כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור
array(2) { [0]=> array(4) { ["text"]=> string(7508) "

זה יכול היה להיות עוד סיפור על בית דו-משפחתי רגיל, כמו הבתים המקיפים אותו במושב קדימה: בית אחד על מגרש אחד, מחולק לשניים – יחידה מימין, יחידה משמאל, גג רעפים אחד מעל וקיר משותף בתווך. סימטריה מושלמת. ב"אייר אדריכלים" חשבו אחרת והצליחו לשכנע גם את הוועדה המקומית.

האדריכליות, שרון נוימן ונופי רותם, הצליחו להפוך את ה"דו" הרגיל ל"חד" מיוחד.השתיים בנו שתי יחידות דומות, בצורת האות "ר" ובשטח של כ- 170 מ"ר כל אחת. במקום להצמיד את היחידות זו לזו, הן סובבו את האחת ביחס לשנייה ב-180 מעלות, כך ששתי היחידות סוגרות על ריבוע פנימי. זהו הפאטיו של כל יחידה, שחולק באמצעו על ידי קיר גבוה כדי ליצור פאטיו פרטי.

שולחן עץ משרדי ישן, שעדיין טבועה בו החותמת השחורה "רכוש עיריית תל-אביב", נהפך למשטח שבו נקבע הכיור בחדר הרחצה של ההורים; מראה שנזרקה מצאה את דרכה לשירותי האורחים, לצד כיור ברזל מכופף, מרותך ומוחלד בכוונה שיצרה אריאלי

הפרטיות נשמרת גם בזכות העובדה שהפתחים בכל יחידה אינם פונים ישירות ליחידה השנייה. בזכות פעולת הסיבוב, והעובדה שהבית נבנה בפינת רחוב, הכניסה לכל אחת מהיחידות היא מרחוב אחר. כך הושלמה הפיכת ה"דו" הממוצע ל"חד" (קבלנים: “צור מים”).

הייחודיות ממשיכה גם בתוך הבית, שמתגלה כשילוב בין איקאה לשוק הפשפשים – בזכותה של בעלת הבית, קרן פז-אריאלי, מעצבת בזכות עצמה. האדריכליות נוימן ורותם אומרות שהן אינן מכתיבות ללקוח את התכנון אלא מעניקות לו ייעוץ מקצועי וליווי ואכן בשיתוף פעולה עימן נתנה אריאלי דרור ליצריה. היא לקחה דלת עץ ישנה בעלת שתי כנפיים והפכה אותה לדלת הכניסה; שולחן עץ משרדי ישן, שעדיין טבועה בו החותמת השחורה "רכוש עיריית תל-אביב", נהפך למשטח שבו נקבע הכיור בחדר הרחצה של ההורים; מראה שנזרקה מצאה את דרכה לשירותי האורחים, לצד כיור ברזל מכופף, מרותך ומוחלד בכוונה שיצרה אריאלי; שולחן נגרים הוסב לשולחן אוכל בפאטיו; שנדלייר משוק הפשפשים משתלשלת במרכז חדר המשפחה הכפול בגובהו; מאזני משקל, טרניזסטור ישן, סירי אמאייל ירוקים (”נקודת חן”, שוק הפשפשים) – כולם מוצגים לראווה בין המטבח לחדר הדיור, לצד כיסאות עץ ישנים סביב שולחן אוכל מעץ שניקנה באיקאה.כן, איקאה. קשה להאמין שאיקאה יכולה להיפגש עם הפשפשים, ומהמפגש ייצא רק טוב. שעון גדול, שולחן אוכל, סלסלות קש, דלתות ארון חלביות, מטבח קומפלט עם משטח עץ – הכל איקאה. אפילו אריחי הפלסטיק הלבנים והמעוצבים המגינים על הקיר ליד הגז. אלא שבעוד שבאיקאה הם משמשים כפריט אמנותי, כאן הם הפכו לתחליף פרקטי וקל לניקוי לקרמיקה. אבל זהו פחות או יותר. אין הגזמה, לא בפשפשים ולא באיקאה, כך שנשאר גם לא מעט מקום לתכנון.

מכיוון שבעלי הבית ויתרו על מבואת הכניסה, דלת הכניסה נפתחת היישר לחדר הדיור. מולה הפאטיו הנשקף במלואו מקיר הזכוכית הגדול הפונה לדרום, ושוטף את הבית באור חורפי חמים (חלונות – ארטופרו). בתוך הקיר נהפכה הטלוויזיה לתחליף מודרני לקמין מובנה בבטון, סביבו בני הבית מתקבצים.

צבע החמרה, האופייני לאדמת השרון, חוזר כחוט השני בעיצוב: ממעקה המדרגות החיצוניות, דרך ספסל ונישות בנויות בפאטיו, וכלה בנישות פנימיות ובתחתית הגשר שבפנים הבית

קיר בטון חשוף משמש קיר דומיננטי – דקורטיבי, ומצדה השני של דלת הכניסה נמצאים פינת האוכל והמטבח. ההפרדה בין שני החללים נעשית על ידי קיר אלכסוני בכניסה, החורג מקווי הבית הישרים ומגדיר זווית חדשה, המודגשת בזכות תקרה מונמכת ב- 30 ס"מ ושינוי בריצוף. הריצוף בחדר הדיור ובמטבח, העשוי גרניט פורצלן דמוי אבן בהירה, משתנה בזווית הנוצרת ללוחות עץ אורן כהים, המוליכים אל חדרי השינה וחדר המשפחה.

גמישות בתכנון העתידי היא אחד העקרונות החשובים של "אייר אדריכלים", ולכן לחדרי הילדות בקומת הקרקע יציאה פרטית לגינה, שתאפשר בעתיד כניסה נפרדת. חדר הרחצה ממוקם בין שני החדרים, והכניסה אליו מתאפשרת משניהם. סידור דומה קיים גם בקומה השנייה, שם חדר הרחצה להורים נמצא בין שני חדרי שינה, ואפשר להיכנס אליו הן מהגשר המחבר בין החדרים והן מחדר השינה להורים. חדר הארונות בחדר ההורים מופרד בווילון, ומשום שפתיחת חלון בחדר זה היתה מפנה מבט אל יחידת השכנים, נפתח בו פתח אור עליון. בתכנון הבית נעשה שימוש בכמה גוני טיח, טקסטורות וחומרים (טיח “דקוליין”). צבע החמרה, האופייני לאדמת השרון, חוזר כחוט השני בעיצוב: ממעקה המדרגות החיצוניות, דרך ספסל ונישות בנויות בפאטיו, וכלה בנישות פנימיות ובתחתית הגשר שבפנים הבית. רצפת הגשר מצדה השני עשויה יציקת בטון גסה וחשופת אגרגטים בין קורות פלדה אפורות. הגשר, על המדרגות ומעקה הברזל, הוא אלמנט נוסף שחוזר בין הפנים לחוץ, ודואג לקשר את חללי הבית לכלל יחידה אחת – לא רק בתוכו אלא גם בין משפחותיו. שהרי בל נשכח, זהו בסופו של דבר "דו".

" ["image"]=> string(84) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/new_articles/media/097196a1_big.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } [1]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(84) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/new_articles/media/097196a1_big.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } }

עיצוב בתים פרטיים  //  בין איקאה לשוק הפשפשים

בין איקאה לשוק הפשפשים

איך הופכים בית דו משפחתי רגיל לשני בתים נפרדים לחלוטין החולקים פאטיו פרטי? האדריכליות שרון נוימן ונופי רותם יצרו בית ייחודי לא רק מן החוץ אלא גם בפנים

מאת: דקל גודוביץ, מגזין בניין ודיור צילום: רמי ארנולד


זה יכול היה להיות עוד סיפור על בית דו-משפחתי רגיל, כמו הבתים המקיפים אותו במושב קדימה: בית אחד על מגרש אחד, מחולק לשניים – יחידה מימין, יחידה משמאל, גג רעפים אחד מעל וקיר משותף בתווך. סימטריה מושלמת. ב"אייר אדריכלים" חשבו אחרת והצליחו לשכנע גם את הוועדה המקומית.

האדריכליות, שרון נוימן ונופי רותם, הצליחו להפוך את ה"דו" הרגיל ל"חד" מיוחד.השתיים בנו שתי יחידות דומות, בצורת האות "ר" ובשטח של כ- 170 מ"ר כל אחת. במקום להצמיד את היחידות זו לזו, הן סובבו את האחת ביחס לשנייה ב-180 מעלות, כך ששתי היחידות סוגרות על ריבוע פנימי. זהו הפאטיו של כל יחידה, שחולק באמצעו על ידי קיר גבוה כדי ליצור פאטיו פרטי.

שולחן עץ משרדי ישן, שעדיין טבועה בו החותמת השחורה "רכוש עיריית תל-אביב", נהפך למשטח שבו נקבע הכיור בחדר הרחצה של ההורים; מראה שנזרקה מצאה את דרכה לשירותי האורחים, לצד כיור ברזל מכופף, מרותך ומוחלד בכוונה שיצרה אריאלי

הפרטיות נשמרת גם בזכות העובדה שהפתחים בכל יחידה אינם פונים ישירות ליחידה השנייה. בזכות פעולת הסיבוב, והעובדה שהבית נבנה בפינת רחוב, הכניסה לכל אחת מהיחידות היא מרחוב אחר. כך הושלמה הפיכת ה"דו" הממוצע ל"חד" (קבלנים: “צור מים”).

הייחודיות ממשיכה גם בתוך הבית, שמתגלה כשילוב בין איקאה לשוק הפשפשים – בזכותה של בעלת הבית, קרן פז-אריאלי, מעצבת בזכות עצמה. האדריכליות נוימן ורותם אומרות שהן אינן מכתיבות ללקוח את התכנון אלא מעניקות לו ייעוץ מקצועי וליווי ואכן בשיתוף פעולה עימן נתנה אריאלי דרור ליצריה. היא לקחה דלת עץ ישנה בעלת שתי כנפיים והפכה אותה לדלת הכניסה; שולחן עץ משרדי ישן, שעדיין טבועה בו החותמת השחורה "רכוש עיריית תל-אביב", נהפך למשטח שבו נקבע הכיור בחדר הרחצה של ההורים; מראה שנזרקה מצאה את דרכה לשירותי האורחים, לצד כיור ברזל מכופף, מרותך ומוחלד בכוונה שיצרה אריאלי; שולחן נגרים הוסב לשולחן אוכל בפאטיו; שנדלייר משוק הפשפשים משתלשלת במרכז חדר המשפחה הכפול בגובהו; מאזני משקל, טרניזסטור ישן, סירי אמאייל ירוקים (”נקודת חן”, שוק הפשפשים) – כולם מוצגים לראווה בין המטבח לחדר הדיור, לצד כיסאות עץ ישנים סביב שולחן אוכל מעץ שניקנה באיקאה.כן, איקאה. קשה להאמין שאיקאה יכולה להיפגש עם הפשפשים, ומהמפגש ייצא רק טוב. שעון גדול, שולחן אוכל, סלסלות קש, דלתות ארון חלביות, מטבח קומפלט עם משטח עץ – הכל איקאה. אפילו אריחי הפלסטיק הלבנים והמעוצבים המגינים על הקיר ליד הגז. אלא שבעוד שבאיקאה הם משמשים כפריט אמנותי, כאן הם הפכו לתחליף פרקטי וקל לניקוי לקרמיקה. אבל זהו פחות או יותר. אין הגזמה, לא בפשפשים ולא באיקאה, כך שנשאר גם לא מעט מקום לתכנון.

מכיוון שבעלי הבית ויתרו על מבואת הכניסה, דלת הכניסה נפתחת היישר לחדר הדיור. מולה הפאטיו הנשקף במלואו מקיר הזכוכית הגדול הפונה לדרום, ושוטף את הבית באור חורפי חמים (חלונות – ארטופרו). בתוך הקיר נהפכה הטלוויזיה לתחליף מודרני לקמין מובנה בבטון, סביבו בני הבית מתקבצים.

צבע החמרה, האופייני לאדמת השרון, חוזר כחוט השני בעיצוב: ממעקה המדרגות החיצוניות, דרך ספסל ונישות בנויות בפאטיו, וכלה בנישות פנימיות ובתחתית הגשר שבפנים הבית

קיר בטון חשוף משמש קיר דומיננטי – דקורטיבי, ומצדה השני של דלת הכניסה נמצאים פינת האוכל והמטבח. ההפרדה בין שני החללים נעשית על ידי קיר אלכסוני בכניסה, החורג מקווי הבית הישרים ומגדיר זווית חדשה, המודגשת בזכות תקרה מונמכת ב- 30 ס"מ ושינוי בריצוף. הריצוף בחדר הדיור ובמטבח, העשוי גרניט פורצלן דמוי אבן בהירה, משתנה בזווית הנוצרת ללוחות עץ אורן כהים, המוליכים אל חדרי השינה וחדר המשפחה.

גמישות בתכנון העתידי היא אחד העקרונות החשובים של "אייר אדריכלים", ולכן לחדרי הילדות בקומת הקרקע יציאה פרטית לגינה, שתאפשר בעתיד כניסה נפרדת. חדר הרחצה ממוקם בין שני החדרים, והכניסה אליו מתאפשרת משניהם. סידור דומה קיים גם בקומה השנייה, שם חדר הרחצה להורים נמצא בין שני חדרי שינה, ואפשר להיכנס אליו הן מהגשר המחבר בין החדרים והן מחדר השינה להורים. חדר הארונות בחדר ההורים מופרד בווילון, ומשום שפתיחת חלון בחדר זה היתה מפנה מבט אל יחידת השכנים, נפתח בו פתח אור עליון. בתכנון הבית נעשה שימוש בכמה גוני טיח, טקסטורות וחומרים (טיח “דקוליין”). צבע החמרה, האופייני לאדמת השרון, חוזר כחוט השני בעיצוב: ממעקה המדרגות החיצוניות, דרך ספסל ונישות בנויות בפאטיו, וכלה בנישות פנימיות ובתחתית הגשר שבפנים הבית. רצפת הגשר מצדה השני עשויה יציקת בטון גסה וחשופת אגרגטים בין קורות פלדה אפורות. הגשר, על המדרגות ומעקה הברזל, הוא אלמנט נוסף שחוזר בין הפנים לחוץ, ודואג לקשר את חללי הבית לכלל יחידה אחת – לא רק בתוכו אלא גם בין משפחותיו. שהרי בל נשכח, זהו בסופו של דבר "דו".

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

פרובנס מאחורייך: בית כפרי בעיצוב אל זמני


על שטח של חצי דונם בגן יבנה נמצא בית כפרי שמוכיח שלא צריך לעלות על מטוס בשביל להרגיש קצת אירופה

עיצוב בתים פרטיים

שונה בין שווים: בית ייחודי בקיבוץ


עם השראה שלקוחה משיר וסגנון נטול הגדרות שנבנה תוך כדי תנועה, הדיירים זכו בבית ייחודי שמשקף באופן מלא את אופיים

עיצוב בתים פרטיים

להתחיל מהבסיס: תכנון בית פרטי


הדיירים ביקשו ליצור הפרדה בין אזור ההורים לאזור הילדים, ולהפוך את החצר למרכז הבית. הודות למבנה ייחודי בצורת סהר, הצליח האדריכל להתאים את תכנון הבית באופן מלא לדרישותיהם

עיצוב בתים פרטיים

נחיתה רכה: בית כפרי למשפחה שחזרה לארץ


לאחר שהות ממושכת בחו"ל, המשפחה חזרה לארץ וביקשה לבנות כאן בית כפרי ומפנק שבו תוכל לגור ולארח בנוחות

תגובות

כתיבת תגובה