כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור
array(9) { [0]=> array(4) { ["text"]=> string(625) "

"אני חושב שכל דבר שיכול לגעת בליבו של אדם הוא לגיטימי. אין חוקים". עם המשפט הזה נפתח הריאיון עם דני קרוון ז"ל שפורסם באתר "בניין ודיור" לפני מספר שנים. קרוון, חתן פרס ישראל לפיסול ואחד האמנים המובילים והמשפיעים בישראל, נפטר בשבוע שעבר בהיותו בן 90. בשנים האחרונות לחייו הוא חילק את זמנו בין תל אביב, פירנצה ופריז, ולא חדל לפסל וליצור.

" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/1-2.jpg" ["image_title"]=> string(100) "דני קרוון ז"ל, 2007, צילום: תמר קרוון, באדיבות סטודיו קרוון" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [1]=> array(4) { ["text"]=> string(878) "

שמו של דני קרוון נקשר לעבודות מונומנטליות רבות שהשפיעו על הפיסול הסביבתי בארץ ובעולם. בין העבודות האלה בולטות במיוחד "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, כיכר הבימה המחודשת, והפסל "שדרת זכויות האדם" בנירנברג שעליו חרוטים סעיפי הכרזת זכויות האדם של האו"ם. עבודה חשובה נוספת היא תבליט הקיר "שאי שלום, ירושלים", שמעטר את אולם המליאה של הכנסת. עבודות אלה ואחרות, מאופיינות בשימוש בצורות גיאומטריות פשוטות כמו משולשים ועיגולים, המחוברות זו לזו בקומפוזיציות לא שגרתיות.

" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/2-2.jpg" ["image_title"]=> string(107) "כיכר הבימה בתל אביב, 2013-2005 | אמן: דני קרוון, צילום: עמית גירון" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [2]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/3-2.jpg" ["image_title"]=> string(102) "כיכר לבנה בתל אביב, 1988-1977 | אמן: דני קרוון, צילום: אברהם חי" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [3]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/4-2.jpg" ["image_title"]=> string(113) "שדרת זכויות האדם בנירנברג, 1993-1989 | אמן: דני קרוון, צילום: Lothar Mantel" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [4]=> array(4) { ["text"]=> string(789) "

לא ניתן לדבר על האמן דני קרוון מבלי להזכיר גם את האנדרטאות החשובות שהוא תכנן לאורך השנים. אחת מהן היא אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע שאותה יצר כשהיה בן 33 בלבד. בראיון לבניין ודיור, קרוון סיפר שמה שהנחה אותו בעבודה על האנדרטה הזאת, היא ליצור מקום של חיים ולא של מוות. "אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל בעבודה שלי", הסביר הפסל. "לחפש דרכים חדשות כדי לתת לאנשים את ההזדמנות להזדהות וכך, בסופו של דבר, לחוות את החוויה האמיתית של הזיכרון".

" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/5-2.jpg" ["image_title"]=> string(114) "אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע, 1968-1963 | אמן: דני קרוון, צילום: Anne Tamisier" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [5]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/6-2.jpg" ["image_title"]=> string(109) "פרט מאנדרטת חטיבת הנגב, 1968-1963 | אמן: דני קרוון, צילום: מיכה פרי" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [6]=> array(4) { ["text"]=> string(1406) "

בין אם יצר בארץ ובין אם ברחבי העולם, דני קרוון תמיד הקפיד לחבר בין הפסל לבין הסביבה שבה הוא מוצב. כך, למשל, אנדרטת חטיבת הנגב מושפעת מאד מהרוח ומהשמש ואף מעצי הצאלה שמקיפים אותה. "בראש ובראשונה, אני, כפסל, לא מציע שום פסל שלי לאף אחד ואין לי פסל שמחפש לו מקום. אני נמנה עם סוג היוצרים שהמקום מחפש אותם", סיפר קרוון לבניין ודיור. "המקום, פשוטו כמשמעו, הוא שמכוון אותי".

לראיון המלא שנערך עם דני קרוון ז"ל >>

" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/7-2.jpg" ["image_title"]=> string(155) "כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, 1998-1993 | אמן: דני קרוון, צילום: באדיבות סטודיו קרוון" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [7]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(56) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/9-1.jpg" ["image_title"]=> string(141) "יער האומנות בעיר מורו שביפן, 2006-1998 | אמן: דני קרוון, צילום: באדיבות סטודיו קרוון" ["show_popup"]=> string(2) "no" } [8]=> array(4) { ["text"]=> string(0) "" ["image"]=> string(57) "https://www.bvd.co.il/wp-content/uploads/2021/06/10-1.jpg" ["image_title"]=> string(126) "אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון, צילום: באדיבות סטודיו קרוון" ["show_popup"]=> string(2) "no" } }

חדשות העיצוב  //  "אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל" – זוכרים את האמן דני קרוון

"אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל" – זוכרים את האמן דני קרוון

בשבוע שעבר נפטר האמן והפסל דני קרוון. העבודות הרבות שלו ימשיכו להשפיע על העיצוב הסביבתי בארץ ובעולם

מאת: מורן לוי מוזס צילום:


"אני חושב שכל דבר שיכול לגעת בליבו של אדם הוא לגיטימי. אין חוקים". עם המשפט הזה נפתח הריאיון עם דני קרוון ז"ל שפורסם באתר "בניין ודיור" לפני מספר שנים. קרוון, חתן פרס ישראל לפיסול ואחד האמנים המובילים והמשפיעים בישראל, נפטר בשבוע שעבר בהיותו בן 90. בשנים האחרונות לחייו הוא חילק את זמנו בין תל אביב, פירנצה ופריז, ולא חדל לפסל וליצור.

דני קרוון ז"ל, 2007, צילום: תמר קרוון, באדיבות סטודיו קרוון

שמו של דני קרוון נקשר לעבודות מונומנטליות רבות שהשפיעו על הפיסול הסביבתי בארץ ובעולם. בין העבודות האלה בולטות במיוחד "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, כיכר הבימה המחודשת, והפסל "שדרת זכויות האדם" בנירנברג שעליו חרוטים סעיפי הכרזת זכויות האדם של האו"ם. עבודה חשובה נוספת היא תבליט הקיר "שאי שלום, ירושלים", שמעטר את אולם המליאה של הכנסת. עבודות אלה ואחרות, מאופיינות בשימוש בצורות גיאומטריות פשוטות כמו משולשים ועיגולים, המחוברות זו לזו בקומפוזיציות לא שגרתיות.

כיכר הבימה בתל אביב, 2013-2005 | אמן: דני קרוון, צילום: עמית גירון

כיכר לבנה בתל אביב, 1988-1977 | אמן: דני קרוון, צילום: אברהם חי

שדרת זכויות האדם בנירנברג, 1993-1989 | אמן: דני קרוון, צילום: Lothar Mantel

לא ניתן לדבר על האמן דני קרוון מבלי להזכיר גם את האנדרטאות החשובות שהוא תכנן לאורך השנים. אחת מהן היא אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע שאותה יצר כשהיה בן 33 בלבד. בראיון לבניין ודיור, קרוון סיפר שמה שהנחה אותו בעבודה על האנדרטה הזאת, היא ליצור מקום של חיים ולא של מוות. "אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל בעבודה שלי", הסביר הפסל. "לחפש דרכים חדשות כדי לתת לאנשים את ההזדמנות להזדהות וכך, בסופו של דבר, לחוות את החוויה האמיתית של הזיכרון".

אנדרטת חטיבת הנגב בבאר שבע, 1968-1963 | אמן: דני קרוון, צילום: Anne Tamisier

פרט מאנדרטת חטיבת הנגב, 1968-1963 | אמן: דני קרוון, צילום: מיכה פרי

בין אם יצר בארץ ובין אם ברחבי העולם, דני קרוון תמיד הקפיד לחבר בין הפסל לבין הסביבה שבה הוא מוצב. כך, למשל, אנדרטת חטיבת הנגב מושפעת מאד מהרוח ומהשמש ואף מעצי הצאלה שמקיפים אותה. "בראש ובראשונה, אני, כפסל, לא מציע שום פסל שלי לאף אחד ואין לי פסל שמחפש לו מקום. אני נמנה עם סוג היוצרים שהמקום מחפש אותם", סיפר קרוון לבניין ודיור. "המקום, פשוטו כמשמעו, הוא שמכוון אותי".

לראיון המלא שנערך עם דני קרוון ז"ל >>

כיכר הסובלנות על שם יצחק רבין בפריז, 1998-1993 | אמן: דני קרוון, צילום: באדיבות סטודיו קרוון

יער האומנות בעיר מורו שביפן, 2006-1998 | אמן: דני קרוון, צילום: באדיבות סטודיו קרוון

אקס מג'ור בפריז, 1980-בתהליך | אמן: דני קרוון, צילום: באדיבות סטודיו קרוון

עוד בנושא

חדשות העיצוב

"אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל" - זוכרים את האמן דני קרוון


בשבוע שעבר נפטר האמן והפסל דני קרוון. העבודות הרבות שלו ימשיכו להשפיע על העיצוב הסביבתי בארץ ובעולם

חדשות העיצוב

חלוצה בחדשנות ובקדמה כאן בישראל


האם הטכנולוגיה והקדמה פסחו על תחום של תכנון ערים, אדריכלות ובנייה? האם החלום של דירה מרווחת בעיר יישאר כחלום בלתי ניתן להגשמה? האם עלות החיים בעיר תמשיך לעלות על אף זיהום האוויר, פקקי התנועה, מערכות חינוך ובריאות טעונות שיפור? לכל השאלות הללו ועוד רבות אחרות יש פתרון אחד המכיל את כל התשובות: עיר חכמה - חלוצה בתכנון ואדריכלות ערים

חדשות העיצוב

ממלאים את היומן: תערוכות חדשות ואירועי אמנות בארץ


המוזיאונים והגלריות נפתחו, ואנחנו יכולים למלא מחדש את מצבורי התרבות שלנו. התערוכות החדשות והאירועים המרגשים שמצפים לנו

חדשות העיצוב

מוזיאון בסלון: הזמנה לתערוכת עיצוב דיגיטלית


בכל שנה אחרת הייתם צריכים לקפוץ לדנמרק בשביל זה. עכשיו אתם יכולים ליהנות מתערוכת העיצוב Project Mindcraft בלי לצאת מהבית

תגובות

כתיבת תגובה