"אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל" – זוכרים את האמן דני קרוון

בשבוע שעבר נפטר האמן והפסל דני קרוון. העבודות הרבות שלו ימשיכו להשפיע על העיצוב הסביבתי בארץ ובעולם

"אני חושב שכל דבר שיכול לגעת בליבו של אדם הוא לגיטימי. אין חוקים". עם המשפט הזה נפתח הריאיון עם דני קרוון ז"ל שפורסם באתר "בניין ודיור" לפני מספר שנים. קרוון, חתן פרס ישראל לפיסול ואחד האמנים המובילים והמשפיעים בישראל, נפטר בשבוע שעבר בהיותו בן 90. בשנים האחרונות לחייו הוא חילק את זמנו בין תל אביב, פירנצה ופריז, ולא חדל לפסל וליצור.

דני קרוון

דני קרוון ז"ל, 2007

דני קרוון ז"ל, 2007
צילום: תמר קרוון, באדיבות סטודיו קרוון

שמו של דני קרוון נקשר לעבודות מונומנטליות רבות שהשפיעו על הפיסול הסביבתי בארץ ובעולם. בין העבודות האלה בולטות במיוחד "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, כיכר הבימה המחודשת, והפסל "שדרת זכויות האדם" בנירנברג שעליו חרוטים סעיפי הכרזת זכויות האדם של האו"ם. עבודה חשובה נוספת היא תבליט הקיר "שאי שלום, ירושלים", שמעטר את אולם המליאה של הכנסת. עבודות אלה ואחרות, מאופיינות בשימוש בצורות גיאומטריות פשוטות כמו משולשים ועיגולים, המחוברות זו לזו בקומפוזיציות לא שגרתיות.

כיכר הבימה

כיכר הבימה בתל אביב, 2013-2005 | אמן: דני קרוון

כיכר הבימה בתל אביב, 2013-2005 | אמן: דני קרוון
צילום: עמית גירון
כיכר לבנה

כיכר לבנה בתל אביב, 1988-1977 | אמן: דני קרוון

כיכר לבנה בתל אביב, 1988-1977
צילום: אברהם חי
שדרת זכויות האדם בנירנברג

שדרת זכויות האדם בנירנברג, 1993-1989 | אמן: דני קרוון

שדרת זכויות האדם בנירנברג, 1993-1989
צילום: Lothar Mantel

לא ניתן לדבר על האמן דני קרוון מבלי להזכיר גם את האנדרטאות החשובות שהוא תכנן לאורך השנים. אחת מהן היא אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע שאותה יצר כשהיה בן 33 בלבד. בראיון לבניין ודיור, קרוון סיפר שמה שהנחה אותו בעבודה על האנדרטה הזאת, היא ליצור מקום של חיים ולא של מוות. "אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל בעבודה שלי", הסביר הפסל. "לחפש דרכים חדשות כדי לתת לאנשים את ההזדמנות להזדהות וכך, בסופו של דבר, לחוות את החוויה האמיתית של הזיכרון".

אנדרטת חטיבת הנגב

אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע, 1968-1963 | אמן: דני קרוון,

אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע, 1968-1963
צילום: Anne Tamisier
אנדרטת חטיבת הנגב

פרט מאנדרטת חטיבת הנגב, 1968-1963 | אמן: דני קרוון

פרט מאנדרטת חטיבת הנגב, 1968-1963
צילום: מיכה פרי

בין אם יצר בארץ ובין אם ברחבי העולם, דני קרוון תמיד הקפיד לחבר בין הפסל לבין הסביבה שבה הוא מוצב. כך, למשל, אנדרטת חטיבת הנגב מושפעת מאד מהרוח ומהשמש ואף מעצי הצאלה שמקיפים אותה. "בראש ובראשונה, אני, כפסל, לא מציע שום פסל שלי לאף אחד ואין לי פסל שמחפש לו מקום. אני נמנה עם סוג היוצרים שהמקום מחפש אותם", סיפר קרוון לבניין ודיור. "המקום, פשוטו כמשמעו, הוא שמכוון אותי".

לראיון המלא שנערך עם דני קרוון ז"ל >>

כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז

כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, 1998-1993 | אמן: דני קרוון

כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, 1998-1993
צילום: באדיבות סטודיו קרוון
יער האומנות בעיר מורו שביפן

יער האומנות בעיר מורו שביפן, 2006-1998 | אמן: דני קרוון

יער האומנות בעיר מורו שביפן, 2006-1998
צילום: באדיבות סטודיו קרוון
אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך
צילום: באדיבות סטודיו קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

המלצות נוספות
בודק...