כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

חדשות העיצוב  //  הכל הפיך

הכל הפיך

למרות התואר הרשמי, קשה להגדיר את זיויה כמעצבת תעשייתית. לא רק מפני שהאובייקטים שלה לא ממש מתועשים, אלא בעיקר בזכות אופן החשיבה והתפישה שלה את העיצוב והחיים בכלל.

מאת: נועה ברמן-הרצברג צילום:


נקודת המוצא שלה היא שהכל בתזוזה – שום דבר לא מוחלט וקבוע והדברים תמיד הפיכים. “הסינים מאמינים”, היא מסבירה, “שמה שמפעיל אותנו זה הצ’י (נשימה) והשן (רוח) – הנשימה משתכשכת בתוכנו והרוח גואה ויורדת”.  בהתאם לתפישה זו היא מתייחסת לכל אובייקט כאל גוף משתנה; אפשר תמיד לפרק, לפרום, לקשור או ללפף ולהרכיב אותו מחדש. “ההשתנות”, היא מסבירה, “היא בתוך הרהיט עצמו”.

גם בהקשר רחב יותר, מבחינת האינטראקציה של האובייקט עם הסביבה – היא אינה מאמינה בסטטיות, אלא בזרימה מעגלית שמבוססת על התפישה ההודית ש”שום דבר לא מת” – סוף הוא גם התחלה, בהקשר של החיים וגם בהקשר של חומר. “תמיד יש מישהו שייקח את מה שהשארת ויעשה ממנו משהו אחר”, היא מנסה לתאר את ההוויה היום-יומית שהקסימה אותה כאשר שהתה בהודו, “והצורה שבה הם מערבבים בטבעיות בין הדברים ומטשטשים גבולות פשוט מדהימה”.

“החוויה האסתטית תמיד היתה חשובה לי מאוד”, היא מספרת, “אבל אני לא מרגישה שאני בוחרת את העיצוב. להיפך, זה המקום שבו נגמרות לי הבחירות”

העיצוב בשביל זיויה הוא “גלגול שני” לאחר שעסקה כמעט 10 שנים בהנדסת תוכנות ופיתוחן. אף על פי שעבדה בחברה בכירה בארצות הברית בשיאו של עידן ההיי-טק, הרגישה ש”זה לא עושה לה את זה” והלכה ללמוד עיצוב תעשייתי בבצלאל. שם סיימה בהצטיינות והחלה את דרכה כמעצבת עצמאית. מאז סיימה, ב-1997, זכתה במלגת קרן תרבות אמריקה ישראל (1997) ובפרס ראשון בתערוכת “ריהוטים 2000” והשתתפה ביותר מ-20 תערוכות מקומיות ובינלאומיות, דוגמת ABITARE IL TEMPO בוורונה (2001 ו-2002). בסוף נובמבר 2002 תיפתח תערוכת יחיד שנייה שלה, “רצועות”, בפריסקופ – גלריה לעיצוב בתל אביב. הראשונה, “מהכיוון ההפוך”, היתה באסכולה בפברואר השנה.

“החוויה האסתטית תמיד היתה חשובה לי מאוד”, היא מספרת, “אבל אני לא מרגישה שאני בוחרת את העיצוב. להיפך, זה המקום שבו נגמרות לי הבחירות”. מבחינתה מדובר במשהו בסיסי, קיומי, שהוא גם אמצעי התקשורת שלה עם העולם. “אני לא בן-אדם מאוד חברותי”, היא מעידה על עצמה, “וזה המקום שהכי קל לי לתקשר”.

האובייקטים של זיויה תמיד ממוקמים על הגבול שבין הרעיוני למעשי והחוויה מודגשת בהם במיוחד; חוויית היצירה וחוויית השימוש. למשל בנדנדות למבוגרים, בין האובייקטים הראשונים שעיצבה זיויה כעצמאית. כך גם ב-“46 מטר רץ” נהפכה חוויית הליפוף של המעצבת לאלמנט המרכזי, והמשתמש בכיסא הזה יכול להתיר ולקשור מחדש.

סביבת העבודה שלה מבוססת ברובה על כריות ומקומות הישענות, כי היא “לא מסוגלת לעבוד ליד שולחן”, ואת תהליך העבודה היא מגדירה כ”מאוד נזיל”; “אני מסתובבת לי בבית, בין הספרים שלי, בין הבנות שלי ולפעמים הולכת לישון כדי שזה יקרה לי. שלב הדמדומים זה שלב שהרבה דברים נופלים בו”

באופן כללי נותנת זיויה מקום נכבד לתהליך היצירה, ההרכבה וההתהוות של כל אובייקט. תהליך המחקר, העיצוב והבנייה הוא בעיניה החלק המשמעותי ביותר בעשייה. במובן זה היא מאמינה שאם התהליך עובר טוב – האובייקט ייצא טוב ו”יגיע לאן שהוא צריך להגיע”. לעתים קרובות כשהיא מתחילה לבנות אובייקט אין לה עדיין מושג איך ייראה בסיום, אבל היא “לומדת לחיות עם חוסר הידיעה הזה בשלום ולסמוך על עצמך”.

את תהליך היצירה מתחילה זיויה בדרך כלל בכתיבה. על הנייר מעובדים השלבים הראשונים של החשיבה והבירור ואז “במין ערוץ לא מודע” זה עובר לידיים – לאין-סוף רישומים, מודלים וסקיצות. היא חייבת להרגיש שבדקה הכל לפני שהיא מתחילה. את השלבים הראשונים היא בונה לבד, בלי טכנולוגיה, עד שהיא מגיעה לרמות דיוק שבהן היא כבר נעזרת בבעלי מקצוע. סביבת העבודה שלה מבוססת ברובה על כריות ומקומות הישענות, כי היא “לא מסוגלת לעבוד ליד שולחן”, ואת תהליך העבודה היא מגדירה כ”מאוד נזיל”; “אני מסתובבת לי בבית, בין הספרים שלי, בין הבנות שלי ולפעמים הולכת לישון כדי שזה יקרה לי. שלב הדמדומים זה שלב שהרבה דברים נופלים בו”.

בקורסים שהיא מלמדת היא מנסה לעסוק ככל האפשר בכיוון החברתי, האקולוגי, האנושי, שהיא מכנה “עיצוב למעורבות”. “אני חושבת שאם מצליחים ללמד מעצב צעיר להגיע למקום הזה שמחבר את כולנו”, היא אומרת, “יש לו סיכוי להיהפך למעצב טוב"

חוץ מהעיסוק בעיצוב, זיויה גם מלמדת במחלקות לעיצוב תעשייתי באסכולה בתל אביב, בבצלאל בירושלים ובויצ”ו חיפה וגם לומדת לתואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי של המחלקה לארכיטקטורה בטכניון. בקורסים שהיא מלמדת היא מנסה לעסוק ככל האפשר בכיוון החברתי, האקולוגי, האנושי, שהיא מכנה “עיצוב למעורבות”. “אני חושבת שאם מצליחים ללמד מעצב צעיר להגיע למקום הזה שמחבר את כולנו”, היא אומרת, “יש לו סיכוי להיהפך למעצב טוב”.

התערוכה המוצגת בימים אלה ב”פריסקופ” מזקקת ומעצימה רעיונות שזיויה עסקה בהם בעבר וגם מבטאת את אהבתה הגדולה לטקסטיל, לבדים “ולשרוכים ללא סוף”. בתערוכה היא מציגה שלושה אובייקטים בסיסיים – כיסא, שולחן, שרפרף – שעשויים מרצועות, שייצרה זיויה עצמה משכבות של טקסטיל ועץ, המשתלשלות מתוך רוטונדות ונפרשות ומתהוות לכדי רהיט שבוחן את הקשר בין פנטזיה למציאות. כל אובייקט ניתן גם לפרימה ואפילו לתלייה על הקיר. מבחינה פילוסופית יש ברצועות המתמשכות משהו מהרצון הבסיסי של האדם לעוד (”רצועות… רצו עות… רצו עוד”, ”עוד אחד כזה, אחד קצת אחר, אחד אדום, אחד יותר גדול…”, היא כותבת בטקסט שמלווה את התערוכה.

כשהיא נשאלת על מחשבות לעתיד זיויה אומרת שהפנטזיות שלה תמיד קשורות לתזוזה, לנסיעות – ודווקא לא לעיצוב. “אין לי פנטזיה לעשות מוצר זה או אחר”, היא אומרת, “אלא רק לנסוע למקום זה או אחר”. הנסיעה הבאה המתוכננת היא ליפאן, לתקופה של כשנה, שבה תשהה, עם משפחתה, בכפרים שמתמחים בייצור טקסטיל, בדים ואריגה, כדי ללמוד את הטכניקות המסורתיות, הראשוניות. “יש לי כרגע צורך לחפור במשהו בסיסי מאוד”, היא מסבירה, “ולבדוק עד כמה אני יכולה לצמצם את האמצעים ולא להיות תלויה במה שמסביבי”.

עוד בנושא

חדשות העיצוב

מחפשים לאן לברוח? שבוע העיצוב ירושלים הוא האסקפיזם המושלם


תערוכות, מופעים, דוכני אוכל וקרקס אחד גדול שיחזיר אתכם לאמריקה של המאה ה-19. אירועי שבוע העיצוב ירושלים מתחילים

חדשות העיצוב

"אני תמיד מנסה לפרוץ את המקובל" - זוכרים את האמן דני קרוון


בשבוע שעבר נפטר האמן והפסל דני קרוון. העבודות הרבות שלו ימשיכו להשפיע על העיצוב הסביבתי בארץ ובעולם

חדשות העיצוב

חלוצה בחדשנות ובקדמה כאן בישראל


האם הטכנולוגיה והקדמה פסחו על תחום של תכנון ערים, אדריכלות ובנייה? האם החלום של דירה מרווחת בעיר יישאר כחלום בלתי ניתן להגשמה? האם עלות החיים בעיר תמשיך לעלות על אף זיהום האוויר, פקקי התנועה, מערכות חינוך ובריאות טעונות שיפור? לכל השאלות הללו ועוד רבות אחרות יש פתרון אחד המכיל את כל התשובות: עיר חכמה - חלוצה בתכנון ואדריכלות ערים

חדשות העיצוב

ממלאים את היומן: תערוכות חדשות ואירועי אמנות בארץ


המוזיאונים והגלריות נפתחו, ואנחנו יכולים למלא מחדש את מצבורי התרבות שלנו. התערוכות החדשות והאירועים המרגשים שמצפים לנו

תגובות

כתיבת תגובה