כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

מעצבים מעניינים  //  אדם אור וסביבה

אדם אור וסביבה

היא מעצבת מתוך מודעות לצרכים אנושיים ועל בסיס זה מחנכת דור של מעצבים תוצרת מילאנו. ראיון עם אשת אשכולות קרלוטה דה בוילאקווה

מאת: אפרת בראשי, מגזין בניין ודיור צילום:


קרלוטה דה בוילאקווה, אחת הדמויות הבולטות באדריכלות ובעיצוב עכשווי, היא בעלת כישרון, רקע מקצועי עשיר במיוחד ואישיות תיאטרלית, נמרצת ואנרגטית. תוך כדי קבלת הפנים היא מעשנת, עונה לטלפונים, מציעה יין, אינה מאבדת ריכוז לרגע, והכל בחן ובחמימות של איטלקיה.

"תאורה אינה עוד אביזר. אור הוא חיוני ומהותי בחיינו, יש להתייחס אליו כמו אל אוויר לנשימה "

דה בוילאקווה, מעצבת מוצר, אדריכלית, יזמית ומרצה לעיצוב תעשייתי מצהירה בעבודותיה על עמדה חברתית, וטוענת, שמעצב המצליח לעצב לאנושות כולה ולא לעשירים בלבד, מעצב, למעשה, הצלחה. זה שנים שהיא מובילה קו עיצובי פרקטי, המבוסס על ניצול משאבים, חזרה למקורות והפקת תועלת מחומרים שונים, לשימושו הנוח של האדם.

בשנת 99, רכשה את הסטודיו לעיצוב ואדריכלות אשר במילאנו, הפיחה בו חיים חדשים, ומאז היא המנהלת ובעליו של הסטודיו, המשלב אמנות ותעשייה. בנוסף לזאת, דה בוילאקווה היא רעייתו, מזה 25 שנה, של ארנסטו גיזמונדי, בעליה של יצרנית התאורה "ארטמידה", שהוקמה על ידו ב- 1960 ומאז, מובילה באיטליה ובעולם כולו. בחברה זו היא מנהלת פיתוח ואסטרטגיות מותג, ומעצבת גופי תאורה לשימושים השונים, המציגים תפיסות טכנולוגיות, חדשניות במיוחד.

"האישיות שלי באה לידי ביטוי באובייקטים השונים. אני אוהבת צבע, נושא ההשתקפות מושך אותי, אולי בגלל שיש לי אחות תאומה"

בראיון שנערך בסטודיו הצבעוני שלה, הממוקם במרכזה של מעצמת העיצוב, מילאנו, חושפת המאסטרית עקרונות, שמנחים אותה מתחילת דרכה, בזירה הכל כך דינאמית שנקראת עיצוב.

עיצוב מוצר, אדריכלות, הנחיית סטודנטים או יזמות, איזה תחום את מעדיפה?
איני עושה הבחנה דיכוטומית בין "התפקידים". בכל תחום שאני מתעסקת, אני שואפת ליצור, להרצות, לעצב סביבה, שבה  בני אדם יוכלו לחיות בנוחות. חלל, מוצר, תאורה או ריהוט באשר הוא, מבוסס אצלי על אותה התפיסה. לאורך דרכי המקצועית אני מקפידה לשים דגש על שלושה נושאים חשובים ומהותיים: יצירת חלל, שבו אנשים יוכלו להתנהל, לעבוד לחיות וכו', תוך התחשבות בצרכים סוציאליים בשילוב כלים טכניים.

"בבית, בגלריה לאמנות, במשרד, בבית חולים ואפילו בבית סוהר, לכל אחד יש הזכות לאור באשר הוא"

באיזה אופן את משלבת אדריכלות עם תאורה?
כדי להצליח בשני תחומים אלה, חשוב לדעת את מידות הסביבה, בדומה למוסיקה, אם אתה רוצה לדעת לנגן, אתה חייב לדעת לקרוא תווים. פרספקטיבה מנחה את המסורת האיטלקית מאות שנים. כדוגמת עבודותיו של הצייר הרנסנסי פיירו דלה פרנצ'סקה, מן המאה ה- 15, שתרם רבות להתפתחותה של הפרספקטיבה, החיונית להבנתו של המרחב. תאורה במרחב האדריכלי היא כלי בסיסי כמו אוויר לנשימה. חשוב לזכור, כי תאורה אינה עוד אביזר, אלא יצירה בפני עצמה, ממש כמו אדריכלות. אני דוגלת ביצירת פתחים, חלונות, ויטרינות וחריצים שונים ומפתיעים, המחדירים דרכם אור טבעי, שיוצר אנרגיה חיובית. לגבי תאורה מלאכותית, אני שואפת לנצל את האור לשתי מטרות עיקריות, האחת היא לשימוש האדם, באופן שמתחשב לחלוטין בצרכיו בחלל הספציפי, משרד, אולם ישיבות, פינת אוכל וכו'. השנייה היא הדגשת האדריכלות באמצעות התאורה. בשל אהבתי לצבע, הרבה מעבודותיי מודגשות בצבעים שונים, כמו כן אני נוטה להשתמש באפקטים של מראה, שמגדילה את החלל, ויוצרת השתקפות, אולי מכיוון שיש לי אחות תאומה. הרבה מגופי תאורה, שאני יוצרת, עשויים בשיטה טכנולוגית, המאפשרת שינוי מצב ואווירה, דינמיקה המקבילה לחיים. כשמעצב או אדריכל מביא איתו אישיות, הוא יכול להיות בטוח שלא יהיה ניתן לחקות אותו.

מה ההבדל בתפיסה העיצובית של תכנון תאורה במבנים ציבוריים לעומת מבנים פרטיים?
ראשית, ההבדל הוא בכך, שלכל חלל תפקוד וצרכים שונים, אבל התפיסה המהותית אינה שונה. המוטו שמלווה את הפרויקטים שלי הוא: לכל אדם זכות לאור ,בין אם הוא בביתו הפרטי, במשרד, מבלה בגלריה לאמנות, מאושפז בבית חולים, או אסיר בבית סוהר. האור צריך לשרת את האדם בכל מקום, ומכיוון שיש לו ה"קסם" להשפיע על מצב הרוח שלנו, חשוב ליצור אותו מתוך מחשבה שלא יעיק, אלא יספק סוג של הנאה. לא בכדי משתמשים במילה "אור", כשרוצים לבטא משהו חיובי.

השוני בין ציבורי לפרטי הינו בחופש הבחירה. במקומות ציבוריים אין אותה איכות, שניתן ליצור במרחב הפרטי, לכן ההשתדלות שלי במקומות ציבוריים הרבה יותר גדולה ומורכבת, ומנסה להימנע מפיזור מיותר של אור. יש לעצב תאורה תוך אנליזה של התנהגות אנושית, ולא ממניעים של צורה. צורת עיצוב התאורה במקומות השונים היא חשובה, אך לא משמעותית, כמו שיופי הוא לא תמיד אסתטיקה.

כיצד את מתמודדת עם תאורה בשעות היום באזור חשוך, או, לחלופין, מואר?
ראשית, תלוי למה משמש האזור שעבורו אני מתכננת את התאורה. לאזור מואר אני משתמשת בתאורה קרה, על מנת לא "לגנוב" את תשומת הלב מהאור הטבעי. ניצול אנרגיה הוא נושא חשוב מאוד, ואני מקפידה להעביר מסר זה גם לסטודנטים שלי. לכן, גם לאזורים חשוכים אני לא מעצבת גופי תאורה שטופי אור ומסנוורים. לדוגמא, במסדרון המשרדים של "ארטמידה" השתמשתי במסילת תאורה, המשנה צבעים לאורך הרצפה, ממשיכה על הקיר, ויוצרת אפקט כפול, של אור עם חוויה והדגשת האלמנטים האדריכליים. מסדרון הוא מעבר, אף אחד לא יושב לקרוא שם ספר, ולכן מעצב תאורה שם תמיד לנגד עיניו את הפונקציה ולא את הצורה.

באילו כלים את משתמשת לחיסכון באנרגיה? האם התפיסה האקולוגית משפיה על יצירתיות?
"אני עושה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, על מנת להפחית כמה שיותר עלויות. אני מעצבת גופי תאורה, שבתוכם מורכבים חיישנים המופעלים באמצעות שלט, וניתן לנהל את האור בצורה חכמה יותר, ולשלוט על התאורה בהתאם לצורך. בסטודיו שלי יש חלל, המשמש גם כאולם ישיבות וגם כמקום, שאני והעובדים אוכלים בו, ובהתאם לכך רמת התאורה משתנה. מעבר לזה, אני משתמשת בחומרים מחזירי אור, כמו אלומיניום, שהוא גם ניתן למחזור.
חומרים, היוצרים השתקפות של אור, כמו זכוכית ופוליקרבונט, חומרים פשוטים אך עמידים, בעלי אורך חיים ארוך במיוחד, על מנת שהלקוח לא יצטרך להחליפו פעמים תכופות. הנושא האקולוגי לא משפיע על רמת היצירתיות שלי כלל. אני שואפת לעצב מוצר בעל איכויות מתוחכמות, שיענה על קריטריונים מודרניים, עם אפקט "עתידני", ויחד עם זאת, שלא יאבד מתוקפו עם השנים, כזה שישמרו אותו וירכשו לו כבוד, כמו לרהיטים של סבא וסבתא".

 

עוד בנושא

מעצבים מעניינים

יעל שביט – המעצבת ששמה את השלמות במרכז


יעל שביט תמיד חלמה להתפרסם בזכות תחום העיסוק שלה – והיום היא באמת נחשבת לאחת ממעצבות הפנים המובילות והמוכרות בארץ

מעצבים מעניינים

יפעת אברמסון – המעצבת שחיה את החלום


מאז שהיא זוכרת את עצמה, יפעת אברמסון רצתה להיות מעצבת פנים. היום, אחרי שלמדה והתמחתה בתחום, היא מנהלת סטודיו בוטיק לעיצוב, ומגשימה חלומות גם עבור אנשים אחרים

מעצבים מעניינים

גלית בלוריאן – המעצבת שבאה להשאיר חותם


ברגע שבו גלית בלוריאן נחשפה לתחום האדריכלות, היא הבינה שזה מה שהיא רוצה לעשות. "החלום שלי הוא לעזור לאנשים להפוך ארבעה קירות לבית"

מעצבים מעניינים

בדרך שלה: המורשת של זאהה חדיד


חמש שנים עברו מאז פטירתה הפתאומית של זאהה חדיד, אבל הפרויקטים שהיא תכננה עוד ממשיכים להיבנות ולהפתיע את עולם האדריכלות

תגובות

כתיבת תגובה