כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור

עיצוב מבנים ציבוריים  //  סיור חובה: האגף החדש של מוזיאון תל אביב

סיור חובה: האגף החדש של מוזיאון תל אביב

למה הבניין החדש של המוזיאון הוא המקום הבא שאתם חייבים לבקר בו ומה בכל זאת חסר בו? ביקורת אדריכלות

מאת: שרון אדיר צילום: עמית גרון


אוהבים עיצוב? הרשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים למייל!

 

מסתבר שניסיון לא חייב להיות הפרמטר הכי חשוב בכישורים של אדריכל. זו המסקנה שמתבקשת ממבט אחד באגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות, שנחנך השבוע ותוכנן על ידי האדריכל פרסטון סקוט כהן. כהן, שנבחר ב- 2003 למשימת התכנון יחד עם האדריכל הישראלי עמית נמליך, השקיע את כל חייו בעיקר בעולם התיאוריה של האדריכלות ולא בניסיון בשטח, מה שהביא ללא מעט ביקורת כשהגיעה ההחלטה להניח אצלו את המושכות לתכנון השאפתני של תל אביב. אבל עם תוצאות פשוט קשה להתווכח: האגף החדש של המוזיאון הוא מחזה אדריכלי דיגיטלי, מלא בטכנולוגיה, שאפתני, חדשני וללא ספק האטרקציה העיצובית הכי מרתקת שנוצרה כאן בארץ בשנים האחרונות. 

 

מה חדווה אלמוז חושבת על האגף החדש?

 

האגף החדש, שמצליח להכפיל את שטח המבנה המקורי, משלים את הרצף שנבנה סביב מתחם התרבות של תל אביב ונוצר מתוך אותה אקלקטיקה של מבנים יחד עם השוני המוחלט שלו מהנוף של העיר ובמיוחד מאיך שנראה אחיו הבכור והשמרני, כמה מטרים מזרחה משם. מי שמתעניין במספרים יופתע (או לא) לגלות שהושקעו לא פחות מ- 50 מיליון דולרים כדי להרים את הפרויקט ולנסות למקם את תל אביב על בימת האדריכלות והאומנות הבין לאומית. הצלחנו? את זה הגויים עוד יגידו, אבל בינתיים קשה למצוא ישראלי שלא ייעצר ליד המבנה. 

 

מוזיאון תל אביב
נראה אתכם לא נעצרים. חזית האגף החדש.   

איך באמת נראה הבניין החדש והמדובר כל כך? נתחיל מבחוץ. במבט ראשון קשה להתעלם מהחזית המוזרה והמחופה גושי בטון בזויות שונות ומשונות שמשאירה רושם ראשוני שיכול להיות מאוד שנוי במחלוקת. הצורה הלא ברורה וקצת מגושמת, החזית האטומה ופתחי האור הקטנים בצורות משולשים ומרובעים שנראים כאילו נלקחו מסרטי מדע בדיוני פשוט מזמינים את התהייה אם יש כאן בכלל תכנון, אבל לפי כהן כלום לא מסתכם באקראיות מוחלטת. מאחורי היצירה החדשנית מסתתרת אמירה אדריכלית מגובשת ואמצעי תכנון דיגיטליים וטכנולוגיות שמאפשרות בנייה מורכבת בדיוק כמו פה. 

 

החזון של כהן ליצור חזית משתנה ודינמית שתפגיש בין נקודות מבט שונות מחוץ הבניין הובילה אותו "לשחק" עם המיקום של 465 לוחות בטון שנוצרו במקום ושהשילוב שלהם יחד יוצר משטחים פרבוליים מורכבים, מחושבים מתמטית על גבי סטרוקטורה מפלדה. נקודות המבט והפרספקטיבות מצליחות ליצור חוויה דינמית שמתרחשת על קירות הבניין ומקרינה מעוצמתה על רחבת הקומפלקס כולו. אגב, בצד השני של הבניין, זה שפונה לרחוב ברקוביץ', מתגלה פתרון מאוד מרשים שהוסיף להוויה האורבאנית של השכונה כולה. קיר זכוכית ענק חושף חלק נכבד מחללי הפנים בבניין ואת הספרייה שמתפרסת לשתי קומות, ואם עד היום הורגלנו למגה מבנים מוטרפים שנתקעו ואפילו חסמו את הדרך – כאן קיבלנו מענה אלגנטי ומעודן למה שכולנו מכירים כצד האחורי של בניין.  

 

מוזיאון תל אביב
מפתיע. חלל הספריה שפונה אל אחורי הבניין.

 

אבל החזית האטומה הזו היא רק קצה הקרחון לעומת החוויה שמחכה למי שיכנס פנימה אל הבניין, דווקא מהכניסה הראשית שלו ולא מתוך שרוול הזכוכית שמוביל אליו מתוך האגף הישן. עולם חדש ומורכב מתגלה כאן בכניסה, עמוס בקווים אלכסוניים, קירות מתקפלים ואור טבעי שמגיע מתקרת הבניין ומשנה לחלוטין את כללי המשחק השמרניים של המוזיאון. ככל שמתקדמים פנימה הולך ומתגלה הפתרון שניתן לצורה המשולשת והבעייתית של המגרש: בור בעומק 13 מטרים נחפר כאן כשהוא עטוף טיח לבן ובטון חשוף ומנותק לחלוטין מקווי המגרש שבתוכו נחפר. 

 


כשצריכים לחפור בור מתחת לאדמה. (צילום: טל שטרית)

מוזיאון תל אביב
אחד מחלל התצוגה.
האור הטבעי בבניין מהותי עד כדי שזכה לכינוי "מפל האור" ומצליח לשנות לגמרי את תפיסת המחשבה על ירידה לתוך בור כשהוא הופך אותה למוארת ואפילו עוצרת נשימה כשבסופו של הבור נפגשים המבקרים עם הגלריה העצומה שמוקמה בקרקעית המוזיאון. חדי הבחנה בטח ישימו לב שהבניין ספג השראה ממוזיאון הגוגנהיים במנהטן, החל מרמפות התנועה ההיקפיות שנצמדות לקירות הבניין ומובילות לגלריות, למסעדה וקפיטריה, חנות המוזיאון, אודיטוריום, ועד לספרייה הרחבה שממוקמת בקומה הגבוהה בבניין לצד הגלריות לאדריכלות וצילום. 

 


לזה קוראים מפל של אור (צילום: טל שטרית)

 

ההליכה באגף מצליחה להיות נוחה ולא מאומצת כמו שנראית בדרך כלל צעידה על רמפות, למרות שעדיין חסר מדי פעם ספסל קטן להפסקת נשימה. בעיה תכנונית שדווקא כן עולה כאן קשורה לצורך שנוצר לדחוס חללים מרובעים וישרים יחד ומתבטאת בחוסר פרופורציות בין חללים ואפילו במבוי סתום ומצליחה להעלות את התהייה שאולי לא תמיד אפשר לשלב בין דרישות מוזיאוניות לבין רצון במבנה אדריכלי מרשים. למרות שמאוד רוצים. 

 

מוזיאון תל אביב

 

מוזיאון תל אביב
פרופורציות משוגעות. זויות שונות בפנים הבניין.

 

ובכלל, חווית האגף החדש של המוזיאון מצליחה לייצר עולם שלם של ניגודים במכה אחת. ניגודים בין הצורות שנבחרו לבין העולם הפנימי העשיר שנוצר מתחת ומעל לאדמה וניגודים בין האגף המקורי והשמרני לבין אחיו הקטן המודרני והמוקצן. אותם ניגודים הם בדיוק אלו שמייצרים את הסקרנות ואת העניין סביב פרויקט כל כך שאפתני, כל כך מרתק, וכל כך מסובך.

 

בשורה התחתונה, הבניין הוקם כדי לייצר פלטפורמה נוחה לעולם האומנות התל אביבי והארכיטקטורה כאן מנסה, ומצליחה, שלא להפריע לאמנות. היא מאפשרת לה להתפתח על הרצפה ועל וקירות הגלריות, ומאפשרת לקהל להתרשם מהחומר המודרני והטכנולוגיה המפותחת וממשחק הנפחים המאוד מרשים שמתפתח בבניין  ועדיין להצליח להתמקד בכל מה שמוצג מסביב. ככה עושים מוזיאון בשנות האלפיים וככה גורמים לאנשים הכי עמוסים לפנות חצי יום רק כדי לשאוף אמנות פנימה. אל תפספסו.      

 

 מוזיאון תל אביב
צאו עכשיו לדרך. מבט על האגף החדש.

 

 ביקרתם כבר באגף החדש? ספרו לנו בתגובות

עוד בנושא

עיצוב מבנים ציבוריים

נגרות מעוצבת: מצעצועי ילדים לבתים יוקרתיים


הודות לשיתוף פעולה בין שחר סלע למעצבות פנים, בית הספר הזה הפך לסביבת למידה מעשירה, מפתחת ומלאת אסתטיקה

עיצוב מבנים ציבוריים

עושים עסק: עיצוב חנויות ומתחמים קמעונאיים


בעידן האינטרנט וקניות האונליין, הנראות של החנויות הרגילות מקבלת חשיבות עליונה. חברת 'קורן פתרונות חזותיים' מבינה זאת, ומקימה מתחמים שעושים חשק לזוז מהמחשב

עיצוב מבנים ציבוריים

מעצבים תקווה: עיצוב מבנים מעצימים למען הקהילה


בכוחו של עיצוב לחולל מהפכים משמעותיים והרמוניים לא רק בסביבת מגורים, אלא גם במוסדות ציבור למען הקהילה. בית נוער בפתח תקווה והוסטל לנפגעי נפגש בעפולה ממזגים יחדיו ערכים, שמחה וצמיחה

עיצוב מבנים ציבוריים

בחזרה לביה"ס: החינוך מתחיל בעיצוב


משה בן דוד ותמר קאסוטו הם בעלים של משרד אדריכלות לילדים ונוער המתמחה בעיצוב גני ילדים ובתי ספר, וגם, במקרה, בעל ואישה, וגם מורים בעצמם (נחשו איפה הכירו). "תמיד מדברים על תנאי ההעסקה של המורים, אבל אף פעם לא מדברים על סביבת העבודה שלהם", הם אומרים. תסתכלו איך הם בחרו לעצב חדר מורים, ויש גם הסברו למה

תגובות

כתיבת תגובה