כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

עיצוב בתים פרטיים  //  קווי דמיון

קווי דמיון

המשותף בין שני בתים שונים של אדריכל אחד מצביע על סגנון מובהק שנתפר אישית לכל לקוח

מאת: דקל גודוביץ, מגזין בניין ודיור צילום: אלעד שריג


בין שני הבתים, של האדריכל חקי זמיר, מפרידות עשר דקות נסיעה. האחד אמנם ברמת השרון והשני ברשפון, אבל עם קצת דמיון אפשר לראותם כחלק משכונה אחת עם טיפוסי בתים דומים שנתפרו אישית לכל לקוח ובהתאמה לכל חלקה, כיוון ונוף. ניתוח של הבתים, שבשניהם גרים זוג הורים עם שני ילדים, מאפשר לערוך השוואה כמו היו מוצגים בתערוכה זה לצד זה.

קל לזהות חלוקה לשני גושים בשני הבתים – שתי תיבות מלבניות, כשהאחת משמשת כאזור האירוח הרשמי והשנייה כאזור השירות של האירוח עם מטבח רחב. יש בכך דמיון לעקרונותיו של האדריכל הנודע לואי קאהן, שדגל בהפרדה בין אזורי המשרת והמשורת. בין המטבח ואזור האירוח מתוכנן חלל ביניים כפול בגובהו המתווך ומפריד ביניהם לכל הגובה: ברמת השרון זהו גרם המדרגות, ואילו ברשפון זהו חדר האוכל. בשני המקרים ניתן לתצפת מהקומה השנייה, ובשניהם מנוצל החלל הגבוה למיזוג אוויר, לתקרה אקוסטית ולגופי תאורה מעוצבים המשתלשלים מהחלל הכפול, שזמיר משתמש בהם להגדרת חלל באמצעות גודלם, צבעם וצורתם במקומות נוספים בבית.

ניתוח של הבתים, שבשניהם גרים זוג הורים עם שני ילדים, מאפשר לערוך השוואה כמו היו מוצגים בתערוכה זה לצד זה

"הרשו לי לתכנן פינת אוכל מיד בכניסה לבית, וזו הדרמה וההפתעה של החלל, שמתרומם בכניסה בבת אחת מעל שולחן האוכל ומייצר את החגיגה במרכז הבית", מסביר זמיר על הבית ברשפון. הבית מפנה את גבו בחלונות קטנים ובדלת הכניסה כלפי הרחוב במערב, בעודו מפנה את מבטו ואת פתחיו הגדולים לנוף הפרדסים הנשקף למלוא העין. לעומת זאת, ברמת השרון, הצפופה יותר, אין מבט רחוק לאופק, והתחושה אינטימית יותר. הנוף מקומי, מתקבל מהגינה הביתית ומתגלה לאט. המבקר בבית עורך מעין טיול כניסה מרגע כניסתו מדלת הכניסה בצד הבית, דרך שלושה חללים ממוסגרים ועד המעבר לחדר האירוח הפונה לגינה צפונית במסכת של שלושה שערים.
  
נראה שזמיר, שעבד תקופה אצל האדריכלית עדה כרמי מלמד, מאמין כמוה בתנועה בבית, ובכך שהדרך אל הכורסה חשובה יותר מהכורסה עצמה. כלומר, חללי המעבר בבית חשובים באותה מידה כמו החדרים עצמם. לכן בבית ברמת השרון המבקר נכנס למבואת כניסה, ממנה עובר לחלל שחציו שירות עם אי מטבח שבהמשכו שולחן אוכל, משם חולף ליד עמוד המגדיר את המעבר בין אזור השירות לאזור המשורת, ולסיום חלל כפול של מדרגות המשמש כמבואה לפני הכניסה האמיתית לחלל האירוח. אורכו של המסע הזה כ-16 מטר מקצה לקצה, והוא מודגש מצד חדר האירוח בשני חלונות צרים וארוכים הממשיכים את המסע החוצה, בעוד שבצד השני, ליד מבואת הכניסה, תלויה מראה עגולה שחורה המכפילה את המרחק הרב.

קל לזהות חלוקה לשני גושים בשני הבתים – שתי תיבות מלבניות, כשהאחת משמשת כאזור האירוח הרשמי והשנייה כאזור השירות של האירוח עם מטבח רחב
  
לעומת זאת, בבית ברשפון המסע מהכניסה קצר מאוד, ואילו המסע הארוך עובר מאזור האירוח ועד למטבח וגרם המדרגות. אורכו דומה למסע ברמת השרון. גם כאן עובר הנוסע המתמיד בין חללים שונים, כשהפעם מודגשים אלה באמצעות חומר שונה – מסגרות ברזל כהות המתכתבות עם מסגרות החלונות והדלתות מפרופיל בלגי (מסגר: עוז גלעדי).
  
מבחינת צבעים, הבית ברשפון כולל חומרים וצבעים כהים וחמים יותר המתאימים לאווירה הכפרית, כמו ברזל אפור כהה, פרקט עץ אלון חום כהה, רפפות חיצוניות אפורות וטיח בגווני קפה. לעומתו הבית ברמת השרון מודרני יותר וכולל מסגרות פתחים מאלומיניום כסוף, אבן ופרקט בהירים לריצוף, וילונות גלילה פנימיים מבד בצבע קרם וטיח שמנת. עם זאת, בשני הבתים ניתן למצוא שטיחים המגדירים חלל, מאווררי תקרה בחדרי השינה ומדרגות עץ גושני התלויות בין קירות מטויחים.

הבית ברשפון כולל חומרים וצבעים כהים וחמים המתאימים לאווירה הכפרית, ולעומתו הבית ברמת השרון מודרני יותר

מעניין לציין שאפשר לחוש באופן פיזי בחללי המעבר: מדרכי העץ של המדרגות דומים לריצוף פרקט האלון, אך מעובדים מעץ גושני באופן שאינו ישר ומהוקצע, וכך אפילו עיוורים יכולים להרגיש ברגליהם את הגבשושיות והגלים בעץ. אותם עיוורים, אם רק ימששו בידיהם את קירות הבניין, יגלו כי אותו טיח בטקסטורה גסה המשמש לחיפוי החוץ חוזר שוב בקירות הפנים של חלק מהחללים. בבית ברשפון הוא מגדיר את חלל המעבר המרכזי שנדמה לפאטיו, ואילו בבית ברמת השרון הוא נמשך פנימה משלושה קירות: קיר החומה, קיר ההפרדה בין הכניסה לחדר האוכל והמטבח וקיר ההפרדה בין אלה לבין חדר האירוח.
  
בשני הבתים משמש גרם המדרגות להפרדה גם בקומה השנייה, בין חדרי השינה של ההורים והילדים. חדר ההורים מרווח, מואר וגדול עם ארון בגדים בתוכו במקום חדר ארונות חשוך, ובחדר הילדים, ברמת השרון, ניתן לראות נישות צבעוניות בוורוד או ירוק המשמשות כמדף לספרים ולצעצועים מעל המיטה. בשני הבתים בולטים פריטי אמנות: מעל מיטת ההורים ברשפון וכן בסלון תלויים תצלומים של האמן גדי דגון, בעוד ברמת השרון תלויים תשעה תצלומים של סיגלית לנדאו, ציורים צבעוניים ליד שולחן האוכל ואחד גדול בסלון של האמנית ההולנדית Anuli Croon. את האווירה התרבותית משלימה ספרייה גדולה בקומת הגלריה ברשפון, הבנויה מגבס בדומה לגיאומטריית המדפים שמסביב לדלת הכניסה שבקומה שמתחתיה.

 בשני הבתים מתוכנן חלל ביניים כפול בגובהו בין המטבח ואזור האירוח המתווך ומפריד ביניהם לכל הגובה

חלוקה באמצעות מחיצת זכוכית, כמעט לא מורגשת, מפרידה בין המקלחת לאסלה בחדר הרחצה של ההורים ברשפון המרוצף בטון, שדומה מעט לריצוף אבן הג'ת בחדר הרחצה ברמת השרון (עיצוב פנים לאמבטיות, ארונות וחדרי ילדים ברמת השרון: מיכל הרמלין). משטחי הכיורים ברמת השרון יצוקים בטון שחור במטבח, שירותי האורחים יצוקים בטון אפור, ושני ראשי המקלחת לכל אחד מההורים נוספו הפעם באופן מפתיע לשני כיורים שהפכו כבר לסטנדרט מקובל בחדרי הרחצה.
  
את שני הבתים מקיפות גינות מוריקות ולוחות עץ המשמשים הן לריצוף החוץ והן לפרגולות המקיפות את הבתים, יחד עם חצרות אנגליות מונמכות המחדירות אור טבעי למרתפים.  בסיכומו של הסיור המודרך הזה בתערוכת מיני-רטרוספקטיבה של חקי זמיר, אפשר לומר שלמרות השוני בין שני הבתים ניתן בקלות לזהות את טביעת אצבעו של האמן.

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

ברוח המושבות: בית בסגנון קולוניאלי


הבית הזה מצליח להפגיש בין אדריכלות ים-תיכונית לבין סגנון קולוניאלי מעודן, וגם שומר על קשר עם הסביבה שמקיפה אותו

עיצוב בתים פרטיים

שני בתים בקומפלקס אחד: וילה יוקרתית לשתי משפחות


שתי משפחות חולקות וילה יוקרתית במרכז הארץ. מדרגות שהופכות לרמפה ופתרונות טכנולוגיים מיוחדים משתלבים בעיצוב מודרני וחם

עיצוב בתים פרטיים

בין פנים לחוץ: בית שמחובר לסביבתו


בזכות חלוקת חלל נכונה ובחירת חומרים מדויקת, הצליחה האדריכלית לחבר בין עיצוב הפנים לעיצוב החוץ וליצור בית במראה הוליסטי והרמוני

עיצוב בתים פרטיים

אליס, מאחורייך: בית בהשראת ארץ הפלאות


עם עיצוב צבעוני ונועז, חומרים ייחודיים בייבוא אישי, ומסיכות שלוקטו מרחבי העולם – הבית הזה בהחלט מצליח להפתיע

תגובות

כתיבת תגובה