כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור

עיצוב דירות  //  מתחברים לעבר בבית לשימור בנווה צדק

מתחברים לעבר בבית לשימור בנווה צדק

הדיירים בעלי חנות לרהיטי וינטג' ולכן הבחירה לגור בבית של משפחת שלוש משנות ה- 40 הייתה הבחירה הטבעית. העיצוב הותאם לבית ולאלמנטים המיוחדים שהתגלו בו וכמובן לאוסף הרהיטים המיוחד של המשפחה

מאת: תוכן שיווקי צילום: יואב פלד


לבחירת הדירה שתזכה בתואר נבחרי השנה 2019-20 – לחצו כאן
ואולי תזכו בלילה זוגי במלון ליר סנס

דיירים: זוג + 2
מיקום: נווה צדק, תל אביב
שטח: 130 מ"ר
תקציב: 300,000 ₪
עיצוב פנים והום סטיילינג: נעמה אטלן
עוד דירות מעוצבות:

קיר הלבנים שהתגלה ולצידו הרהיטים המיוחדים מאוסף המשפחה
הדיירים הם זוג בני 50 ולהם 2 ילדים – הבכור בן 26 והקטנה בת 13. המשפחה מתגוררת כעת בפריז  אך הם מגיעים לארץ מידי חודש בשאיפה לעשות עליה. האם אמנית בעלת גלריית רהיטי וינטג' מקוריים ומעצבת רהיטים בסגנון וינטג' ולכן רוב רהיטי הבית נבחרו מחנותה.
בדירה התגלו אלמנטים מיוחדים כמו קורות הפלדה שנשמרו כדי לשמור על אופיו המיוחד של המבנה
הבית שוכן בנווה צדק ונבנה בשנת 1940 על ידי משפחת שלוש. כיום הבית חולק לארבעה בתים נפרדים בהם גרות משפחות שונות. הביין הינו בניין לשימור בצבע כתום.
הדירה הנבחרת ששופצה מתפרשת על פני 135 מ"ר ב-3 מפלסים. כשהלקוחות רכשו את הבית הוא היה במצב טוב אך מאוד קר ושום אופי – גווני אפור ולבן שלטו.
בקומת הכניסה – סלון, מטבח ושירותי אורחים , במפלס האמצעי שני חדרים ומקלחת ובמפלס העליון, בעליית הגג, נמצאת סוייטת ההורים עם מקלחת ומרפסת מקסימה.
זוג כורסאות שנרכשו מסוחר באיטליה ורופדו בבד בסגנון אפריקאי
המפגש הראשון בין המשפחה למעצבת נערך בבית, כמה ימים לאחר רכישתו.
הבית נמצא בליבה של נווה צדק, על מנת להגיע אליו עוברים דרך סמטאות השכונה, ברחובות מאוד צרים בהם אין כניסה לרכבים ומוקף בתים מדהימים ביופיים עם המון היסטוריה.
הכורסאות שבמרפסת של סוויטת ההורים נצבעו גם הן בצבע חזית המבנה
הבית בולט במיוחד הודות לצבע חזיתות הבית – צבע כתום בוהק עם המון אופי. גם צורת הבנייה המיוחדת של הבית הפתיעה את המעצבת.
הדבר שהכי בלט לה היה קורות העץ שחצו את התקרה בצורת "משולש" לגובה, הקורות ממשיכות את דרכן לחוץ בחדר ההורים שבמפלס העליון.
ביידיש האלמנט הזה נקרא מנטשלך או מנצ'לך והמשמעות אנשים קטנים, מחזיק התריסים סימן האם האשה לבד או שגם בעלה בבית
לאחר שיחה ארוכה עם הלקוחות הייתה להם מסקנה ברורה – חייבים "להנציח" את אופי הבית, לשמר את ההיסטוריה שלו ושל השכונה.
היה ברור שיש להשתמש בחומרים כמו עץ ,בטון וברזל כדי להבליט את קווי המתאר של הבית. קירות שחופו בגבס נחשפו.
כל חדרי השינה רוצפו בפרקט פישבון
הוחלט כי הבית יעוצב בגוונים צבעוניים וחמים, כל חדר שינה יקבל צבע אחר.
חדר הילדה יהיה בגווני ורוד עתיק ואפור , חדר הבן בגווני תכלת אפרפר וצבע נס קפה ואילו חדר ההורים נצבע באפור חם. התהליך כולו ארך כ- 4 חודשים.
קיר הלבנים המיוחד ובו נישת הספרים שיצרה המעצבת
במקור, הקיר המפריד בין הסלון לשאר החלל היה מחופה בגבס וצמוד אליו היה ארון איחסון ענק שחסם את כניסה לבית, המעצבת החליטה להרוס את הארון על מנת לפתוח את החלל ולחבר בין שני האגפים.
בנוסף חשפה את קיר הסלון וגילתה קיר מיוחד בנוי לבנים אותו השאירה חשוף.
חלק הפרקט שנהרס במהלך השיפוץ רוצף בבטון ויצר תיחום לפינת האוכל
הרהיט לסלון אמנם גדול אבל הוא יחודי והמשפחה התאהבה בו, מדובר ברהיט עשוי עץ בשיטת המרקטרי משנות ה-30.
המעצבת רצתה לשתול ספרים בקיר הבריקים ולכן הוסיפה לו יציקת בטון. היציקה נעשתה בתבנית של קרשי עץ שמוסיפים טקסטורה ואופי לבטון. זהו הדבר הראשון שרואים כשנכנסים לבית "הספרים בתוך הקיר".
קיר הספרים הוא האלמנט שהמעצבת הכי גאה בו בבית
כל פריט בבית נבחר בקפידה, אפילו המתגים בסגנון ישן – מסגרת עץ שנצבעה בגוון רהיט הסלון עם עיגול והמתג עצמו בצבע פליז. בעלת הבית בחרה ספה וינטאייג' מדגם 600DS שיוצרה בשוויץ בשנות ה 60 – ספת עור בגוון תכלת הבנויה מחלקים שווים וניתן להוסיף לה מודולים כפי שרוצים. זו ספה שהיא שמרה לעצמה במחסן כבר שנים רבות וידעה שיום אחד היא תשתמש בה. ניתן ל"עגל אותה" או ליישר אותה הספה הזו כמו נחש, מתפתלת כפי שרוצים.
קיר הלבנים התחבא מאחורי קיר גבס והתגלה במקרה במהלך השיפוץ
על הקיר שמעל הספה מוקמו גופי תאורה בצורת גלגלי ברזל שחורים וזהובים ואילו מול הספה מוקמו זוג כורסאות וספסל שהיא קנתה באיטליה ורופדו בבדים אפריקאים, אתניים צבעוניים אך עם צבע תכלת שיתחברו לצבע הספה. בין שתי הכורסאות מוקמו שני שולחנות גבוהים מפליז בצורת מיוחדת עם משטח מראה שיתאימו עם רגלי הכורסאות והספסל.
לאחר הורדת ארון הכניסה התגלו קורות ברזל קונסטרוקטיביות שהיו הכנה למעלית אך שם היה המיקום העתידי לפינת האוכל. בעזרת מהנדס הוחלט כיצד יש לחזק את התקרה על מנת להוריד את הקורות שהפריעו.
הורדת הקורות פגעה ברצפת הפרקט המקורית ובמקומה רוצף השטח בבטון שתוחם את פינת האוכל.
בקיר שמאחורי השולחן מתחבאים שירותי האורחים ומכונת הכביסה
קיר הרקע לפינת האוכל שמתחבר לקיר הספרים עבר גם הוא טיפול. המעצבת יצרה קונסטרוקצית ברזל שחורה הבנויה ממסגרות שהן חלק ממעקה המדרגות וחלקן הופכות למדפים דקורטיבים באחת המדגרות יש גם ארון נגרות צבוע בגוון הקירות ושם מסתתרת מכונת הכביסה וארון שירות.
בהמשך מסתתרת דלת לשירותי אורחים הבנויה במישור הקיר וגם צבועה בגוון הקיר ותחומה במסגרת מברזל שחורה כך כל הקיר משמש כ"תמונה" לפינת האוכל. שולחן האוכל עשוי ברזל חלוד כולו, גם הפלטה וגם הרגליים.
מעקה ברזל ואחסון מתחת למדרגות: אייטמס גלרי 
המטבח שופץ ושודרג, החזיתות נצבעו מחדש ולמשטח העבודה והחיפוי נבחרו פלטות מסוג דקטון דמוי אבן בגוונים אפורים שיתחברו ליציקת הבטון ולקיר ספרים. מאירים את המטבח שלושה "נטיפים", גופי תאורה עשויים פליז וזכוכית.
החיפוי האפור במטבח מותאם לגווני הבטון שנחשף
בקומה הראשונה נמצאים שני חדרי הילדים ביניהם מקלחת ושירותים שנשארו כפי שהיו. לחדר הילדה מרפסת קטנה הפונה לרחוב. קיר אחד בחדרה נצבע בורוד עתיק ושאר הקירות נצבעו באפור בהיר שיתאים לשידה המיוחדת שעוצבה במיוחד. השידה עשויה מקונסטרוקצית פליז ממוטות מלבניים ומחופה חלקי זכוכית צבועים בגווני ורוד ואפור. לצד השידה מוקם כיסא מקש נצר "עמנואל" שבמקור קראו לו "פומרה".
מיטת הבן מוקמה בתוך נישה שנצבעה בתכלת, נבחרו עבורו גופי תאורה יחודיים עשויים פליז
חדר הבן די קטן אבל עם הרבה אופי כיוון שהתגלו בו מקוריים בגווני תכלת, חום וורוד והם הנחו בעיצוב החדר. עבור החדר נבחרו שתי כורסאות קש חום כהה ושולחן קטן בסגנון וינטג'.
המיטה נמצאת בתוך "כוך" תכלת לצד גזע עץ שמשמש כמנורת לילה משנות ה-70 עליו.
מתחת לחלון עוצב ארון עם דלתות "אסם", מסילה רחבה מברזל שחור עליה מתגלגלות ארבע דלתות מאוד מסיביות מעץ.
בחדר הבן נמצאה רצפה מרוצפת באריחים צבעוניים והם קבעו את הגוונים של החדר
בקומה העליונה נמצאת סוויטת ההורים בעליית הגג, עם מרפסות הפתוחות לשמיים. זוג קורות עץ מסיביות חוצות את התקרה ויוצרות צורה של "טיפי" (אוהל אינדיאני) ומחברות בין הפנים לחוץ.
הקורות היו צבויות בצע לבן מבריק ששוייף כדי להגיע לעץ המקורי המשתשלב עם פרקט האלון בצורת פישבון שמופיע בכל חדרי השינה.
עליית הגג בנויה כמו אוהל טיפי אינדאיני ומעל המיטה סקיילייט
לחדר זה נבחר עיצוב יותר נקי ושקט כדי לא להפריע למבנה המיוחד הבולט בו כל כך. מעל המיטה ישנו חלון סקיילייט דרכו מציץ עץ אקליפטוס ענק ובלילה רואים את הכוכבים, משני צידי המיטה מונחות שידות מעץ עליהן מנורות לילה עם בסיס אמורפי מזכוכית. גוף התאורה המרכזי, בצורת קן ציפורים הגיע היישר משנות ה- 70 ולעומת זאת הריהוט, הכורסאות הן בסגנון מודרני ומתאימות לצבע חזיתות הבית.
במרפסת מוקמו כורסאות בגוון הכתום המיוחד של חזית הבית
תמונות נוספות:
נגרות: אקסטרים ארט
חדר הבת ובו מרפסת קטנה הפונה לרחוב
ריהוט: GALERIE GLUSTIN PARIS
וילונות: דומיין
רשימת ספקים חלקית:
וילונות: דומיין
תאורה: GLUSTAIN LUMINAIRES PARIS
ריהוט: GALERIE GLUSTIN PARIS
נגרות: אקסטרים ארט

עוד בנושא

עיצוב דירות

כמו חדשה: שיפוץ דירה יד שנייה


המשפחה רכשה דירה יד שנייה וביקשה להפוך אותה למקום צבעוני ושמח שיתאים בדיוק בשבילה. עם קצת תעוזה ויצירתיות, המטרה הושגה

עיצוב דירות

בא בטוב: בית צבעוני ושמח במיוחד


הדיירים חלמו על בית צבעוני שכל כולו אנרגיה ושמחה. המעצבת זרמה עם כל הגוונים העזים שנבחרו, אך דאגה לשלב ביניהם בצורה הרמונית ומאוזנת

עיצוב דירות

קליעה למטרה: דירת פנטהאוז בעיצוב מותאם


דירת הפנטהאוז הזאת נרכשה מקבלן ולא תאמה לצרכים של המשפחה. עם חלוקה מחדש והחלפה של הריצוף והנגרות, זכו הדיירים לקבל בדיוק את הדירה שרצו

עיצוב דירות

אחרי עשרים שנה: מדירה ישנה לדירה חמה ומודרנית


דירה ישנה עוצבה מחדש והפכה לדירה חמה במראה ייחודי ועכשווי. "השינוי זה הדבר הכי נפלא שקורה לנו כבני אדם", אומרת המעצבת

תגובות

בעיני יפה ומקורי
משהו שיוצא מהסטנדרט שחוזר על עצמו. גם אם אני לא אוהבת כל דבר, יש חשיבה ותחושה של עשייה אינטליגנטית לשם שינוי (אנשים התקוממו על תחיבת הספרים, בעיני זה לא אסון ודווקא מעניין, ואני חובבת ספרים ואומנות).

עיצוב מאולץ מידי וחסר פרופורציות
אבל אם בעלי הבית מתחברים ואוהבים...שיהנו זה שלהם

ממש אוהבת את הבית.
גם אוהבת את הספרים בבטון. מייצג אומנות. יותר טוב ספרים שזרוקים ברחוב או בזבל? לא פוגם בתרבות. היום קונים ספרים דיגיטליים ושום דבר בתרבות לא נפגע. ( ואני מאוד אוהבת ספרים !). אוהבת את קיר הלבנים ובכלל הבית לא נראה סטנדרטי כמו רב הבתים המוצגים פה. כאמור על טעם וריח אין להתווכח.

עיצוב אמנותי מחושב ויפה התאמת צבע מושלם

תחיבת הספרים בבטון ממש מקוממת ומכעיסה.
ביזוי של אביזר שהוא סמל. במיוחד בתקופתנו.

כרגיל בלי תוכנית, בלי צילום חיצוני. חסר ערך.
נ.ב. הקירות החרבנא האילו ממש דוחים. זו לא הדרך להציג ישן.

הרצון
הרצון להרשים - והעדר היכולת... ככ הרבה השקעה, ככ הרבה שאיפות, מיקום ככ שווה - והתוצאה מביכה. והרעיון לקבור ספרים בבטון? -חולני!

עמוד הבטון
שבתוכו הספרים, ממש מרגיש. מה יש לכם אנשים? ככה נראית לעיתים אמנות. צירופים בלתי אפשריים, שהם אפשריים. אוהבת

עמוד הבטון
שבתוכו הספרים, ממש מרגיש. מה יש לכם אנשים? ככה נראית לעיתים אמנות. צירופים בלתי אפשריים, שהם אפשריים. אוהבת

למה ?
למה לקבור ספרים בבטון , יותר פשוט לשרוף אותם ......

ביזיון
כמה טימטום בכתבה אחת ???? זו גאוותכם ??? מעצבת שקוברת ספרים בבטון ? ואתם אלה שגרים בבית הזה , אתם חיים עם התופעה בשלום ?

למופת
אף פעם לא כתבתי, והפעם: הבית כל כך יפה !! תענוג!! כיף לכם

במקום שבו קוברים ספרים לראווה - התרבות מתה
מה ההבדל בין זה לבין שריפת ספרים? ספר זה אוצר תרבות. הושקעו בו כישרון, ידע, תבונה וטעם - כל מה שאין בבית הזה. לא מתחברים - תעבירו הלאה. אבל לפחות אל תציגו את גוויותיהם המשומרות.

קלסטרופובי ברמות!!!

זה פשוט נורא. קברה את הספרים ועוד גאה בזה?
אני לא רואה טעם להמשיך ולהתבונן בבית הזה.

במילה אחת
מאכזב

אהבתי
מקסים בעייניי. רואים שהושקעה הרבה מאוד מחשבה במציאת פתרונות יצריתיים כמו למשל הסתרת דלת השירותים מתחת למדרגות. יש פה רעיונות מקסימים ומיוחדים עם הרבה מחשבה על מי שהולך לגור בבית ועל הרצון להתייחס להסטוריה של הבית. לריהוט פחות התחברתי אבל זה עניין של טעם אישי... אהבתי את הספרים. מדליק

עיצוב מקורי, אך לא לעניין הספרים
העיצוב מאד מאד מקורי ומעניין. אחד הבתים היפים שהראיתם פה. רק בעניין הספרים לטעמי יש פה חציית גבול.. זה אלמנט מקורי אך היה אפשר לקבל אותו גם עם פריט אחר שאין לו סימבוליות רוחנית ותרבותית כמו ספר.

לקחו טרנדים שאין ביניהם קשר
ועשו גיבוב בלי הרמוניה ובלי פרופורציות נכונות. העיקר להרשים. הערה: גם אם הביקורת לא מפרגנת יש לפרסמה, אחרת מה הטעם בה.

אמן ירבו עוד מעצבים כאלה -איזה כיף לעיניים!

מה הקשר בין הבית ומקורותיו לעיצוב שנעשה?

וואוו

כל הכבוד עבודה מדהימה!!!
אהבתי מאוד את החיבורים בין הישן לחדש, הכל נעשה באופן מושלם. כל הכבוד למעצבת. תוצאה מרשימה ומושלמת. גם חיבורי הצבעים מצויינים!

אכן מסכנים הספרים
וגם ניתן ללמוד משהו על היחס אליהם

גיבוב
אין קשר והרמוניה בין החלקים והחפצים שבבית. יש הרגשה של רצון להרשים בצורה מאולצת. תפשת מרובה לא תפשת.

בית מגובב
גיבוב סגנונות שלא קשורים זה לזה ולא מתחברים זה לזה. גיבוב של חומרים, צבעים וטקסטורות ושל רהיטים שהם יפים כשלעצמם אבל לא יחד. נראה כמו ניסיון שלא צלח לחבר בין כולם והתוצאה - מקום שנראה כמו גלריית רהיטים ופחות מרגיש כמו בית עם אמירה עיצובית מובהקת.

כבר פינטזתי על אופי אמיתי...מודרני מדי....

עיצוב
מגעיל ברמות על בא לי להקיא

סתמי
מסכימה לגמרי. אוסף אקלקטי שלא מתחבר לכלום שלא לדבר על שום קשר למבנה ולמקום. על טעם וריח...

אוסף של פריטים לא קשורים, לא יפה

אני מאוד לא מתחברת למה שנעשה פה
בצד החיובי רואים שיקר ומעוצב. בצד השלילי אין סגנון ברור, יש ירייה לכל הכוונים. אני אסביר. הבית של שלוש משנות ה40. הבעלים בעלי גלריה לריהוט עתיק. אז למה הריהוט לא קשור לכלום. אני אתן רק דוגמאות צורות ישיבה- יש כורסאות איטלקיות בהדפס אפריקאי, 2 כורסאות ראטן, כורסת קש ,ספת עור בעיצוב יחודי, כסאות פינת אוכל בסגנון שבדי, ספסל עם הדפס פרחוני ופליז. המינון לא עובד ולא מתחבר. זה לפני הזכרת מנורות , ריצוף בשלל חומרים, פרזולים שחורים ומעקה זכוכית. אין לעיצוב שום קשר למבנה או לשנות ה40. יש דיסהרמוניה. הכי צורם לי קיר הלבנים . לא קשור (ועוד הורחב לרצפה) ונוראי לטעמי. מסכנים הספרים.

כתיבת תגובה