כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

עיצוב בתים פרטיים  //  בטון מהסרטים

בטון מהסרטים

הבטון הוא מרכיב משמעותי בכל חלקי הבית שתכננה ליאת דנקנר בכפר שמריהו

מאת: דקל גודוביץ, מגזין בניין ודיור צילום:


כשנפתחת דלת העץ הרחבה, ואתה נכנס לבית הפרטי, שתכננה האדריכלית ליאת דנקנר בכפר שמריהו, הפריים הראשון שאתה צופה בו הוא שולחן בטון מוחלק, העומד כמו פסל בחלל, אלא שלמעשה לא הרהיט הוא הפסל, אלא החומר ממנו נוצק- הבטון. אותו בטון יחזור בכל הבית במקומות שונים, בעיבודים שונים ובשימושים מגוונים. זה מזכיר לי את טרילוגיית הסרטים המופלאה של קישלובסקי – "כחול, לבן, אדום" – בה מופיע צבע הסרט כאלמנט חוזר בואריאנטים שונים בכל פריים ופריים.

קיר הבטון הופך לאלמנט מאחד בין חללי האירוח, וקושר בין פינת האוכל בצפון, שירותי האורחים במרכז, וחדר המשפחה בדרום

דמות הבטון מופיעה בעוצמה כבר באקספוזיציה של הבית, המתרחשת מחוץ לדלת הכניסה. שער הכניסה יושב בתוך גדר היקפית מבטון חשוף בתבניות אחידות וקטנות. מולו ניצב קיר בטון חשוף יצוק בתבניות פורמאיקה גדולות של 2.20 על 1.24 ס"מ. בגגון הבטון, שמעל דלת הכניסה מוחבאת תאורת קסנון בנישה בתוך יציקת תקרת הבטון, שהיא גם רצפת המרפסת בקומה הראשונה שמעליה. ולסיום, השביל המוליך מהשער לדלת הכניסה משובץ בארבע יציקות בטון, כשמסביבן דק עץ. רק אחרי כל ההכנה הזו מגיע השולחן מהסצינה הקודמת.

"החומר המחבר בין חלקי הבית השונים בפנים ובחוץ הוא בטון חשוף", מאשרת הבמאית דנקנר את התסריט. ואכן, שלושה קירות ארוכים וניצבים לדלת הכניסה עשויים בטון חשוף, והופכים לאלמנט דומיננטי בבית. שניים מהם משמשים כקירות חדר המדרגות הצמוד לכניסה. ביניהם חלון בגובה 8 מ' עם תריס ונציאני, שהופך לאלמנט אדריכלי בולט בבית עם קרני השמש הדרומית, החודרות דרכו. הקיר השלישי מסמן את קצה הבית לכיוון מערב, והוא משמש כמשענת בטון לאגף חללי האירוח. זהו קיר, שעובר מצפון לדרום לכל אורך הבית, ואף דואג להמשיך 2 מטר הלאה מכל צד לצורך הדגשה. כך הוא הופך לאלמנט מאחד בין חללי האירוח, וקושר בין פינת האוכל בצפון, שירותי האורחים במרכז, וחדר המשפחה בדרום.

אזור האירוח המרווח, קומת המרתף, המיועדת לפעילות משפחתית, וגלריה עם ספריה ענקית, הם, אולי, הסיבה שחדרי השינה תוכננו במובנה של הפונקציה הישנה והצנועה

תבנית יציקה באורך 2.50 מ', שהתחילה בסלון, ממשיכה לכל רוחב השירותים, ומבצבצת בחדר המשפחה. מעבר לאלמנט המאחד מתווספות תחושות של מתח, מסתורין, הצצה והתגלות. בסיס מוצק לכל סרט. תחושות דומות עוברות גם בין קומת חדרי השינה העליונה וקומת האירוח שבכניסה, דרך חלל כפול בגובה 7 מ' ובגודל של 4 על 5 מ'.

ספרי העיצוב והאמנות, שהיו מונחים על שולחן הבטון בכניסה, מציצים שוב מבעד למעקה בספריה שבקומה שמעל. שני וילונות אווריריים משתלשלים מגובה 7 מ', וביניהם גוף תאורה, שדומה לבובה תלויה בחוטים דקיקים, שבכל רגע עלול אחד מהם להינתק ולצנוח.
הבטון מתגלה שוב בסלון, והפעם כתעלת מיזוג האוויר – תלוי מהתקרה בעבודת אומנות מעוררת השתאות. לעומת מסת הבטון הנוקשה, פינת הסלון, שסגורה בזכוכיות ענקיות, משדרת תחושה של ריק ושקיפות, ומאפשרת מבט פתוח ורחב כלפי הגינה האחורית עם עצי ההדר, מנגו ופקאן, פינת שעשועים לילדים, בריכת שחייה ופינת ישיבה חיצונית מתחת לפרגולת עץ.

היחס בין חללים, המאזנים בין המסה לריק, בא לידי ביטוי ברור בחזית זו, כשמצחיית עץ מחופה אבץ קושרת את הכול

לעומת הפינה הפתוחה עם עמודון פלדה סמוי, הפינה השנייה של פרגולת העץ אינה סמויה כלל, והיא בנויה מאלמנט בודד של עמוד בטון חשוף בעל כוח פיסולי, המהדהד את קיר הבטון שבקצהו השני של הבית. המסה של הקיר האנכי מצד אחד, העמוד הבודד מצד שני, ובתווך רצפות בטון אופקיות למרפסות, נותן איזון לחזית האחורית. גם היחס בין חללים, המאזנים בין המסה לריק, בא לידי ביטוי בבירור בחזית זו, כשמצחיית עץ מחופה אבץ קושרת את הכול.

בין שלושת מפלסי הבית מקשרות מדרגות מבטון, כמובן, אלא שכאן בעיבוד חלק, העוקב אחר הדירוג באופן, המזכיר יותר פלדה. מפלס קומת הכניסה הנרחב בנוסף לקומת מרתף גדולה לפעילויות ספורט, עבודה, קולנוע ומשחק, ובנוסף, גלריה בקומה הראשונה עם ספריה וספה עתיקה, הן, אולי, הסיבה, שחדרי השינה לאורכה של הגלריה הם באמת "חדרי שינה" במובנה של הפונקציה הישנה והצנועה הזו. לא "מרחבים", לא "מתחמים", בקושי "סוויטות". פשוט חדרים לפעולות האישיות והאינטימיות של כל אחד מבני המשפחה.

לשני הילדים הקטנים חדרים של כ- 3 על 4 מ' ואילו להורים 4 על 4 מ'. לכל חדר מקלחת פרטית משלו, כשבמקלחת ההורים ובחדר השינה חוזר האלמנט המוכר והמחבר – בטון. בעוד שבחדר השינה מדובר בקיר בטון חשוף הישר מול פני המיטה הזוגית, עליו תלויים מסך טלוויזיה ושני גופי תאורה לבנים, הרי באמבטיה מדובר בעבודה הרבה פחות בוטה. ארבעה אלמנטים עומדים בחלל הרחצה, ולכל אחד מוצמד אטיקט של עבודת בטון: הכיור מונח על מדף בטון, שסגור משני צידיו בעץ; האסלה תלויה מעל רצפת הבטון של האמבטיה, המשולבת בחלוקים; רצפת המקלחון מרוצפת גם היא חלוקי נחל לבנים, ולצידה מושב צר יצוק בטון; ולסיום גם אמבטיית הרחצה נטבלה והושקעה כולה בתוך יציקת בטון.

דלפק בר זכוכית, אף טיפת בטון, כמו הפסקת פרסומות בסרט. זה הזמן למי שלא אוהב את הסרט לצאת מבלי להפריע לשאר הצופים, שאוהבים ויישארו לטרילוגיה כולה

מי שמחפש מקלט מהבטון (איזה אוקסימורון נפלא!) ימצא אותו, כנראה, מלבד מחדרי הילדים, רק במטבח. משטח שיש שחור נמשך מהחזית, ומתחבר למשטח עבודה בחצי אי, כשלאורכו דלפק בר זכוכית לישיבה גבוהה. אף טיפת בטון. לא מוחלק ולא גס, כמו הפסקת פרסומות בסרט. זה הזמן למי שלא אוהב את הסרט לצאת מבלי להפריע לשאר הצופים, שאוהבים, ויישארו לטרילוגיה כולה.

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

שקט על פני המים: בית פרטי בסביון עם תקרה של 6 מטרים


חלונות גדולים מחברים את הבריכה עם חלל האירוח ועם סוויטת ההורים של בית פרטי בסביון, והרמוניה של צבעים בהירים ושקטים עוטפים גם את סוויטות סוף השבוע לילדים

עיצוב בתים פרטיים

קופסת ההפתעות: בית מודרני חלומי לזוג הייטקיסטים


נוף הבריכה נכנס דרך מפתחים גדולים לפנים הבית הפרטי. אליו מצטרפים חדר מפתיע במטבח, פינת חלומות לאישה ואזורי משחק לילדים

עיצוב בתים פרטיים

כל פינה נחשבת: בית צעיר ומודרני למשפחה שאוהבת לארח


ארבעה ילדים, טעם צעיר ועכשווי ואהבה לאירוח משפחה וחברים יצרו בית מודרני, מרווח ומואר בפתח תקווה, שלא בזבז שום מקום פוטנציאלי לאחסון

עיצוב בתים פרטיים

בשקט בשקט: בית רגוע בסגנון סקנדינבי


המעצבת חלמה על בית הרמוני שבו תוכל לגדל את שלושת ילדיה. בזכות הבחירה בסגנון סקנדינבי נקי ובצבעוניות מונוכרומטית, היא הצליחה ליצור מרחב מגורים שמשרה שלווה על כל מי שנכנס

תגובות

כתיבת תגובה