כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

מעצבים מעניינים  //  קטן גדול

קטן גדול

עד כמה עוד יקטנו מוצרים ורהיטים? המגמה של מזעור וניוד מציבה אתגרים לפני מעצבים

מאת: אריה ברקוביץ' צילום:


הגודל דווקא כן קובע – לפחות במה שנוגע לעיצוב מוצר, ריהוט ואדריכלות. כך מתברר מסקירת התהליך המתמשך של מזעור וניוד. ראשיתה של מגמה זו במהפכה התעשייתית ובמעבר למרכזי הערים הגדולות. אז התעורר הצורך להתאים את אורח החיים לתנאים החדשים שנוצרו; כלומר, מגורים בדירות משותפות קטנות וקומפקטיות. העיצוב נדרש לתת פתרונות יצירתיים שעם הזמן היו לאידיאולוגיה מודרניסטית.

ביטוי מעניין לכך אפשר לראות במטבח פרנקפורט משנת 1925; זוהי דוגמה לתכנון אדריכלי המשקף את התפישה הקומפקטית שהיתה נהוגה בתכנון אוניות ורכבות, שבהן היה צורך לנצל את מרב השטח ביעילות. המטבח תוכנן כך שכל חלקיו צמודים לקירות הארונות ובו הרבה מגירות ובנוסף לכך שולחן בר קטן לארוחות בוקר. אם כן, לא עוד מוצרים בעלי נוכחות מסיבית המונחים כאבן שאין לה הופכין, גם אם הם נחוצים לעתים רחוקות או בחלק משעות היממה, אלא ריהוט מודולרי מתקפל בעל ניידות גבוהה שניתן להשתמש בו בעת הצורך ולהעלים אותו אחר כך. המיטות החלו להתקפל ולהיכנס לתוך הקירות, כך גם קרש הגיהוץ, שולחנות הצד, המדפים, גופי התאורה, שולחנות סלוניים ועוד.

הצורך בניידות ובחופש התבטא בעיצוב מוצרים קלים, מתקפלים ומתנפחים. בד בבד החלו להשתלב חומרים חדשים כמו פלסטיק ופי-וי-סי שלא היו מוכרים עד אז בעיצוב

שנות ה-50 וה-60 הביאו אתן מהפכה חברתית נוספת, שבאה לידי ביטוי גם בעיצוב המוצר. הצורך בניידות ובחופש התבטא בעיצוב מוצרים קלים, מתקפלים ומתנפחים. בד בבד החלו להשתלב חומרים חדשים כמו פלסטיק ופי-וי-סי שלא היו מוכרים עד אז בעיצוב. חברת קרטל החלה לייצר בשנת 1959 מוצרי פלסטיק שנועדו לבית, למשרד ולחדרי ילדים. האסתטיקה החדשה של מעצבי החברה שילבה מערכות ריהוט מודולריות וצבעוניות שאפשר להגדיל ולהקטין את מרכיביהן, לרבות אפשרויות אחסון מגוונות.

האדריכל והמעצב האיטלקי גאיטנו פשה יצר באותה תקופה סדרת רהיטים מתנפחת מפלסטיק שמשנה צורה ופרופורציה – דוגמת הכורסה וההדום או מיטת שינה. עוד באותה תקופה יצאה חברת זנוטה עם כורסאות וספות הפלסטיק המתנפחות שהיו לסמל של שנות ה-60.
העיצוב הסקנדינבי מתאפיין באיפוק צורני ועיטורי, כמו בדאגה לרווחת הצרכן ושיפור חייו. על כן הושקעה עוד משנות ה-50 מחשבה רבה בנוחות ופתרונות אחסון וריהוט להרכבה עצמית, מגמה הנמשכת עד היום בחברת איקאה.

סוף המאה ה-20 אופיין בחזרה למינימליזם. המוסכמה הרווחת היתה "פחות הוא יותר". כלל זה נגע בכל התחומים, בכלל זה עיצוב דירות מגורים, עיצוב הפנים ומקומות האחסון

לעיצוב האמריקאי, לעומת זאת, אין בעיית צמצום אלא ההיפך: שם חושבים בגדול. דוגמה לכך ניכרת בעיצוב המכוניות משנות ה-50 בעלות הכנפיים הגדולות והגוף הרחב וגם ברשת החנויות משנות ה-70 וה-80 "חשוב בגדול", שייצרו מוצרים בהשפעת הפופ האמריקאי: מוצרים אלה, המוכרים כקטנים ושימושיים, יוצרו בממדי ענק ושימשו בעיקר למטרות נוי או ליעד אחר מזה המקורי. סוף המאה ה-20 אופיין בחזרה למינימליזם. המוסכמה הרווחת היתה "פחות הוא יותר". כלל זה נגע בכל התחומים, בכלל זה עיצוב דירות מגורים, עיצוב הפנים ומקומות האחסון. נראה כי העיצוב המינימליסטי בדירות קטנות כפי שהיה נהוג בתחילת המאה ה-20 חוזר, והמסקנה המתבקשת היא שמה שגדול יותר לא בהכרח טוב יותר.

מעצבי מוצר עוסקים ללא הרף בניסיונות מזעור וניוד מאז תחילת המאה ה-20. אחד המוצרים שלא מפסיק לאתגר את העיצוב הוא הכיסא המתקפל. המטרה המרכזית בעיצוב כיסאות מתקפלים היא למזער ככל האפשר ובאופן המהיר והקל מוצר שתופס נפח גדול למדי ואינו נחוץ לאורך זמן

תופעה מעניינת אחרת היא ניצול מקומות קטנים בבית, או ניצול נכון של שאריות אדריכליות ליצירת מקומות שימושיים קטנים. אדריכלים ומעצבי פנים טוענים כי ריבוי בנישות ושאריות לא מתוכננות יוצר יותר אפשרויות לתכנן מקומות אינטימיים שבהם ניתן לנוח, לקרוא ולהתרכז. לא פעם החדרים הקטנים הללו נעשים למקומות הכי פופולריים בבית ואולי השימושיים ביותר. מקומות קטנים משמשים למיקום רהיטים שאפשר לנייד בקלות או לחלופין להעלים. התכנון של מקומות כאלה דורש יתר יצירתיות תוך כדי ניצול כל אלמנט אפשרי, בעיקר אפשרויות לדו שימוש של מוצרים וחללים. הפונקציה היא המרכיב המרכזי שבא בחשבון כשרוצים להפוך מקום קטן לאטרקטיבי.

מעצבי מוצר עוסקים ללא הרף בניסיונות מזעור וניוד מאז תחילת המאה ה-20. אחד המוצרים שלא מפסיק לאתגר את העיצוב הוא הכיסא המתקפל. המטרה המרכזית בעיצוב כיסאות מתקפלים היא למזער ככל האפשר ובאופן המהיר והקל מוצר שתופס נפח גדול למדי ואינו נחוץ לאורך זמן. מאחר שהכיסאות משמשים מקומות ציבור ובתים פרטיים, נדרשת מהם היכולת להיעלם ולהופיע לפי הצורך, מספר המשתמשים, או למטרות ניקיון. ניסיונות מעניינים בעיצוב כיסאות מצטמצמים עשו המעצבים פיליפ סטארק, רון ארד, גאיטנו פשה, אנטוניו צ'יטריו ואחרים, המתמודדים בצורות ייחודיות עם אותה בעיה.

פתרון מרתק הציג המעצב סם בוט, שיצר בשנת 1996 כיסא היוצא מתוך מגזרת שטוחה של מתכת, נהפך לתלת ממדי ויכול בקלות להיהפך שוב לפלטה שטוחה. מנגד נוצרו מושבים למספר רב של משתמשים, האמורים ליצור דינמיקה קבוצתית שנעלמה עם השנים בעקבות הטלוויזיה והאינטרנט. 

עוד בנושא

מעצבים מעניינים

המעצבת שהתחנכה בפריז – הכירו את גילה בל פרי


כבת לאבא קבלן, היה ברור לגילה בל פרי שהיא תעסוק גם כן בעולמות התכנון והעיצוב. כיום היא כל כך אוהבת את המקצוע שלה, עד שלעיתים היא שוכחת שמדובר בעבודה

מעצבים מעניינים

שבי מזרחי – המעצב שמקפיד על טאץ' אישי


עם עשרים שנות ניסיון בתחום, מעצב הפנים שבי מזרחי מצליח להעניק ללקוחותיו עיצוב מדויק שלוקח בחשבון את כל הפרטים הקטנים

מעצבים מעניינים

עופר בן אברהם - המעצב שלא מפחד להעז עם כל רעיון


מעצב הפנים עופר בן אברהם הוא מסוג המעצבים שרואים את החלל ומיד יודעים מה הוא צריך. כשניתן האות, מתחיל מסע ליצירת האמנות שלו

מעצבים מעניינים

עידוא כספי – המעצב שאוהב להתחבר לסביבה


הדבר הראשון שעידוא כספי עושה כשהוא מגיע לסטודיו הוא להסיט וילונות ולהכניס את הנוף. החיבור הזה בין החוץ לפנים, ניכר גם בעבודות שלו שמשלבות מרכיבים מעולם הקיימות

תגובות

כתיבת תגובה