כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

עיצוב בתים פרטיים  //  הבית מארץ הפלאות

הבית מארץ הפלאות

הבית יוצא הדופן שיצר אילן פיבקו מתחיל אמנם במושב שבשרון, אבל מספר סיפור אחר לגמרי, המתאים לסגנונו של האדריכל, שנחשב תמיד למתקדם ובלתי מוגדר

מאת: נעמה צור צילום: יהונתן רשליין, עמית גרון


כמו אליס, העוברת מהמציאות "הרגילה" – דרך כניסות, מעברים ושינויים מפתיעים – לארץ הפלאות; זה הדימוי שמעוררת באדריכל אילן פיבקו חוויית הביקור בבית במושב בשרון, שאותו תיכנן ועיצב עיצוב טוטאלי. בארץ הפלאות נתקלת אליס במצבים שונים לחלוטין מאלה המוכרים לה, אך גם בהם נמצאים תמיד שלוחות, אזכורים והקשרים למציאות המוכרת לה מתמיד.

כך גם בבית המדהים הזה, הניצב על מגרש של כשישה דונמים במושב ותיק ושטחו הבנוי כ-1000 מ"ר, המתפרשים על קומת קרקע ומרתף.
המייחד את המגרש המלבני משאר המגרשים שבמושבים או בהרחבותיהם הוא, שהוא נפתח בחלקו האחורי לעבר נוף חקלאי של שדות, הנהפך בהדרגה לנוף לא מעובד של גבעות השרון הנמוכות והרכות. אלה מופיעות כאן, באורח נדיר יחסית לזמננו, במראה טבעי ופתוח עד קצה המבט, ללא שום בנייה עד קו האופק.

היררכיה של חללים
ואולם, המעבר מאזור "מושבי" עכשווי לנוף טבעי אין-סופי הוא רק סיפור המסגרת, שבתוכו סדרת התרחשויות של מעברי פנים וחוץ, הבונות בהדרגה את תהליך הכניסה אל הבית.
בדרך כלל יש במגרשים במושבים בית העומד בקדמת השטח, אחריו מבנים חקלאיים וסככות ואחריהם השטחים המעובדים. כאן, כדי לבנות חוויה אדריכלית אחרת, יצר פיבקו (עיצוב הגן: משרד מוריה סקלי) לאורך ציר המגרש היררכייה של חללים פתוחים וסגורים – החל בכביש המושב. שם, בתוך ריצוף חצץ, מתחיל שביל העץ המוביל אל הבית ועובר בחורשת עצי פקאן צעירה – עצים שהיו ועודם חלק מהנוף החקלאי של האזור. ההליכה בין העצים, הנטועים בשדה שיבולים הנעות ברוח, מובילה אל חומה ובה פשפש – שער מתכת הסב על צירו אט-אט – ומכניס את המבקר לנוף אחר לגמרי מהחורשה הפראית: גינה מתורבתת של פרחים ושיחים, התחומה בקירות מכוסים מטפסים, שעוד מעט יעלימו כליל את הקירות וגם את מראה המגרשים הסמוכים ושאר מבני המושב.

כאשר יוצאים לדק נפרש פתאום הנוף עד קצה האופק ומגיע לשיאו משחק החללים הסגורים-פתוחים; מעבר למדרון הדשא, מעבר לגבולות המגרש, מרחיק המבט עד לאותן גבעות רכות ונמוכות, התוואי הטבעי של השרון, המזכירות גם מקומות אחרים ונופים רחוקים

מכאן כבר נראה היטב הבית המרשים; אבל עוד לפני הכניסה אליו עובר השביל  בפטיו התחום בין אגפי הבית ובמרכזו בריכת נוי מלבנית, שבה משייטים דגי זהב ופורחים שלל צמחי מים. רק אז נכנסים למבנה עצמו, הערוך בצורת האות ח'.

באגף הימני של הבית (מכיוון הכניסה) מרוכזות הפונקציות המשפחתיות: חדר המשפחה, חדר האוכל, המטבח וחדר העבודה – כולם מפתיעים בעיצובם ובממדיהם. חזיתו של אגף זה שקופה כמעט לכל אורכה כלפי הפטיו, שאליו גם אפשר לצאת דרך כל אחד מפתחי הזכוכית שגובהם כמעט מרצפה עד תקרה.

בלי למחוק את ההקשר המקורי
האגף ממול, שגם לאורכו פתחים ישירים לפטיו, כולל את החדרים הפרטיים של בני הבית – חדר ההורים וחדרי השינה של הילדים, ואילו באגף המרכזי, בראש הח', מתפרש הסלון רחב הידיים והיוצא דופן בגודלו, המונומנטלי כמעט, ובעיצוב הפנים שלו, לרבות הריהוט ויצירות האמנות.
מחזיתו האחורית של האגף המרכזי, השקופה ברובה גם היא, ממשיכה ומתפתחת חוויית הגן והנוף שהחלה בקדמת המגרש, על אותו ציר אורך: מהסלון יוצאים למרפסת דק רחבה (עץ איפאה) וממנה משתפל מדרון מדושא ששיחים ועצים בשוליו. במרכזו של המדרון, כהד לבריכת הנוי שבקדמת הבית, נמצאת בריכת שחיה מלבנית וגדולה. בין הדק לבריכת השחייה מפרידה בריכה-תעלה שגובה המים בה משתווה לגובה הדק ובתוכה פורחים שלל צמחי מים. בקצהו המרוחק של הדשא ניצב ביתן-סטודיו, ומאחוריו, מסמן את קצה המגרש, מגרש טניס.

כאשר יוצאים לדק נפרש פתאום הנוף עד קצה האופק ומגיע לשיאו משחק החללים הסגורים-פתוחים; מעבר למדרון הדשא, מעבר לגבולות המגרש, מרחיק המבט עד לאותן גבעות רכות ונמוכות, התוואי הטבעי של השרון, המזכירות גם מקומות אחרים ונופים רחוקים. כאן, אומר פיבקו, מגיע העיקרון התכנוני לנקודת השיא שלו, בדומה למבנה של אריה אופראית, הנפתחת, מתגברת תוך כדי עיבוד נושא הפתיחה – ומגיעה לשיא לקראת סיום.

אחת הבחירות המשמעותיות ביותר, שהכתיבו אחר כך גם חלק מהחומרים והריהוט, היא קשת הצבעים של הבית – הנעה בין אפור לחום, צבעי עץ וקינמון

אף שמדובר בבית חריג באופיו ובממדיו, פיבקו אומר כי לא ניסה למחוק את ההקשר המקומי, המושבי, אלא לצאת מתוכו וליצור דרכו סיפור חדש. ואכן, הסימטריה של הבית, גגות הרעפים, הפטיו הפנימי, חלק מבחירת הצמחייה – כולם קשורים למקום ולזמן; שילובם באלמנטים הלקוחים ממקורות שונים, בחירה בסקלת צבעים אחרת ובסדרת חומרים לא מקומיים – הם שהופכים את הבית הזה ליצירה ייחודית, בעלת אמירה משלה, המתאימה לסגנונו של האדריכל, שנחשב תמיד ליוצא דופן, מתקדם ולא מוגדר.

אחת הבחירות המשמעותיות ביותר, שהכתיבו אחר כך גם חלק מהחומרים והריהוט, היא קשת הצבעים של הבית – הנעה בין אפור לחום, צבעי עץ וקינמון. כך, למשל, הטיח החום-אפור של הבית מבחוץ. או יציקת הברונזה של החלונות, המשרה תחושה אחרת משל פרופיל בלגי רגיל (ביצוע: מסגריית "מחנאי"). משקופי הפתחים בבית – החלונות ודלתות הזכוכית – עשויים כולם מאבן טופו איטלקית, שצבעה הבסיסי אפור, אך בולטים בה בהירויות וגוונים משתנים, נקבוביות וחורים, המקנים לה הבעה וחיים משלה.

בית שיש בו קריצה
ריצוף הפנים של הבית תואם לאותה סקלת צבעים ועשוי אבן גיתית – אבן מקומית שצבעה אפור-יונה ושניתן למצוא בה רקע סגלגל וגוונים של בז' וחול. אבן זו מופיעה גם בחדר הרחצה הגדול – שם האמבטיה היא כולה גוש חצוב אחד, שסביבו ריצוף עץ וזכוכית.
הריצוף סביב האמבטיה ובמקלחת הוא מעץ אלון מוכהה, כמו בשאר הפרקטים וריצופי העץ בבית, המזכיר את סגנון הזן, שהוא רק אחת מההשפעות הלא-מקומיות הניכרות בבית. המטבח ("הצדף"), לעומת זאת, מותאם בעיצובו לפונקציה שהוא משרת והוא יותר חם, כפרי, הרי ב"כל זאת, אנחנו במושב", אומר פיבקו.

כך גם מופיעה בחדרי הילדים צבעוניות עליזה של ורוד וכחול, החורגת מטווח החומים-אפורים של שאר הבית. מעבר לצבעוניותם בולט בחדרים אלה עיצוב המשטחים הגדולים – לעבודה ולשינה – שנוח להניח עליהם דברים, לשחק וללמוד. פינה אטרקטיבית נוספת לילדים היא פתח זכוכית במרתף הפונה אל בריכת השחייה ומאפשר הצצה תת-מימית ולא שגרתית על המתרחש בתוכה. במרתף ישנו גם חדר הקרנה משוכלל, המשרת את המבוגרים, וחדר משחקים הנפתח לחצר אנגלית, שממנה מטפס גרם מדרגות לולייני לדק העליון.

לפיבקו חשובה "השתתפות" של המבקרים בבית – "משהו שלא תעבור עליו סתם כך, אלא שיעלה תהיות, שיגרום להסתכל שנית ולנסות להגדיר את מה שרואים ולקחת את החוויה הלאה"

בין עבודות האמנות שבקומת המגורים, רובן של אמנים ישראלים כציבי גבע, מיכל רובנר ויובל שאול, בולט בסלון העצום הגמל של שאול, שקשה לעבור לידו מבלי שיעורר תגובות ושאלות אצל המתבונן. פיבקו מרוצה. בכל בית שהוא מתכנן, הוא אומר, חשובה לו "השתתפות" המבקרים ובני הבית: "משהו שלא תעבור עליו סתם כך, אלא שיעלה תהיות, שיגרום להסתכל שנית ולנסות להגדיר את מה שרואים ולקחת את החוויה הלאה. זו בעיני השתתפות אקטיבית בתהליך היצירה".
וכך אולי אפשר גם להגדיר את הבית הזה: שמצד אחד מחובר למקום ולנוף בו הוא נמצא, יוצא ממנו, ומצד שני יש בו קריצה, יותר מאחת, לתחכום, לעיצוב ולסגנונות ומקורות שונים, ושביחד יוצר סיפור אחר.

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

שקט על פני המים: בית פרטי בסביון עם תקרה של 6 מטרים


חלונות גדולים מחברים את הבריכה עם חלל האירוח ועם סוויטת ההורים של בית פרטי בסביון, והרמוניה של צבעים בהירים ושקטים עוטפים גם את סוויטות סוף השבוע לילדים

עיצוב בתים פרטיים

קופסת ההפתעות: בית מודרני חלומי לזוג הייטקיסטים


נוף הבריכה נכנס דרך מפתחים גדולים לפנים הבית הפרטי. אליו מצטרפים חדר מפתיע במטבח, פינת חלומות לאישה ואזורי משחק לילדים

עיצוב בתים פרטיים

כל פינה נחשבת: בית צעיר ומודרני למשפחה שאוהבת לארח


ארבעה ילדים, טעם צעיר ועכשווי ואהבה לאירוח משפחה וחברים יצרו בית מודרני, מרווח ומואר בפתח תקווה, שלא בזבז שום מקום פוטנציאלי לאחסון

עיצוב בתים פרטיים

בשקט בשקט: בית רגוע בסגנון סקנדינבי


המעצבת חלמה על בית הרמוני שבו תוכל לגדל את שלושת ילדיה. בזכות הבחירה בסגנון סקנדינבי נקי ובצבעוניות מונוכרומטית, היא הצליחה ליצור מרחב מגורים שמשרה שלווה על כל מי שנכנס

תגובות

כתיבת תגובה