריכלות בארץ אבל הפעם החלטנו לשאול את מי שגדל על ברכיו של אדריכל אריה שרון – כיצד הבאוהאוס ומורשתו באים לידי ביטוי היום

אדריכלות בארץ

סרטי האדריכלות שמחכים לכם בדוקאביב


פסטיבל דוקאביב, הפסטיבל הבין לאומי לקולנוע דוקומנטרי חוזר בפעם ה-21 לתל אביב. ריכזנו עבורכם את הסרטים המעניינים ביותר עבורנו, קהל המעצבים והאדריכלים

תגובות

כתיבת תגובה