כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

עיצוב דירות  //  סבא לא היה מאמין

סבא לא היה מאמין

אסף רידר, איש הייטק לשעבר ומפיק חתונות בהווה, הגשים חלום ועיצב לעצמו דירה מחומרים שאסף בשיטוטים בעיר

מאת: צילום:


"מפה אפשר לעבור רק החוצה, מחוץ לעיר. מושב ירוק עם ספייס ואוויר. מקיצונית לקיצוניות. אין תחנה אחרת." כך אומר  אסף רידר, בן 30 מתל אביב על הלופט שבו הוא גר מזה ארבע שנים עם שותפתו לחיים רויטל.

כן, כולנו חולמים על אמריקה. כלכלה, צרכנות, תרבות, ודגש מיוחד על כל הקשור לתרבות המגורים. דופלקסים פרבריים צמודי קרקע, שכונות משוכפלות הצומחות כלווינים (או כחטוטרות) למושבים ירוקים וערי שינה צפופות, מככבים בראש רשימת החלומות של כל זוג צעיר, שמטה הקסם של הבורגנות וחיוכו של רופא המשפחה, המבשר על תוצאת בדיקת ההיריון החיובית, נגעו בו. כולנו רוצים אמריקה. ואם לא פרבר מעודכן, אז לפחות ניו יורק.

המציאות הישראלית הלוחצת, דוחקת אותנו לפתח את המושג "בית" לכיוון המושג הלועזי "sanctuary" (מקום מפלט או מקלט) ולעטוף אותו כבועה הייחודית לנו ולשאר קוראי הקטלוגים. מרחב פנימי, קירות חשופים, פרקט עץ, חלל האמבטיה, חלונות גדולים, עיצוב מוקפד וגופי תאורה אינטגרליים הם מושגים החוזרים ונשנים בנאומי אדריכלים, אנשי מכירות וקוני הדירות הטריים, המזיעים על גבי תוכניות ושרטוטי דירות ה-3 חדרים המיועדות לתת את המענה לחלומות הבועה הפרטית במציאות הישראלית.

רידר, שחזר מניו יורק, החליט ללכת על החלום ועל האופציה שזומנה לו. "לקחתי את הדירה, ואמרתי שאעשה לי פה בית. לא האמנתי שייצא כל כך יפה. כל מה שאתה רואה פה העמדתי בחודשיים של עבודה קשה. היו פה המרצפות הישנות הרגילות של 20 על 20, וטינופת של תעשייה של 30 שנה

אסף רידר חשב קצת אחרת. חלל בן 180 מ"ר שהיה בעבר מפעל נרות בבעלות משפחתו, ושוכן בבניין תעשייתי מול מרכז עזריאלי בתל אביב, נותר שנים ללא שימוש בשל קוצר ראייה וחוסר מעוף. "פעם עשיתי פה מסיבה, ויום אחרי עמדתי והסתכלתי מסביב, ושאלתי את עצמי, למה לא לגור כאן בעצם? כשסיפרתי למשפחה על הרעיון, הם לא הבינו על מה אני מדבר ואיך בכלל אפשר לגור במקום כזה. הלופט שוכן בקומה רביעית, עם המון מדרגות, ומעלית המיועדת להובלת משאות בלבד. לא לנוסעים. השכנים לבניין הם סדנאות, מפעלים זעירים, מחסנים ומכוני ליווי אקראיים. אחרי חמש בערב המבנה הוא עיר רפאים. מסביב אווירה אורבנית : תעשייה כימית – הסילואים של מפעל למוצרי חלב של "טרה" וחצר אחסון המכלים של מפעל הגז השכן ומצד שני – נתיבי איילון ומגדלי עזריאלי עם כל הפאסון המודרניסטי."

רידר, שחזר מניו יורק, החליט ללכת על החלום ועל האופציה שזומנה לו. "לקחתי את הדירה, ואמרתי שאעשה לי פה בית. לא האמנתי שייצא כל כך יפה. כל מה שאתה רואה פה העמדתי בחודשיים של עבודה קשה. היו פה המרצפות הישנות הרגילות של 20 על 20, וטינופת של תעשייה של 30 שנה. הייתי קצר בתקציב, ומצד שני ידעתי שאם לא אשנה ואחליף רצפה לדוגמה, המקום פשוט לא יעמוד. העדפתי להשקיע בדברים מסוימים ולחסוך במקומות אחרים, כמו מיזוג שלא היה תקופה ארוכה. כל הדברים שיש פה בבית הם דברים זולים. מטבח מאיקאה, ריצוף יחסית זול, ריהוט משופץ. סבא שלי לא היה מאמין שהנכד שלו יגור פה."

"מאז אני מנסה ליזום עוד דברים כאלה. למצוא מקומות, למצוא אנשים שמחפשים, ולסגור חבילה – לשדך בין הגורמים ולקבל את התכנון והעיצוב על עצמי. אני לא רוצה להיות עוד סוכן נדל"ן, אלא פשוט להתמקד בתחום של העיצוב של המקום. אני כל הזמן מחפש מקומות, משדך בין אנשים למקומות. החלום שלי למצוא בעל הון שיבוא ויגיד 'קח, חפש, תמצא, תחלק, תעצב'. "

"יש בקומה שלישית מישהו שקנה, ואני הולך לתכנן ולעצב לו 2 חללים מחלל אחד. במקום אחר הקונה רצה לחלק חלל של 450 מטר ליותר מ-3 יחידות, לבסוף שכנעתי אותו לשמור על גודל של כ-150 מטר פלוס מינוס לכל אחת. כשזה קטן אין הבדל בין דירה רגילה ללופט. אין בזה עוצמה. לבעל הנכס עדיין משתלם כלכלית לחלק לפחות יחידות, בגלל המחיר ההתחלתי הזול של החלל, בהשוואה לכל דירה סטנדרטית בתל אביב. העירייה עדיין עושה בעיות עם ההסבות האלה. הם לא יודעים איך לאכול את הרעיון הזה."

לופט מגורים באזור תעשייתי חורג מהסטנדרט הישראלי, אבל מקובל בכל עיר גדולה בעולם. הם חייבים להסתכל על הרעיון כסוג של הפרחת שממה, שיפור נכסים ומתחמים עירוניים.

רידר, איש הייטק לשעבר, אוהב לראות את התמונה השלמה של הפאזל המרכיב את חיינו. כיום, חוץ מהתמחותו בשידוך ועיצוב לופטים, הוא נושא באחריות להפקת חתונות, על כל הפרטים הקטנים המתנקזים לשיא אחד בערב אחד. בין לבין רידר מעצב גופי תאורה ומשלים לימודי ערב ב"אורט", במחלקה לעיצוב פנים.

גופי תאורה מסוגים שונים מקיפים וממלאים כל פינה אפשרית בחלל הלופט. החומרים בהם רידר משתמש נעים בין בולי עץ גולמיים ועד גופים מתכתיים מעוצבים למשעי, שיכולים לשבת בגאווה על מדפי חנויות התאורה האקסקלוסיביות

"הייתי בהייטק, הבנתי שזו לא משאת נפשי. אני קורא לזה "כורי הפחם של המאה ה-12". אומנם התנאים יותר טובים, אבל התחושה היא עדיין של חיים מסביב לשעון, ובעומק של 500 מטר. הייתה לי הזדמנות לצאת, ניצלתי אותה ונסעתי לחו"ל. עוד כשעבדתי בהייטק, התחלתי ללמוד עיצוב פנים בשעות הערב. קיבלתי המון קומפלימנטים על הלופט, ועניין אותי להתפתח ולקבל עוד כלים. כשחזרנו מהשנה "סטופ" בחו"ל, התחלתי להתעניין בגופי תאורה. עבדתי עם הארכיטקט אילן אלימלך בעיצוב מוצר, ועיצוב גופי תאורה בפרט. הפרקטיקה מגיעה עם העבודה. גם מהלימודים קיבלתי המון פרקטיקה ותיאוריה, אבל המעוף האמיתי, מגיע מההשתפשפות ומהצורך לתת פתרונות לבעיות שצצות תוך כדי הפרויקט. התחלתי גם לעצב חלונות ראווה לרשת חנויות של מתנות הממוקמות בקניונים, שזה מקור נוסף להכנסה. עדיין, החלום הוא להתמקד בחללים. אני מסתובב ורואה בניינים וחללים עם כל כך הרבה פוטנציאל ליצירת תרבות מגורים אחרת."

גופי תאורה מסוגים שונים מקיפים וממלאים כל פינה אפשרית בחלל הלופט. החומרים בהם רידר משתמש נעים בין בולי עץ גולמיים ועד גופים מתכתיים מעוצבים למשעי, שיכולים לשבת בגאווה על מדפי חנויות התאורה האקסקלוסיביות.

"יש גזע עץ חלול שמצאתי. התקנתי תאורה פנימית בתוכו שזורקת אור החוצה ועוטפת אותו. כשהוא תלוי מהאוויר, הוא באמת עוצר נשימה. בחדר השינה יש כוכב סגול ענק שנגזר משלט פרסומת של "סלקום" הממוקם בפינה, ותאורת ספוט מאירה אותו מאחור. בפינה אחרת שמתי מנורה שמצופה שבבי פיברגלס גרוס שמיועד למיחזור בדרך כלל. יש ליין של מנורות שמורכב על סטנדים של אינפוזיות או על עמוד המקדחה של רופא שיניים."

את החומרים המשמשים לעיצוב הדירה, בין אם הם נשארים כחומרי גלם שהוצאו מהקשרם או מתחברים לחומרים אחרים ליצירת שפה חדשה, מוצא רידר במהלך שיטוטיו באזורים התעשייתיים של העיר.

פלטת שולחן נירוסטה שהושארה בחלל עוד מימי המפעל, נתלתה על הקיר מתוך כבוד להיסטוריה של המקום. פיסות פח דקות וארוכות שולבו בתוך אגרטל ויצרו זר פרחים פוטוריסטי משעשע. התמונות הצבעוניות והמורכבות שעל הקירות נעשו על ידי אריאל צחור, אמן מולטימדיה הגר בהולנד.

"את החרוט הזה של תחנת הקמח שנראה כמו חלק מחללית, מצאתי ביום שאילן רמון נהרג במעבורת החלל. בעבר היה עליו בד כתום ותאורה מבפנים. היה נראה מדהים. אין כמו למצוא רהיטים ולשפץ אותם לבד. אין כמו סיבוב דו שבועי בשוק הפשפשים. חלק מהעניין הוא שיכירו אותך גם שם. דברים חדשים מחנויות יכולים לתת השראה, אבל ה'מציאות' גם גורמות לחשוב וליצור."

המוטו של רידר הוא "לא לעצב מקומות – אלא להגשים חלומות". ואכן את המוטו הזה הוא שואב לכל תחום בו הוא נוגע. רידר מתרגש יותר מעיצוב חלל מחומרים פשוטים וזמינים, המתאימים לחלומות אנושיים, ולא לפנטזיה של מעצב-על מתוך מגזין כרומו או של אדם שהאגו שלו משתקף בסופר-תקציב

לפי רידר, השוק הישראלי עדיין לא השכיל לפתח את הכישרונות המקומיים של מעצבי המוצר והתאורה. מעצבי הבגדים הצעירים והעצמאיים, בוגרי בית הספר "שנקר" ודומיו, כבר עברו את התהליך הטבעי של עיצוב פריטי לבוש בודדים, מכירה לחנויות המתמחות בקולקציות של מעצבים צעירים, ולבסוף פתיחה נועזת של חנות קטנה וייצוגית משלהם. מעצבי המוצר עדיין "תקועים" בשלב בו ישנן מעט מדי חנויות המתמחות בהצגת פריטי עיצוב ייחודיים פרי התוצרת המקומית ובמכירתם. "תערוכות דווקא עושות לא מעט. יש לי כרגע בתערוכה ב"סוהו" כיסא בר המורכב מג'ק של אוטו וקסדה של אופנוע."

"גם להפיק חתונות יושב לי על אותה נקודת הגשמת חלומות של המבקש. לקחת את כל אותם פרטים ופריטים קטנים וכל כך משמעותיים, ולחבר אותם לנקודת שיא אחת שממורכזת בערב אחד שמכיל חלום משותף אחד"

המוטו של רידר הוא "לא לעצב מקומות – אלא להגשים חלומות". ואכן את המוטו הזה הוא שואב לכל תחום בו הוא נוגע. רידר מתרגש יותר מעיצוב חלל מחומרים פשוטים וזמינים, המתאימים לחלומות אנושיים, ולא לפנטזיה של מעצב-על מתוך מגזין כרומו או של אדם שהאגו שלו משתקף בסופר-תקציב. חלון ראווה בודד, היושב בתוך השפע הוויזואלי של הקניון חייב לרגש כדי למשוך תשומת לב.  רידר יוצר חלונות ראווה שאוספים את הפרטים הקטנים שיגרמו לעובר האקראי לעצור ולהזדהות עם לפחות אלמנט אחד המוצג לראווה. "גם להפיק חתונות יושב לי על אותה נקודת הגשמת חלומות של המבקש. לקחת את כל אותם פרטים ופריטים קטנים וכל כך משמעותיים, ולחבר אותם לנקודת שיא אחת שממורכזת בערב אחד שמכיל חלום משותף אחד."

עוד בנושא

עיצוב דירות

המהפך - מדירת קבלן סטנדרטית ומשמימה לדירת חלומות חמימה ויפיפייה


עיצוב צבעוני וצעיר, בחירת טפט עדכני, הוספת חללי אחסון פרקטיים, ריצוף בפרקט מעץ אלון ושבירת הקיר הנכון - האדריכלית ומעצבת הפנים שרון דוד מראה איך הופכים דירה קרה ופשוטה לדירה מפנקת מודרנית ומדהימה.

עיצוב דירות

שווה זהב: עיצוב דירת גן דופלקס בחיפה ב-300 אלף שקל


סטנדרט קבלני פשוט בדירת גן דופלקס הפך בטאץ' עיצובי עדין לממלכה לבנה בת שתי קומות, שהתגברה על שטח מצומצם וחוסר באחסון

עיצוב דירות

עם הפנים לים: דירה מול הים ממקסמת את הנוף בגדול


הנוף בדירה בבת ים לא דילג על אף חלל – מהמטבח והסלון המאוחדים ועד פינת האוכל וחדר השינה, שחולקים קיר זכוכית משותף

עיצוב דירות

גוד מורנינג תל אביב: אשת האופנה שחיה בדירה בבית מלון


הקירות הופלו, הים של תל אביב נפרס במלוא העוצמה, ודירת הנופש המחולקת הפכה לדירה בבית מלון של ממש עם אופן ספייס חלומי

תגובות

כתיבת תגובה