כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור
array(2) { [0]=> array(4) { ["text"]=> string(12241) "

יש מי שסבור שאחד מהבתים היפים ביותר שזכו לשימור בתל אביב נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 18 מול גינת שינקין. ממש שם, ברחוב שהפך כבר לשם נרדף לעיר ללא הפסקה, עומד הבית שזכה לשינוי ושימור. את הקומה הראשונה רכש ושיפץ אדריכל הפנים דניאל ליסי עוד לפני שנעשתה עבודת השימור בבנין. הבית עצמו, בן שתי הקומות ובעל הטיח הוורוד עתיק שכל תושבי האיזור מכירים, נבנה ב- 1924 בסגנון אקלקטי על ידי שמחה אמב"ש, יליד איסמעליה שבמצרים. כשסיים אמב"ש את מלאכת הבניין הביא את משפחתו, ואת בנותיו אורה הרצוז וסוזי אבן, לאכלס את המבנה.

הרצוג נזכרת בסיפור הקמת הבית ומספרת שאמה נהגה לבקש מהאב מתנה מארץ ישראל בכל אחד מימי ההולדת שלה ולאחד מהם הגיש אמב"ש לרעייתו כשי את המגרש שעליו הוקם הבית. על שימור הבנין ניצח הארכיטקט איתן גביש, יחד עם צוות גדול ומסור שנרתם לפרויקט בהתלהבות, מעל ומעבר לשיקולי זמן וכסף ובהשגחה צמודה של מחלקת השימור בעיריית תל אביב. כאמור, בזמן השיפוץ התגוררו בקומת הקרקע אדריכל פנים צעיר ובת זוגו ושיפוץ הדירה תוך התחשבות בעברו של הבית נעשה עוד לפני שגביש נטל על עצמו את מלאכת השימור, השחזור והשיפוץ בסגנון שמשלב בין ישן לחדש.

עיצוב בתים
שילוב בין ישן לחדש. פנים הבית כיום

"כאשר עושים סינתזה בין אלט (ישן בשפה הגרמנית) לנובו (חדש בצרפתית)", הוא אומר, "לא נוקטים עמדה של או או, אלא של גם וגם. כך נוצר איזון אינטליגנטי בין הדברים שנמצאים בקצוות: חם וקר, מהיר ואיטי, מרחף ובעל כוח כבידה, ואז מגלים דרך חדשה, שאינה מחויבת לחדש או לישן, אלא לשניהם גם יחד ובעיקר – לאיכות השלישית שהיא התוצאה של הסינתזה". גביש הוזמן לשמר את הבנין, שהיה במצב מוזנח לחלוטין בשנת 1995. המחקר ההיסטורי הפך למעין עבודת בילוש שבמהלכה נתגלו כל הפרטים הנעלמים בעברו המפואר של הבנין ובהם תורן מחודד , התכתבויות של היזם שמחה אמב"ש עם הקבלן בארץ והתוכניות המקוריות שהובאו מאיסמעליה.

כשצריח מתגלה באמצע תל אביב.

המשחזרים גילו שלבית היו שתי קומות, צריח וקרניז דקורטיבי שעטף אותו וכן גג רעפים שעקבותיהם נמחקו לחלוטין. בשנת 1933 הוסיפו לבית קומה ולשם כך הסירו את הצריח, את הקרניז ואת גג הרעפים. הבאוהאוס בנוסח התל אביבי שלט בכיפה באותה עת ולכן הוסרו גם כל הקשתות והעיטורים למען האופנה החדשה. הבנין הפך ל"גימנסיה נורדיה" ועל פי מסמכים שנמצאו שללה אז עיריית תל אביב את זכותם של הילדים לשחק בגינת שינקין הסמוכה פשוט בגלל שטיפסו על העצים. בשנת 1936 התמקם שם הקונסרבטוריון העברי ואחריו נחרץ גורלו של הבנין לבליה. כאשר נתגלה עברו של הצריח הנעלם חיפש איתן גביש את האסטרטגיה הנכונה כדי להתייחס למה שהיה ואיננו, מה עוד שהוא היה ממוקם בקצה הקומה השנייה בעוד שלגביש ניתנו זכויות בנייה לחמש קומות בלבד. "החלטתי לבנות את ’חלומו של הצריח הנעלם’", מסביר האדריכל, "הצריח הפך בעיני לא רק ליישות פיזית, אלא לרוח הענין".

אם תביטו היום אל עבר הבניין תגלו שהצריח המודרני מצופה באלומיניום וזכוכית קליפורניה שמקטינה את כמות הקרינה המחממת. הוא ממוקם בראש הקומה הרביעית וסקיי לייט מחודד מזכוכית מאזכר את התורן המחודד שניצב בראש הצריח ההיסטורי ונראה כמו כולא ברקים. שני זוגות של צינורות מתכתיים שמרחפים באוויר ותפוסים על ידי חלקים מתכתיים מהווים מחווה לקרניז ונעשו בהתאם לפרופורציות שנמצאו בתוכניות המקוריות. שניהם מתווים באוויר שרטוטי אור וצל כשהאלומיניום כמעט נמוג בתכלת השמיים. כך יישם גביש את תיאוריית ה"סינ-אלטנוביזם" שלו: טכנולוגיה מתקדמת משוחחת עם ההיסטוריה ממבט עכשווי.

עיצוב בתים
מטבח חדשני בדירת הקומה הראשונה. 

מעקות המרפסות בצורת הלבבות ההפוכים היו הדבר היחיד שהשתמר באופן מוחלט בבניין. מומחה מגרמניה לרפאות ולרסטורציה גויס לצורך שיחזור של כל הכרכובים והקשתות לפי התצלומים הישנים. הוא עשה זאת בעבודת טיח במשיכה, חירוץ והבלטה בשבלונות מדויקות של אז. הטיח על בסיס סיד הורכב על סמך מרשמים שמזכירים תפריט במסעדה איטלקית, ואפילו נשתלה מעלית בבנייה ההיסטורית.

הכי מעניין: להציץ לאחת הדירות.

מפתיע ומעניין במיוחד להיכנס אל אחת הדירות ולהבין כמה השתמר וכמה התחדש במהלך. ליסי, אותו אדריכל פנים צעיר שרכש את הדירה בבנין ההיסטורי כשהבית היה עדיין במצב של חורבה לקח לעצמו את הדירה כפרויקט שבהחלט יכול לשמש כרטיס ביקור לא רע לעבודתו. שטח הדירה היה 135 מ"ר וגובה התקרות 3.60 מטרים. מטרתו של ליסי היתה להשאיר את החללים המקוריים כפי שהיו למרות שהדירה היתה למעשה הרוסה.

את רוב עבודת השיפוץ עשה במו ידיו, בעזרת מעט בעלי מקצוע ופועלים. הפתחים חויבו בשימור וגם תריסי העץ נעשו לפי שרטוטים של גנזך העירייה. גם בתוך הדירה שמר ליסי על רמזים היסטוריים ובמקביל להם יצר פרטים חדשניים כאילו נדבר עם גביש – שהגיע לפרויקט רק לאחר מכן – בקשר למושג ה"סינ-אלטנוביזם" שלו. מיקום החדרים נשאר כפי שהיה רק שחלקם נפתחו או נסגרו לחלוקות מודרניות ונוחות יותר. הדירה מכילה היום מסדרון, חדר עבודה עם שירותים ומקלחת, חדר שינה, ארונות ואמבטיה כיחידה נפרדת, מטבח, חדר מזווה ושירותי אורחים בחלל אחד, סלון וחדר אוכל וכמובן שאת מרפסת הלבבות ההפוכים שבחזית הבנין למול גינת שנקין ואליה יוצאים מחדר האוכל ומחדר השינה.

הרצפה: ליסי חיבר בין החללים תוך שימוש בשלושה חומרים שונים: פרקט מעץ דוסייה, שטיח חבל קוקוס ורצפת פורצלן. בחדר האוכל הוטבע בעומק הרצפה ריבוע של אריחים צבעוניים מקוריים שהיו בה במקור. הם מוסגרו בזכוכית עבה ונראים כמו ויטרינה על הרצפה מתחת לשולחן האוכל השקוף. שטיח החבל מגדיר את המעברים והפרקט את החדרים. החיבורים אינם סימטריים וחודרים אחד לשני בצורות מעניינות.

המטבח: האגף המודרני ביותר בדירה, המטבח, תוכנן בצבעים קרים כמו כחול ואפור תוך שימוש בחומרים כמו נירוסטה ואריחי פורצלן אפורים. האבזור המודרני נאסף בחלקו בנסיעות בחו"ל וכולל דלפק אכילה לשניים, עשוי עץ, שמרכך את המעבר לסלון.

הסלון: קירות הסלון נצבעו בגווני גלידה וניל בננה. בולט בו עיצוב מקורי של במת עץ בצורת גל שנבנתה מהקרשים שבהם היו ארוזים אריחי המטבח שהגיעו מחו"ל. הבמה מחופה בשטיח חבל ומשמשת כפינת המוסיקה. בבמה ישנם גם פתחים שמנוצלים לאחסון הדיסקים. ממול לבמה הוצבה ספה מתעגלת הממשיכה את תנועת הגל בחדר. סליל כבלים של בזק הפך כאן לשולחן בתוספת משטח אלומיניום וציפוי חבל גס. עמודי טיח אפורים נראים כאילו הם עמודי הבטון המחזיקים את הבנין ומשמשים גם כמדף עליון לבר משקאות ולאוסף צעצועים.

חדר שירותים
לא ייאמן, אבל זה החדר הכי מוחמא בבניין. שירותים בסגנון פופ

חדר האמבטיה: דרך חדר הארונות עוברים לחדר אמבטיה מעוצב בפשטות. מראה מחודדת ומעט אריחים מצויירים בסגנון מודרני מעניקים לו ייחוד עיצובי. חלון שנפתח לחדר השינה מאפשר לטבול בקצף ולצפות בטלוויזיה דבר שהופך את האמבטיה השימושית גם לסוג של מקום בילוי.

ממתק פופ לסיום: לא תאמינו, אבל השירותים ושירותי האורחים הם חגיגת פופ שמנצלת את אפשרויות העיצוב בשחור-לבן באופן מרשים והחדר אומנם סוחט הכי הרבה תגובות.

 

חלונות: לכל בעלי המקצוע
עיצוב בתים
: לכל הכתבות

" ["image"]=> string(85) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/new_articles/media/1124_2021_big.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } [1]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(85) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/new_articles/media/1124_2021_big.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } }

עיצוב בתים פרטיים  //  עיצוב בתים: פעם היו גם צריחים בתל אביב

עיצוב בתים: פעם היו גם צריחים בתל אביב

מול גינת שנקין בתל אביב עומד לו בית ורדרד עם צריח שהצליח לשרוד את תקופת הבאוהאוס התובענית ולהתחדש ולחזור לסגנון אקלקטי רומנטי. הצצה לבניין מחודש ולדירה שעברה שיפוץ משמעותי

מאת: צילום:


יש מי שסבור שאחד מהבתים היפים ביותר שזכו לשימור בתל אביב נמצא ברחוב יוחנן הסנדלר 18 מול גינת שינקין. ממש שם, ברחוב שהפך כבר לשם נרדף לעיר ללא הפסקה, עומד הבית שזכה לשינוי ושימור. את הקומה הראשונה רכש ושיפץ אדריכל הפנים דניאל ליסי עוד לפני שנעשתה עבודת השימור בבנין. הבית עצמו, בן שתי הקומות ובעל הטיח הוורוד עתיק שכל תושבי האיזור מכירים, נבנה ב- 1924 בסגנון אקלקטי על ידי שמחה אמב"ש, יליד איסמעליה שבמצרים. כשסיים אמב"ש את מלאכת הבניין הביא את משפחתו, ואת בנותיו אורה הרצוז וסוזי אבן, לאכלס את המבנה.

הרצוג נזכרת בסיפור הקמת הבית ומספרת שאמה נהגה לבקש מהאב מתנה מארץ ישראל בכל אחד מימי ההולדת שלה ולאחד מהם הגיש אמב"ש לרעייתו כשי את המגרש שעליו הוקם הבית. על שימור הבנין ניצח הארכיטקט איתן גביש, יחד עם צוות גדול ומסור שנרתם לפרויקט בהתלהבות, מעל ומעבר לשיקולי זמן וכסף ובהשגחה צמודה של מחלקת השימור בעיריית תל אביב. כאמור, בזמן השיפוץ התגוררו בקומת הקרקע אדריכל פנים צעיר ובת זוגו ושיפוץ הדירה תוך התחשבות בעברו של הבית נעשה עוד לפני שגביש נטל על עצמו את מלאכת השימור, השחזור והשיפוץ בסגנון שמשלב בין ישן לחדש.

עיצוב בתים
שילוב בין ישן לחדש. פנים הבית כיום

"כאשר עושים סינתזה בין אלט (ישן בשפה הגרמנית) לנובו (חדש בצרפתית)", הוא אומר, "לא נוקטים עמדה של או או, אלא של גם וגם. כך נוצר איזון אינטליגנטי בין הדברים שנמצאים בקצוות: חם וקר, מהיר ואיטי, מרחף ובעל כוח כבידה, ואז מגלים דרך חדשה, שאינה מחויבת לחדש או לישן, אלא לשניהם גם יחד ובעיקר – לאיכות השלישית שהיא התוצאה של הסינתזה". גביש הוזמן לשמר את הבנין, שהיה במצב מוזנח לחלוטין בשנת 1995. המחקר ההיסטורי הפך למעין עבודת בילוש שבמהלכה נתגלו כל הפרטים הנעלמים בעברו המפואר של הבנין ובהם תורן מחודד , התכתבויות של היזם שמחה אמב"ש עם הקבלן בארץ והתוכניות המקוריות שהובאו מאיסמעליה.

כשצריח מתגלה באמצע תל אביב.

המשחזרים גילו שלבית היו שתי קומות, צריח וקרניז דקורטיבי שעטף אותו וכן גג רעפים שעקבותיהם נמחקו לחלוטין. בשנת 1933 הוסיפו לבית קומה ולשם כך הסירו את הצריח, את הקרניז ואת גג הרעפים. הבאוהאוס בנוסח התל אביבי שלט בכיפה באותה עת ולכן הוסרו גם כל הקשתות והעיטורים למען האופנה החדשה. הבנין הפך ל"גימנסיה נורדיה" ועל פי מסמכים שנמצאו שללה אז עיריית תל אביב את זכותם של הילדים לשחק בגינת שינקין הסמוכה פשוט בגלל שטיפסו על העצים. בשנת 1936 התמקם שם הקונסרבטוריון העברי ואחריו נחרץ גורלו של הבנין לבליה. כאשר נתגלה עברו של הצריח הנעלם חיפש איתן גביש את האסטרטגיה הנכונה כדי להתייחס למה שהיה ואיננו, מה עוד שהוא היה ממוקם בקצה הקומה השנייה בעוד שלגביש ניתנו זכויות בנייה לחמש קומות בלבד. "החלטתי לבנות את ’חלומו של הצריח הנעלם’", מסביר האדריכל, "הצריח הפך בעיני לא רק ליישות פיזית, אלא לרוח הענין".

אם תביטו היום אל עבר הבניין תגלו שהצריח המודרני מצופה באלומיניום וזכוכית קליפורניה שמקטינה את כמות הקרינה המחממת. הוא ממוקם בראש הקומה הרביעית וסקיי לייט מחודד מזכוכית מאזכר את התורן המחודד שניצב בראש הצריח ההיסטורי ונראה כמו כולא ברקים. שני זוגות של צינורות מתכתיים שמרחפים באוויר ותפוסים על ידי חלקים מתכתיים מהווים מחווה לקרניז ונעשו בהתאם לפרופורציות שנמצאו בתוכניות המקוריות. שניהם מתווים באוויר שרטוטי אור וצל כשהאלומיניום כמעט נמוג בתכלת השמיים. כך יישם גביש את תיאוריית ה"סינ-אלטנוביזם" שלו: טכנולוגיה מתקדמת משוחחת עם ההיסטוריה ממבט עכשווי.

עיצוב בתים
מטבח חדשני בדירת הקומה הראשונה. 

מעקות המרפסות בצורת הלבבות ההפוכים היו הדבר היחיד שהשתמר באופן מוחלט בבניין. מומחה מגרמניה לרפאות ולרסטורציה גויס לצורך שיחזור של כל הכרכובים והקשתות לפי התצלומים הישנים. הוא עשה זאת בעבודת טיח במשיכה, חירוץ והבלטה בשבלונות מדויקות של אז. הטיח על בסיס סיד הורכב על סמך מרשמים שמזכירים תפריט במסעדה איטלקית, ואפילו נשתלה מעלית בבנייה ההיסטורית.

הכי מעניין: להציץ לאחת הדירות.

מפתיע ומעניין במיוחד להיכנס אל אחת הדירות ולהבין כמה השתמר וכמה התחדש במהלך. ליסי, אותו אדריכל פנים צעיר שרכש את הדירה בבנין ההיסטורי כשהבית היה עדיין במצב של חורבה לקח לעצמו את הדירה כפרויקט שבהחלט יכול לשמש כרטיס ביקור לא רע לעבודתו. שטח הדירה היה 135 מ"ר וגובה התקרות 3.60 מטרים. מטרתו של ליסי היתה להשאיר את החללים המקוריים כפי שהיו למרות שהדירה היתה למעשה הרוסה.

את רוב עבודת השיפוץ עשה במו ידיו, בעזרת מעט בעלי מקצוע ופועלים. הפתחים חויבו בשימור וגם תריסי העץ נעשו לפי שרטוטים של גנזך העירייה. גם בתוך הדירה שמר ליסי על רמזים היסטוריים ובמקביל להם יצר פרטים חדשניים כאילו נדבר עם גביש – שהגיע לפרויקט רק לאחר מכן – בקשר למושג ה"סינ-אלטנוביזם" שלו. מיקום החדרים נשאר כפי שהיה רק שחלקם נפתחו או נסגרו לחלוקות מודרניות ונוחות יותר. הדירה מכילה היום מסדרון, חדר עבודה עם שירותים ומקלחת, חדר שינה, ארונות ואמבטיה כיחידה נפרדת, מטבח, חדר מזווה ושירותי אורחים בחלל אחד, סלון וחדר אוכל וכמובן שאת מרפסת הלבבות ההפוכים שבחזית הבנין למול גינת שנקין ואליה יוצאים מחדר האוכל ומחדר השינה.

הרצפה: ליסי חיבר בין החללים תוך שימוש בשלושה חומרים שונים: פרקט מעץ דוסייה, שטיח חבל קוקוס ורצפת פורצלן. בחדר האוכל הוטבע בעומק הרצפה ריבוע של אריחים צבעוניים מקוריים שהיו בה במקור. הם מוסגרו בזכוכית עבה ונראים כמו ויטרינה על הרצפה מתחת לשולחן האוכל השקוף. שטיח החבל מגדיר את המעברים והפרקט את החדרים. החיבורים אינם סימטריים וחודרים אחד לשני בצורות מעניינות.

המטבח: האגף המודרני ביותר בדירה, המטבח, תוכנן בצבעים קרים כמו כחול ואפור תוך שימוש בחומרים כמו נירוסטה ואריחי פורצלן אפורים. האבזור המודרני נאסף בחלקו בנסיעות בחו"ל וכולל דלפק אכילה לשניים, עשוי עץ, שמרכך את המעבר לסלון.

הסלון: קירות הסלון נצבעו בגווני גלידה וניל בננה. בולט בו עיצוב מקורי של במת עץ בצורת גל שנבנתה מהקרשים שבהם היו ארוזים אריחי המטבח שהגיעו מחו"ל. הבמה מחופה בשטיח חבל ומשמשת כפינת המוסיקה. בבמה ישנם גם פתחים שמנוצלים לאחסון הדיסקים. ממול לבמה הוצבה ספה מתעגלת הממשיכה את תנועת הגל בחדר. סליל כבלים של בזק הפך כאן לשולחן בתוספת משטח אלומיניום וציפוי חבל גס. עמודי טיח אפורים נראים כאילו הם עמודי הבטון המחזיקים את הבנין ומשמשים גם כמדף עליון לבר משקאות ולאוסף צעצועים.

חדר שירותים
לא ייאמן, אבל זה החדר הכי מוחמא בבניין. שירותים בסגנון פופ

חדר האמבטיה: דרך חדר הארונות עוברים לחדר אמבטיה מעוצב בפשטות. מראה מחודדת ומעט אריחים מצויירים בסגנון מודרני מעניקים לו ייחוד עיצובי. חלון שנפתח לחדר השינה מאפשר לטבול בקצף ולצפות בטלוויזיה דבר שהופך את האמבטיה השימושית גם לסוג של מקום בילוי.

ממתק פופ לסיום: לא תאמינו, אבל השירותים ושירותי האורחים הם חגיגת פופ שמנצלת את אפשרויות העיצוב בשחור-לבן באופן מרשים והחדר אומנם סוחט הכי הרבה תגובות.

 

חלונות: לכל בעלי המקצוע
עיצוב בתים
: לכל הכתבות

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

שונה בין שווים: בית ייחודי בקיבוץ


עם השראה שלקוחה משיר וסגנון נטול הגדרות שנבנה תוך כדי תנועה, הדיירים זכו בבית ייחודי שמשקף באופן מלא את אופיים

עיצוב בתים פרטיים

להתחיל מהבסיס: תכנון בית פרטי


הדיירים ביקשו ליצור הפרדה בין אזור ההורים לאזור הילדים, ולהפוך את החצר למרכז הבית. הודות למבנה ייחודי בצורת סהר, הצליח האדריכל להתאים את תכנון הבית באופן מלא לדרישותיהם

עיצוב בתים פרטיים

נחיתה רכה: בית כפרי למשפחה שחזרה לארץ


לאחר שהות ממושכת בחו"ל, המשפחה חזרה לארץ וביקשה לבנות כאן בית כפרי ומפנק שבו תוכל לגור ולארח בנוחות

עיצוב בתים פרטיים

כמו מלון: בית בסגנון בוטיק


הדיירים חלמו על בית מפנק בסגנון בוטיק, אך גם התעקשו לא ליפול לגחמות ולטרנדים חולפים. המעצב נענה לאתגר

תגובות

כתיבת תגובה