כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

עיצוב בתים פרטיים  //  פשוט מרתק

פשוט מרתק

בטון חשוף, הקפדה קיצונית על פרטים, חומרים וצורות בסיסיים, החוזרים על עצמם. בבית פשוט ומרתק שעיצב בכפר שמריהו מכניס המעצב חנן דה לנגה משמעות חדשה למונח עיצוב טוטאלי

מאת: נעמה צור צילום: עמית גרון


חנן דה לנגה מראה לנו את הבית שתיכנן בכפר שמריהו – מסביר בהתלהבות איך עשו את הזווית החדה במדרגה, עיניו נוצצות כשהוא מתאר איך יושב גוף התאורה ישר בתוך הקיר, קולו עולה כשהוא מדבר על החיבור בין קיר הגבס למשקוף. ואז פתאום הוא מחייך, ושואל אם נראה לנו שיש לו אובססיה לפרטים. "אני מטורף לפרטים", הוא מודה.

סטודיו דה לנגה, בראשו עומד דה לנגה, מתמחה בעיצוב מרכזי מבקרים, תערוכות מדע, חנויות רשת. כשהמתכנן כבר עוסק בבית פרטי – ניכר בתכנון משהו שמעבר לעיצוב אדריכלי רגיל, חשיבה מסוג קצת אחר; זה בא לביטוי בבחירה של החומרים ובעיקר באופן הטיפול בהם, בתשומת הלב האדירה לכל חיבור קטן, לכל פרט: מגדר העץ שבחוץ ועד האחרונה שבפינות האח היצוק בטון.

כשמתבוננים בתוכניות הבית בולטת מיד חלוקתו של המגרש לקווי רוחב שלא כולם מקבילים. חלוקה זו נבעה מצורת המגרש הפינתי, בעל שתי החזיתות, שצורתו אינה מלבנית לגמרי

אולי יותר מאי פעם, נכון כאן להשתמש במונח "עיצוב טוטאלי". את הבית הזה, שבכפר שמריהו, דה לנגה אכן עיצב טוטאלית – החל מפיתוח השטח שסביב, עבור בקווי המבנה וכלה באחרון החיבורים של מדף בחדר הילדים; כאשר כל דבר ועניין זכה לאותה רמת השקעה מוחלטת, עד להבאתו למצב המדויק והנכון ביותר בעיני המעצב.

כשמתבוננים בתוכניות הבית בולטת מיד חלוקתו של המגרש לקווי רוחב שלא כולם מקבילים. חלוקה זו נבעה מצורת המגרש הפינתי, בעל שתי החזיתות, שצורתו אינה מלבנית לגמרי. דה לנגה חילק את השטח לפלחים, שצורתם מלבן וטרפז לסירוגין; חללי המגורים הם מלבניים ואילו חלל הכניסה שביניהם מעוצב כטרפז. בסך הכל התקבלה סדרת חללים ישירים מאוד – אין בבית מסדרונות, או חללי ביניים כלשהם.

מצדו האחד של חלל הכניסה נמצא המלבן הכולל את הסלון וחדר האוכל. אגף זה הוא הגדול ביותר בשטחו ובסלון אף הוכפל בזכות גובהו – מרצפה ועד הגג. מעברו השני של הטרפז נמצא מלבן קטן יותר ברוחבו, ובו המטבח ופינת האוכל. בקומה שמעל ישנם שלושה חדרי שינה: מעל חדר האוכל שוכנת יחידת ההורים וחדר הארונות, ומעל אגף המטבח – שני חדרי הילדים. במרתף מצויים חדר עבודה גדול, הפונה לחצר אנגלית, ספרייה, קולנוע ביתי וחדר כושר.

השימוש, הלא שגרתי, בבטון החשוף, מספר דה לנגה, נולד מנטייה שלו ומדו-שיח עם בעלי הבית. הבחירה בבטון היא על רקע הרתיעה של המעצב מחומרי ציפוי שונים, וחיבתו לחומרי המקור, הבסיס

המתכנן הקפיד שבהמשך לחלוקה הגיאומטרית החיצונית יעוצבו גם הפריטים השונים בתוך החללים: כך למשל, גרם המדרגות העולה מחלל הכניסה שגם הוא טרפזי; החלוקה חוזרת גם בחוץ: בריכה מלבנית, נוגעת ברחבה בצורת טרפז.
כשמסתכלים בבית עצמו, ולא רק בתוכניות, בולט יותר מהצורה – החומר; הבית עשוי כולו בטון חשוף; קירותיו, כמו גם הקירות המקיפים את המגרש – עשויים יציקות גדולות ומרשימות בנוכחותן.

השימוש, הלא שגרתי, בבטון החשוף, מספר דה לנגה, נולד מנטייה שלו ומדו-שיח עם בעלי הבית. הבחירה בבטון היא על רקע הרתיעה של המעצב מחומרי ציפוי שונים, וחיבתו לחומרי המקור, הבסיס; "כי חומרים כאלה מזדקנים 'עם אופי', משום שתופעות הגיל מתפתחות טוב יותר על חומר שהוא אמיתי ולא מצופה", מסביר דה לנגה.

בדיוק בגלל אותה חיבה לחומר הבסיסי נבחרו גם מעט החומרים האחרים – עץ טיק, אבן הריצוף והנירוסטה. נבחרת מצומצמת זו חוזרת בפנים ומחוץ לבית, כשהיא מטופלת באופן מעט שונה בהתאם לתפקודה ומיקומה.
האבן היא בטיצ'ינו – אבן איטלקית, שמרצפת כאן את חללי הפנים, הרחבות החיצוניות והאמבטיות. השוני היחיד המפריד בין החללים המרוצפים הוא גודל האריח הבודד: בחללים הציבוריים בתוך הבית 80X80, ובמידות קטנות יותר בחללים הפרטיים. גם הספים באים לביטוי רק בחיתוך שונה, צר יותר, של אותה האבן.
 
המשך לשמירה על האותנטיות של החומרים לא נמצא כמעט גם שימוש בצבע; למעט הקירות הפנימיים הצבועים בלבן – כל שאר החומרים מופיעים במצבם ובצבעם הטבעי

הנירוסטה מופיעה במעקות המדרגות בתוך הבית ובחוץ, כאשר בחוץ – במעקה המדרגות המחבר בין החצרות האנגליות לפני השטח – היא חשופה, ובגרמי המדרגות הפנימיים מקובע בתוך מסעד היד חיפוי מעץ טיק בגוון טבעי.
העץ מופיע כבר בגדר ההיקפית שמעל קיר הבטון החיצוני, דומיננטי במדרגות הכניסה אל הבית, בדקים המרצפים את המשטח שליד הבריכה ואת החצר האנגלית וחוזר בצורת פסים דקים המוטבעים במדרך של מדרגות הבטון העולות מהחצרות. בתוך הבית מופיע הטיק במסעד המדרגות, מחפה את אזור הדריכה במדרגות הבטון עצמן וחוזר מעט בפינת האוכל, בעלת המראה הנזירי – שני ספסלים בקו נקי מעברי השולחן המלבני. המטבח עצמו (של בולטהאופ) הוא מנירוסטה דומיננטית ונגיעות של עץ.

בהמשך לשמירה על האותנטיות של החומרים לא נמצא כמעט גם שימוש בצבע; למעט הקירות הפנימיים הצבועים בלבן – כל שאר החומרים מופיעים במצבם ובצבעם הטבעי. יוצאות דופן רק ארבע דלתות פנימיות של החדרים הפונים לחללים הציבוריים, הצבועות באדום עז.
למונוכרומטיות חוברים גופי תאורה בעלי סגנון משרדי. רובם שקועים בקירות, ומקנים יתרונות של כיוון והתאמה לשימושים שונים. בסך הכל קבועות בבית עשרות רבות של נקודות אור, הנשלטות באופן מרכזי; למרות שגופי התאורה בקירות כמעט זהים – המקצב שלהם משתנה על פי השימוש בחלל הספציפי.

עיצוב הפנים והריהוט נעשה גם הוא באותו קו פשוט ונקי, על ידי טל דה לנגה (סטודיו דה לנגה). חלק מהפריטים שנבחרו מוכרים כאבני דרך בתולדות העיצוב (כמו כסאות ברצלונה או גוף התאורה של קסטליוני), וחלקם עוצבו במיוחד עבור הבית, כך שיתאימו במידותיהם הגדולות לממדי החללים (שולחן הסלון למשל הוא 2X2 מ').

בזכות המון הפרטים המורכבים והקשים לעתים לביצוע, נוצרה פשטות ויזואלית המייחדת את הבית. כאן יש להבחין בין פשוט לסתם חוזר עד לשעמום

אין ספק שהקודקוד השלישי בבית הזה, המחבר בין החומר והארכיטקטורה הוא אותו דגש על הפרטים והגמר, שכאמור הגיעו כאן לרמה בלתי מצויה, ודאי במקומותינו; מפקח הבנייה יגאל רון ביצע לדרישת המתכנן ניסויים מוקדמים בחומרים, בסוגי גמר שונים, כך שלבסוף הותאם כל חומר ופרט למשנהו בצורה המיטבית. אחד הביטויים להקפדה הזאת הוא העובדה שאין בבית כמעט רוזטות המכסות חיבור כלשהו – פשוט כיוון שאין כאן אי התאמות שיש לכסות עליהן.

בזכות המון הפרטים המורכבים והקשים לעתים לביצוע, נוצרה פשטות ויזואלית המייחדת את הבית. כאן יש להבחין בין פשוט לסתם חוזר עד לשעמום; דה לנגה אומר, שנזהר שהפשטות והחזרות הרבות על אותם צורות וחומרים לא יהפכו את הבית לחד-גוני ואפור. מצד שני, נמנע מעומס פרטים, שלפעמים באים לחפות על חוסר עניין סגנוני. נדמה שהבית הזה, נמצא אכן בדיוק על הגבול – כשהפשוט אינו פשטני, אלא מרתק.

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

קופסת ההפתעות: בית מודרני חלומי לזוג הייטקיסטים


נוף הבריכה נכנס דרך מפתחים גדולים לפנים הבית הפרטי. אליו מצטרפים חדר מפתיע במטבח, פינת חלומות לאישה ואזורי משחק לילדים

עיצוב בתים פרטיים

כל פינה נחשבת: בית צעיר ומודרני למשפחה שאוהבת לארח


ארבעה ילדים, טעם צעיר ועכשווי ואהבה לאירוח משפחה וחברים יצרו בית מודרני, מרווח ומואר בפתח תקווה, שלא בזבז שום מקום פוטנציאלי לאחסון

עיצוב בתים פרטיים

בשקט בשקט: בית רגוע בסגנון סקנדינבי


המעצבת חלמה על בית הרמוני שבו תוכל לגדל את שלושת ילדיה. בזכות הבחירה בסגנון סקנדינבי נקי ובצבעוניות מונוכרומטית, היא הצליחה ליצור מרחב מגורים שמשרה שלווה על כל מי שנכנס

עיצוב בתים פרטיים

כל אחד והקומה שלו – בית מרווח בעיצוב חמים


לא בכל יום פוגשים בבית מרווח כל כך שבו ניתן להקצות לכל דייר קומה משלו. למרות ההפרדה הזאת, הבית כולל גם מספר אזורים משותפים שבהם המשפחה יכולה לבלות ביחד

תגובות

כתיבת תגובה