בניין ודיור

עיצוב מקומות בילוי ופנאי  //  ראש בראש: עיצוב המסעדות של שופטי "מאסטר שף"

ראש בראש: עיצוב המסעדות של שופטי "מאסטר שף"

אנחנו אמנם לא יכולים לשפוט את הכשרון הקולינרי של שופטי ריאליטי הבישול אבל אנחנו בהחלט יכולים לבדוק את עיצוב המסעדות שלהם. אז מי עובר לשלב הבא?

מאת: שני הררי צילום:


אוהבים עיצוב? הרשמו לניוזלטר שלנו וקבלו עדכונים ישירות למייל!

 

עוד לא הספקנו להתאושש לחלוטין מנפנופי הזרועות של המועמדת הססגונית סמדי בומבה והנה נחתה כאן, על מסך הטלויזיה שלנו, העונה החדשה של ריאליטי הבישול "מאסטר שף". למי שעדיין לא נתפס בטרנד נספר בקצרה שמדובר במעין "כוכב נולד" ,רק שבמקום להפגין כישורי שירה וזמרה, נדרשים משתתפי "מאסטר שף" לבצע משימות שונות ומשונות בתחום המטבח והקולינאריה וכמובן להרשים עד מאד את השופטים. 

 
בעונה הקודמת והראשונה כללה נבחרת השופטים את השפים אייל שני וחיים כהן, הגסטרונומית מיכל אנסקי והמסעדן רפי אדר, שמתישהו במהלך העונה עזב את ההפקה תוך סיקור תקשורתי נרחב. את מקומו תפס בעונה הנוכחית השף יונתן רושפלד, שאת תפקודו כשופט טלוויזיוני עוד מוקדם לשפוט. ובכל זאת, בזמן שכל אחד מהשופטים בתוכנית הוא אישיות אוכל מוכרת, בעלת ניסיון והצלחה מוכחים שבהחלט ראויה לשפוט מנות החלטנו אנחנו להעמיד לשיפוט דווקא את העיצוב של מסעדות הדגל והמוסדות הקולינריים שבבעלותם המלאה או החלקית ולברר האם ההצטיינות על הכיריים ממשיכה גם בתחום העיצוב או שבמסעדות של מובילי "מאסטר שף" ההנאה מתחילה ונגמרת בשולי הצלחת. קבלו את דבר השופטים שלנו. 

אייל שני: צפון אברקסס

סגנון העיצוב: אורבני, מדויק ונונשלאנטי ובניגוד לאיש והעגבניה – בלי הרבה קישקושים.
סגנון הקליינטורה: צעירה ואופנתית, קצת בוהמיינית וקצת ברנז'אית, וגם לא מעט סקרנים שבאו לברר אחת ולתמיד האם המלך הוא עירום וסתם פלצן.
הצבעים השולטים: אפור, שחור ולבן.
חומרי גלם בולטים: עץ, נירוסטה וברזל.
אלמנט עיצובי דומיננטי: המקום, במתכוון, מעוצב בפשטות ובצנעה, בלי שום אלמנטים פומפוזיים או גרנדיוזיים ועם זאת, משדר גם שיק וטוב טעם. שימו לב לגופי התאורה הכדוריים מנירוסטה או למעקה הברזל השחור המפורזל לצד המדרגות לקומה השנייה. 
השולחנות והכיסאות: המקום קטן ולעיתים קרובות צפוף מאד ולכן אם תפסתם מקום על אחד מכיסאות הבר, שיחסית לכיסאות בר הם דווקא סבבה, על תעזבו אותו לרגע. הכיף, המינגלינג והמהומה החיננית מתרחשים בעיקר סביב הבר האליפטי, על אף שיש גם בחוץ על המדרכה שולחנות וכיסאות סטנדרטיים ודי נוחים.
מנת הדגל: לא חסרות, ולכולן שמות מסקרנים ופיוטיים, אבל הכי חמודה היא הכרובית התינוקת. 
 
להדיח מיד או להעביר לשלב הבא? להשאיר גם להשאיר. כי כשהאוכל, האווירה והעיצוב אחלה – הכל אחלה.

צפון אברקסס, לילנבלום 40, תל אביב
 
בלי הרבה קשקושים. צפון אברקסס (צילום: מתן אברמוביץ')
 
יונתן רושפלד: הרברט סמואל

סגנון העיצוב: מואר ומהודר.
סגנון הקליינטורה: אנשי עסקים עם אורחים חשובים מחו"ל, צעירים אופנתיים עם פלוס יפה בבנק ומעריצים אדוקים של רושפלד.
הצבעים השולטים: גוונים בהירים כמו אופ וויט וצהבהב לרצפה ולקירות. גווני עץ ועור כהים לשולחנות ולמושבים.
חומרי גלם בולטים: עץ, עור וזכוכית.
אלמנט עיצובי דומיננטי: האמת שתלוי איפה יושבים. בקומת הכניסה נוכחותו של הבר הגדול במרכז ,זה שמואר היטב בגופי תאורה בצורת מטבעות ענק שתלויים מהתקרה, בולטת ביותר אבל בקומה השנייה אי אפשר להתעלם מהמטבח החשוף, המוקף קירות זכוכית. בשעות האור, מי שיושב בצידה המערבי של המסעדה נהנה מאלמנט ויזואלי של נוף נהדר לים.
השולחנות והכיסאות: סביב הבר ושולחנות העץ הרחבים מסודרים כיסאות מרופדים ונוחים, כיאה למסעדה שארוחה בה אמורה להוות בילוי לערב שלם. 
מנת הדגל: סלט העגבניות, אלא מה, המשלב מספר מינים של עגבניות וסוגי עשייה שונים עם כל מיני עלעלים וגבינה חצי קשה. 
 
להדיח מיד או להעביר לשלב הבא? להשאיר בהחלט. כי מעטות המסעדות בהן דרים בכפיפה אחת אווירה אלגנטית, עיצוב מוקפד, אוכל ים תיכוני מתוחכם ונוף לטיילת, ליפו העתיקה ולים.
 
הרברט סמואל, קויפמן 6, בית גיבור, תל אביב
 
סלט עגבניות באווירה אלגנטית (צילום: יח"צ)
 
חיים כהן: דיקסי גריל בר

סגנון העיצוב: דיינר אמריקאי אפלולי. אפילו בשתיים בצהריים.
סגנון הקליינטורה: המסעדה פתוחה 24 שעות ובמהלך היום משתנים בה הפרצופים מאנשי עסקים מהמשרדים הסמוכים בצהריים עד בליינים שבאו להספיג את עודפי האלכוהול באמצע הלילה. בסופי השבוע גם משפחות.
הצבעים השולטים: חום כהה, חום בהיר, שחור וצהוב חרדלי.
חומרי גלם בולטים: עץ, עור ולבנים.
אלמנט עיצובי דומיננטי: הבר הארוך העשוי עץ כהה, מבריק ומאסיבי. מצידו השני של הברמן תמצאו קיר משקאות שנחצה על ידי מראה גדולה שיוצרת אפקט של עומק. משני צידיה מעוגנים בקירות העץ גופי תאורה עגולים המפיצים אור עמום.
השולחנות והכיסאות: אם נתונה בידכם הבחירה, מומלץ לשקוע בספות העור השחורות ולהתעלם מהכיסאות, למרות שגם הם מרופדים ונוחים. אחרי הכל, ספה נוחה היא הקינוח האולטימטיבי להמבורגר ענק או סטייק בגודל חצי פרה.
מנת הדגל: אלא מה, הום פרייז או כנפי עוף ברוטב ברביקיו חריף. לא מומלץ לדייטים ראשונים, וכן – מומלץ להצטייד מראש בכמות כבדה של מפיות.

להדיח מיד או להעביר לשלב הבא? 18 שנות פעילות אומרות הכל: מדובר במוסד. המזגן החזק, התאורה העמומה והנכונות להגיש נתחי בשר אימתניים מסביב לשעון מחפים על עיצוב מעט מיושן ולא מלהיב במיוחד.
 
דיקסי גריל בר, יגאל אלון 120, תל אביב
 

ההום פרייז של דיקסי. בסופו של דבר לכאן נוחתות העיניים (צילום: מתן אברמוביץ')
 
מיכל אנסקי: שוק הנמל 

 את פירסומה קנתה מיכל אנסקי לאו דווקא בזכות להטוטי סירים אלא הודות ליוזמה הקולינארית של שוק האיכרים ואחיו הצעיר ,שוק הנמל המקורה, שהיא בין מקימיו. שוק הנמל, שהוקם בהשראת ה"בוקריה" הברצלונאי, כולל מלבד דוכנים לממכר מזונות גולמיים גם מספר דוכנים  בהם ניתן לשבת ולנשנש ואף לאכול ארוחה של ממש. את כל מתחם השוק עיצב האדריכל רועי חמד.
 
סגנון העיצוב: האנגר שכולו חלל אחד עצום, שבשונה ממתחם הנמל המקיף אותו, מהווה אי של טוב טעם, תרתי משמע.
סגנון הקליינטורה: מכל הבא ליד ולתחומי הנמל ולצידם הרבה פיינשמקרים חובבי בישול ואכילה שהגיעו במיוחד. 
הצבעים השולטים: ירקות, פירות, לחם, גבינות, דגים, ריבות ובקיצור – מישמש ססגוני. עם זאת, התפאורה, ללא הסחורה, די מונוכרומטית וטוב שכך.
חומרי גלם בולטים: רצפת בטון, פאנלים ממתכת, דוכנים מעץ בהיר.
אלמנט עיצובי דומיננטי: שוב, מעצם טיבעו, קשה לדבר על אלמנט בולט כשהשפע על הדוכנים כל כך מסחרר. ועדיין, אהבנו מאד את המנורות התלויות מהתקרה, המחופות באהילי מתכת אדומים.
השולחנות והכיסאות: אין כאן מסעדות של ממש אלא דוכני נשנושים (מצוינים. "טאפאס בנמל" לדוגמא, הספיק כבר לגרוף  ביקורות מעולות) ועל כן מרבית השולחנות יחסית קטנים והכיסאות הם כיסאות בר. לא הכי נוח שבעולם, אבל טעים ובלתי מחייב.
 מנת הדגל: תלויה בדוכן שבו תחליטו להשביע את רעבונכם. המבחר גדול והבחירה לא קלה, החל מטאפאס, סנדביץ' פסטרמי במעדניית "דלישס", מנת פסטה טריה ב"פיורי" או אולי דג מלוח אצל "שרי הרינג"?
 
להדיח מיד או להעביר לשלב הבא? השוק עדיין צעיר, ורק ימים יגידו אם ניתן לשמור על איזון בין שוק לשיק. אנחנו מהמרים שכן.
 
שוק הנמל המקורה, האנגר 12, נמל תל אביב
 

ימים יגידו מה יהיה כאן. שוק הנמל (צילום: איתיאל ציון)

עוד בנושא

עיצוב מקומות בילוי ופנאי

יוצאים החוצה: הברים החדשים, המעוצבים והכי שווים שיש


מחמארה גרוזינית ועד בר קוקטיילים בלתי שגרתי בעיצוב שלקוח מתוך אגדה - אלו הברים החדשים שאתם חייבים להכיר

עיצוב מקומות בילוי ופנאי

קטנות ומטריפות: חנויות הבוטיק שאתם חייבים להכיר


עיצוב מקומות בילוי ופנאי

טיפ טיפא: האשליות היפות מתגשמות


מזה כשני עשורים שטיפא ארטס מתאימה פתרונות יצירתיים עבור אדריכלים ומעצבי פנים, ומספקת לפרויקטים רבים אלמנטים ייחודיים שמשקפים את חזונם

עיצוב מקומות בילוי ופנאי

לקחת פסק זמן: מנוחה בטוסקנה הישראלית


רשמים מביקור במלון 'פסטורל' הממוקם בכפר בלום: שלושה ימים של חוויה בלתי נשכחת המלווה במטעמי שף, מוסיקה, הרצאות, טיפולי ספא מפנקים ואפילו שחיה וכושר

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *