כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

עיצוב דירות  //  שמלה שחורה קטנה

שמלה שחורה קטנה

האדריכלית עידית ריפטין עיצבה דירה שהיא מכונת מגורים מודרניסטית ואסתטית, עם קריצות אישיות

מאת: ליאת מיטשל צילום: רן ארדה


 מחפשים לימודי עיצוב וסטיילינג? לכל הפרטים לחצו כאן

 

"בגיל שלושים ושלוש אמרתי לבעלי 'אמנון, זהו, אני רוצה לקנן'" מספרת האדריכלית עידית ריפטין. אמנון, העוסק בניהול השקעות, לא התלהב מההצעה והעלה בפני עידית טיעונים משכנעים המסבירים מדוע מבחינה כלכלית מוטב להם להמשיך להתגורר בדירתם השכורה, ולהשקיע את כספם בערוצים משתלמים יותר. בסופו של דבר גבר הרגש על ההיגיון, ואמנון נכנע לצורך האנושי של זוגתו לבית משלהם שיעוצב לפי צרכיהם וחלומותיהם ויהפוך לקן משפחתי.

הכיכר משתלבת בעיצוב הדירה, ופולשת אליה דרך ויטרינות גדולות בסלון ובמטבח. במשך היום משתקפות צמרות העצים הירוקות של הכיכר, ובערב נצבע קו האופק בכחול ונוף אורבני של מגדלים חודר פנימה

בני הזוג ריפטין בחרו למקם את ביתם החדש בכיכר המדינה, שם התגוררו במשך שנים בשכירות. "זה אזור עירוני מובהק, אבל כשמסתכלים מהחלון יש בו ערך מוסף: לא בית מול בית, אלא נוף פתוח וייחודי" מסבירה ריפטין. הכיכר משתלבת בעיצוב הדירה, ופולשת אליה דרך ויטרינות גדולות בסלון ובמטבח. במשך היום משתקפות צמרות העצים הירוקות של הכיכר, ובערב נצבע קו האופק בכחול ונוף אורבני של מגדלים חודר פנימה.

הדירה מחולקת לשני חלקים שווים בגודלם: ציבורי ופרטי. האזור הציבורי מאופיין בחלל פתוח, שבו חדר עבודה מוקף בסורגים המכונה "הכלוב", סלון ומטבח רחבי ממדים המרוצפים באבן שחורה. האזור הפרטי מופרד מהציבורי בדלת כחולה המסתירה מסדרון, ממנו מתפצלים יחידת ההורים, שני חדרי ילדים זהים החולקים אמבט, מחסן וחדר מרגוע. האזור הפרטי הוגבה במדרגה מהאזור הציבורי, וחופה בפרקט בהיר. בין שני האזורים, בטבור הדירה, נקבע משטח עגול בקוטר מטר עשוי זכוכית שחורה. המשטח, הממוקם במרחק שני צעדים מהכניסה, הוא צומת דרכים בבית – נקודת עצירה להתמצאות. מנקודה זו נפרש הבית קדימה אל חדר העבודה הפתוח, ימינה אל הסלון והמטבח ושמאלה לחדרים הפרטיים.

ריפטין מתנגדת לקישוטיות אופנתית, ומעדיפה אסתטיקה על-זמנית מהסוג המודרניסטי. "הבית הוא השמלה השחורה הקטנה" היא טוענת

העיצוב המודרניסטי של הדירה תואם את תפיסת מהות הבית לפי ריפטין: "הבית הוא מכונה למגורים, וככזה תפקידו לשרת את דייריו". ריפטין מתנגדת לקישוטיות אופנתית, ומעדיפה אסתטיקה על-זמנית מהסוג המודרניסטי. "הבית הוא השמלה השחורה הקטנה" היא טוענת. למרות שעל פניו נדמה כי צבעים כהים, ריהוט עור אפור ונקיון קווי מוקפד אינם אידיאליים ליצירת חום בקן המשפחתי, ריפטין טוענת ההפך: "נעימות נוצרת לא רק מעץ חום מלא, אלא מנוחותם של הדיירים ומהעובדה שהעיצוב מתאים להם כמו כפפה ליד". ואכן, נראה כי התכנון המדויק הותאם לדיירי הבית בתפירה מיוחדת, שעונה על כל צרכיהם ורצונותיהם.

תהליך התכנון ארך כשנתיים וחצי, וכלל תחקיר מקיף ויסודי על אורח החיים של המשפחה. "צילמנו את הדירה הקודמת שלנו קיר אחר קיר, והתבוננו בתמונות כדי לזהות מה אנחנו אוהבים בה ומה לא" מספרת ריפטין. חפצים שהיו מונחים על הרצפה, על ארונות או שולחנות סומנו בצילומים, וזכו לתשומת לב מיוחדת: חלקם מצאו את מקומם בפח, ולאלו שזכו להישאר יוחד בדירה החדשה מקום ייעודי. "זה כמו בדיאטה" מסבירה ריפטין, "צריך לרשום מה אוכלים לאורך היום, כדי לדעת מה חשוב ומה מיותר. יש חשיבות רבה למעבר מהישן לחדש – הרבה יותר נעים לקחת רק מה שחייבים. אם שומרים על דברים ישנים ולא מיעדים להם מקום מראש, נוצר בבית גיבוב של חפצים".

לאחר שסקרה ביסודיות את חיי המשפחה הכינה ריפטין תוכנית ריהוט, בה שורטטו הרהיטים הרצויים ולפיה תוכננו הקירות. השלב הבא, שנערך ברובו במילנו, כלל רכישת רהיטים. לפי הרהיטים שנרכשו הותאמה תוכנית הריהוט מחדש, והקירות שונו בהתאם. לאחר מכן שורטטה תוכנית החשמל, על סמך מיקומם המדויק של גופי התאורה ומכשירי החשמל.

"מה שבדרך כלל מגדיל את התקציב הם השינויים שנערכים תוך כדי הבניה. לנו לא היו שינויים כאלה, מפני שידענו מראש כיצד דברים יראו. השינויים נעשו במהלך הכנת התוכנית ולא תוך כדי בניה, וכך עמדנו בתקציב עד השקל האחרון"

רק לאחר מחקר ממושך ודקדקני, רכישת הרהיטים, בדיקת החומרים הרצויים ובחירת בעלי המקצוע שמסוגלים לבצע את המלאכה המבוקשת על הצד הטוב ביותר, החל תהליך השיפוץ. "התכנון המדויק חסך הרבה כסף" אומר אמנון, "מה שבדרך כלל מגדיל את התקציב הם השינויים שנערכים תוך כדי הבניה. לנו לא היו שינויים כאלה, מפני שידענו מראש כיצד דברים יראו. השינויים נעשו במהלך הכנת התוכנית ולא תוך כדי בניה, וכך עמדנו בתקציב עד השקל האחרון".

התוכנית הפרטנית של ריפטין כללה לא רק את צרכיהם היומיומיים של הדיירים, אלא גם בקשות מיוחדות. הגשמת חלומות בבית חדש חשובה לא פחות מהפונקציונליות שלו, היא טוענת, וממליצה לבונים ולמשפצים להכין רשימת חלומות לא פונקציונליים של דברים שתמיד רצו. "לי היו כמה חלומות" משתף אמנון, "למשל מזגן בשירותים. אנחנו חיים במדינה חמה, למה שלא יהיה נעים גם בשירותים?" אמנון אף ביקש שהשירותים יהיו נפרדים מהמקלחת, רחבים ונוחים דיים. "מדדנו אותו יושב ברגלים פשוקות, והוספנו עוד עשרה סנטימטרים מכל צד" מתארת ריפטין כיצד נקבע רוחב חדר השירותים, ומוסיפה "את יכולה לכתוב את זה – אין חדר שהוא לא לגיטימי". לרשימת החלומות הצטרפו מטבח שחור מבריק, קולנוע ביתי בסלון, מיני בר לצד המיטה בחדר השינה, ומקלחת דו צדדית "קאר-וואש" בחדר הרחצה. "אין גבר שלא רוצה קאר-וואש באמבטיה; יש כאלה שלא יודעים שהם רוצים" מסכימים בני הזוג.

לצד הסגנון המודרניסטי המוקפד השולט בדירה ומכתיב מינימליזם בקווים נקיים, ניכרת גישה רכה לחלומות הדיירים ולמחוות רומנטיות. על דלת החדר שבקצה המסדרון הדביקה ריפטין אות A גדולה – הפתעה לאמנון, ה"ספונסר של הבית". על אריחי המקלחת ביחידת ההורים שילבה מתנה  – לב מעלי כסף אמיתיים של "ביסצה". המחוות האלה הן אתנחתא קומית שובבה המעידה על אופי הדיירים, מעלה חיוך ושוברת את הרצינות במכונת המגורים המודרניסטית והאסתטית של ריפטין.

עוד בנושא

עיצוב דירות

מסגרת של זהב: חלל המדרגות הוא קיר הכוח בבית בבאר שבע


חלל מדרגות של בית פרטי נעטף בפרט מסגרות בצבע פליז שמושך אליו את תשומת הלב בחלל הציבורי. הוא חוזק בפס לד בתקרה שמדגיש את הקווים האדריכליים בחלל המודרני המרווח

עיצוב דירות

המינגוויי מציץ בכניסה: בית עשיר בצבע ופאטרנים


נגיעות של אר-דקו וסגנון מיד סנצ'ורי, חומרים משוחזרים ושפע של צבע מאפיינים בית בברוקלין שעבר שיפוץ. אור טבעי חודר דרך החלונות ומאיר שלוש קומות עליזות ומלאות חיים

עיצוב דירות

מחושך לשיק: דירה מונוכרומטית בארבעה צבעים


שחור, אפור, עץ ולבן מעניקים לדירה ברעננה מראה על זמני ואלגנטי. מברווזון מכוער לפנינה פינטרסטית

עיצוב דירות

בשם האלגנטיות: דירה תל אביבית מימשה את מלוא הפוטנציאל


סגנון תעשייתי מודרני עם מתכות ועור לא מעובדים השתלב עם סגנון אירופאי קלאסי שבו רצפה דמוית שיש, גופי תאורה מוזהבים וקרניזים עדינים על הקירות. גם וגם מושלם

תגובות

כתיבת תגובה