כניסה לאיזור האישי
בניין ודיור - מגזין לעיצוב הבית ועיצוב פנים

לטיפול  //  אדריכלות – ארכיטקטורה של אור – האדריכל היהודי-אמריקני אלכסנדר גורלין

אדריכלות – ארכיטקטורה של אור – האדריכל היהודי-אמריקני אלכסנדר גורלין

האדריכל, בן למשפחת רבנים, שואף ליצור ארכיטקטורה אל-זמנית, והוא יוצר חללים ומקומות ספוגים במסתורין ובחושניות. השימוש המיוחד במוטיב האור בא לביטוי בבית הכנסת האורתודוכסי שעיצב ותיכנן בלונג איילנד.

מאת: צילום:


האדריכל אלכסנדר גורלין, אחד הנודעים בין האדריכלים האמריקניים הצעירים, בן למשפחת רבנים, תכנן בקינגס-פוינט, לונג איילנד, בית-כנסת מיוחד במינו, שאת ההשראה לעיצובו הוא קיבל, לדבריו, מכתבי הקבלה.האדריכל אלכסנדר גורלין, בן חילוני למשפחת רבנים, טוען שהוא מנסה לחבוק את אור השכינה  ולהחדיר אותו לעבודות הבנייה שלו. נחוש בשאיפתו ליצור ארכיטקטורה אל-זמנית, הוא יוצר חללים ומקומות ספוגים במסתורין ובחושניות. כמו האדריכלים והמעצבים של הבאוהאוס, או הארכיטקטים האיטלקיים, גם יצירותיו מתפרשות על פני תחומים רבים של ארכיטקטורה ועיצוב, "מכפיות ועד תכנון ערים", כדבריו. לאחרונה הזכיר אותו המגזין האמריקני Architectural Digest כאחד מ100- האדריכלים הנחשבים של המאה.לא מכבר יצר גורלין בנין-מקום שלא רק קרוב ללבו ולשורשיו, אלא גם לתפישתו שלפיה החוץ הוא ההמשך של הפנים. להוכחת טענה זו הוא עושה שימוש מיוחד במינו במוטיב האור. ואומנם, בית הכנסת האורתודוכסי שעיצב ותכנן לפרטיו בקינגס-פוינט, ניו-יורק (לונג איילנד) , מוצף כולו באור: האור חודר מבחוץ, ותוך כדי שהוא מסתנן פנימה הוא נתקל בוויטראז’ מזכוכית צבעונית הממוסגרת בבדיל, שעוצבה על פי רעיון מהקבלה."הנה ספרי הקבלה שלי", מצביע גורלין על המדפים במשרדו. "תמיד התעניינתי בקבלה, אבל רק אחרי שמלאו לי 40 שנה התחלתי לקרוא בטקסטים ברצינות. אני חושב שהקבלה מכילה אוצר בלתי רגיל של רעיונות אדירים, שעדיין לא מצאו להם שימוש בארכיטקטורה עכשווית."הגעתי לקבלה כמעט בכורח הנסיבות", מסביר גורלין. "היתה המולה רבה וארוכת שנים סביב הרעיון של בניית בית-כנסת אורתודוכסי בקינגס-פוינט, אזור המאוכלס ברובו בגויים. היהודים המעטים שגרים שם די מתנכרים ליהדותם. זה המקום שבו נולד ספרו של סקוט פיצג’רלד, "גטסבי הגדול". ספירות שמימיות"בשנות הששים, כאשר נמכר הבנין לבית-ספר אורתודוכסי, הסטודנטים לא התקבלו בחום בשכונה החדשה. כעבור מספר שנים ביקשו בעלי בית הספר מהעירייה להרחיב אותו ולהוסיף לו בית-כנסת, שישמש את הסטודנטים ואת אוכלוסיית המקום. קמה צעקה גדולה והתנהל משפט שהגיע עד לערכאה העליונה. בסופו של דבר זכו האורתודוכסים בבית המשפט העליון וקיבלו אישורי בנייה."הסיפור השפיע עלי מאוד, והזכיר לי את סיפור הכלים השבורים בקבלה (*מושג מקבלת האר"י, מן המאה ה16-, המתייחס לתהליך הבריאה הקבלי;יותר מדי אור נוצק לכעשרה כלים שהיו בתהליך הבריאה, והשפע העודף ניפץ את הכלים). לכן החלטתי לעצב את בית הספר סביב נושא זה. היות שהאור הוא ממילא מוטיב מרכזי בעבודתי, היה זה טבעי ביותר לחבר את שני העולמות – העכשווי והקבלי, באמצעות האור (*בקבלה האור הוא הביטוי הסמלי לגילוי האלוהי)".מנקודה זו ואילך הדברים התקדמו מהר יותר. גורלין הגיש לוועדה מספר הצעות, והוא הופתע לגלות שדווקא ההצעה הנועזת יותר התקבלה. "לאורך כל הדרך קרו כל מיני הפתעות. חלקן נבעו מבעיות טכניות, והן הוכיחו את עצמן בסופו של דבר כחלק אינטגרלי וחשוב ברעיון המרכזי". כך קרה שהיו חייבים לבנות קובייה מעל ארון הקודש בגלל סיבות אקוסטיות, כי רצו שהקול יחזור אל המתפללים.תוך כדי תכנון גילה גורלין שהדיאגרמה של הספירות השמימיות המופיעה בספרי קבלה היא כמו קובייה, ושמגן דוד מחובר אליה בצורה גיאומטרית מצדה האחד של הקובייה. הקובייה של השרטוט הפכה לקוביית אור המצביעה על רעיון הבריאה.אתגרים לא חסרו לגורלין בבניית בית הכנסת. חוקי הבנייה במקום אסרו עליו לבנות לגובה מעל ל59- מ’. גם לכך הוא מצא פתרון טבעי: הוא חפה באדמה 13 מ’ נוספים. זה אומר שמקום התפילה בבית הכנסת שקוע רובו באדמה. "זה הזכיר לי את בתי הכנסת בוונציה, שהיו נסתרים מהאוכלוסייה הסובבת אותם", אומר האדריכל בן ה42-.האור חודר לחללי בית הכנסת מפתחים צרים של זכוכית צבעונית, המתנשאים מעל האדמה כמו חגורה החובקת את הבנין. גם רעיון הזכוכית הצבעונית, כפי שבוצע בבית הכנסת הזה, בא מהקבלה. "לכל נקודה בספירות יש צבע", הוא מסביר. "אור האינסוף שבספירות מיוצג על ידי צבעים רבים, כמו מים הזורמים לתוך כלים שונים (*ראו רבי משה קורדובירו, בספר "פרדס רימונים", שער הגוונים). הזכוכית הצבעונית מזכירה את הרגע המסוים בזמן הבריאה, כאשר שפה ואור מילאו את החלל תוך כדי יצירת צורות גיאומטריות של מלים ושטחים (*ראו בספר "יצירה", מחבר אנונימי). פשטות זוהרת"הבריאה מיוצגת במלים החרוטות על הזכוכית ומתחילות מימין לשמאל. לכל אחד משבעת הימים ניתן חלון, וכתובים עליו בהתאם מלים מאותו יום, המייצגות את בריאת האור, השמש והכוכבים. היום השביעי ממוקם בקיר המערבי פונה לכותל המערבי ולשקיעת החמה. צבע החלון נצבע בגוון שקוף מאוד, על מנת לאפשר לאור לחדור, ולמתפללים לראות את העצים הסובבים את הבנין, ולפחות חלק מהחוץ.נר התמיד מרחף מהתקרה לתוך הקובייה שמעל לארון הקודש. אלמנט של זכוכית המעוצב בצורות גיאומטריות של משולשים וקוביות שקופות-חלביות. היא מצביעה על הכתר, שהוא המעלה הגבוהה ביותר של הספירות.בית הכנסת משתרע על שטח של 4000 רגל מרובע ומסוגל לארח 175 אנשים לישיבה. הכיסאות המוצבים בצורת עיגול חובקים את הבימה. הבימה עצמה וכן הקירות הצדדיים עשויים מעץ אלון. פה ושם נראות על הקיר צורות מרובעות או מלבניות מאלון לבן, מעין ציור של מונדריאן. מבחינת הארכיטקט, הריבוע הוא צורה המושפעת מקודש הקודשים במקדש שלמה.הארכיטקטורה של גורלין מאפשרת לקרני האור לחדור דרך הפתחים ולשטוף את מקום התפילה, החבוי מתחת לאדמה. תוך כדי כך היא משרה על המתפללים אווירה של פשטות זוהרת מודרנית ואלגנטית. קרינת האור על העץ המעוצב באלגנטיות משווה למקום נופך של מסתורין.אלכסנדר גורלין ואשתו דברה, מפיקת סרטים מצליחה, חיים בטרייבקה, אזור צעיר ומתפתח בניו-יורק (מספר רחובות מביתו של ג’ון קנדי הצעיר שמצא את מותו בתאונת המטוס המפורסמת). בין רשימת ההישגים שלו, הוא מונה את בתיהם של מעצב הרהיטים דקוטה ג’קסון (שכתבה עליו התפרסמה בגיליון 59 של בנין ודיור) , של מעצב האופנה קלווין קליין, של האמנים אלכסנדר ליברמן וליסה דה קונינג. כמו כן הוא תכנן אזורי יוקרה כמו באטרי פארק בניו-יורק, ה"אולדריץ’  מיוזיאום", ותוספת למוזיאון ה"פראדו" במדריד.לאחר קבלת פרס רומא לארכיטקטורה בשנת 1983 פתח גורלין, בוגר בית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת ייל, משרד משלו בניו-יורק, והעבודות לא מפסיקות לזרום. הוא מספר לי בחום על אביו שנולד במינסק ומעולם לא הגיע לישראל, ועל שני דודים רבנים – שמואל גורלין (ברמת גן) ודוד גורלין (בבאר שבע), וכן מזכיר בגאווה קרוב משפחה מכובד אחר העומד בראש המועצה של סביון, לסלי שנן. בחיוך של ילד טוב ירושלים הוא מעיר לבסוף: "הייתי רוצה מאוד לבנות בית- אור בישראל, אולי אפילו בית-כנסת". הוא מחכה להזמנה. נראה מי ירים את הכפפה. * המושגים הקבליים הובהרו לנו בסיועה של פרופ’ רחל אליאור, מהחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. לעיון נוסף במושגים הקבליים היא ממליצה על ספרו של גרשום שלום "פרקי יסוד בהבנת הקבלה וסמליה", הוצאת מוסד ביאליק תשל"ו, ירושלים. כמו כן על מאמר מפרי עטה, "פניה השונות של החרות, עיונים במיסטיקה יהודית", שהתפרסם בכתב העת 2000 מס’ 15, תשנ"ח. 

עוד בנושא

לטיפול

One Off - מיוחד לאתר


בפעם הראשונה מוצגת במרכז פומפידו בצרפת תערוכת יחיד של המעצב, רב אמן והאדריכל רון ארד. עבודות שלא מוצגות במגזין

לטיפול

ביאנלה בונציה - מיוחד לאתר


בביאנלה השנה אדריכלים מכל העולם הציגו דרכים להתמודדות בבעיות החברה המודרנית. עבודות שלא הוצגו במגזין

לטיפול

צמיחה אמנותית - מיוחד לאתר


במרחבים פתוחים לא הרחק מהים, צומחים… פסלים. חוויה לא שגרתית של אמנות משולבת בנוף טבעי. מיוחד לאתר האינטרנט – פסלים שלא הופיעו בכתבה

לטיפול

פרביטל מציגה: קולקציית הלופט האורבני (Urban Loft


קולקצית הלופט האורבני של פרביטל מציגה שילובים של חומרים טבעיים עם חדשנות עיצובית

תגובות

כתיבת תגובה