כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור
array(2) { [0]=> array(4) { ["text"]=> string(17609) "

אוהבים עיצוב פנים? הרשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים למייל!

 

      

איך לוקחים מבנה קיבוצי קובייתי סטנדרטי והופכים אותו לבית שכל פינה וקיר בו משמשים תפאורה להצגת יצירות וחפצי אומנות? הבית בו אנחנו מבקרים נמצא בקיבוץ עין החורש והוא שימש בעבר כבית ילדים. המבנה היה מוזנח ונטוש במשך תקופה ארוכה ומכיוון שהוא נמצא באזור מבודד, איש מחברי הקיבוץ לא היה מעוניין להתגורר בו. עינת רבינא אמנית ואספנית יוצאת דופן שהתגוררה עד אז בדירה קטנה, ראתה את הפוטנציאל הטמון בבית ולכן פנתה לאדריכלית סיוון יתום שתפיח בו חיים מחודשים.


להפיח בבית חיים חדשים

ממבנה נטוש לבית של "מיץ פטל"
ואכן, קשה להאמין שהבית הפסטורלי, בתחפושת התריסים הירוקים, שדומה לבית של 'מיץ פטל' היה בעבר מבנה אפרורי ומיושן. כשמביטים בתמונות במקום טרם השיפוץ מבינים עד כמה הייתה העין של הדיירת מלאת דמיון ויצירתית. הבית משמש את עינת ובעלה שמתגוררים בדירה הראשית שגודלה 140 מ"ר וובסמוך לה תוכננה יחידה בת 50 מ"ר עבור בתה של עינת ומשפחתה.


בית הילדים הנטוש. המבנה "לפני"


ואחרי

בחוץ
היה ברור שגם החוץ צריך לשדר מראה אומנותי ויוצא דופן, כזה שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו, בעלת הבית שהייתה הכוח המניע מאחורי הפרוייקט, רצתה תריסי עץ שישדרו אופי כפרי ויעניקו צבע למעטפת הקופסתית, אך לאחר שגילו עד כמה הם יקרים, הציעה האדריכלית פתרון אחר – תריסי פלסטיק שנצבעו בגוון הירקרק ויחד עם 'מנשלכים' (מאחזים לתריסים) התקבלה התמונה הרצויה.


תריסים ירוקים ומאחזים מעוצבים


תריסי עץ שמשדרים אופי כפרי

אומנות ויצירה עוד בדלת הכניסה
גומחה קטנה שנגרעה מתוך הבית מגדירה את מקום הכניסה, הדלת מורכבת משלוש כנפיים שנקנו כל אחת בנפרד בשוק הפשפשים ביפו לאחר שפורקו ממבנה ישן והורכבו וחודשו על ידי נגר.


דלת בבנייה אישית

ובפנים עולם ומלואו
כל קירות הפנים נהרסו והסידור הפנימי תוכנן מחדש. כשנכנסים לבית כל החלל הציבורי והצבעוני נפתח בפנינו, מיד מרגישים שהגענו לבית שכל מדף וקיר בו תוכננו עבור פרטי האומנות הרבים של בעלת הבית. המקום שופע יצירות שאספה משווקי פשפשים בעולם ובארץ ומעבודות שהיא ומכריה עשו. לכל יצירה סיפור מרתק והפריטים בבית הם לא רק לדקורציה, לכל דבר יש משמעות "רצינו לתת ביטוי ליצירה", אומרת יתום. הרצפה בבית חופתה באריחי שומשום בגוון צהבהב ויחד עם החלונות הבלגים הצבועים בגוון שמנת הם משמשים כקנבס ליצירות.


לתת ביטוי ליצירה. החלל הציבורי

נכנסים למטבח
פרט לוויטרינה מעץ בה מאוכסנים חפצים עתיקים אין במטבח ארונות עליונים, "בעלת הבית פחדה שלא יהיו מספיק קירות להצגת יצירות" אומרת יתום, לכן הוחלט על ארונות תחתונים בלבד שעשויים עץ מלא צבוע לבן ומשווים מראה רומנטי לחלל. בין אריחי השומשום הצהבהבים שובצו אריחים אדמדמים שתוחמים בין אזור המטבח לשאר הבית. מעל הכיריים חיפוי קרמיקה לבנה שמשולבים בו אריחים בדמות שטיח ארמני שנקנו ברובע הקהילה בירושלים.


מראה רומנטי. המטבח

פינת האוכל
המשפחה אוהבת לארח ולכן מוקם בבית שולחן אוכל ארוך במיוחד שהביאו עימם הדיירים מהדירה הקודמת ומולו קיר שמפריד בין חדר העבודה לחלל הציבורי. בקיר משולב חלון עתיק שנמצא ביפו ובו שיבצה בעלת הבית זכוכיות צבעוניות, על אחד הקירות האחרים תלוי ציור של עמית קבסה שיצירותיו "מככבות" בכל פינה.

 
פינת האוכל

הסלון
כדי ליצור קו מבט רציף בחלל הציבורי תכננה האדריכלית פתח בין העמוד המקורי לקיר, המאפשר הצצה מפינת האוכל לסלון. במקום יש שילוב בין רהיטים מאיקאה לפריטים הנוסטלגיים של בעלת הבית כשנישות הגבס משמשות כאזור תצוגה מרשים. אימה של בעלת הבית הייתה קרמיקאית ורבים מכדיה ומעבודותיה מוצגים בחלל לצד אוסף כלי חרס מאירופה ודמויות חימר צבעוניות וגדולות מחימר שעינת עצמה פיסלה, כך מתקבל מקום בעל אווירה ביתית וייחודית.


אווירה ביתית ייחודית

 

יצאנו החוצה
מאזור האירוח אנחנו פונים החוצה דרך דלת זכוכית גדולה אל מרפסת שנסגרה ונתחמת על ידי ספסל בנוי ומקורה על ידי פרגולה, כשעל הקיר החיצוני שובצו קרמיקות מכל מיני מקומות בעולם. משם אנחנו מגיעים לאזור ה'מנגל' שתוכנן במקום כמטבח חיצוני וחופה בשלל אריחים צבעוניים "פשוט הגענו לחנות ובחרנו קצת מכל סוג" מוסיפה יתום.


שלל אריחים צבעוניים. איזור המנגל

חדר האורחים

חזרנו פנימה וקפצנו לחדר האורחים שמעוטר גם הוא חפצים נוסטלגיים. במרכז החלל ספה נפתחת אפורה ופשוטה, הפריט המעניין בחדר הוא ארון שעיצבה בעלת הבית וזוגג בזכוכיות צבעוניות.

 
חדר האורחים. חמים ואינטימי

חדרי השירותים
בשני חדרי השירותים יש שימוש בחומרים דומים, לרצפה אריחי שחמט שחור לבן ואריחי בטון מאוירים על חלק מהקיר. בשירותים הסמוכים לחדר השינה הראשי נעשה חיבור בין ישן לחדש, כיור עכשווי הותקן בתוך כוננית עץ ישנה כך שהמגירה העליונה מסתירה אותו וכך נוצר כאן מראה לא שגרתי ומיוחד.


מראה לא שגרתי ומיוחד

לסיכום
בבתים רבים ניכרת השפעתו המכרעת של האדריכל או המעצב על הבית אך הפעם הסיפור היה קצת שונה ואין ספק שבעלת בית אמנית ודומיננטית יחד עם גמישות, התחשבות והקשבה מצד האדריכלית לרחשי הלב ולרצונות של הדיירים הוליד בית שונה ומיוחד.


אהבתם את הבית? ספרו לנו בתגובות! 

" ["image"]=> string(146) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/image/design pictures/עיצוב בתים פרטיים/קיבוץ עין החורש/234kibutz.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } [1]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(146) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/img/fck/image/design pictures/עיצוב בתים פרטיים/קיבוץ עין החורש/748kibutz.jpg" ["image_title"]=> string(0) "" ["show_popup"]=> string(0) "" } }

עיצוב בתים פרטיים  //  קיבוץ עין החורש: פעם היה פה בית ילדים

קיבוץ עין החורש: פעם היה פה בית ילדים

אומנית ראתה במבנה הנטוש שהיה פעם בית ילדים את הפוטנציאל להפוך לבית כפרי וחמים שיציג את עבודותיה ויתן ביטוי ליצירתה. חזון יצירתי שמתגשם

מאת: נעמה ריבה צילום:


אוהבים עיצוב פנים? הרשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים למייל!

 

      

איך לוקחים מבנה קיבוצי קובייתי סטנדרטי והופכים אותו לבית שכל פינה וקיר בו משמשים תפאורה להצגת יצירות וחפצי אומנות? הבית בו אנחנו מבקרים נמצא בקיבוץ עין החורש והוא שימש בעבר כבית ילדים. המבנה היה מוזנח ונטוש במשך תקופה ארוכה ומכיוון שהוא נמצא באזור מבודד, איש מחברי הקיבוץ לא היה מעוניין להתגורר בו. עינת רבינא אמנית ואספנית יוצאת דופן שהתגוררה עד אז בדירה קטנה, ראתה את הפוטנציאל הטמון בבית ולכן פנתה לאדריכלית סיוון יתום שתפיח בו חיים מחודשים.


להפיח בבית חיים חדשים

ממבנה נטוש לבית של "מיץ פטל"
ואכן, קשה להאמין שהבית הפסטורלי, בתחפושת התריסים הירוקים, שדומה לבית של 'מיץ פטל' היה בעבר מבנה אפרורי ומיושן. כשמביטים בתמונות במקום טרם השיפוץ מבינים עד כמה הייתה העין של הדיירת מלאת דמיון ויצירתית. הבית משמש את עינת ובעלה שמתגוררים בדירה הראשית שגודלה 140 מ"ר וובסמוך לה תוכננה יחידה בת 50 מ"ר עבור בתה של עינת ומשפחתה.


בית הילדים הנטוש. המבנה "לפני"


ואחרי

בחוץ
היה ברור שגם החוץ צריך לשדר מראה אומנותי ויוצא דופן, כזה שאי אפשר יהיה להתעלם ממנו, בעלת הבית שהייתה הכוח המניע מאחורי הפרוייקט, רצתה תריסי עץ שישדרו אופי כפרי ויעניקו צבע למעטפת הקופסתית, אך לאחר שגילו עד כמה הם יקרים, הציעה האדריכלית פתרון אחר – תריסי פלסטיק שנצבעו בגוון הירקרק ויחד עם 'מנשלכים' (מאחזים לתריסים) התקבלה התמונה הרצויה.


תריסים ירוקים ומאחזים מעוצבים


תריסי עץ שמשדרים אופי כפרי

אומנות ויצירה עוד בדלת הכניסה
גומחה קטנה שנגרעה מתוך הבית מגדירה את מקום הכניסה, הדלת מורכבת משלוש כנפיים שנקנו כל אחת בנפרד בשוק הפשפשים ביפו לאחר שפורקו ממבנה ישן והורכבו וחודשו על ידי נגר.


דלת בבנייה אישית

ובפנים עולם ומלואו
כל קירות הפנים נהרסו והסידור הפנימי תוכנן מחדש. כשנכנסים לבית כל החלל הציבורי והצבעוני נפתח בפנינו, מיד מרגישים שהגענו לבית שכל מדף וקיר בו תוכננו עבור פרטי האומנות הרבים של בעלת הבית. המקום שופע יצירות שאספה משווקי פשפשים בעולם ובארץ ומעבודות שהיא ומכריה עשו. לכל יצירה סיפור מרתק והפריטים בבית הם לא רק לדקורציה, לכל דבר יש משמעות "רצינו לתת ביטוי ליצירה", אומרת יתום. הרצפה בבית חופתה באריחי שומשום בגוון צהבהב ויחד עם החלונות הבלגים הצבועים בגוון שמנת הם משמשים כקנבס ליצירות.


לתת ביטוי ליצירה. החלל הציבורי

נכנסים למטבח
פרט לוויטרינה מעץ בה מאוכסנים חפצים עתיקים אין במטבח ארונות עליונים, "בעלת הבית פחדה שלא יהיו מספיק קירות להצגת יצירות" אומרת יתום, לכן הוחלט על ארונות תחתונים בלבד שעשויים עץ מלא צבוע לבן ומשווים מראה רומנטי לחלל. בין אריחי השומשום הצהבהבים שובצו אריחים אדמדמים שתוחמים בין אזור המטבח לשאר הבית. מעל הכיריים חיפוי קרמיקה לבנה שמשולבים בו אריחים בדמות שטיח ארמני שנקנו ברובע הקהילה בירושלים.


מראה רומנטי. המטבח

פינת האוכל
המשפחה אוהבת לארח ולכן מוקם בבית שולחן אוכל ארוך במיוחד שהביאו עימם הדיירים מהדירה הקודמת ומולו קיר שמפריד בין חדר העבודה לחלל הציבורי. בקיר משולב חלון עתיק שנמצא ביפו ובו שיבצה בעלת הבית זכוכיות צבעוניות, על אחד הקירות האחרים תלוי ציור של עמית קבסה שיצירותיו "מככבות" בכל פינה.

 
פינת האוכל

הסלון
כדי ליצור קו מבט רציף בחלל הציבורי תכננה האדריכלית פתח בין העמוד המקורי לקיר, המאפשר הצצה מפינת האוכל לסלון. במקום יש שילוב בין רהיטים מאיקאה לפריטים הנוסטלגיים של בעלת הבית כשנישות הגבס משמשות כאזור תצוגה מרשים. אימה של בעלת הבית הייתה קרמיקאית ורבים מכדיה ומעבודותיה מוצגים בחלל לצד אוסף כלי חרס מאירופה ודמויות חימר צבעוניות וגדולות מחימר שעינת עצמה פיסלה, כך מתקבל מקום בעל אווירה ביתית וייחודית.


אווירה ביתית ייחודית

 

יצאנו החוצה
מאזור האירוח אנחנו פונים החוצה דרך דלת זכוכית גדולה אל מרפסת שנסגרה ונתחמת על ידי ספסל בנוי ומקורה על ידי פרגולה, כשעל הקיר החיצוני שובצו קרמיקות מכל מיני מקומות בעולם. משם אנחנו מגיעים לאזור ה'מנגל' שתוכנן במקום כמטבח חיצוני וחופה בשלל אריחים צבעוניים "פשוט הגענו לחנות ובחרנו קצת מכל סוג" מוסיפה יתום.


שלל אריחים צבעוניים. איזור המנגל

חדר האורחים

חזרנו פנימה וקפצנו לחדר האורחים שמעוטר גם הוא חפצים נוסטלגיים. במרכז החלל ספה נפתחת אפורה ופשוטה, הפריט המעניין בחדר הוא ארון שעיצבה בעלת הבית וזוגג בזכוכיות צבעוניות.

 
חדר האורחים. חמים ואינטימי

חדרי השירותים
בשני חדרי השירותים יש שימוש בחומרים דומים, לרצפה אריחי שחמט שחור לבן ואריחי בטון מאוירים על חלק מהקיר. בשירותים הסמוכים לחדר השינה הראשי נעשה חיבור בין ישן לחדש, כיור עכשווי הותקן בתוך כוננית עץ ישנה כך שהמגירה העליונה מסתירה אותו וכך נוצר כאן מראה לא שגרתי ומיוחד.


מראה לא שגרתי ומיוחד

לסיכום
בבתים רבים ניכרת השפעתו המכרעת של האדריכל או המעצב על הבית אך הפעם הסיפור היה קצת שונה ואין ספק שבעלת בית אמנית ודומיננטית יחד עם גמישות, התחשבות והקשבה מצד האדריכלית לרחשי הלב ולרצונות של הדיירים הוליד בית שונה ומיוחד.


אהבתם את הבית? ספרו לנו בתגובות! 

עוד בנושא

עיצוב בתים פרטיים

מאחד יוצאים שניים: פיצול בית פרטי


בת הזקונים התחתנה, והאמא החליטה לפצל את הבית הדו-מפלסי שלה לשתי דירות נפרדות – אחת בשבילה והשנייה בשביל הבת ובעלה הטרי

עיצוב בתים פרטיים

חוצה זמנים: האדריכלית שמשלבת בין קדמה למסורת


בווילה הרחבה שעיצבה האדריכלית מנאל איסמעיל אפשר לראות חיבור מדויק בין עבר לעתיד ובין פנים וחוץ

עיצוב בתים פרטיים

אנרגיה חדשה: השינוי שפתח את הבית


בזכות ביטול קירות מיותרים, הצליחה המעצבת להפוך בית חשוך למרחב פתוח ומואר שמחבר היטב בין הפנים והחוץ

עיצוב בתים פרטיים

הפרד ומשול: עיצוב בית דו משפחתי


עם קירות משותפים ושכנים קרובים מאד, תכנון ועיצוב בית דו משפחתי הוא אתגר ממש לא פשוט

תגובות

כתיבת תגובה