בית זה זכה בבחירת השופטים בתחרות נבחרי השנה 2017-18
בקטגוריית: הבית הפרטי המעוצב ביותר

אדריכלות: עודד חלף
אהבת המולדת של עופר היוותה מקור השראה ליצירה אדריכלית הבולטת בנוף האדריכלות המקומי. צורת המבנה, על קימוריו, פתחיו, החומרים ואלמנטים אדריכליים נוספים, מזכירה מסורת בנייה תורכית שהייתה נפוצה כאן במשך מאות שנות השלטון העות'מני, עד שנת 1917. מראה הבית שנראה כאילו צמח מתוך האדמה, כיחידות נפרדות שחוברו ביניהן לפני מאות שנים, מתגלה מיד עם היפתח שער הברזל המוביל לרחבת הכניסה לבית. עץ חרוב עתיק מקדים לברך את הבאים.
עוד בתים מעוצבים:
שלוש מדרגות נמוכות מובילות למבואה החיצונית של הבית הממוקמת בין שתי בריכות רדודות שעל פי מסורות קדומות שימשו לרחיצת רגלי הנודדים. ריצופה המדהים של המבואה שבוצע על ידי צוות אומנים תורכים, חוצה את דלת העץ הגבוהה ונכנס יחד עם הבאים פנימה.
נכנסים, מימין ומשמאל מתגלים שני מסדרונות המסתיימים בחלונות שקופים, אור היום שחודר פנימה בקו אלכסוני ומאיר את הריצוף, דלתות חדרי השינה והתקרות המקומרות. מימין לכניסה, המסדרון שמוביל לאגף ההורים. משמאל, אגף הילדים. בשולי הריצוף, במסדרונות שעוצבו כרחובות מקוריים בעיר תורכית עתיקה, תעלות מים זעירות לניקוז מי שטיפת הרצפה. המעבר לאזור החברתי של הבית תחום בשני קירות זכוכית מקבילים, ביניהם, ברוח הבנייה דאז, משתרעת חצר פנימית עתיקה.
עם הכניסה לחצר הפנימית הנמצאת במרכז רוחבו של הבית, מתגלה קיר בנוי אבני כורכר שפורקו ממבנים שונים בארץ. הקיר שעליו משורגים צמחים מטפסים נראה כשארית חירבה עתיקה. האותנטיות של הקיר מעוררת תמיהה ושאלה, האם באמת נבנה הבית על חורבות מבנה שהיה? התשובה שלילית. הבית מיסודו תוכנן ונבנה אבן על אבן על ידי האדריכל שהוקסם מאישיותו של עופר. האדריכל שאימץ אל קרבו את אהבתו של עופר לנופי הארץ ולמהותם, תכנן את הבית כקומה אחת פרושה לרוחבו של המגרש. כל הבית, בכל כיווניו, למרות הקירות העבים, פתוח אל הנוף. כשנמצאים בבית שתוכנן כיחידה אחת מלכתחילה, מתעורר הרושם שעם השנים צורפו למבנה הראשוני יחידות על פי צורך. בכל אחד מאזורי הבית שכולם מחוברים ביניהם, יש תחושת אוטונומיה.
ביחידת ההורים הממוקמת, כאמור, בקצה המסדרון הימני, חצר פנימית נוספת. חדר השינה נראה כפורץ לעבר החצר האחורית מתוך מבנה הבית הרוחבי. חדרי הילדים הנמצאים במסדרון ממול, מופרדים ביניהם ומהחזית האחורית של הבית, ונראים כשתי יחידות עצמאיות שהודבקו אל הבית.
חוצים את החצר הפנימית ונכנסים אל האזור החברתי המודגש על ידי התקרה העשויה קורות ארוכות מעץ דאגלס מסיבי, להבדיל מיתר הבית, מהמסדרונות ומחדרי השינה שבהם כל התקרות מקומרות. החלל הגדול מחולק למטבח הבנוי בצורת האות ח' ובגבו קיר ארונות המחופים בשכבת פליז המתחבר בגווניו החמים לגון הטורקיז העתיק של המטבח.
לפינת האוכל בחר עופר בשולחן אבירים ארוך, שבשלב מאוחר יותר הותאמו לו, על ידי רעייתו ובסיועו של חלף, הכיסאות והספסל. בהמשך עוצב הסלון. את הקו המוביל לעיצוב הסלון התווה עופר. קמין שנבנה במקום על ידי אומן ערבי מקומי ועליו פזורים אוספיו של עופר שאותם ליקט בארץ ובמקומות שונים בעולם. את גופי התאורה התלויים בסלון ומעל המטבח, אסף במשך שנים ארוכות במטרה ברורה שיום אחד הוא יוכל לקבוע אותם בבית אשר אותו ייחל לעצמו ולמשפחתו.
עופר הספיק לגור בביתו חודשים מועטים לפני שמחלת הסרטן הכריעה אותו. את השלבים האחרונים של עיצוב הבית הוא הפקיד בידיו של האדריכל שעשה זאת יחד עם רעייתו. עופר, זכרונו לברכה, בתמיכתו המלאה של האדריכל שהפך לחבר מבין, אוהב, מוקיר ומעריך, הנציח את אהבתו לאדם ולארצו בבית שנשאר כולו הוא, על אף היעדרו הכואב.
ריצוף וחיפוי: לכל העסקים ובעלי המקצוע
עיצוב תאורה: לכל העסקים ובעלי המקצוע
תגובות
מוניקה
ל33 - בטח שרוצים לגור בו.. ועוד איך
ביל
מרשים כמלון בוטיק בגליל???!!!
ממש לא בית
א
ממש טירה ענקית נחמד אבל לא פרקטי למגורים
נתנאל
נראה שלא רוצים לגור בו, אני רוצה.
לפי התגובות, אנשים לא רוצים לגור בבית זה, אני מתנדב,,. היכן הוא נמצא?
מעצבת פנים
מדהים
שמעתי על הבית הזה סיפורים.. מעניין עכשיו לראות. סיפור עצוב
לימור
עיצוב יפה, אך לא לבית
הייתי מנחשת שמדובר באיזו מסעדה גדולה ויפה שאפשר לעשות בה אירועים
שיר
יפיפה ומיוחד. אך לא הייתי רוצה לגור בו
ורק הספות הירוקות בסלון - ממש לאאאא!!
מעריצה של עודד חלף
למס' 9
כתוב מס' פעמים "אדר' עודד חלף" אי אפשר לפספס.
אירית
מדהים
אהבתי את הנגיעות של ירוק מרענן בתוך כל החום :)
יעל
בית החלומות
ראוי להיות מוזיאון יותר מאשר בית מגורים רגיל
יעל
רק דבר אחד חסר - איפה הוא שוכן?
חלום עלי אדמות
מוניקה
איפה זה>?
מוניקה
וואו!!!!!!!!!!!!!!
ציפי
מדהים! אין לי מלים...
ומסכימה עם כל מילה שנכתבה במס. 13 ו-17
גלית
הארמון של הסולטן
ממש מרגיש כמו ארמון של הסולטן.מקווה שבני הבית מאושרים בו.
יעל
בית מכובד בנוסח הישן
סגנון מיוחד, עם תוכן וסיפור מורשת של עם. מן הבחינה הפרקטית: אני לא רואה בדמיוני ילדים/נכדים משחקים שם, פשוט מאוד בגלל מכשולי הריצוף עמוקי הפוגות....
דורית
בית כזה בונים על מנת שישרוד לאורך דורות בעתיד.
מעניין שאהבת ארץ ישראל המתורגמת לסיגנון בניה ועיצוב נותנת מקום של כבוד לתקופה האותמנית והמוסלמית, מה שההוויה הישראלית בימינו דוחה מכל וכל. וסליחה שהכנסתי פוליטיקה למדור.
מי
מישהו כאן עיוור צבעים?
דורית
בית כזה בונים על מנת שישרוד לאורך דורות בעתיד.
מעניין שאהבת ארץ ישראל המתורגמת לסיגנון בניה ועיצוב נותנת מקום של כבוד לתקופה האותמנית והמוסלמית, מה שההוויה הישראלית בימינו דוחה מכל וכל. וסליחה שהכנסתי פוליטיקה למדור.
דורית
בית כזה בונים על מנת שישרוד לאורך דורות בעתיד.
מעניין שאהבת ארץ ישראל המתורגמת לסיגנון בניה ועיצוב נותנת מקום של כבוד לתקופה האותמנית והמוסלמית, מה שההוויה הישראלית בימינו דוחה מכל וכל. וסליחה שהכנסתי פוליטיקה למדור.
בעז
יחודי ומהמם ביופיו.
ר
צילומי הבית
לא מבינה לא בחרתם לשים כל כך הרבה צילומים כמעט זהים? סתם יוצר תחושה של עומס מבלי לתת אינפורמציה נוספת
אוהבת אמנות
האדריכל עודד חלף
שם האדריכל עודד חלף שאני מעריכה מאד דווקא מופיע... והבית מעניין למרות הויכוח אם זה לא "יותר מדי"... אני אישית מעדיפה כל הגזמה על הבתים הסינטטיים והסטנדרטיים באפור שמתפרסמים שוב ושוב. אין דבר אחד שדווקא הוא נכון...ואני מודעת לתקציב הענק שנדרש כאן. מעריכה מאד גם כתבות על דירות שני חדרים שרוהטו בפריטי יד 2 ואיקאה והצליחו חיצור מראה לא שגרתי..
אומנות לשמה
בית יפהפה, מיוחד ומלא השראה, וסיפור עצוב
סופסוף בית שאני מלאת הערכה אליו ולבחירות שלו. כמובן שזה התבצע כשהביאו רצפים טורקיים מחו״ל ודברים מפירוק, כך שניתן להבין מדוע הכל נראה טוב יותר ואיכותי יותר. הריצפה באמת חד פעמית ומדהימה ביופיה, וכך גם שאר הבית. השטח עצמו עליו עומד הבית הוא עצום ומיוחד - תורם רבות להצלחת הפרוייקט. לסיכום - עבודה מיוחדת מאוד שהייתה שייכת כפי הנראה לאדם מיוחד. לפחות השאיר מאחוריו חותם וחתיכת אג׳נדה. אהבתי גם שציינו את שמו של בעל הבית, כי באמת מגיע לו קרדיט גדול, גם כשהוא איננו. אז עופר, היכן שלא תהיה, בטוחה שתראה להם שם איך עושים את זה נכון, איך מעצבים בית.
numa
לאדריטל .... קלעת הפעם. מישהו העדיף להסתתר
בצדק ? יש כאן הכל מהכל והרבה. גם ערבי זה ישראלי. הבית לא מתאים לזמננו במראה - לא חשה נח "להיות" בו. הוא מוגזם ויש בינינו גם אנשים מוגזמים שזה סבבה להם. האדריכל אולי פחות רוצה ש"זה" יהיה מיוחס אליו. שיהנו בביתם - מבחינתי שופל היה פותר את הבעיה.
מיכל
כמה אור יש בבית הזה. איזה אושר.
אברהם
סוף סוף יצירה יפה ולא פלצנית
ולא מבית מדרשם של ארכיטקטים חסרי כשרון או השראה אמיתית, פשוט בית יפהפה.
אדריטל
ואיפה האדריכל?
זה לא בית - זה יופי של ארמון פחה. מעבר לגרנדיוזיות - חסר פה המינון. יש מהכל ובעודף. אכן נראה שהושקעו פה המון מחשבה ומאמץ ורצון, ויש פה הרבה אלמנטים יפים, אבל מבחינתי זה מקרה של תפסת מרובה לא תפסת. מענין שבכל הכתבה לא מוזכר שמו של האדריכל שתכנן את כל זה.
נהדר
מהמם ומלא השראה
פשוט מושלם
ישראלית
זה לא בית
זה יפה, אבל זה לא בית. לא הייתי יכולה לגור בו אפילו יום אחד.
אסי
זה לא בית אולי מלון
צופית
יפה מאוד , מכובד, בנוי ומתוכנן לעילא
ישראלה
אווו...אוווו...מיוחד מאוחד.
קורא
בית יפהפה! ארמון לאוהבי העבר
אחד מהבתים בסגנון הזה, היפים ביותר שהביא האתר. כמה חבל על האיש שלא זכה ליהנות מפירות עמלו, וכמה זה מלמד עלינו, בני האדם, יצורי שבר-חלוף, שמשקיעים את כל כולנו בעולם הזה, שבאצבע צרידה אחת היה ואיננו...
א
סוף סוף בית שראוי לפרסם במדור זה. יפה!!
מיוחד ושונה בנוף המשמים כאן בד"כ.
מיקי
וואו אחד גדול. יחיד ומיוחד
בית שהוא חלום שהתגשם והוחמץ...