מדריך: כך תבחרו את עצי הנוי לגינה שלכם

רוצים לנטוע עץ בחצר? איך תבחרו את העץ שהכי מתאים לכם - שלא יתפוס הרבה שטח, שלא ילכלך יותר מדי ושיעשה צל ונעים בעיניים? הכל בכתבה הבאה

הגינה הפרטית, חלקת האלוהים הקטנה שלכם בחצר אינה מורכבת רק מדשא, פרחים ואולי גם פרקט. חשיבות גדולה יש גם לעץ שאתם יכולים לנטוע ולהפיק ממנו צל, פירות והרבה יופי. מצד שני, כל מי שיש לו עץ יודע שחתיכת הגזע הזו היא גם חתיכת אחריות ועבודה שוטפת שאין להקל בה ראש. רוצים בכל זאת לנטוע עץ בחצר? קראו את המדריך הבא לפני שאתם יוצאים לדרך:

עצי נוי לגינה – על קצה המזלג

ניתן לחלק את העצים לשלושה סוגים, מסבירה יעל סלפק, אגרונומית והנדסאית אדריכלות נוף:

1.      העצים הנשירים, שבמשך כל עונת החורף נותרים עירומים

2.      ירוקי העד שלא יורדים מהירוק ולא משנה מה;

3.      הנשירים המותנים, תלויי הטמפרטורה, שמראה מרהיב הוא לא הצד החזק שלהם בחורף.


אילו עצי נוי יכולים להתאים לגינה שלכם, והיכן מסתתר הקאץ' או במקרה שלנו "הקוץ"?

עצי הנוי הנשירים

העצים הנשירים חיים מספר חודשים בשנה ללא עלים, אבל יקלו עליכם מאוד כי הנשירה שלהם מתרכזת בעונה אחת בלבד – בסתיו. אם שאר העצים משירים את עליהם כל השנה, העץ הנשיר יתזז אתכם פעם אחת ודי – בדרך כלל בסביבות חודש דצמבר. אחר כך, באביב, הוא חוזר ללבלב. עצים נשירים יכולים להיות טובים טובים לצד צפון, בו אנו רוצים ליהנות מהשמש בחורף, ולאזורי ישיבה כדי שהריצוף לא יתלכלך שוב ושוב. אם תבחרו לכם עץ ירוק עד לאזור הישיבה, לא תנוחו לרגע (ולא בגלל האורחים).

גלעד מ"ירוק גינון אורבני" מוסיף שקיימים עצים טרופיים כמו סוגים שונים של עצי הברכיכיטון המשירים את עליהם דווקא בקיץ. ויש עוד סיבה לא למהר לנטוע את ירוקי העד: עץ נשיר יאפשר לקרני השמש לחדור לגינה בחורף, הזמן בו משוועים לשמש, ואילו בקיץ יגן עלינו מפניה ויעניק צל.

סוגי העצים שכדאי לבחור:

1. ספיון שעווה מורכב, שצבעי השלכת שלו יפים.

הקוץ: הפרי שלו מלכלך.

2. כליל החורש. עץ קטן המתכסה בשפע פרחים בצבע ורוד לילך.

הקוץ: לדאוג לבחור זן שתרמילי הפרי שלו אינם נשארים על העץ, אחרת תיאלצו להתמודד עם מראה שאינו מלבב.

3. צאלון, סיגלון ושלטית יתאימו לגינות גדולות.

הקוץ: העלעלים שלהם קטנים במיוחד ויקשו עליכם את עבודת הניקיון.

4. אם אתם מעוניינים בעץ כניסה, כזה שמושך אליו את המבט בכניסה לחצר, תבחרו לכם שזיף פיסרדי בעל עלווה בצבע בורדו שפורח באביב בלבן וורוד, או לגרסטרמיה הודית בעלת צבעי השלכת הכתומים והפריחה בוורוד, סגול, לבן או אדום. אפשרות נוספת היא ברכיכיטון הסלעים, שהוא עץ פיסולי עם גזע ירוק במראה בקבוק.

הקוץ: מפתיע, אבל אין.

תמונה 1: ספיון שעווה, ותמונה 3: סיגלון (באדיבות ניסים פינס מ"אגרו-אפ", מתוך הספר "עצי נוי בישראל"), 

תמונה 2:  כליל החורש (צילום לימור קלר), תמונה 4: בריכיטון סלעים בוגר (צילום יעל סלפק)


עצי הנוי ירוקי העד

הירוקים הנצחיים, שלעולם אינם עומדים עירומים מעלים, מחליפים את עליהם בהדרגה במשך כל השנה.

סוגי העצים שכדאי לבחור:

1. מגלון אפריקני, שאוהבי הניקיון יחבקו בחום, כי הוא כמעט אינו מחליף עלים. קצב הצמיחה שלו מהיר

כמטר או שניים בשנה, והוא מומלץ לרחבת ישיבה.

הקוץ: יש לבקש עץ זכר ללא פרי.

2. גם מגנוליה גדולת פרחים תנצנץ לכם בפרחים לבנים ויפים, ועליה הגדולים נוחים יותר לאיסוף לאחר נשירה. הקוץ: אפשר להזדקן עד שהעץ צומח, עם קצב צמיחה של פחות מ-30 ס"מ בשנה.

3. עוד אפשרות לעץ כניסה פורח היא הפג'ויה שגוון העלים האפור-ירוק שלה מזכיר את הזית ויכול לשמש תחליף למי שמאס בעצי הזית.

הקוץ: הוא לא הכי מרשים ויש לו פרי (ואם כבר בוחרים בעץ פרי, יש אחרים).

4. הקליאנדרה ורודת הקרקפת היא שיח-עץ שיתאים גם הוא כעץ כניסה.

הקוץ: פריחתו מלכלכת, ולכן הוא אינו מתאים להינטע ליד שביל או מעל ריצוף אלא בערוגה.

1. מגלון אפריקני, 2. קליאנדרה,  3. מגנוליה  (באדיבות ניסים פינס מ"אגרו-אפ", מתוך הספר "עצי נוי בישראל")

 עצי הנוי הנשירים המותנים

ככל שהחורף קשה יותר, כך ישירו העצים האלה יותר עלים, אבל דבר אחד טוב יש בהם – הם אף פעם לא יהיו עירומים לגמרי.

סוגי העצים שכדאי לבחור:

1. כסיית האבוב המצריכה גיזום ואז היא בעלת פריחה יפה של אשכולות צהובים. בחורף המראה שלה אינו מן המשובחים, ולכן היא מתאימה יותר לפינה בגינה אחורית.

הקוץ: כדי לקבל עץ יפה צריך לדעת לגזום ולעצב את מבנה העץ.

2. דק פרי ערמוני "הגר", שפורח בצהוב ובשל גודלו מתאים לגינה קטנה.

הקוץ: אין.

3. עצים בָּכוּתיים, שלהם צורת נוף משתפלת ומראה מיוחד בגינה, כמו הערבה הבוכייה.

הקוץ: העץ חי רק 25 שנה משום שהוא נתקף בזחל חיפושית הקפנודיס שקשה לטפל בו, ואז מת; לערבה יש תחליפים מקבוצת ירוקי העד, כמו אגון גמיש ושיטה משתלשלת, או מקבוצת הנשירים, כמו תות בָּכוּת בעל הצורה הפיסולית, אך בעל הממדים הקטנים בהרבה.

 
1. כסית האבוב , 2. דק פרי הגר 3. תות בכות (באדיבות ניסים פינס מ"אגרו-אפ", מתוך הספר "עצי נוי בישראל")
 

ומה קורה כשנמאס לכם מהעץ, כי הוא חולה או מסכן את הסביבה או שסתם אתם מעצבים מחדש את הגינה? עוז פרידמן מ"הענק הירוק" מזכיר לנו שקיים חוק להגנת עצים. לא כל עץ דורש היתר מיוחד לפני כריתה, אך קיימים עצים מגזע מיוחד או שהם ותיקים מאוד, ואז הם נחשבים מוגנים. חשוב לפנות לחברה מקצועית המוסמכת בכריתת עצים והיא זו שתייעץ אם העץ שלכם זקוק להיתר וגם תבצע את הכריתה. אחרי הכול, עצים עלולים לגרום נזק פיזי ולסבך אתכם מול החוק – וזה לא משהו שהייתם רוצים בגינה הפרטית שלכם.


ועוד כמה דברים שכדאי לדעת

עץ זית ירוק העד הוא לא רק העץ היקר ביותר (עשרות אלפי שקלים לעץ מבוגר לעומת אלפים בודדים לעצים אחרים), אלא גם אלרגני. יש מי שאלרגי לפריחה שלו, אך ניתן למנוע את הפריחה על ידי הזרקות גזע במשך מספר שנים.

– אוהבי הברושים, הניחו לברוש הלימוני. הוא נתקף בפטריית הדיפלודיה שקשה להדביר, ענפיו העליונים הופכים חומים והעץ מת ומכער לכם את הגדר החיה. הוא גם רחב (כשני מטרים) ותופס נפח גדול בגינה. קחו לכם במקום ברוש טוטם או ברוש מצוי "צמד", המגיעים לגובה של 7-6 מטרים.

דקלים הם אומנם ירוקי עד אבל לגמרי יצאו מהאופנה. אם אתם מתעקשים עליהם, דעו שהם זוללי מים, מכתיבים אופי טרופי לגינה כולה, וכל מה שתראו הוא בעיקר גזע, כי הנוף נמצא למעלה, בגובה 5-4 מטרים.

פיקוסים ירוקי עד הם מחוץ לתחום. שורשיהם נחשבים אלימים, כי הם גורמים להרמת ריצוף וקירות וגורמים נזק לביוב, והפירות המלכלכים שלהם פשוט יוציאו אתכם מפוקוס.

מאוד יקר, עץ זית בוגר (צילום: יעל סלפק)

צומחים לגובה: האם קירות ירוקים הם הטרנד הבא?

הכי לא שתול ושכח: 10 דברים שלא ידעתם על טיפול בגינה

עץ-זית234
עץ-זית403
תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המלצות נוספות
בודק...